בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה באופן חלקי ערעור שהגישה חברת "מובילאיי" על החלטת מנהל מע"מ ירושלים לא לאשר לחברה לנכות מס תשומות בגין הוצאות לטובת עובדיה. השופט אביגדור דורות התיר ניכוי בגין בניית חדרי כושר, מוזיקה וספא - אך לא עבור הסעות עובדים ומתן ייעוץ פנסיוני.
מובילאיי, חברה מובילה בתחום הטכנולוגיה למניעת תאונות דרכים, פועלת בעיקר מהר חוצבים בירושלים ומעסיקה אלפי עובדים - רבים מהם מגיעים ממקומות מרוחקים מחוץ לבירה. בשנים האחרונות התרחבה החברה באופן משמעותי ובנתה בניין משרדים חדש שבו תוכננו חללים שונים לשימוש העובדים, כולל חדר כושר וספא.
הסוגייה שנדונה בפסק הדין עוסקת בשאלה מרכזית שעולה תדיר: איזו טובת הנאה מכריעה – של העובד או של המעביד? כאשר מדובר בהוצאה שממנה נהנה בעיקר המעביד, אין כל קושי: מדובר בהוצאה עסקית רגילה המוכרת לצורכי מס. לעומת זאת, כאשר טובת ההנאה העיקרית היא של העובד, קיימות שתי חלופות: ניתן לזקוף לו שווי טובת הנאה ולחייב אותו במס, וכך לאפשר הכרה בהוצאה למעביד; או לחלופין, ניתן לקבוע שאין מדובר בהוצאה עסקית ולתאם את ההוצאה כבלתי מותרת בניכוי, על כל המשתמע (לרבות מע"מ).
בביקורת שערך מנהל מע"מ על דיווחי החברה נקבע שהיא ניכתה מע"מ באופן לא תקין עבור הסעות לעובדים, ייעוץ פנסיוני, בניית חללי פנאי והוצאות למשרד רואי חשבון. השגות החברה על החלטתו נדחו, ומכאן הערעור שהגישה ינואר 2022.
לטענת מובילאיי, מערך ההסעות לעובדים חיוני לפעילותה העסקית, מאחר שרוב עובדיה (58%) מתגוררים מחוץ לירושלים. לדבריה, ללא הסעות אלה היא תתקשה לגייס כוח אדם איכותי מתל אביב, רמת גן, כפר סבא וערים נוספות, שכן שימוש בתחבורה ציבורית ידרוש החלפת קווים וזמני נסיעה ארוכים במיוחד.
החברה הוסיפה כי הייעוץ הפנסיוני שסיפקה לעובדים נועד לניהול יעיל ואחראי של כספי הפנסיה, ולא כשירות פרטי. באשר לחללי הפנאי נטען שאי אפשר לבסס חיוב במע"מ על סמך תוכניות אדריכליות משלב התכנון בלבד, שעה שטרם הוכח כי השטחים הוקצו לשימוש העובדים.
רו"ח נמרוד ירוןצילום: הארי ארליךמנגד טען מנהל מע"מ כי ההוצאות המדוברות הן בגדר הטבות אישיות של העובדים, ולכן אינן ניתנות לניכוי בהתאם לתקנות מע"מ. השופט דורות קיבל באופן חלקי את טענות שני הצדדים. הוא דחה את טענות מובילאיי בנוגע לשירותי הייעוץ הפנסיוני, וקבע שהם היו אישיים לעובדים ולא חלק מהניהול השוטף של ההסדר הפנסיוני. גם ביחס להסעות נקבע שכטענת מנהל מע"מ הן נועדו בעיקר לנוחות העובדים, ולא לצרכים עסקיים מהותיים.
בפסק הדין צוין שהחברה כשלה מלהוכיח ש"היא, כמעסיקה, נהנית הנאה ישירה ודומיננטית ממערך ההסעות - היא לא הצביעה על טעם מהותי המבדיל בינה לבין שאר המעסיקים במשק, שעובדיהם עושים שימוש יומיומי בתחבורה ציבורית לצורך הגעה למקום העבודה. לפיכך, שוכנעתי כי הוצאות ההסעה המאורגנת מהוות תשומה לטובת העובדים שאינן מותרות בניכוי".
מן העבר השני קיבל השופט את טענות החברה בנוגע לבניית חללי הפנאי במשרדים החדשים. לדבריו, הוצאות הבנייה אינן ייחודיות לחללים אלו והן חלק בלתי נפרד מהתכנון הכולל של המבנה. עוד הודגש כי השימוש העתידי בחללים עשוי להשתנות לפי הצרכים המשתנים של החברה, ולכן לא ראוי לפסול את ניכוי המע"מ בשלב התכנון והבנייה.
הוא התיר גם ניכוי בגין שירותי ראיית החשבון, לאחר שהתברר כי מדובר בשירותי ביקורת שוטפת של החברה, ולא ב"בדיקת נאותות" במסגרת עסקת רכישת מניותיה על ידי אינטל (הוצאה שלא תותר בצורה שוטפת אלא תחשב הונית ותהוון לעלות העסקה). לסיום, ולאור התוצאה שאליה הגיע, קבע השופט שלא ייפסקו הוצאות משפט - אלא כל צד יישא בהוצאותיו. גם פסק דין זה מראה את הצורך בתכנון מס מדויק בעסקאות אקזיט, מיזוגים, פיצולים ושינויי מבנה. מחלוקות בנושאי מס הכנסה ומע"מ לאחר עסקאות כאלו עלולות להתבטא בסכומים לא מבוטלים.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד שלומי ואקנין ועו"ד אריאל אפשטין
• ב"כ המשיב: עו"ד חגי דומברוביץ' (פמ"י אזרחי)
• רו"ח (משפטן) נמרוד ירון עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
