ממשל דונאלד טראמפ ביטל את המימון הפדרלי בסך 4 מיליארד דולר לפרויקט הרכבת המהירה של קליפורניה, צעד שמגביר את חוסר הוודאות סביב השאלה כיצד המדינה תעמוד בהבטחה ארוכת השנים לבנות רכבת מהירה שתשנע נוסעים בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס.
טראמפ כינה את המיזם "רכבת לשום מקום" ואמר שמדובר ב"כישלון מוחלט". לטענתו מדובר בבזבוז כספי ציבור, אך מושל קליפורניה גאווין ניוסום טען בתגובה שמדובר ב"נקמה פוליטית על כך שהמדינה תבעה את הממשל הפדרלי בנוגע למדיניות ההגירה הקשוחה". ניוסום הוסיף כי מדינת קליפורניה תגיש תביעה משפטית במטרה למנוע את ביטול המימון. הוא הדגיש שמדובר ב"מתקפה אכזרית על אזור הסנטרל ואלי" שתסכן מקומות עבודה ופרנסה.
4 צפייה בגלריה
מושל קליפורניה גווין ניוסם עם נשיא ארה"ב טראמפ ואשתו מלניה
(צילום: Mark Schiefelbein/AP)
פרויקט הרכבת המהירה התמודד עם עיכובים רבים וחריגות תקציב. התאריך המקורי להשלמת המסלול המלא בין סן פרנסיסקו ללוס אנג’לס היה 2020 ועכשיו צופים שהוא יושלם רק בראשית שנות ה-30 של המאה ה-21. בנוסף, ההערכה ההתחלתית להשלמת הרכבת היתה 33 מיליארד דולר, ואילו היום, ההערכה היא כי להשלמת המסלול ידרשו 100 מיליארד דולר.
מספר גורמים תרמו לעיכובים, ביניהם גידול משמעותי בעלויות, תכנון לא מספק וחוסר תוכנית ברת קיימא להשלים אפילו את הקטע הראשוני במועדים שהוצעו, כך לפי מינהל הרכבות הפדרלי. בדוח שפרסם בחודש שעבר דרו פילי, המנהל הזמני של מנהל הרכבות הפדרלי במשרד התחבורה האמריקאי, נטען כי למדינה "אין תוכנית מעשית" להשלמת אפילו הקטע שבמרכז העמק. הוא כינה את הפרויקט "סיפור של הבטחות שהופרו" ובזבוז של כספי ציבור.
גם דמוקרטים מקליפורניה הביעו ביקורת על האופן שבו מושקעים התקציבים בפרויקט. חברת האסיפה הדמוקרטית רבקה באוור-קאהן אמרה במהלך דיוני תקציב כי "בקרב הבוחרים שלי, יש תחושה רווחת שההשקעה ברכבת המהירה נעשתה בצורה חסרת אחריות".
במכתב שנשלח מוקדם יותר החודש, טענו אנשי הרשות כי ממשל טראמפ קיבל החלטה לבטל את המימון לפרויקט עוד לפני שבחן אותו לעומק. לדבריהם, כבר הוקמו מעל ל-50 מבנים לאורך התוואי, כולל גשרים, מעברונים ומנהרות שמפרידים את מסלול הרכבת מהכבישים – צעד חיוני לצורכי בטיחות.
"זה לא רק לא מוסרי לבטל את המענקים האלו ללא סיבה — זה גם בלתי חוקי," אמר מנכ"ל הרשות, איאן צ'ודרי. "מדובר בהסכמים מחייבים מבחינה משפטית, והרשות עמדה בכל התחייבויותיה, כפי שאושר שוב ושוב על ידי ביקורות פדרליות – לאחרונה בפברואר 2025".
4 צפייה בגלריה
התפרעויות אחרי מעצר מהגרים לא חוקיים
(צילום: MARIO TAMA / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
זה לא סוד שלטראמפ אין פינה חמה לקליפורניה ובמיוחד לא למושל המדינה שנלחם אתו על כל דבר כמעט ובעיקר על נושא ההגירה. קליפורניה הציבה את עצמה כמקלט למהגרים לא חוקיים (היא אפילו שינתה את שמם למהגרים חסרי מסמכים) וסירבה לשתף פעולה עם רשויות ההגירה הפדרליות (ICE) שבאו לעצור מהגרים לא חוקיים. ניוסום רתח מכעס כשסוכני ההגירה התחילו לעצור אנשים בביתם וברחוב. אחד מראשי הערים בקליפורניה אף המליץ למהגרים לא חוקיים להישאר בבית ולחכות עד יעבור זעם.
כבר ב-2017, הכריזה קליפורניה על חוק "מדינת מקלט" (Sanctuary State), שאסר על שוטרים להעביר מידע על מהגרים חסרי מסמכים לממשל הפדרלי. בתגובה, טראמפ האשים את קליפורניה בכך שהיא מסכנת את ביטחון הציבור והורה לבחון דרכים לקצץ במענקים פדרליים לערים שמסרבות לשתף פעולה עם ICE. במרץ 2018, משרד המשפטים האמריקאי הודיע על הגבלות תקציביות לעיריות ולמחוזות שאינם משתפים פעולה עם רשויות ההגירה.
הקיטוב בין הפרוגרס לשמרנים
עימות נוסף פרץ לאחר שקליפורניה בלטה שנים במאבק נגד שינויי האקלים. ביולי 2019 הודיע ממשל טראמפ על ביטול סמכותה לקבוע תקנות מחמירות לפליטת גזי חממה מכלי רכב – סמכות שהוענקה לה עשרות שנים. בתגובה הגישה המדינה תביעות משפטיות, וטראמפ איים בקנסות על יצרניות רכב שתמכו במדיניותה.
בשנת 2020 ניסה הממשל לבטל תקנים סביבתיים נוספים בקליפורניה בנוגע למתכות רעילות, צריכת דלק וזיהום אוויר, בניסיון להחליש את השפעת המדינה. הממשל גם פעל למנוע מימון מאוניברסיטאות מדינתיות, בטענה לאפליה לטובת קבוצות מיעוט, במסגרת מאבק נגד תכניות שוויון וגיוון בהשכלה גבוהה.
האם ניתן לראות את הקיצוצים הללו כחלק ממדיניות כלכלית אחידה, או שמא מדובר בעונש פוליטי? פרשנים רבים מאמינים שמדובר בשילוב של שניהם. טראמפ לא הסתיר את מורת רוחו מהמושל הדמוקרטי ניוסום, ואף כינה אותו בפומבי "כישלון". קליפורניה, בתגובה, הובילה יותר מ-100 תביעות משפטיות נגד ממשלו של טראמפ במהלך כהונתו – מספר חסר תקדים בין מדינה לבין הממשל הפדרלי.
העימות הזה לא רק שיקף פערים בין אישיים, אלא חשף את הקיטוב הגובר בין אמריקה הכחולה לאמריקה האדומה – בין ערכי הפרוגרסיביות שמובילים מדינות כמו קליפורניה, לערכי השמרנות והלאומיות שטראמפ ביקש לקדם.
קיצוצי המימון של ממשל טראמפ כלפי קליפורניה, בין אם נבעו משיקולים תקציביים ובין אם מהבדלים אידיאולוגיים, השפיעו לא רק על תקציבי המדינה אלא גם על מערכת היחסים המורכבת בין ממשל פדרלי שמרני למדינות בעלות נטייה ליברלית. מצבים אלה מעוררות שאלות עקרוניות לגבי גבולות הסמכות בין השלטון המרכזי למדינות, והדגישו כיצד תפיסות עולם שונות עשויות לבוא לידי ביטוי במדיניות התקציבית.
