בית המשפט למשפחה בתל אביב קבע לאחרונה שאישה תנושל מדירה שנקנתה במהלך נישואיה ונרשמה בטאבו על שם הבעל. השופט ליאור ברינגר האמין לגרסת בן הזוג לשעבר, שלפיה הנכס שייך בפועל לאימו ונרשם על שמו בנאמנות בלבד.
בני הזוג נישאו לפני כשני עשורים, וכשנתיים אחרי החתונה נרכשה הדירה בבת ים תמורת 96 אלף דולר. לפני כשנתיים חל משבר ביחסיהם והאישה פתחה בהליכי גירושין.
בתביעה שהגיש בנובמבר 2023 טען הבעל שיש להחריג מחלוקת הרכוש את הדירה וכן 63 אלף דולר שהופקדו בחשבון המשותף, אך לטענתו שייכים לדודו. הוא ציין שחרף הרישום בטאבו, הנכס שייך לאימו. לדבריו אימו ובן זוגה עלו בתקופת הרכישה לארץ, ורישומו כבעלים נעשה למראית עין, לצורך החשבתם כחסרי רכוש כדי שיקבלו סיוע בדיור מהמדינה.
מן העבר השני התעקשה האישה שמלוא הרכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפת - לרבות הדירה והכסף - שייך לשני צדדים בחלקים שווים, ומכאן שעל התביעה להידחות.
במסגרת ההליך נשמעו עדויות אם התובע ובנו של בן-זוגה המנוח. האם שבה על טענתו הבסיסית של בנה, שלפיה רישום הדירה על שמו אינו אותנטי, ובנו של בן הזוג הוסיף כי באותה תקופה היה קושי להעביר כסף ממדינת מוצאם לישראל, כך שהאפשרות הנוחה והיעילה ביותר הייתה להעביר את תמורת הדירה לחשבון המשותף של בני הזוג הצעיר בישראל.
ואכן, השופט ברינגר כתב: "עדויותיהם של שלושתם - התובע, אמו והבן - הותירו בי רושם מהימן. התרשמתי מכנותם ואני מאמין להם שהעידו אמת". לעומתם, ציין, נמנעה הנתבעת מלספק הסברים כיצד נכנסו לחשבונם המשותף עשרות אלפי דולרים, אם לא שמדובר בהעברה מאם התובע ובן זוגה דאז במטרה לקנות את הדירה.

הוא דחה את גרסת ההגנה של האישה וכתב: "איני מאמין לה שלא ידעה מהיכן 'צצו' לפתע 90 אלף דולרים בחשבונם, שלא ידעה מדוע אם התובע ובן-זוגה השתתפו בחיפושים ובחירת הדירה, ונכחו במעמד חתימת ההסכם".
לפיכך נקבע שהדירה שייכת לאימו של התובע, וככזו היא אינה חלק מהרכוש המשותף. לצד זאת הוא דחה את ניסיון הבעל להימנע מלחלוק עם פרודתו ב-63 אלף הדולרים שהופקדו בשלב מסוים בחשבונם המשותף, משלא הוכחה טענתו כי מדובר בסכום השייך לדודו.
בפסק הדין צוין שהבעל נמנע מלזמן את דודו לעדות על מנת לאמת את גרסתו, באופן הפועל לחובתו. הוא אמנם תירץ זאת בכך שלא רצה להטריד את דודו - אשר לדבריו שוהה בחו"ל "ועסוק מאוד בעבודתו כמרצה באוניברסיטה", אלא שלדברי השופט, משהופקד הסכום בחשבון המשותף ללא תמיכה ראייתית לגרסת התובע, הרי שהוא משותף לצדדים שווה בשווה.
בסיכום העניין הוחלט להחריג מחלוקת הרכוש את הדירה, אך להשאיר במסגרתה את 63 אלף הדולרים, וזאת מבלי לחייב צד כלשהו בהוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד איליה וייסברג
• ב"כ הנתבעת: עו"ד בובה לוי
• עו"ד מאור גרצנשטיין עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין