כל ראיון עם מנכ"לית TEFEN, מלי ביצור-פרנס, מצליח לחשוף עוד טפח אודות המתחולל בחברה הישראלית ובשוק הכלכלי. היא יודעת לנתח במדויק, להציע פתרונות יעילים וגם לא חוששת לשים את האצבע על הסיבות שמובילות את כולנו למחוזות לא טובים. "אנחנו חברת יישום, ולא עוד חברת ייעוץ שרק מניחה דוחות יפים על השולחן", מאפיינת מלי את ייחודה של TEFEN. "הצלחנו להתאים מודלים בינלאומיים לתרבות העסקית הייחודית של ישראל. כך, למשל, באירופה פרויקט יכול להימשך שנתיים, ובישראל פרויקט של שנה נחשב ארוך. אנחנו עם שאוהב שיפורים קצרים בלי השקעה ארוכת טווח, ו-TEFEN מספקת את היישומים האלה בצורה הטובה והמהירה ביותר".
מלי ביצור-פרנס
(צילום: אינגה אבשלום)
הפירמה מציינת השנה 46 שנה להקמתה. היא מעסיקה כ-200 עובדים, מלווה ארגונים ממשלתיים, תעשייתיים וביטחוניים בתהליכי התייעלות, הבראה וצמיחה, וצועדת עם שינויי הזמן. אחד המנועים המרכזיים בחברה כיום הוא הטמעת הבינה המלאכותית (AI) במודלי הייעוץ של החברה. "הבינה המלאכותית היא עולם מדהים וייחודי, אך רוב חברות הייעוץ בעולם אינן משתמשות בו", מציינת מלי. "ל-TEFEN יש זכות גדולה כן להשתמש בה מתוקף היותה מובילה בתחום הטכנולוגיה 4.0 לתעשייה. הבינה המלאכותית משנה באופן מהותי את עולם הייעוץ - היא מאפשרת לנו חיזוי לגבי מה עומד לקרות אל מול הרבה מאוד משתנים ופרמטרים, וזה מצריך עבודה של אנליסטים מומחי תוכן בנוסף ליועצים הרגילים".
מדוע, אם כך, השימוש בבינה המלאכותית אינו כלי שימושי בכל החברות?
"מהסיבה הפשוטה שהרבה מנכ"לים לא מתייחסים בצורה הראויה ל-AI וסבורים שזהו עניינו של סמנכ"ל הטכנולוגיה בארגון. זו תפיסה מוטעית, שכן הבינה המלאכותית היא בראש ובראשונה צורך עסקי. החלק הטכנולוגי הוא דווקא הפשוט יותר, כשהחלק המורכב יותר הוא להבין איך משנים את התהליכים הארגוניים בהתאם לטכנולוגיה".
כמי שרואה את המשק דרך המספרים והתהליכים העמוקים ביותר, מלי מודאגת מאוד מהפער ההולך וגדל בתעשייה הישראלית. "מצד אחד, קיימות ענקיות ביטחוניות כמו רפאל, אלביט והתעשייה האווירית שנהנות משגשוג חסר תקדים, אך מצד שני העסקים הקטנים והבינוניים מתקשים מאוד - בחלקם עד כדי דימום", היא אומרת. "הממשלה מנסה לסייע, אך התוכניות הקיימות הן טיפה בים. העסקים האלו צריכים הרמה של עסק ב-360 מעלות, מקצה לקצה. תהליך ספציפי קטן לא מייצר דלתא".
עם זאת, מצביעה מלי על כשל משילות חמור המעיב על צמיחתן של החברות הממשלתיות: "חברות כמו מקורות ורפאל נהנות מרווחיות ויציבות, אך החוסר בדירקטורים או ריבוי ממלאי מקום למנכ"לים פוגע ביכולתן לקבל החלטות אסטרטגיות".
יישום פרקטי ואופרטיבי
מלי ביצור-פרנס (47), נשואה +2, מתגוררת בפתח תקווה. בהשכלתה היא עתודאית ובעלת תואר B.Sc בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת תל אביב. טרם כניסתה לתפקיד מנכ"לית TEFEN לפני כ-7.5 שנים, שימשה בין היתר כסמנכ"לית פיתוח של חברות ייעוץ ושירותים, מנהלת פיתוח עסקי בכירה בחברת אלול טכנולוגיות, ראש אגף מצוינות של תעש מערכות וראש תחום מצוינות בחיל האוויר.
תחת ניהולה של מלי הפכה TEFEN לאחת מפירמות הייעוץ החשובות בישראל, המלווה מאות חברות וארגונים מהמובילים בישראל, ארה"ב, אירופה, איחוד האמירויות ואסיה. החברה עובדת עם לקוחות מכלל מגזרי המשק - החל מהייטק ותעשייה ועד בריאות, משרד הביטחון, צה"ל, רכבת ישראל, וכן חברות בינלאומיות ורשתות קמעונאיות. בין שלל התמחויותיה: שיפור ביצועים, טרנספורמציה ארגונית, דיגיטציה, הטמעת בינה מלאכותית ועוד.
"הייחוד של TEFEN הוא בהטמעה וביישום פרקטי ואופרטיבי בשטח מ-א’ עד ת’", מסבירה מלי. "החברה בנויה מפורום בכירים המגיע מהתעשיות השונות בישראל, כך שיש לנו ממד ביצועיסטי מאוד חזק לצד הממד הייעוצי. זהו שילוב מרתק של חברה בינלאומית עם בנצ’מארק ומתודולוגיה מותאמת אישית העובדת עם הארגונים והמנהלים המובילים בישראל. האנשים שלנו לא מסתפקים בהגשת מצגות בלבד ללקוח, ומלווים אותו כתף אל כתף תוך כדי הובלת שינוי אמיתי".
הכל מתחיל מהחינוך
הראייה הרחבה של מלי לא עוצרת במשק הישראלי. אחד הנושאים הבוערים בה ביותר הוא עולם החינוך, שאותו היא מגדירה כבעיה החמורה ביותר של מדינת ישראל כיום. "מי שחושב שמערכת החינוך הישראלית לא הולכת מדחי אל דחי, לא חי את המציאות", היא מציינת, וקובעת בנחרצות כי "ברוב המקרים במדינה צריך ‘Rebuild’ (בנייה מחדש), אבל בחינוך זה ממש ‘Restart’ (אתחול). יש בעיה לכל אורך הדרך - ממיעוט מורים וריבוי מפקחים, ועד איגודי עובדים שמקשים על העניינים".
ניסית באופן אישי לתקן את המצב?
"ניסיתי להרים תוכנית שבה אני, יחד עם עשרות מנכ"לים בכירים, ניקח כיתות ונלמד בהתנדבות. אני מודה שלא הצלחתי. כשביקשתי להיכנס לכיתות שאלו אותי אם יש לי תעודת הוראה, וכשהשבתי בשלילה אמרו לי שאי אפשר להתקדם עם זה. אני מהנדסת תעשייה וניהול ועד היום הנחיתי אלפי אירועים מול אנשים, אבל זה לא מספיק למערכת החינוך. בסוף הרמתי ידיים מול הבירוקרטיה המסורבלת".
מה הסיבה האמיתית לסירוב בעינייך?
"לפי דעתי, מערכת החינוך פוחדת מקידמה. בסקר שערכנו ב-TEFEN בקרב מורים עלה נתון מדאיג: חצי מהמורים בחרו ללמוד הוראה רק כדי שתהיה להם משרה שנוחה עם גידול משפחה. כלומר, הם לא בחרו במקצוע מהסיבות הנכונות. המסקנה שלי מכך היא שבלי ‘רי-שפלינג’ עמוק במערכת החינוך, אנחנו נהיה בצרה מאוד משמעותית, כי החינוך מייצר את דורות העתיד והוא שיקבע כיצד המדינה הזו תיראה בעשורים הבאים".
גם על עולם ההייטק, שנחשב לקטר של המשק, יש לה ביקורת לא מבוטלת. מלי חזתה לדבריה את גל הפיטורים הנוכחי כבר לפני שנתיים, למרות שאנשים התקשו להאמין בכך. "ה-AI עושה ‘כיול מחדש’ לכל התעשייה", היא קובעת. "למעשה, אנחנו עדים לשינוי שבו מחליפים משרות פשוטות בטכנולוגיה, אבל למרות זאת אני לא חושבת שהשינוי הזה צריך לגרום לפחד אצל המועסקים, שכן הוא מעניק סיבה להעצים אנשים למשרות משמעותיות יותר בהייטק".
החברות כבר שם?
"לצערי עדיין לא. חברות ההייטק לא התאימו את עצמן לכלכלה החדשה וכמעט לא תראה חברות שמבצעות פרויקטי התייעלות. עם זאת, אין להן ברירה והן חייבות להבין שמה שהיה - לא יהיה עוד. לפני שרצים לפטר עובדים, תסתכלו על התהליכים הבזבזניים שלכם, על היעילות".
אז מה הפתרון שלך?
"לשדך בין מפוטרי ההייטק לבין הסקטורים המשוועים לידיים עובדות - תשתיות ותעשייה ביטחונית. צריך להבין: בעולם התשתיות (רכבת קלה, מטרו) ובתעשיות הביטחוניות חסרים אלפי אנשים. רפאל והתעשייה האווירית יכולות להרוויח הרבה יותר כסף אם רק יהיו להן עוד עובדים. הגיע הזמן לחבר אחד ועוד אחד ולעשות משהו מהפכני, לא רק פאצ’ים".
כמי שחווה מקרוב את החברות והארגונים שמרכיבים את המשק הישראלי, כיצד את מנתחת את מצבה הכלכלי של המדינה?
"היכולת האלתורית הישראלית שירתה אותנו זמן רב, אך כעת נדרשת אסטרטגיה ארוכת טווח, אומץ לשינוי מבני בחינוך ובתעשייה, ובעיקר הבנה שהחוסן הלאומי מתחיל בניהול נכון וביעילות".
הערכים של אמא
לקראת סוף הראיון, כשהיא נשאלת על מודל ההשראה שלה, הטון של מלי משתנה והופך רך יותר. הסיבה לכך היא נקודה רגישה במיוחד אליה היא מתייחסת - פטירתה של אימה, לאה ביצור נקר ז"ל. "אמא שלי נפטרה ממחלה כשהתחלתי לכהן כמנכ"לית הפירמה, ואין יום שאני לא נזכרת בה", היא אומרת בעצב. "היא המנטורית שלי. היא לימדה אותי שאין דבר כזה בלתי אפשרי, ובזכותה אני לא מכירה את המושג תקרת זכוכית. אימי הנחילה בי את ערך העשייה למען הזולת, ערך שאותו אני מטמיעה גם בתוך הפירמה. בצל השראתה אנחנו לא מתייחסים לעצמנו ב-TEFEN כמי שמוכרים מודלי התייעלות לעסקים, אלא כמי שעוזרים לאנשים ולארגונים. לא באנו רק לעשות עסקים קרים, באנו לעזור מכל הלב. הגעגוע לאמי והמורשת שהורישה לי משמשים לי מצפן ומקור השראה לחזון ניהולי אנושי יותר. זהו אחד מסודות ההצלחה של הפירמה".
