המועצות האזוריות, המושבים, החקלאים, ארגונים ירוקים וארגוני תכנון נגד התוכנית של משרד הפנים להפוך את הותמ"ל לקבועה: עשרות משתתפים לקחו חלק היום (שני) בכנס חירום נגד חוק הותמ"ל שיזמו מרכז השלטון האזורי והשדולה החקלאית בכנסת, בהובלת ח"כ ששון גואטה (הליכוד) ובשיתוף חברי הכנסת אלון שוסטר (המחנה ממלכתי), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) וד"ר מתי הרכבי צרפתי (יש עתיד). זאת כחלק מהתנגדות נרחבת, שבה שותפים כ-17 גופים, לתוכנית המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להפוך את הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, שתפקידה לאשר תוכניות רחבות היקף בהליך מזורז, לוועדה תכנונית קבועה.
עם הארגונים המתנגדים להחלטה להפוך את הוועדה, שהוקמה לפני כעשור כהוראת שעה, ניתן למנות את החברה להגנת הטבע, ארגון אדם טבע ודין, מרכז השלטון האזורי, תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית, עמותת במקום – תכנון וזכויות אדם, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ועוד.
1 צפייה בגלריה
כנס החירום נגד חוק הותמ"ל בכנסת
כנס החירום נגד חוק הותמ"ל בכנסת
כנס החירום נגד חוק הותמ"ל בכנסת
(צילום: החברה להגנת הטבע)
שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, אמר בכנס: "לתוכניות הותמ"ל יש השלכות הרסניות - הרס של כ-130 אלף דונם של שטחים חקלאיים ופתוחים בתוכניות מאושרות, פגיעה בעשרות יישובים חקלאיים, רמיסת תכנון מאוזן ואחראי ואף פגיעה במרכזי הערים. ישנן תוכניות בלתי הגיוניות שעוברות על תוואי תשתיות לאומיות- שיעלו מיליארדי שקלים להזיז אותן. אנו מצפים לקיים שיח משותף ובונה לצורך תכנון נכון ואחראי לעתיד מדינת ישראל. אני לא מבין את הממשלה, איך מצד אחד מקימים משרד לביטחון המזון ומצד שני פוגעים בביטחון המזון. נילחם בכל הותמ"לים הלא הגיוניים. איפה שצריך- ניתן".
ח"כ גואטה שיזם את הדיון אמר: "חוק הותמ"ל נחקק מתוך מטרה לתת מענה למשבר הדיור באמצעות האצת תכנון יחידות דיור בקצב מהיר. אין ספק שמדובר ביוזמה חשובה, אך היום, למעלה מעשור אחרי, עלינו לשאול את עצמנו: האם החוק עדיין משרת את המטרות שלשמן נוצר, או שמא הפך למנגנון שפוגע בתכנון האיכותי, בשטחים הפתוחים ובאיזון העדין בין צרכי הפיתוח לשמירה על הסביבה? הנתונים מראים כי כיום לא חסרות תוכניות מאושרות אך הקושי הוא בביצוע, בתשתיות ובשיווק. במקום לטפל בשורש הבעיה, אנחנו עדים למהלך שמבקש להפוך את החוק הזמני לחוק קבוע, מה שעלול להנציח פגיעות סביבתיות וחברתיות עמוקות".

"גריעת קרקע מהשטחים הפתוחים"

דרור בוימל, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, אמר בדיון כי "הותמ"ל אחראית לגריעת קרקע מהשטחים הפתוחים שלנו - השטחים הפתוחים, השטחים החקלאיים ושטחי קק"ל. 20% מכלל השטחים שהוקצו לפיתוח במדינת ישראל ב-70 השנים האחרונות אושרו בותמ"ל ב-10 שנים בלבד. 12 שנים הוומ"ל פועלת, ומערכת התכנון בכללותה בזמן הזה אישרה מיליון וחצי יחידות דיור, הותמ"ל 'תרמה' פחות משליש מכך. יש כיום 800 אלף יחידות דיור שמחכות על המדפים, לא מבוצעות ולא החלו להיבנות מסיבות שונות. אז תכנון ומלאי זו לא הבעיה, הבעיה היא מימוש וביצוע. בשנה האחרונה, הוועדות המחוזיות לבדן אישרו 140 אלף יחידות דיור, הן יודעות לעבוד טוב ומהר".
לדבריו, "בהארכה האחרונה של הותמ"ל, אחת ההצדקות המרכזיות הייתה התחדשות עירונית שהיא אמורה להוביל את התחום בישראל. בשנה האחרונה, כ-50% מיחידות הדיור שאושרו בכלל מוסדות התכנון בישראל הן התחדשות עירונית. אולם בותמ"ל, רק 20% מהיחידות שאושרו בוועדה היו במסגרת התחדשות עירונית. כלומר, היא הפכה להיות ועדה שמעכבת את ההתחדשות העירונית בישראל ופוגעת בה, לא רק שלא תורמת, אלא אף מעכבת".
עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, שהשתתף גם הוא בדיון טען כי "חוק הותמ"ל פוגע אנושות בקרקעות חקלאיות. דבר זה נמצא בניגוד מוחלט לתוכנית הלאומית לביטחון המזון. חלק מהלקחים של אירועי 7 באוקטובר הם שהמדינה צריכה שתהיה לה היכולת לגדל את התוצרת החקלאית ותהיה לה העצמאות בייצור המזון. אם ישראל רוצה לעמוד ביעד שהיא קבעה לעצמה, להגדיל את התוצרת החקלאית ב-30%, היא לא יכולה להמשיך לגרוע קרקעות חקלאיות".
לדבריו, "במבחן התוצאה מחירי הדיור לא ירדו ואין מלאי יחידות דיור להשכרה לטווח הארוך. היום יש היצע של יותר ממיליון יחידות דיור שלא מומשו ולא מוצה עד תום פוטנציאל ההתחדשות העירונית. בפועל יש גריעת שטחי חקלאות, פגיעה בפריון החקלאי ופגיעה אנושות בביטחון המזון הלאומי".

"מנסים לתקן את מה שאינו מקולקל"

בסוף השבוע האחרון פנו הגופים לשר הפנים, משה ארבל, במכתב בו הביעו את התנגדותם למהלך וקראו לו להפסיק לחלוטין את עבודת הוועדה. "המשמעות של התוכנית היא נזק בלתי הפיך לתכנון המקצועי, האיכותי המאוזן והיעיל בישראל, שהוא זה שמסוגל להבטיח איכות חיים לכלל תושבי המדינה, עשרות שנים קדימה", נכתב.
עוד נכתב כי "במקום לטפל בשורשי הבעיה, שבים למערכת התכנון ומנסים לתקן את מה שאינו מקולקל. תוכניות הותמ"ל, למעשה, מכתיבות סטנדרטים של תכנון עכשווי על עתודות קרקע עתידיות, באופן שאינו מתחשב ואף אינו יכול לצפות בכלל המאפיינים של השטחים האמורים בעתיד; צפיפות אוכלוסין, תלות בתחבורה פרטית, התפתחות של תחבורה ציבורית, שינויים בהרגלי התעסוקה וכדומה. יש לתכנן לביצוע ולא למלאי. תכנון מוקדם מדי מגביל את הדורות הבאים. יש לעצור את ריצת האמוק לתכנון של עוד ועוד יחידות דיור, שיישבו על המדף. הגיע העת לסיים את פעילותה של הוועדה ולהחזיר את כלל היבטי התכנון המפורט לדיור בקצב המתאים לוועדות המחוזיות, ולהעביר אליהן את המשאבים האדירים מהם נהנית הותמ"ל כדי לשפר את הליכי התכנון".
במכתב ששיגרה בסוף השבוע עמותת במקום למשרד המשפטים, במסגרת חלון ההזדמנויות שהקצה להערות הציבור להצעת החוק, היא ציינה כי לאור ניסיונה המצטבר בקידום זכויות אדם בתחום התכנון, אין עוד צורך בהמשך קיומו של מוסד הותמ"ל, אשר הוקם במטרה להאיץ את תהליכי התכנון, אך לא השיג את יעדיו בהורדת מחירי הדיור. בעמותה הוסיפו כי "למרות מספר יחידות הדיור שקודמו ואושרו על ידי הותמ"ל, התכנון שנעשה באמצעותה אינו תמיד עונה על צורכי היישוב והאוכלוסייה המקומית, והסביבה העירונית שאותה היא יוצרת אינה בהכרח איכותית וכוללת. בנוסף, הצעת החוק הנוכחית אינה מתמודדת עם הבעיות האמיתיות שגרמו לעליית מחירי הדיור בישראל, וכוללת סתירה פנימית בין קידום תוכניות לדיור מהיר לבין קידום תוכניות מורכבות שמיועדות להימשך שנים רבות".
עוד נטען כי "הותמ"ל והוועדות המחוזיות יצרו מלאי תכנוני לתקופה של 10 השנים הבאות. חלקה של הותמ"ל באישור יחידות דיור חדשות לאורך השנים הוא פחות משליש מסך התכנון, אך בשנה האחרונה ירד ל-20%. מחירי הדיור מאז תחילת פעילותה של הותמ"ל בסוף 2014 ועד סוף 2024 עלו בשיעור של 70%, כך שהפתרון לנושא זה נמצא במקום אחר. יש לבטל את הותמ"ל ולהעביר את המשאבים לחיזוק הלשכות המחוזיות, אשר עשויות לטפל בתוכניות בצורה מקצועית ועם ראיה אזורית כוללת, תוך שמירה על תכנון ראוי שמתאים לצורכי כל קבוצת אוכלוסייה ויישוב לפי הצרכים שלהם".
נזכיר כי בתחילת החודש החליט משרד הפנים לקדם חקיקה שתהפוך את הותמ"ל למוסד תכנון קבוע, במקום ועדה שפועלת מתוקף הוראת שעה זמנית. במשרד נימקו את המהלך בכך שיש צורך במוסד תכנון ארצי שיעסוק בתכנון מהיר למתחמי מגורים גדולים, שיטפל גם בהתחדשות עירונית ובמתחמים הסובבים את תחנות המטרו העתידיות.