בית הדין הארצי לעבודה שלל לאחרונה הכרה באירוע ירי לעבר נהג אוטובוס (58) בנובמבר 2017 כתאונת עבודה. השופטים דורי ספיבק, לאה גליקסמן וחני אופק גנדלר קבעו כי אינדיקציות מלמדות שהירי היה מכוון, חלק ממארב מתוכנן ולא מקרי.
הירי בוצע סביב השעה 5:00 בבוקר, כשהנהג החל בנסיעה לעבר נקודת האיסוף הראשונה. הוא נפצע והאוטובוס התנגש בכלי רכב חונה. בדצמבר 2020 הוא פנה לבית הדין לעבודה בחיפה בדרישה להכיר באירוע כתאונת עבודה, ובינואר 2024 תביעתו התקבלה.
השופט אסף הראל קבע שהנהג עמד בנטל להוכיח שנפגע תוך כדי ועקב עבודתו כנהג הסעות, וקיבל את גרסתו שלפיה אין לו אויבים. טענתו שנקלע לאירוע באקראי רק בשל עבודתו לא נסתרה, ולפיכך המסקנה הייתה שמדובר בפגיעה בעבודה.
בנובמבר האחרון הגיש הביטוח הלאומי ערעור לבית הדין הארצי, וכאמור, השופטים קיבלו אותו אחרי ששוכנעו שמדובר בירי שכוון אישית אל הנהג, ולא בירי תועה. החלטתם נשענה על שלושה נימוקים: הראשון, מיקום וזמן הירי. בפסק הדין הודגש הדגישו שהירי בוצע לפנות בוקר, סמוך לבית הנהג: "אין מדובר בירי במקום הומה אדם, אלא כאמור באשמורת בוקר ראשונה שבה התנועה ברחובות דלילה. סביר הרבה יותר, לאור השעה והקרבה לבית, כי עסקינן במארב מתוכנן".
הנימוק השני נגע למסמך שביקשה המדינה להגיש בבית הדין האזורי, המעלה אינדיקציה לכך שמדובר למעשה בירי מכוון ולא מקרי. בפסק הדין צוין שהנהג, מסיבותיו, סירב בתוקף להצגת המסמך, מה שפועל לחובתו.
לבסוף ציינו השופטים שגם בשל אי-שיתוף הפעולה של האיש ובני משפחתו עם חקירת המשטרה, נכון יהיה שלא להכיר באירוע כתאונת עבודה. הם הסכימו אמנם שקיימים כמה הסברים אפשריים לגיטימיים להתנהלות הנהג - כגון חששו מפני פגיעה אפשרית בבני משפחתו - ואולם הדבר אינו פוטר אותו מלפרט מהי הסיבה המדויקת שבגללה שתק, על מנת שניתן יהיה להעריך את סבירותה. "משלא עשה כן, אף נקודה זו הינה בעלת משקל מסוים לחובתו", כתבו.
לפיכך הם קיבלו את הערעור ושללו את ההכרה באירוע הירי שבו היה מעורב הנהג כתאונת עבודה, תוך ביטול ההוצאות שהושתו על ביטוח לאומי בערכאה הקודמת.
• לקריאת פסק ין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער (ביטוח לאומי): עו"ד כפיר אמון
• ב"כ המשיב (הנהג): עו"ד מוסטפה מחאג'נה
• עו"ד אסף ברק עוסק בביטוח לאומי
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין