עשרות אלפי עובדים חדשים לא מצליחים להצטרף לקרנות הפנסיה בגלל תקלה חמורה במערכות השכר, כך נודע לכלכליסט. מנהלי קרנות פנסיית ברירת המחדל, מתמודדים בימים האחרונים עם תגובות דחייה מצד מערכות השכר כאשר הם מנסים לצרף עמיתים חדשים. כך לדוגמה במיטב, קרן ברירת המחדל הגדולה, נדחו 6,500 מצטרפים, מתוך כ־20 אלף דחיות המוערכות בכלל השוק.
לכלכליסט נודע כי מנהלי קרנות הפנסיה פנו אל רשות שוק ההון, בשל הסכנה לעצירת הרצף הביטוחי. כלומר עובד שנפגע ביכולת העבודה, ולא צורף לקרן, עלול להישאר בלי כיסוי ביטוחי ובלי פיצוי. על פי המוסדיים, הם נתקלים בשיבוש כמעט בכל חברות השכר, גדולות כקטנות.
לפי בדיקת כלכליסט, בעיות הקליטה נעשו בעקבות עדכון במערכות של התוצאות האחרונות של המכרז לבחירת קרן ברירת מחדל. קרנות ברירת המחדל נבחרות במכרז של רשות שוק ההון שמתחדש כל 5-3 שנים, כדי להגדיל את התחרות בענף ולשפר את התנאים שמציעות הקרנות הנבחרות. הקרנות היום כוללות דמי ניהול נמוכים ומפוקחות כאשר הקרנות הזוכות מחויבות להציע דמי ניהול מוזלים משמעותית - הן על ההפקדות (1%) והן על הצבירה (0.22%). במכרז האחרון זכו קרנות הפנסיה של מיטב, אלטשולר שחם, מור ואינפיניטי, הקרנות הפועלות כבר היום, שימשיכו כברירת מחדל עד 2028. עוד התחייבו המנהלים כי לא ישנו את דמי הניהול במשך 10 שנים.
קרנות ברירת מחדל, שאליהן מצורפים אוטומטית עובדים שלא מבקשים להיות בקרן מסוימת, מנהלות היום כבר 109 מיליארד שקל, מתוך כמעט טריליון שקל בקרנות הפנסיה החדשות. זאת לאחר שנכסיהן צמחו ב־81% - זאת לעומת המקבילות שלהן, קרנות הפנסיה הגדולות שצמחו ב־19.5%. במכרז האחרון שנערך בנובמבר 2024 נקבע מנגנון חדש לצירוף עובדים. לפי אחד מהמוסדיים, המנגנון נקבע, לאחר ששחקנים חדשים במכרז, מור ואינפיניטי, הלינו על היתרון בענף שיש למיטב ואלטשולר שחם הוותיקים יותר. כדי לא להפלות בין ארבעת הגופים, נקבע כי העמיתים החדשים יצטרפו לקרנות לפי ספרת הביקורת בתעודת הזהות שלהם, בגופים שמספר העובדים בהם עולה על חמישים עובדים.
זהו מנגנון חלוקה אוטומטי - כמו הגרלה - שנועד למנוע הטיה לשמות מוכרים. המהלך בא להקטין את ההטיה של המעסיקים כלפי קרנות ברירת מחדל הוותיקות יותר - מיטב ואלטשולר שחם כאמור.
לגופים המוסדיים שמנהלים את קרנות הפנסיה, לגופי השכר ולמעסיקים ניתנה חצי שנה של הסתגלות כדי להתרגל לנתב את העובדים לפי המספור הנכון. תקופת ההסתגלות הסתיימה בחודש יוני, כפי הנראה מבלי שחברות השכר שינו את מתווה קבלת העובדים החדשים. בנוסף, גם מעסיקים רבים עדיין לא שינו את דרך גיוס העובדים ומנתבים את העובדים החדשים אל קרנות פנסיית ברירת מחדל ללא קשר לתעודת הזהות של העובד המועמד.
אמיר אייל, מנהל קרן אינפיניטי אומר כי להערכתו "מדובר בתקלות תוכנה של חברות התוכנה של השכר. בשוליים אולי ניסיון התחכמות של כל מיני מנהלי הסדרים שחושבים שהם יתגברו או ימצאו פרצות ברפורמה. לחלופין, גם חברות שמקבלות שכר בגין הפניית לידים ליצרנים (מנהלי קרנות פנסיה; א"ע) כאלה או אחרים ומנסים לא להתחשב ברפורמה גם כן".
בשיחות שלא לציטוט הודו חברות השכר כי נדחו אלפי בקשות. עם זאת, הן מתנערות מאחריות ומגלגלות אותה חזרה למעסיקים ולמוסדיים. לרשות אכן פנו מעסיקים שביקשו דחייה ביישום הרפורמה מאחר שהמלחמה הקשתה עליהם לפנות אל העובדים החדשים ולברר את העדפה שלהם.
חודש יוני היה כאמור החודש הראשון לרפורמה וגרר עשרות אלפי דחיות. חודש זה גם התאפיין בתקופה של מלחמה וניתן להניח שקצב גיוס העובדים החדשים בו היה נמוך יחסית לממוצע. לכן, אם השיבוש לא יתוקן אצל המנהלים, המוסדיים וחברות השכר, חודש יולי אמור להיות אף חמור יותר.
מרשות שוק ההון נמסר כי "מדובר בהוראה חדשה שנכנסה לתוקפה לאחרונה, ומטבע הדברים עשויים להתגלות קשיים בהליך הטמעתה. הרשות עוקבת אחר יישום ההוראה ותבצע פעולות פיקוח ככל ויידרש".
קרן פנסיה לא מספקת רק חיסכון לגיל פרישה, אלא כוללת גם ביטוח שארים (למקרה מוות) וביטוח נכות (אובדן כושר עבודה). מטרתו של הרצף הביטוחי היא שמירה על הכיסויים האלה באופן תמידי. כלומר, אם הפסקת לעבוד או להפקיד לקרן פנסיה, הקרן אמורה להמשיך לספק לעמיתים את הכיסויים הביטוחיים, בתנאי שהעמית משלם את הסכום הקטן יחסית הנדרש לחסות מבחינה ביטוחית ואמור להתמצות בעשרות שקלים בלבד לחודש, כך שהסיכון המהותי בעשרות דחיות הוא פגיעה ברצף הביטוחי.
