ועידת הנשים - פאנל מנהיגות ממשבר להזדמנות עם אלכסנדרה לוקש, עו"ד איילת עציון, עו״ד לירז דמביץ כהן, מיכל פרנק, נתלי גליל, ליאת כהן רביב
(צילום: ירון ברנר, ליאור שרון, טל אזולאי)
ועידת "הנשים של המדינה" מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
"תושבי שתולה רבים נמנעים מלחזור הביתה. אנחנו הישוב היחיד שאפילו 30% מתושביו לא חזרו מאז תחילת המלחמה בגלל ריבוי הפגיעות בבתים ובתשתיות", כך אמרה נתלי גליל, תושבת שתולה ומנהלת התוכנית "חוזרים הביתה", במסגרת ועידת "הנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות".
"הייתה לנו שנה סופר מטלטלת ומאתגרת אבל מאוד מחזקת ברמה קהילתית", מספרת גליל. "ב-7.10 הייתי מנהלת קהילת שתולה. התפנינו כולנו ביחד לנוף הגליל. הלכידות קהילתית פרחה שם במלון. אחרי כשנה המשפחות החליטו שהן צריכות להחזיר את השליטה על החיים שלהם - מתי לכבס, לבשל וכל הפעולות היומיומיות שנלקחו מאיתנו באותה שנה. באותו שלב המשפחות החליטו לעבור לשכירות. זה היה השלב שעברתי לנהל את התוכנית 'חוזרים הביתה'. עומדת מאחוריה אשת העסקים והפילנתרופית רעיה שטראוס. היא חשבה מה יחזיר את האנשים הביתה, ובאותה נקודה חברתי אליה מתוך אמונה שהאנשים הם הנכס שלנו".
איילת עציון, מזכירת דירקטוריון מקורות, אמרה בוועידה כי "עובדי מקורות הם החזית של העורף". לדבריה, "מים זה לא איזה מוצר פריבילגי שנחמד שיש. בלי מים אין לנו חיים. עובדי מקורות עשו הכל כדי שאספקת המים לא תיפגע וזה הוכיח את עצמו. הם פעלו תחת אש, תיקנו תקלות והוציאו לפועל תוכניות פיתוח. אני לא אוהבת לקרוא את זה 'להפוך את המשבר להזדמנות', כי מלחמה זה לא משהו שאפשר לראות בו יתרונות. אבל גילינו באמת את החוסן של החברה ואת הצורך בהשקעה בתוכנית הפיתוח, בהגדלתה, בהשקעה בתשתיות ארוכות טווח ובחיבור אזורים מנותקים כמו ערבה וגולן שעד היום לא מחוברים למערכת הארצית".
לירז דמביץ כהן, היועצת המשפטית ומזכירת חברה למתנ"סים, התייחסה בוועידה לפעילות המתנ"סים ברחבי הארץ בזמן המלחמה: "בשבעה באוקטובר התעוררנו כמו כל המדינה עם התמונות והסרטונים שהגיעו אלינו מהקולגות בדרום. הבנו די מהר שאנחנו צריכות לעשות שינוי משגרה לחירום. הפכנו את כל המנגנון של החברה למנגנון טיפולי. תוך זמן קצר היה נציג שלנו בכל מוקד פינוי. אחד בכל מלון שידע לתווך את האירוע הזה. הרשת התאימה את עצמה למצב משתנה, ידעה לתווך את הצרכים והבעיות ולהתאים את המענים בצורה מרוכזת לכל אחד מהמקומות השונים".
"אחד האתגרים הכי משמעותיים שלנו זה לקחת את הפעילות את התוכניות הלאומיות הרחבות מאוד שאנו מפעילים ולהתאים אותם לכל קהילה ולכל מקום לפי צרכים שמתאימים לו", אומרת לירז, "יש לנו לא מעט תוכניות של חוסן ובינוי קהילה. הזכרתי את השבעה באוקטובר, אבל אנחנו כאן לאורך כל הדרך, היינו ונשארנו ולא היינו שם רק ברגע הפינוי".
מיכל פרנק, ראש מערך "חוסן ילדינו" בארגון "שיתופים", התייחסה לאופן שבו החברה האזרחית נכנסה לפעולה בעקבות ה-7 באוקטובר. "אני מאמינה שלכל מגזר יש תפקיד", הסברה. "אי אפשר להניע שיקום ולהקצות תקציבים בלי הממשלה, אבל התגובה של הממשלה היא מטבעה איטית. אחרי ה-7 באוקטובר ראינו את החברה האזרחית ואת המגזר העסקי בשיא תפארתם. כולם התייצבו".
לדבריה, "אחד היתרונות של החברה האזרחית הוא שהיא יודעת לפעול מהר, לתפור את החליפה הנכונה ולתת את המענה הנקודתי. החוכמה היא לדעת איך פועלים ביחד. איך לוקחים את כל היוזמות ופועלים באופן מסודר, ואיך משתפים פעולה עם הממשלה והשלטון המקומי כדי לייצר שינוי משמעותי ובר קיימא. אנחנו בחוסן ילדינו עוסקים היום בשיקום החוסן של ילדים ונוער בקווי העימות בצפון ובדרום, ורואים נזקים לטווח ארוך. אנחנו רואים תופעות קיצון כמו התמכרויות, נשירה, ניתוק ועוד. כשמדובר בעשרות אלפי ילדים יש צורך לייצר מענה מערכתי, מתואם, בין כלל העוסקים במלאכה, שייתן את החוסן האישי המשפחתי והקהילתי".
