חשיפת כלכליסט את התוכנית של רשות ניירות ערך לצמצם את השיח על השקעות ברשת דרך פרופילים אנונימיים, יצרה אתמול סערה ברשתות החברתיות, במיוחד בקרב מובילי דעה ברשת X (טוויטר), שמאופיינת בפרופילים אנונימיים בתחומי ההשקעות, בהיקף של עד מאות אלפי עוקבים.
דורין הרטמן, המכונה "הסולידית", שוחחה עם כלכליסט וטענה כי "נשמע שבעיקר מפריעה להם האנונימיות שלי. בחשיפה בכלכליסט אתמול נכתב שאני ממליצה על מניות ומחזיקה מניות, אבל הבלוג שלי תמיד השתדל להתפקס על האסטרטגיה, לא על נייר הערך הבודד. יש פורומים כמו "ספונסר" שכל כולם מוקדשים להמלצות אנונימיות על מניות, אז לא ברור מה רוצים ממני, חוץ מעניין האנונימיות".
הסולידית היא כנראה הפרופיל הפיקטיבי הפופולרי בישראל בתחום הפיננסים, עם 129 אלף עוקבים בפייסבוק ו־112 אלף עוקבים בטוויטר. בנוגע לשאלה על החשש של הרשות, שמשפיענים מנצלים את הפרופילים האנונימיים כדי לשתף פעולה באופן מסחרי עם חברות, אומרת הסולידית כי "כל שיתופי הפעולה שלי מופיעים בעמוד 'הסולידית ממליצה'".
עוד תמצאי את עצמך בחקירה ברשות.
"שיזמינו, אני מעדיפה שיח ישיר".
כאמור, רשות ניירות ערך, במסגרת תוכניתה להתאים את חוק הייעוץ למציאות של רשתות ודיגיטל, מבקשת להסדיר את תחום ההמלצות ברשת ולהחיל הגבלות על העוסקים בדבר. החוק שגובש נמצא באחריות ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך. כך, למשל, ייאסרו שיחות על מניות ספציפיות והשקעות אחרות בפורומים לייעוץ, ואינספור סרטוני המלצות על מניות ביוטיוב, שנעשות ללא רישיון ייעוץ או בניגוד עניינים של המשתתפים. המשפיענים יידרשו להצהיר על חובת גילוי בנוגע לפרטי זהותם, וייאסר עליהם לפעול בצורה אנונימית. בנוסף, הם יידרשו להבהיר לקוראים או לצופים כי אינם בעלי רישיון וכי לא מדובר בייעוץ אישי.
העדכון של חוק הייעוץ, או נייר העמדה שיפורסם במידה שהחוק לא יאושר בכנסת הנוכחית, קובע כי גם עבור פעילות ברשת — משפיעני השקעות יידרשו לרישיון ייעוץ. היחידים שיהיו פטורים הם המשפיענים שאינם עוסקים בתחום הפיננסי, אין להם עניין אישי בהמלצה, והם לא מקבלים תמורה או מצויים בניגוד עניינים. הרשות נוקטת בגישה מחמירה בעקבות העלייה בחשבונות הריטייל בבורסה המקומית. כלומר בחשבונות של אנשים פרטיים המשקיעים באופן עצמאי.
משיחות עם הרשות עולה כי היא מתכוונת לנקוט את הגישה המרחיבה של הצעת החוק, שתקשה על משפיענים מובילים להיות מוחרגים מקבלת רישיון. כך, לדוגמה, הטבה כספית נמוכה תיחשב כתמורה, ומסחר אישי במניות מצד המשפיע ייחשב כעניין אישי בהמלצה.
ומה קורה בעולם? כמעט בכל שוק מפותח הרגולטורים דורשים רישיון לכל המלצה פומבית להשקעה, כולל ברשתות חברתיות. בבריטניה פועלת ה־FCA נגד משפיענים שאינם מורשים, הוציאה אזהרות ופתחה בהליכים פליליים ועסקיים נגד מפרסמים לא חוקיים של המלצות השקעה. בארה"ב המצב יותר מורכב. למרות הפופולריות הרבה של טיפים פיננסיים בפלטפורמות שונות אין כיום מערכת דיווח או רישום רשמי ליוצרים פרטיים בלתי מורשים — והציבור נדרש להיות זהיר במיוחד.
"אי אפשר לכפות הזדהות ברשת"
פרופיל "דג הכסף", עם 23 אלף עוקבים בטוויטר, קבע כי אין סיכוי שייחשף תמורת המשך ציוצים בתחום הפיננסי. "בסבירות גבוהה אני לא אזדהה, אלא אם אחליט לעשות זאת — אבל לא בגלל הוראה כזו או אחרת של הרשות. יש לא מעט משוק ההון שמכירים אותי. אני מבין את הרציונל של הרשות, וכנראה שכבר לא מספיק הדיסקליימר הגנרי של 'אין המלצה'. הייתי עושה הבחנה בין אלה המנהלים כסף או קורסים לבין כאלה שכותבים בלי אינטרס, כמוני לדוגמה. לא מנהל לאף אחד כסף".
פרופיל "הגורו", שמצייץ על השקעות בטוויטר, קבע כי העמדה של הרשות היא "טעות חמורה. הזכות לאנונימיות ולפרטיות היא זכות יסוד, וגם חופש הביטוי הוא זכות יסוד. אין אפשרות חוקית לכפות על אדם הזדהות ברחבי הרשת. הרעיון כאילו ניתן לכפות על אנשים להזדהות — הוא שגוי ביסודו. זכויות היסוד האלו קריטיות כשחושבים על החשיבות של הזכויות האלו, למשל במדינות כמו איראן, שבהן האפשרות להתבטא נגד המשטר יכולה להתקיים רק באנונימיות. כמובן שהנושא הספציפי של ניירות ערך הוא לא פוליטי, ולא קשור למשטר או ממשלה — אבל העיקרון זהה. יש זכות יסוד לפרטיות ואנונימיות, ויש זכות יסוד להתבטא בחופשיות. אלו זכויות שעוגנו בבג"ץ בפירוש.
"אני מסכים לגמרי שנדרש גילוי נאות. הגיוני לחייב אדם בגילוי נאות שיסביר בציוץ ברשת, או בכל מקום אחר, מה האינטרס שלו — האם הוא מחזיק במניה, או רווח אחר — אבל אין היגיון לדרוש מאדם לוותר על האנונימיות שלו. בגלל שאכן יש הונאות — שאגב קיימות ככל הנראה הרבה יותר בהשקעות פרטיות של אנשים פרטיים בשווקים הלא־נסחרים — סביר והגיוני לדרוש שהכותב על נייר ערך יכתוב בפירוש דיסקליימר, שאין באמור המלצה, שהפעולה מסוכנת, בדיוק כמו שכותבים על קופסת סיגריות. וסיגריות מסוכנות הרבה יותר מאשר ניירות ערך. אבל למנוע מאנשים להתבטא? או לשוחח על נייר ערך? או להעלות ניתוח אנליטי על מניה? זה לא הגיוני בעליל. זה משהו הזוי בעיניי".
צריך להבין שהרשתות החברתיות גדולות הרבה יותר מהישג ידה של רשות ניירות ערך. ברשתות החברתיות יש מיליוני יוזרים באנגלית שכותבים על ניירות ערך בוול סטריט וברחבי העולם. האם הרשות רוצה שרק ישראלים לא יוכלו לכתוב? האם זה הגיוני שבכל העולם יכתבו, ורק לישראלים יהיה אסור?
למשל, "דיאמונד אנד ראסט", פרופיל אנונימי בטוויטר, שידוע בשוק ההון כמבקר עיקש של חברות אשראי חוץ־בנקאי, אמר כי הדרישה "די מטופשת בעיניי. יש כבר היום רגולציה מאוד כבדה על מה מותר להגיד, ואילו דיסקליימרים צריך לציין. לא מבין את הפחד מאנונימיות. זה נכון שיש נוכלים שמנצלים אנשים תמימים. אבל תראה בפייסבוק למשל יש פייקים של בינה מלאכותית שמתלבשים על אנשים קיימים. זה לא משהו שהרגולציה החדשה תשנה. מעניין כמה תלונות התקבלו על חשבונות אנונימיים. אני חושב שאנונימיות היא מאוד חשובה לחושפי שחיתויות או אנשים שיוצאים נגד החברות או בעלי כוח. נניח, במצב שלי — אני לא יכול לכתוב בפנים גלויות על חברות ציבוריות בתחום האשראי ואז לשבת מולם במצגות".
"השיח ברשתות אינו מפוקח"
תיקון החוק המעורר מחלוקת של הרשות זוכה להתנגדות גם מאלו שלא ייפגעו ממנו באופן ישיר. עו"ד ורד פיליכובסקי־סיסיק, שותפה במחלקת שוק ההון בפישר (FBC), ומי שכיהנה ברשות ניירות ערך עד תחילת 2022 כיועצת המשפטית של מחלקת תאגידים ברשות, אומרת כי "קיים הבדל גדול — כשהגורם המייעץ מקבל מאחורי הגב תמורה עבור הייעוץ הספציפי, הייעוץ הופך להיות לא אמין ומונע משיקולים זרים, לעומת הייעוץ הרחב שנעשה ברשתות. אבל לא צריך לתקן את החוק בשביל זה. כבר היום לחוקים יש את הכלים להתמודד עם התופעה, למשל עבירת ההנעה בדרכי תרמית בחוק ניירות ערך, או החובה בחוק הייעוץ לתת גילוי על עניין אישי בייעוץ בכלי התקשורת — שתי הוראות שהפרה שלהן מהווה עבירה פלילית.
"בסופו של דבר, הבעיה הגדולה היא שאנשים ללא ידע פיננסי מקבלים החלטות השקעה על בסיס המלצות לא מקצועיות ולא מותאמות, מבלי להבין איך הם צריכים ליישם אותן במקרה האישי שלהם".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
