"בראייה לאחור יש תחושת סיפוק מכך שהיינו במקום הנכון ובמוכנות הנכונה עבור המדינה באספקת התרופות", אומר יוסי אופק, מנכ"ל טבע ישראל, שמציין בגאווה גם את המחויבות הגדולה של העובדים בזמן המלחמה. "רואים את זה גם בסקר ארגוני שנערך לפני מספר חודשים. אחד הערכים של טבע הוא "דאגה ואכפתיות" לעובדים למטופלים ולקהילה, יש כאן חיבור שהתחזק משמעותית. כך שלצד כל הכאוס, מתגלה גם חוסן ומחויבות מעבר לציפיות".
באיזה מצב מוצא אתכם סיום המלחמה?
"נשארנו במוכנות מלאה, אפילו יותר מזו שלפני המלחמה. זאת בין השאר היות ואחד מכל ארבעה מרשמים שמונפקים בישראל הוא למוצר של טבע, כך שמוטלת עלינו אחריות גדולה. במהלך הלחימה כ-20% מעובדי טבע ישראל גויסו, לשמחתנו, רובם כבר השתחררו, מה שמאפשר לנו לחזור לעבודה פחות עצימה, יותר יעילה ולנהל תהליכים באופן ‘מסודר’ יותר".
האם הטלטלה שעברה המדינה שינתה את תוכניות הארגון לעתיד?
"ממש לא. בהיבט אסטרטגי אנחנו חלק מחברה גלובלית, וצריך לזכור שהפעילות בישראל אמנם גדולה ומשמעותית, אך עדיין ישראל היא מדינה אחת מ-58 שווקים ברחבי העולם. אנחנו תחת מתווה אסטרטגי-עסקי של צמיחה אשר טבע השיקה לפני שנה וחצי pivot to growth. מה שכן השתנה זה הצורך שלנו לחזק את האסטרטגיה הפילנתרופית-חברתית בישראל. היה ברור שנתמודד כקהילה בסוגית טראומה, ולכן השקנו כבר באוקטובר תוכנית משמעותית הנקראת "מטפלים בנפש" לטיפול בטראומה הלאומית וחיזוק החוסן, בדגש על קהילת המטפלים המקצועיים, תוכנית זאת תמשיך להיות משמעותית בשנים הקרובות. היא הופכת לתוכנית דגל לטווח-ארוך, לצערנו, הרבה יותר ארוך ממה שתכננו".
מהו להבנתך האתגר המשמעותי ביותר עמו תתמודד טבע ישראל בשנים הקרובות?
"ברמה הכללית אנחנו נראה שינויים שצריך לדעת לבחון אותם מהר מאוד ולהיערך אליהם. התפתחות הטיפולים הממוקדים, למשל. בזכות האצת טכנולוגיות מבוססות דאטה - דוגמת בינה מלאכותית - כבר רואים הרבה גופי רפואה משמעותיים שמצליחים ליצור טיפול מותאם אישית, בעיקר בתחום האונקולוגיה ובהמשך גם מעבר לכך. זהו שינוי שצריך לבחון ולהגיב אליו. עוד אני סבור שנראה יותר טיפולי מניעה כגון חיסונים למחלות".
הזכרת את הבינה המלאכותית. עד כמה לדעתך היא תשפיע על התחום?
"אני סבור שתהיה לה השפעה מהותית על תהליך פיתוח התרופות. הבינה המלאכותית מאפשרת לנתח נתונים באופן מדויק יותר, ככל הנראה, אף לקצר וליעל תהליכים בשלב הניסוי הקליני – כדוגמת ניסוי בעכברים ובמקום זאת לבחון על רקמות אדם במעבדה. סביר גם שתהיה לנו יכולת לנבא בטיחות ויעילות ברמות גבוהות יותר. אנחנו מגיבים במהירות למהפכת הבינה המלאכותית ותחת המתווה האסטרטגי של טבע לפיתוח תרופות, בהשקעות גדולות יותר במו"פ האינובטיבי, לצד השקעות בקרנות ושותפויות כגון: AIONLabs, סנרה ונצ’רס או אפילו 50 הפרויקטים של טבע עם האקדמיה הישראלית, שהמשותף לכולם הוא מציאת מענים לאתגרים בתחום הפארמה".
מהי בעיניך משימתך העיקרית כמנהל הארגון בשנים הקרובות?
"להביא אותנו לקדמה הטכנולוגית במודלים עסקיים. אנחנו רוצים להביא את הערך שישראל יכולה לייצר עבור טבע בעולם. ישראל יכולה לתת ערך לטבע העולמית מעבר לגודלה: למשל, את החדשנות, את התעוזה, טאלנטים לתפקידים גלובליים, מחקרים - הודות לאקדמיה המעולה שיש כאן. כיום לא הכל יוצא לעולם היות וההשקעה הכספית בישראל בתחומי הביו-מד, אינה מספיקה - וחבל. יש לנו מו"פ אינובטיבי מצוין, קשרי אקדמיה רובסטיים נפלאים ואני חושב שכמו שהסייבר הוא הקטר היום, כך יש גם מקום לביו-מד. ישראל מסוגלת לתרום לא מעט לעולם. האתגר הוא שהסיכון גדול יותר מאשר בסייבר ולכן יש פחות כסף זר".
הרהורים על תפיסות ניהוליות
יוסי אופק מאמין שכדי לנווט נכון בשנים הקרובות את הארגון שבראשו הוא עומד עליו להיות בעל קשב גבוה לשינויים מהירים, לא לקחת דברים כמובנים מאליהם ולשאול שאלות. "יש לי תפיסה שבכל פעם שיש רוב דעות - כדאי לי להרהר בעניין ולבדוק שוב", הוא אומר. "הנהלה מגוונת מסייעת להביא מגוון דעות ואנו דואגים לכך מאוד בטבע. ברמה הפרקטית, אני מנהל בתפיסה שקיימת ברוב הארגונים: משמעת אסטרטגית שלא סוטים ממנה. אבל אני מודה שזו תפיסה שאני מתלבט לגביה היום ועל שייכותה לעולם החדש. קצב השינויים ושלל הדברים הבלתי צפויים שקורים – עלולים להפוך אותה ללא רלוונטית. חשוב כיום להתארגן לבלתי צפוי. מה גם שניתוח נתונים על בסיס ביג דאטה מאפשר כיום לשאול שאלות שקודם לא יכולנו לשאול, כי לא היו כלים לקבל תשובה. יש לי תחושה שבבתי הספר למנהל עסקים ילמדו משהו קצת אחר על אסטרטגיה. יותר על יכולת לנווט מהר. מנהלים יצטרכו ללמוד להשתנות תוך כדי תנועה".
שזה אגב מה שנדרש ממנהלים בישראל בפרוץ המלחמה או הקורונה - להתמודד עם שינוי מהיר.
"חברות ישראליות המחישו השנה את חשיבות היכולת לקום מהר מנפילות וממשברים. שזה בעצם החוסן שעליו כולם מדברים כעת. רוב המשקיעים בישראל הם קרנות מחו"ל, והם מצפים לתשואה. לכן, כל מנכ"ל ישראלי חייב לעמוד ביעדים בכל מצב, כולל במלחמה, חרף כל אתגר בישראל, וזה לטובת ראיה לאומית. אם לא נשיג תשואה למשקיעים, בטענה זו או אחרת - המשמעות היא שמדד הסיכון של ישראל עולה ולכן עלולים להימנע מהשקעות בישראל. אני סבור שעם סופה המוחלט של המלחמה נראה כאן יותר השקעות גם בשלבים מוקדמים".
היכן צריכה המדינה צריכה לסייע?
"המדינה זקוקה למקורות הכנסה עתידיים ורובסטים, וכדי להעצים את מעמדה העולמי - עליה להכשיר טאלנטים במקצועות ליבה עם מיומנויות הניהול הנדרשות כיום, להיות ‘טאלנט’ זו גם היכולת שלך לנהל בעולם גלובלי. ישראל מעודדת השקעות סיכון בשלבים מוקדמים באמצעות רשות החדשנות, אך לצד זה יש להעצים את הפוקוס על מקומות שדורשים יותר סיכון כמו ביו-טק. סייבר לא זקוק להשקעות מדינה. הביו-טק בהחלט זקוק, ולכן יש כאן הזדמנויות לייצר תשתית שתבטיח צמיחה. לפיכך, צריך לשים פוקוס אסטרטגי שם ולייצר חזון בתחום".
איפה תהיה טבע ישראל ב-2030?
"משך 120 שנה ויותר, טבע תמיד הייתה חברת תרופות ביופרמצבטית מזן קצת אחר, כזו הפועלת לאורך כל קשת החדשנות. ברור לי שבמאזן בין גנריקה לתרופות אינובטיביות - החלק האינובטיבי יגדל. יושקו יותר תרופות אינובטיביות וביוסימילרס. יהיו לנו מענים מצוינים לאתגרים פיננסים, והארגון יאמץ טכנולוגיות מתקדמות. המותג יתחזק בישראל, כפי שכבר קורה, בין השאר בזכות האמון בחברה. טבע כחברה גלובלית תצמח, וכך גם טבע ישראל. אם מסתכלים על העתיד הקרוב יותר: אנו נשיק בקרוב פלטפורמת Open Innovation שתאפשר מתן מענה לאתגרים גלובליים של טבע באמצעות טכנולוגיות פורצות דרך. נשיק את זה קודם כל בישראל וכפונקציה של ההצלחה זה יתרחב לשאר העולם".
