האם 7 באוקטובר, המלחמה בכל החזיתות, התעוררות גל האנטישמיות העולמי והמשבר התדמיתי של ישראל הם גורם משיכה עבור עולים חדשים או שהם דווקא מתרחקים יותר מהגשמת השאיפה הבסיסית של הציונות? לזאב גרשינסקי, סמנכ"ל ארגון נפש בנפש יש תשובה מפתיעה: "7 באוקטובר והמלחמה חידדו משהו עבור חלק מהיהודים בתפוצות. זה עשה להם משהו בהבנה של מי אני ולאן אני רוצה להיות שייך ואנחנו מרגישים את זה במימוש של העלייה לארץ".
אנשי ארגון העלייה מצפון אמריקה, נפש בנפש, נאבקים כבר שנים באתגר הגדול מכולם: איך מביאים לארץ עולים ממדינות שפע מערביות וליברליות? דווקא על רקע הטראומה של ה-7 לאוקטובר, והמלחמה של נגמרת, הם הצליחו לרשום עד כה מספרים גבוהים של עולים – כ-3,000 השנה.
"מיד אחרי תחילת המלחמה התחלנו לראות עלייה חדה ברישומים לעלייה ואמרנו לעצמנו שזה לא הגיוני, אבל הסברנו את זה בכך שזה סוג של אקט של סולידריות – התקיפו את ישראל, אולי שלחתי תרומות ואולי לא, אבל בכל מקרה אני בתור יהודי חם בתפוצות אראה את התמיכה שלי ואפתח תיק עלייה. זאת הייתה עלייה דרמטית, של אזור ה-70% יותר מהמספרים הרגילים. מה שהתברר עם הזמן שזה לא היה רק אקט סמלי של פתיחת תיק – עכשיו אנחנו גם רואים את המימוש של זה בפועל ואת העולים מגיעים".
מה דוחף אותם לבוא – המצב והרצון לתמוך בישראל או אנטישמיות ודחיפה החוצה של היהודים?
"אנחנו שואלים אותם בדיוק את זה, ואנחנו מקבלים תשובות שמפתיעות אותנו - כולם מדברים על ציונות, על כך שישראל זה הבית, ושזה החלום שלהם והם לא מוכנים לוותר עליו. אחוזים בודדים מדברים על אנטישמיות, וכל השאר אומרים לי ש'חרבות ברזל' עשה להם שינוי בחשיבה על כך שהם לא צריכים להיות בארה"ב, אלא בישראל".
אחת התופעות המעניינות בקרב עולים הוא התחושה שלהם שהם פותחים דף חדש בחיים וזאת הזדמנות גדולה לשינוי קריירה והגשמת חלומות מקצועיים. כך למשל אפשר למצוא במודיעין רופא שהפך ליצרן חמאת בוטנים, יועץ פיננסי שמכין שוקולד איכותי, ויסקי בגולן, מאפייה בירוחם ואפילו מבשלת בירה בגוש עציון
למרות הגידול המשמעותי בסוף לא מדובר במספרים לא גדולים. על קהילה של כ-6 מיליון יהודים בצפון אמריקה, באים לארץ בשנה כמה אלפים בודדים, כאשר גרישנסקי מפתיע ואומר כי היריב העיקרי שלו הוא לא הבעיות הביטחוניות של ישראל או ענייני דיור ותעסוקה אלא דווקא איש אחד מפתיע – מושל פלורידה רון דה סנטיס.
"פלורידה היא מדינה שבה רוב היהודים מרגישים טוב. יש שמש, מזג אוויר נעים ואווירה פוליטית שמתאימה לרוב התושבים שם, שיוצרת תחושת נוחות ליהודים. אנחנו רגילים לחשוב שישראל יכולה להצליח רק אם היא תהווה מוקד משיכה איכותי, אבל יש פה אלמנטים שנכנסים של דחיפה החוצה מתוך צפון אמריקה. חשוב להגיד, אף יהודי לא בורח ואנחנו לא במקום הזה, אבל אנחנו כן מגיעים למקום שבו יהודים חושבים על המורכבות של הדברים ואומרים לי דברים כמו – 'אני רוצה להיות במקום של בחירה'. במילים אחרות, הם רוצים להיות מסוגלים לבחור איפה הם יחיו מבלי שמישהו ידחוף אותם החוצה מהבית שלהם. עצם האמירה הזאת מסמלת שמשהו קורה מתחת לפני השטח ויש יהודים שלא רוצים להגיע ליום הזה שבו אפשרות הבחירה תצטמצם והם לוקחים את ההחלטה היום לעלות לארץ".
אלמנט נוסף שמתחיל להשפיע הוא כאשר המימוש של העלייה, משפיע ישירות על אנשים שנמצאים על הגדר: "המימושים כרגע מייצרים ביקושים לעתיד. יותר אנשים מגיעים, והם מספרים לחברים ומשפחה על מה שעובר עליהם כאן, וזה מייצר עוד גורמי משיכה לאחרים. בנקודה הזאת זה מאוד תלוי בנו – אם נייצר חווית קליטה טובה, מערכת חינוך איכותית לילדים וסביבה נעימה ומכילה, נהיה במקום טוב ליצירת קרקע לעולים נוספים".
מה לגבי ההשפעה של האנטישמיות בקמפוסים? יצא לכם לפגוש עולים צעירים שמנסים להימלט מהאווירה העוינת הזאת?
"לא בכמויות. יש כמה מקרים כאלה אבל אי אפשר לדבר על מגמה. אין ספק שיש בעיה קשה בקמפוסים בצפון אמריקה ויש לא מעט חוקרים וסטודנטים יהודים שמרגישים חסומים מבחינת המסלול האקדמי שלהם והיכולת שלהם להשתלב גבוה יותר בעולם המחקר, אבל מנגד לדעתי יש המתנה לראות מה יעשה אפקט טראמפ והאם יהיו שינויים בשטח. חשוב לזכור שכל נושא האוניברסיטאות האיכותיות יושב עמוק מאוד על הנרטיב של החינוך היהודי והם לא ימהרו לנטוש את זה. מישהו אמר לי שאם הייתי משקיע הכל כדי להגיע להרווארד וללמוד שם, גם אם הייתי מרגיש לא בנוח או עוינות בקמפוס, רוב הסיכויים שהייתי בוחר להוריד את הכיפה ולהישאר בקמפוס במקום לפרוש ולעזוב".
מחפשים מנוע צמיחה למדינה?
התהליך מרגע פתיחת תיק העלייה ועד שהעולים שמגיעים פיזית ארצה הוא ארוך ומלא בסימני שאלה והשקעה של משאבים. לדברי גרשינסקי, "עלויות כוח האדם שלנו עלו מאוד בשנים האחרונות, ומצד שני אנחנו רוצים לתת שירות ברמה גבוהה ולהסיר את החסמים ולתת לעולים הרגשה שיש מישהו שהולך איתם יד וביד ומקל עליהם לקבל את ההחלטות הנכונות.
"אז אם אני רוצה, בטח ובטח בעולם של ביקושים גבוהים, להצליח לייצר את אותו ליווי ואת אותה רמת שירות ואת אותה עבודה, אני צריך יותר כוח אדם, יותר כוח אדם כמובן שזה יותר הוצאות. בסופו של דבר, אם מנכים החוצה את עלות הטיסה, עלות הטיפול בכל עולה מגיעה לאזור ה-3,500 דולר".
זאב גרשינסקי, סמנכ"ל "נפש בנפש"צילום: יוסי צבקרנושא הטיסות הפך ליותר מורכב בשנים האחרונות. המדינה מתחייבת לממן טיסה חינם לכל עולה, אבל העלויות הגדלות, מיעוט הקווים וחוסר היציבות בענף התעופה, גרמו לכך שהסוכנות פנתה לעולים והשאירה בידיהם את הבחירה אם הם מסוגלים לממן בעצמם את הטיסה. במקרה שהם משיבים בשלילה, המדינה ממשיכה לשלם כמו בעבר. על פי הערכות, כ-25% מהעולים הסכימו לממן מכיסם את הטיסה.
גרשינסקי אומר שמחקרים מוכיחים כי על כל שקל שהמדינה משקיעה בעולה הוא מייצר למשק בחזרה רווח בחזרה של 3.8 שקלים. "אם המדינה מחפשת מנוע צמיחה אז הנה הוא כאן מתחת לאף. רוב העולים מגיעים בגילאי פריון, חלקם הגדול בעלי השכלה אקדמית ויש להם יכולת השתכרות גבוהה. זאת אוכלוסייה יצרנית שתוך כמה חודשים רוב רובה מוצא עבודה והם ישר מתחילים לשלם מס הכנסה וכמובן להיכנס למעגל הצריכה".
אחת התופעות המעניינות בקרב עולים הוא התחושה שלהם שהם פותחים דף חדש בחיים וזאת הזדמנות גדולה לשינוי קריירה והגשמת חלומות מקצועיים. כך למשל אפשר למצוא במודיעין רופא שהפך ליצרן חמאת בוטנים, יועץ פיננסי שמכין שוקולד איכותי, ויסקי בגולן, מאפייה בירוחם ואפילו מבשלת בירה בגוש עציון.
אתם מעודדים אותם לעשות כאלה מהפכים? לא עדיף קודם להתבסס בארץ במקצוע המקורי?
"הכי חשוב לנו בעולמות האלה שאנשים יידעו לקראת מה הם הולכים. הכנה טובה מייצרת קליטה נכונה יותר. אנחנו מדגישים להם שבשנים הראשונות המטרה היא לייצר לעצמם עוגנים טובים בארץ, בכל התחומים, ולפעמים בתחום המקצועי הדבר הנכון הוא אפילו להמשיך את העבודה שלך מארה"ב, ופשוט לעבוד מרחוק. בכל מקרה, אם יש הם חלומות יזמיים אנחנו נחבר אותם לאנשים שכבר עשו את זה או ליצרנים בתחום הספציפי שלהם כדי שהם ילמדו כמה שיותר לפני שהם קופצים למים. יש לנו גם מחלקת 'שידוכים' שמחברת בין עסקים בישראל לבין עולים שמחפשים עבודה. אספקט מאוד משמעותי בהקשר התעסקותי הוא עליית רופאים – להכשיר רופא זה השקעה עצומה וכאן אתה מקבל אנשי מקצוע מעולים שישר נכנסים למערכת ומתחילים לעבוד. זה רווח עצום למדינה".
העולים שהחליפו מקצוע: הרופא שעבר לייצר חמאת בוטנים
ג'ייסון כהן הגיע לארץ מניו ג'רזי, ואחרי שנים שעבד בתור רופא מרדים ומומחה לטיפול בכאב, הוא גילה בארץ את התשוקה האמיתית שלו: חמאת בוטנים. לדבריו, "גדלתי בצפון אמריקה, שם התרגלתי ליהנות מחמאת בוטנים איכותית ועשירה שהייתה חלק משגרת חיי. לאחר עלייתי לישראל, מצאתי את עצמי מתגעגע לטעם המוכר ההוא — ואז גיליתי שהבוטן הישראלי יכול להיות הבסיס המושלם ליצירה מיוחדת, טהורה ובריאה. כרופא וכחובב ספורט המתרגל פעילות גופנית יומית, הרגשתי שחובה לי להציע את הבוטן בצורה הטבעית והבריאה ביותר".
לאחר שורה של ניסיונות הוא הקים בשנת 2020 את המותג Holy Butter - חמאת בוטנים טבעית ללא תוספות. "מהימים הראשונים, החברה התפתחה באופן טבעי — למדנו כל שלב בתהליך בעצמנו, מהקפדה על קלייה וטחינה מדויקת של הבוטנים ועד לאריזה, תיוג ושיתוף הסיפור שלנו. מה שהתחיל כפרויקט בשווקים חיצוניים הפך למותג מוכר המספק כיום לרשתות גדולות של גלידריות, חנויות שייקים ומסעדות בישראל".
עולה נוסף שעשה הסבת מקצוע הוא יוסף אורטגה מקליפורניה ארה"ב שנטש את עולה הקונדיטוריה והשיווק לטובת הגשמת חלום ישן: הקמת מבשלת בירה. המבשלה בגוש עציון, שהוקמה יחד עם השותפים יאיר כהן וגדעון לנג, מייצרת מספר בירות בוטיק ולאחרונה השיקה גם ויסקי ישראלי.
"הפרויקט המרכזי שלנו כרגע הוא 'ציונה אלכוהול ישראלי', חנות בכפר עציון שמתמחה אך ורק באלכוהול ישראלי, מציעה קניה של בקבוקים הביתה, ישיבה במקום וחדר VIP עד 40 איש לכל אירוע, הכל בעיצוב מבוסס עץ שלנו. המיזם כרגע עובר את שלב הברייק איבן והשנה, אחרי 3 שנות עבודה יהיה אפשר להתפרנס ממנו בכבוד. לגבי המותג ציונה אלכוהול ישראלי, עוד חזון למועד, אבל השאיפה היא שכל אדם בישראל שיחשוב על אלכוהול ישראלי, יחשוב ציונה", אומר אורטגה.
פרויקט מסקרן נוסף הוא מאפייה שיתופים שהוקמה בירוחם על ידי העולה החדשה אריאל פולוק סטאר שהגיעה מאוהיו, ארה"ב: "במקצוע הקודם שלי עסקתי בעבודה עם עסקים חברתיים וגם למדתי תואר שני בבלשנות יישומית כי חשבתי שאלמד אנגלית כשפה שנייה אחרי שעליתי לארץ. הרעיון להקים את המיזם עלה במהלך הקורונה כשהרגשתי מבודדת כמו עוד הרבה אנשים. תמיד אהבתי לבשל ולאפות והבנתי שזה יכול להיות כלי מדהים ליצירת קהילה וגם כלכלה מקומית לנשים מבשלות ואופות בעיירה הקטנה שלנו - לתת להן הזדמנות לספר את הסיפור שלהן דרך המאכלים שלהן, וכך לייצר חיבורים בין אנשים וגם הזדמנויות כלכליות".
לדבריה, "עם הזמן התפתחנו לכיוון הרגשי ושיפור בריאות הנפש דרך המטבח, עד שפתחנו עמותה לצורך זה. כרגע הפעילויות העסקיות שלנו - בית קפה בימי שישי, קייטרינג, וליין מטבלים מיוחדים, משרתים את העבודה שלנו עם קבוצות בסיכון (תושבי העוטף, נוער בסיכון, ועוד) בנוסף לעבודה על בניית חוסן וכלים חברתיים עם אוכלוסיות מגוונות".
