קדחת ה-AI קונה לה עוד ועוד אחיזה בתחומי תעסוקה, החל באקדמיה וחינוך וכלה בענפי הרכב, הבנייה והתשתיות. גם על תחום הרפואה היא לא פסחה: לפי נתוני הפורום הכלכלי העולמי (WEF), ההשקעות בבינה מלאכותית לרפואה בארה"ב הגיעו ב-2024 לכ-11 מיליארד דולר, ומומחים מעריכים שעד 2030 יגיעו ההשקעות העולמיות בתחום ליותר מ-100 מיליארד דולר.
מי שנמצאת בחזית התחום בישראל היא הדס ביטרן, שמשמשת כמנהלת קבוצת הבריאות במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, ומובילה במסגרת תפקידה צוותים גלובליים בתחום הבריאות והבינה המלאכותית. בשיחה איתה מסבירה ביטרן כיצד הפיתוחים השונים של הקבוצה מסייעים כבר עתה בתחומים שונים כמו שיפור הקשר בין רופא למטופל, אבחון ופענוח מהיר של בדיקות רפואיות וקיצור זמני ההמתנה לבדיקות וטיפולים.
לפני כשבוע פרסם משרד הבריאות את דוח כוח האדם במקצועות הבריאות ל-2023. מממצאי הדוח עולה כי ברוב תחומי הרפואה ישראל מצויה מתחת לממוצע לנפש בקרב המדינות המפותחות הכלולות ב-OECD. על פי התחזית לשנים 2020–2035, מספר הרופאים בישראל ל-1,000 נפש יהיה נמוך מהממוצע ב-OECD, ויעמוד על כ-3.02 ב-2035, לעומת 3.5 רופאים ל-1,000 נפש ב-OECD. גם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התריע בדוח הביקורת השנתי שפרסם בנובמבר האחרון על הבעיה שבמספר הרופאים. הוא גם ציין שהמספר צפוי לרדת עוד ביחס למדינות ה-OECD.
"לתפיסתי, מערכת הבריאות בישראל נמצאת לפני קריסה", אומרת ביטרן. "הנתונים של משרד הבריאות מהווים הוכחה נוספת לכך שהפתרון נמצא בבינה המלאכותית".
גם המצב בעולם אינו מזהיר. על פי דוח של WEF, כ-54% מהרופאים מדווחים על שחיקה, והתוצאה של זה היא עזיבה המונית של המקצוע וצמצום שעות העבודה - נזק כלכלי שנאמד בכ-4.6 מיליארד דולר בשנה. על פי הפורום, עד 2030 צפוי מחסור של מיליוני עובדי בריאות בעולם. "העניין האישי שלי בתחום והרצון לפתח את התחום בישראל גרם לי לשכנע את מיקרוסופט להקים את קבוצת ה-AI בתחום הבריאות, בתוך חטיבת מדעי החיים", מספרת ביטרן. "לשמחתי, הם קיבלו את ההצעה והשקיעו בקבוצה".
"90% מהמידע הרפואי על מטופלים לא מנוצל"
ביטרן, בת "50 וקצת" כלשונה, שנולדה וגדלה בדרום תל אביב, זוכרת את עצמה קוראת ספרי רפואה משחר נעוריה. "תמיד התעניינתי ברפואה, וגם במדעי המחשב", היא מספרת. היא שירתה ב-8200, סיימה תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ותואר שני במינהל עסקים ב-Kellogg שבאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. כמו כן, היא בוגרת תוכניות ניהול בתחום הבריאות באוניברסיטת תל אביב ובהרווארד. "חשבתי ללמוד רפואה", היא מודה בחיוך, "אבל בגיל 30 הבנתי שזה כבר מאוחר לי מדי". ב-2020 הייתה לישראלית הראשונה שמונתה כחברת דירקטוריון של SNOMED, הארגון הבינלאומי לטרמינולוגיה רפואית.
את הקריירה החלה בניהול צוותי מחקר ופיתוח ומוצרים בחברות סטארטאפ, ולאחר מכן מילאה תפקידים בכירים בחברת SAP. לפני כ-14 שנה הצטרפה למיקרוסופט, ולפני כעשור ייסדה את קבוצת הבריאות שלה, שהפכה לאחת היחידות הצומחות בחברה. היום היא מנהלת מאות אנשים בישראל, ארה"ב, הודו, וינה ובריסל, עם צוותים שכוללים, מלבד מפתחי ומומחי AI, גם רופאים ואחיות. לדבריה, יותר מ-170 אלף ארגוני בריאות בעולם כבר משתמשים בפתרונות של מיקרוסופט: "הפוטנציאל של ה-AI בעולמות הרפואה עוד לא נגע בעשירית האחוז שקיים בתחום הזה. היום נאסף על כל חולה כ-80 מגה-בייט של מידע, ומדובר במידע היחיד שמשלב טקסט, צילום, וידאו ועוד, אבל כ-90% ממנו לא מנוצל". כשיש לה זמן פנוי, ואין כזה הרבה, ביטרן מתופפת בהרכב רוק משפחתי.
מהן הבעיות במערכות הקיימות וכיצד השימוש ב-AI יכול לפתור אותן?
"זה מתחיל בסיטואציה שגרתית למדי, כשאת כמטופלת יושבת מול הרופא והוא מקליד ומקליד, בלי להסתכל עלייך כמעט. במחקרים התגלה כי השלב הזה, של התיעוד הקליני, הפך לגורם מספר 1 לשחיקה בקרב הרופאים. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לו להתמקד בך, להתבונן בך ולהקשיב לך בזמן ש-AI 'מקשיב' בצורה מאובטחת ורושם את הדברים, וכך נוצר סיכום ביקור שהרופא צריך רק לאשר. בארה"ב פועלות כך כבר מאות מערכות בריאות. הכלי הזה חוסך לרופא כ-5 דקות בכל טיפול, ויותר מ-90% מהמטופלים מעידים שהטיפול שהם מקבלים טוב יותר בזכות זה. עשרות אלפי רופאים ומאות אלפי מטופלים מרוויחים מזה. הרי בחר מי שבחר ללמוד רפואה עשה זאת כדי לטפל באנשים, לא להקליד עוד ועוד מסמכים מחשב.
"היבט נוסף הוא הכמויות העצומות של מידע שנאסף על כל חולה בשנה, מידע ש-90% ממערכות הבריאות כלל אינן משתמשות בו בשל קוצר זמן. שיתוף פעולה עם מערכות AI יוכל לנצל את המידע הזה ולהפיק ממנו תובנות, ובכך יהפוך את הטיפול לאישי יותר וליעיל יותר. יצרנו סוכני AI שמאפשרים לארגון בריאות ליצור עבור רופאים ומטופלים שפה טבעית על סמך הנתונים ובכפוף לרגולציה, ובכך מטופלים יכולים להשיג בקלות אינפורמציה על השירותים ולקבוע תורים. התחלנו לפתח זאת גם בשפה העברית, וזה אתגר לא קטן".
אילו מערכות פותחו במיקרוסופט מאז שנכנסת לתפקיד?
"קבוצת הבריאות במיקרוסופט ישראל מו"פ אחראית על עשרות פיתוחים מבוססי AI בתחום הבריאות, שמוטמעים באלפי ארגוני בריאות בעולם. למשל, מערכת DAX Copilot, שמסייעת בהתמודדות עם שחיקת רופאים ומשפרת את איכות האינטראקציה בין מטופלים לרופאים במערכת, תוך שימוש בטכנולוגיות AI שיחתית וגנרטיבית. ההערכה היא שהכלי מפחית את הזמן שרופאים משקיעים בתיעוד קליני בכ-50%-60%".
איך זה עובד?
"הכלי לוכד בצורה מאובטחת שיחות בין מטופלים לרופאים ומפיק מידע רפואי, המשמש ליצירת התיעוד בתוך שניות. במקביל, פיתחנו את הפלטפורמה החכמה Dragon Copilot מבוססת AI, שלוקחת את ה-DAX Copilot צעד אחד קדימה. בהסתמך על האזנה לשיחה שבין הרופא למטופל, ה-Copilot מסוגל ליצור תיעוד ודיווח קליני מדויק ומותאם רפואית, ובכך הוא מקל על ביצוע משימות תפעוליות לאורך כל שלבי מתן הטיפול. שני פיתוחים אלו הביאו לשיפור משמעותי בטיפול הרפואי, בתחושות של הרופאים ובחוויית הטיפול של המטופל. לפי נתונים שיש לנו מארה"ב, מדובר בחיסכון של כ-5 דקות בממוצע לכל מפגש רפואי, בתוספת של כ-13 דקות למטופלים בחודש לכל רופא, בשיפור ב-70% באיזון בין העבודה לחיים האישיים של צוותי הרפואה ובהפחתה משמעותית בתחושת השחיקה והעומס בקרב הצוותים הרפואיים".
פיתוח נוסף שמזכירה ביטרן הוא Azure Health Insights, סוכן AI שמפיק תובנות ממידע רפואי ונתוני אמת של מטופלים, ובכך מסייע לצוותי רפואה בקבלת החלטות בתחומים חשובים.
מה קורה בישראל מבחינת הטמעת ה-AI במערכת הבריאות?
"מערכת הבריאות בארץ עוקבת כל הזמן אחר התפתחות הטכנולוגיה, והיא נוטה לאמץ טכנולוגיה חדשנית ככל שהיא יכולה. כחלק מזה, לא מעט גופי בריאות בישראל מאמצים את ה-AI, והתכנון הוא שבעתיד יאמצו עוד. בבית החולים שיבא, למשל, יחל לפעול בקרוב, במסגרת פרויקט 'K', חדר מיון מבוסס AI הראשון מסוגו בעולם".
איך עובדת המערכת הזו?
"המטופלים מספרים לרופא את סיפורם הרפואי פעם אחת בלבד, והמערכת מאזינה לשיחה בין הרופא למטופל ממפה את הנתונים ומנתחת אותם, ולבסוף מציגה לרופא סיכום מקיף ומדויק, כולל פיענוחים ואבחנות ראשוניות. הכוונה היא שבעתיד היא תשלב מדידות פיזיולוגיות כמו חום גוף, לחץ דם ודופק, וכך תפחית את העומס על הרופא האנושי, תשפר את חוויית המטופל, תקצר את זמני ההמתנה ותייעל את תהליך קבלת ההחלטות הרפואיות".
דוגמה נוספת שנותנת ביטרן לייעול שירות בריאות בישראל באמצעות בינה מלאכותית היא מיזם שפיתחה מיקרוסופט בשיתוף המרכז הרפואי גליל בנהריה, שבמסגרתו מקבלים המטופלים דוח רדיולוגי ברור ותמציתי. "המטופלים מקבלים מסמך פשוט וידידותי למשתמש, והם יכולים לשאול שאלות נוספות הנוגעות לממצאים ספציפיים ולראות בצורה ברורה כיצד כל פרט קשור לדוח", מפרטת ביטרן. גם קופת חולים מאוחדת החלה לשלב במערכותיה את עוזר ה-AI של מיקרוסופט, Copilot, במטרה להציע שירותי רפואה חכמים ומותאמים אישית".
תקציב משרד הבריאות, שאושר בכנסת כחלק מתקציב המדינה ל-2025, יסתכם בכ-60 מיליארד שקל. בהתחשב במה שנדרש ממשרד הבריאות בעקבות המלחמה, האם נראה לך ריאלי שיקציבו את הסכומים הנכבדים שנדרשים לשם הטמעת יישומי AI במערכת הבריאות?
"השתתפתי בדיון בוועדת הבריאות בכנסת ודיברתי על הנושא, כי ברור לי ולרבים אחרים שיש עוד הרבה מה לעשות בעניין בישראל. כדי שהתחום ימריא אנחנו צריכים תוכנית לאומית אסטרטגית עם תקציב מיוחד שיוקצה לה, כדי לאפשר ריכוז של מידע בפורמט אחיד. צריך לגבש גם מבנה רגולטורי מתאים, כי מדובר בחיי אדם, וצריך ללמד את הרופאים להשתמש בטכנולוגיה הזו בצורה אחראית ובטוחה. זה יאפשר, למשל, לגופים בתחום הבריאות ליצור סוכן AI שיסייע למטופלים בהבנת הסיכום הקליני, שירכז להם את המידע לגבי מה נדרש להביא לרופא בפגישה הבאה ויאפשר להם לקבוע לעצמם תורים מתאימים. מהצד השני, הרופאים יכולים לקבל הנחיות מעודכנות של בית החולים לגבי המטופל עצמו. אם אכן תהיה תוכנית לאומית שתכלול את כל המרכיבים האלו, נוכל להטמיע את ה-AI בישראל בצורה מהירה לטובת המערכת".
עד כמה המלחמה שאנחנו נמצאים בה כבר יותר משנה וחצי קידמה את ההבנה בצורך הזה?
"קופות ובתי החולים מגיעים עם פתרונות חדשניים, כדי להתמודד עם אתגרי המלחמה והעומס שנוצר בעקבותיה. אנחנו משתמשים בכלים שלנו לסייע בדרך לפתרונות. למשל, בתחום רפואת הנפש, בית החולים שיבא משתמש ב-AI, שמאפשרת לדבר עם המטופל ולתת אבחון מהיר ונכון, זה מוריד משמעותית את העומס מהמערכת".
להשפיע על העולם לטובה
האתגר הבולט ביותר שמוזכר בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית בתחום התעסוקה נעוץ בחשש מהתייתרותם של מקצועות שלמים, שתביא מצידה לפיטורים המוניים של עובדים ולמשבר חריף בשוק העבודה. בשלב הראשוני שבו מצוי התחום אין לדעת אם ה-AI יוכל להחליף חלק מהצוותים הרפואיים שמטפלים בחולים ובכך להקל לכל הפחות על העומס והשחיקה של רופאים. בשלב זה, החזון של ביטרן הוא שלכל רופא יהיה יועץ AI שיפשט את האבחון וייעל את הטיפול בכל מטופל. לדבריה, ברחבי העולם יש כבר אלפי יועצי AI, והמספר ילך ויגדל.
עד כמה אפשר לסמוך על סוכן AI בנוגע לשמירת הסודיות הרפואית?
"אנחנו שמים המון דגש על בינה מלאכותית אחראית, וכל מוצר עובר סדרת אישורים לפני שהוא מושק, כולל תהליכים של בדיקת אמינות ובדיקת סטנדרטים של פרטיות והוגנות. חלק מההשקעה התכנונית והתקציבית הולכת לייצור אמצעי בטיחות מיוחדים לתחום הבריאות של ה-AI המודרני. התשובות יהיו מידע אמין ומאומת, ולצד זה משולבים מנגנונים מיוחדים למניעת טעויות. חשוב להדגיש שמדובר בתחום עם המון צניעות. אנחנו, המפתחים, יודעים לפתח, אבל אנחנו לא יודעים הכל. בצוותי העבודה יש רופאים ואחיות, ואנחנו לא מאפשרים ל-AI לקחת תשובות שאינן ממקור רפואי".
ובנימה אישית - איך הגעת לתיפוף בלהקה?
"זה נכון" (מחייכת במבוכה). המשפחה שלי מוזיקלית ורצינו לנגן יחד, אבל אף אחד לא רצה להיות מתופף אז לקחתי את זה על עצמי, ואני נהנית הנאה מרובה. בכלל, הרבה אנשים בצוות ובארגון שלי מנגנים על כלי כלשהו. ה-AI לרפואה הוא תחום קשה, מורכב ועתיר רגולציה, ויש באנשי הטכנולוגיה בתחום איזו רגישות חברתית ורצון להשפיע על העולם לטובה, לפתור בעיות של בני אדם. יש בזה משהו אמפתי, ובעיניי זה מתחבר למוזיקה".
התיפוף מסייע לך בפריקת מתחים, בשחרור מהלחצים היומיומיים?
"בסופו של דבר, מה שעושה לי טוב ומשחרר אותי הוא הידיעה שהמטרה שלשמה אני פועלת היא מהותית. כשאני רואה שארגוני בריאות מאמצים את הטכנולוגיה שפיתחנו, זה נותן לי המון מוטיבציה וסיפוק. התוצאות בשטח והידיעה שישראל מוכיחה את הגדולה שלה גם בתחום הזה היא הדרייב האמיתי שלי. תיפוף הוא תחביב נהדר, אני נהנית ממנו, אבל תחביבים הם הדבר הכי חשוב בחיים".
מישהו מהילדים שלך יהיה רופא?
"נראה לי שאולי", היא משיבה בחיוך מהורהר. "כולם בתחום של מדעי המחשב, כמו שאני בחרתי, אבל מתעניינים ברפואה. נראה לי שיכול להיות".
