נתחיל מהשורה התחתונה: הבעלים של פלטפורמת הווידיאו אונלי פאנס, ליאוניד רדבינסקי, מחפש קונה. ויש דורשים לא מעטים גם עבור המחיר האסטרונומי שאותו הוא מבקש עבור המכירה - 8 מיליארד דולר.
לשם הקונטקסט התמחירי, האתר Pornhub, שמציע תכנים פורנוגרפיים, נמכר לפני כשנתיים לחברת השקעות קנדית עבור חצי מיליארד דולר, וגם זאת אחרי שלוש שנים מתישות שבהן הבעלים הקודמים חיפשו קונה. Pornhub מדורג במקום ה-16 בעולם מבחינת מספר כניסות, וראשון בקטגוריית "למבוגרים בלבד". יש לו עשרות מיליארדי כניסות בשנה ומאות מיליארדים של צפיות בסרטונים.
5 צפייה בגלריה
אונלי פנס
אונלי פנס
אונלי פנס
(צילום: shutterstock)
אונלי פאנס הוא גם אתר שמוכר פורנו, רך יותר. אבל הוא התחיל בכלל כפלטפורמה לזמרים, שפים, אמנים, מדריכי כושר גופני וסטנדאפיסטים, שיכלו להציע את מרכולתם באינטרנט לכל דורש. לקפיצה המטאורית בפופולריות של האתר, אחראית סיבה הרבה פחות סקסית, מגפת הקורונה.
הקורונה הניעה את שני החלקים שמהם בנויה כלכלה, ביקוש והיצע. מיליארדי אנשים היו תקועים בבית וחיפשו תכנים כדי להעביר את הזמן. מצד שני, אנשים שהיו שייכים לתעשיות המין והחשפנות נשארו ללא מקום עבודה, והתחילו למכור סרטונים באמצעות אונלי פאנס. השאר היסטוריה.

6.6 מיליארד דולר בשנה

מטה החברה ממוקם בלונדון. החברה גורפת 20% מסך הרווחים של יוצרי התוכן שמשתמשים בה - כסף שמגיע ממכירת מינויים לערוצים שלהם. התוכנית העסקית ואופי הפלטפורמה מניבים שני יתרונות עיקריים לבעלי הערוצים. אין שום קבלני ביניים שגוזרים עליהם קופון, והם מקיימים יחסים כמעט אינטימיים עם המינויים שלהם, אבל ללא מגע פיזי כלשהו ובלי להציב את עצמם בסיכון.
היתרונות הללו, והעובדה שערוצי אונלי פאנס התגלו כמכונת כסף עבור בעלי הערוצים, הפכו את האתר מעוד אתר פורנו סליזי לאתר שסלבריטאים, ידוענים מעולם הפורנו ופליטי תוכניות ריאליטי, משתמשים בו והופכים אותו לסוג של מיינסטרים. הפלטפורמה, אגב, הקפיאה לזמן קצר תכנים פורנוגרפיים מלאים לבקשתם של בנקים וחברות הסליקה, אבל בעקבות מחאות המינויים, בעלי האתר הסכימו לשלם עמלות גבוהות יותר והחזירו את התכנים הללו.
המספרים, נכון ל-2023, הם פשוט מטורפים. 300 מיליון משתמשים שילמו 6.6 מיליארד דולר עבור 4.1 מיליון ערוצי תוכן. הראפרית האוסטרלית איגי אזליה, שעזבה מאז את הפלטפורמה, הרוויחה 9.2 מיליון דולר ב-2023, הראפרית האמריקנית באד באבי הרוויחה 3.5 מיליון דולר, משפיענית הרשת טנה מונגאו הרוויחה 3 מיליון דולר, והרשימה עוד ארוכה.
לסנופ דוג הוצעו מאה מיליון דולר כדי לחשוף את איבר המין שלו באונלי פאנס. הוא סירב. הזמרת הבריטית לילי אלן מעלה באופן קבוע לערוץ שלה תמונות של הרגליים שלה. כדי להיכנס לערוץ יש לשלם 10 דולר מדי חודש. לאלן יש 1,000 מינויים. מחישוב קצר - ההכנסה השנתית שלה רק מאונלי פאנס עומדת על 120 אלף דולר, פחות 20% עמלה שהאתר לוקח לה.
5 צפייה בגלריה
הופעת המחצית
הופעת המחצית
סנופ דוג
(AP)
סך הכל, אונלי פאנס חילקה ליצרני התוכן שלה בשנת 2023 סכום כולל של 5.3 מיליארד דולר.
"תדמיינו שאתם אמן עם שמונה מיליון מאזינים בחודש בספוטיפיי", צייצה אלן ברשת החברתית X, "אבל אתה יכול להרוויח יותר כסף מאלף מינויים שרוצים לראות את הרגליים החשופות שלך". לאלן יש 22.5 מיליון השמעות בחודש בספוטיפיי, שמכניסים לה 122 אלף דולר, אבל רק סכום קטן מזה זורם לחשבון הבנק שלה. חוץ מהפלטפורמה עצמה, יש עוד גופים, כמו חברת התקליטים, שחולקים איתה את הרווח. זה לא קיים באונלי פאנס.

להרוויח מהספה בבית

מדובר בעוד השפעה עצומה של עולם הטכנולוגיה והרשתות החברתיות על יכולות השכר של פרפורמרים. לדוגמה, סלבריטאים ממעמד הביניים גובים כ-10,000 דולר עבור הגעה לאירוע. אבל זו פרוצדורה שמצריכה נסיעה או טיסה, שהות במקום ושיחות סלון עם הנוכחים. ערוצים ברשתות חברתיות יכולים להציע להם אלטרנטיבה קלה בהרבה, כמו למשל לצלם ברכת וידאו. התעריף עבור שירות כזה נע סביב 1,000 דולר. סלבריטאים חרוצים יכולים להקליט 20-15 ברכות וידיאו כאלה בשעה בלי לקום מהספה. תעשו לבד את החשבון.
השחקנית כרמן אלקטרה, למשל, לא גובה דמי מינוי לערוץ האונלי פאנס שלה, אבל דורשת 22.22 דולר עבור תמונה חושפנית שלה, 30 דולר לשידור סטרימינג עם חזה חשוף, ו-150 דולר לחבילת VIP שכוללת גם שיחה איתה.
5 צפייה בגלריה
לילי אלן
לילי אלן
לילי אלן
(צילום: Vianney Le Caer/Invision/AP)

דיבידנדים של 1.3 מיליארד דולר

ליאוניד רדבינסקי, שנולד לפני 43 שנים באודסה, והגיע כילד עם הוריו לשיקגו, הוא מחזיק המניות העיקרי בחברה, לאחר שרכש 75 אחוז ממנה מהמייסד טים סטוקלי ואביו גיא סטוקלי ב-2018. דבינסקי שומר בדבקות על פרטיותו וחוץ מהמיזמים שלו כמעט דבר לא ידוע עליו. הוא בן למשפחה יהודית, בעל תואר בכלכלה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן היוקרתית, וכבר כסטודנט הוא הרים אתרים שהרוויחו מיליונים ממכירה של סיסמאות לאתרי פורנו שנפרצו על ידי האקרים.
ב-2004 הקים את ''מיי פרי קאם'', שירות סטרימינגג למבוגרים. הוא ייסד ב-2009 קרן השקעות בשם "ליאו", שהשקיעה בעיקר בחברות טכנולוגיה, ביניהן B4X הישראלית. הונו מוערך כיום בכ-3 מיליארד דולר, והוא נחשב לתורם נדיב למטרות הראויות בעיניו, כמו תרומה של 5 מיליון דולר לאוקראינה ודיווח על תרומה של 11 מיליון דולר לאיפא"ק, השדולה היהודית בארצות הברית.
אבל המכירה עצמה אינה כל כך פשוטה. רדבינסקי היה קרוב למכירה כבר לפני שנתיים לחברת השקעות מקליפורניה, עסקה שירדה מהפרק בגלל שבאותו זמן היו מחאות כבדות של המינויים לאתר בגלל הכוונה להוריד את התכנים הפורנוגרפיים. התוכן הפורנוגרפי גם מונע ממשקיעים רבים שלא להתעניין ברכישת החברה, וגם מונע את האפשרות של חלוקת מניות, אם החברה תיהפך לציבורית, לקרנות פנסיה.
5 צפייה בגלריה
אונלי פאנס לוגו
אונלי פאנס לוגו
אונלי פאנס
(צילום: shutterstock)
החברה גם זכתה במהלך השנים לביקורות נוקבות על התוכן שהיא מציעה והמודל העסקי שלה. אונלי פאנס מציעה שירות אקסלוסיבי, שבניגוד לאינסטגרם או טיקטוק, לא כל אחד יכול לקבל אליו גישה. זה מודל עסקי שהוכיח את עצמו, אבל הבעיה היא שמה שהוא מוכר זה מין, ובעיקר את הגוף הנשי. הפלטפורמה נהפכה לנדבך נוסף בתעשיית הסקס וניצול הנשים, רק עם עטיפה יפה. היחסים של תעשיית הסקס נשמרים גם פה: יש דרישה גברית ואספקה נשית.
מבקרים אחרים גם מתארים מודל כלכלי שתואם את המודלים של תעשיות המין: 73% מהרווחים של הפלטפורמה מתחלקים בין 10% מיצרני התוכן בלבד. זאת אומרת ש-90% מיצרני התוכן יכולים להעלות אלפי תמונות שלהם בפוזות ודרגות חשיפה שונות, אבל להרוויח בממוצע 180 דולר לחודש. כלכלת המין תמיד ניצלה מבחינה כלכלית את העובדים שלה.
5 צפייה בגלריה
 אילוסטרציה
 אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
אבל לחברה יש יתרונות רבים שיכולים למגנט אליה משקיעים רבים, למרות התוכן. כך למשל, היא מעסיקה 50 עובדים בלבד, אין לה אפליקציות בחנויות המקוונות של אפל או גוגל, ולכן היא פוטרת את עצמה מעמלות הענק של עמק הסיליקון, ובגלל ההצלחה העצומה שלה, חברות אשראי סולקות ממנה פחות מ-10% עמלה, התעריף המינימלי שהן סולקות מחברות בעלות תכנים פורנוגרפיים.
רווחי אונלי פאנס ב-2023 עמדו על 485 מיליון דולר, ולפי חישובי הקנייה של חברות מהסוג הזה, היא אמור להיות בעלת ערך של כשני מיליארד דולר (החישוב הנהוג הוא פי ארבעה או חמישה מהרווח השנתי). אז איך זה שרדבינסקי מעז לנקוב במחיר שהוא כמעט פי 4 מערך החברה, ויותר מכך איך ישנן חברות השקעה שמוכנות בכלל לחשוב לשלם את הסכום הזה? כי בניגוד למתחרות, שאצל רובן התוכן הפורנוגרפי מיוצר באמצעות AI, באונלי פאנס המינויים צופים בדמויות אמיתיות.