אחרי היעדרות של שנתיים (בשל הקורונה), 100 בעלי מלאכה, יוצרים ואמנים מזמינים אתכם לבקר בפרדס חנה-כרכור, בסוף השבוע הזה.
כימאית, משפטן ועובדת בתעשיית הקולנוע, הבינו שהייעוד שלהם הוא ליצור עם הידיים. הם רק חלק מעשרות בעלי מלאכה שיציגו בימים אלה. הנטייה למלאכה, מתגלה עבור רבים רק בשלב מתקדם יותר בחיים.
תוכלו להשתתף בסיורים מודרכים, בסדנאות יצירה או סתם לשוטט ולהתרשם מהיצירות ומשיטות העבודה.
כימאית ומשפטן שעשו הסבה מפתיעה
חלקם, גילו את האהבה למלאכה באמצע החיים וחלקם נולדו עם כלי עבודה ביד. עם אחוז יוצרים הכי גבוה ביחס לגודל האוכלוסייה, לא פלא שהמקום הולך ומתבסס כבירת האמנות של ישראל. השנה, האירוע בסימן "צבע לחיים". הנה כמה בעלי מלאכה ואמנים, שעושים בהחלט חשק להתנתק מהמסכים. בסיום הקריאה, כמובן.
קבלו את אלו שיוצרים עם עץ, מחדשים ריהוט, מעצבים מחומרים שאחרים משליכים לאשפה וגורמים לנו לראות איך חומרים ומוצרים יומיומיים יכולים להיות לא פחות מיצירת אמנות.
בתמונה: נעמה סגל
(צילום: מדף הפייסבוק של האירוע)
בתמונה: נעה זני, יוצרת עם השמש
(צילום: שלי גנדל)
עץ, בטון, עיתונים, ספרים ישנים, מברשות צבע שהתבלו – רק תנו להם חומר והם כבר יהפכו אותו לאמנות. קצת כמו בת הטוחן שטוותה זהב מחוטי קש.
בתמונה: לילך זמיר, יוצרת בטקסטיל לבית
(צילום: יפעת גולן)
(צילום: חפצי אלגר באדיבות לילך זמיר)
בתמונה: טל טנא
(צילום: מדף הפייסבוק של האירוע)
(צילום: אלה פאוסט באדיבות טל טנא)
בתמונה: איב ענן, בוגר מאסטר שף גר בבית שהוא גלריה פרי יצירותיו
(צילום: ג'אנה שימונוב)
(צילום: מהאתר של איב ענן)
(צילום: גל ספקטור, באדיבות נוגה ספקטור)
בתמונה: נוני יבנאי
(צילום: אלון לויטה)
(צילום: איה ווינד, באדיבות גלאי שמחאי)
אם אתם רוצים לקבל השראה ואולי להתחיל ליצור בעצמכם בעקבות סיור בבתי המגורים ובבתי המלאכה שלהם, יש לכם הזדמנות חד-פעמית לעשות זאת בסוף השבוע הקרוב.
אז מה אתם מעדיפים? להסתפק בלשטוף את העיניים או ללכלך קצת את הידיים ולפתוח את התיאבון למלאכה ישנה שאהבתם בילדותכם ותוכלו לחזור אליה, הפעם בשיתוף הילדים?
דווקא החיים שהולכים ונהיים יותר ויותר מודרניים, הם שגורמים לתנועה לאחור: חידוש רהיטים, טרנד הקיימות, חזרה לחיי קהילה, DIY, בישול ביתי עם כלים אותנטיים מחומרים טבעיים, סריגה, צביעת הבית והתנסות בנגרות.
(צילום: באדיבות נוגה ספקטור )
(צילום: באדיבות נוגה ספקטור )
העבודה ההיברידית שביטלה עבור רבים שעות פקקים מיותרות מדי יום והבחירה לחיות בקצב איטי יותר – כל אלו מאפשרים לכל אחד ליצור, אם רק ירצה בכך. רגע לפני שזורקים את הישן, אפשר לנסות להחיות אותו.
רשתות הסטוק הזולות מאפשרות מגוון אדיר של חומרי גלם, השילוב של ילדים בחידוש ובעיצוב הבית שלהם – כל אלו, הם קרקע פורייה שאפשרה את התגברות טרנד החזרה לעבודה עם הידיים.
הנה השראה למי שמחפש תחביב להתאהב בו וגם הזדמנות להתחדש לקראת האביב והחגים שבאופק עם תמיכה ביוצרים מקומיים.
אבא בנהלי: שי אלבלק בונה ריהוט מונטסורי
מעצב תעשייתי, התעסק במשך השנים בעיצוב גני שעשועים, ג׳ימבורים ועוד. כשהפך לאבא וילדיו נכנסו למסגרות סגנון חדש של עיצוב וגישה נגלה לו כאשר תכנן ועיצב יחד עם קהילת ההורים את הגן מונטסורי של בתו. כך נולדה הקולקציה ״אבא בנהלי״ - ריהוט מונטסורי המגיע כקיט לבניה עצמית משותפת.
(צילום: באדיבות שי אלבלק)
קסם נוביקוב: מפיחה חיים בקירות עם מקרמה מושקע
קסם יוצרת קסמים מעולם המקרמה. היא אמנית שעובדת עם חוטים מסוגים שונים ומגוונים ומשלבת אותם לכדי יצירות one piece.
ביצירותיה היא משלבת כותנה ממוחזרת, ראפיה טבעית ואלמנטים ממתכת. הענפים איתם היא עובדת נאספים, מגולפים ומטופלים על ידה.
את ההשראה לעבודות היא מקבלת מחיי היומיום ובעיקר מהחומרים איתם היא עובדת. הם בעיקר אלו המכתיבים את הכיוון.
סגנון עבודותיה מגוון וכולל בתוכו בוהו שיק, רטרו ושבטי המשולב עם אלמנטים עכשוויים.
(צילום: באדיבות קסם נוביקוב)
(צילום: באדיבות קסם נוביקוב)
(צילום: באדיבות קסם נוביקוב)
גליה שמחאי: גופי תאורה מספרים ישנים, פסלים מעיסות נייר ומברשות צבע ישנות
גליה שמחאי היא אמנית נייר, בעלת תואר בצילום ומזה 18 שנה בעלות המותג KWALA. היא מפסלת ומעצבת מנייר פסלים, גופי תאורה ומסכות דקורטביות וכן מציירת על דפי ספר ומפות ישנות.
ביצירותיה היא משלבת חומרים שונים ומשתמשת בחפצים בשימוש חוזר. היא מוכרת את עבודותיה בארץ ובחו"ל והשתתפה במספר תערוכות.
גליה מעצבת ומפסלת מהנייר פריטים ודמויות המתכתבים עם הסגנון השבטי והרומנטי, מותחת את גבולות החומר, מאתגרת אותו ומשאירה אותו מחוספס ובועט.
(צילום: איה ווינד, באדיבות גלאי שמחאי)
(צילום: באדיבות גלאי שמחאי)
(צילום: איה ווינד, באדיבות גלאי שמחאי)
(צילום: אלונה להב, באדיבות גליה שמחאי)
(צילום: אלונה להב, באדיבות גליה שמחאי)
לילך זמיר: טקסטיל בשימוש מעניין וטפטים שהופכים את הקיר להצגה
מזה 22 שנה לילך זמיר יוצרת עם טקסטיל. מה? ובכן, מה לא. וילונות, טפטים, כריות, ריפודים, תמונות ואפילו אותיות מרופדות. יש בד? יש יצירה. זו כל התורה על רגל אחת (על מכונת התפירה שלה).
(צילום: שלי גנדל, באדיבות לילך זמיר)
(צילום: חפצי אלגר, באדיבות לילך זמיר)
(צילום: באדיבות לילך זמיר)
(צילום: חפצי אלגר, באדיבות לילך זמיר)
(צילום: חפצי אלגר, באדיבות לילך זמיר)
(צילום: חפצי אלגר, באדיבות לילך זמיר)
(צילום: שלי גנדל, באדיבות לילך זמיר)
קולעת בול: כמה יופי אפשר להוציא מנצרים
נוני יבנאי פגשה את העולם המרתק של הקליעה האמנותית בצפון קרולינה בארה"ב בעקבות נסיעה משפחתית שם למדה את אמנות הסיב – סריגה (שמלווה אותה מילדותה), טוויה, ולבסוף פגשה את קליעת הסלים והתאהבה.
בקליעה האמנותית הדגש הוא על הסל ואפשרויות הפיסול שלו ולא רק על מה שהוא אמור להכיל. יבנאי צובעת את חומרי הגלם בעצמה ומשלבת בסלים חומרים אחרים מהטבע כמו ענפים, שורשים, קריסטלים, דלעות ועוד. בסטודיו שלה היא יוצרת סלים פיסוליים, סלים שימושיים, סיכות ראש, מוביילים, עגלות לבובה ועוד.
(צילום: אלון לויטה, באדיבות נוני יבנאי)
(צילום: אלון לויטה, באדיבות נוני יבנאי)
(צילום: אלון לויטה, באדיבות נוני יבנאי)
משחק אבנים: שולחן שעיצבתם במו ידיכם? בחזרה לפסיפסים
תמיד אהבתם את גאודי והבטחתם לעצמכם בביקור לברצלונה שגם אתם יכולים? בבקשה.
נוגה ספקטור, היא אמנית פסיפס ופיסול סביבתי היוצרת עבור המגזר העסקי, הציבורי והפרטי ומנחה סדנאות פסיפס ופיסול סביבתי לקבוצות וליחידים, לארגונים ולפרטיים, לילדים נוער ולמבוגרים, סדנאות בהן יוצרים המשתתפים עבודה משותפת גדולה.
היא יוצרת פסיפס במגוון גדול של טכניקות, חומרים, סגנונות וגדלים. החל מפסיפס למצבות, דרך אביזרים והלבשת הבית והחצר ועד לפסלי חוצות גדולים צבעוניים ומנצנצים.
(צילום: באדיבות נוגה ספקטור )
בתמונה: נוגה ספקטור
(צילום: יח"צ)
(צילום: באדיבות נוגה ספקטור )
מתביישים בספה הישנה אבל לא יכולים להיפרד ממנה מסיבות נוסטלגיות? תחדשו
הילה דגני-כגן היא מעצבת טקסטיל העוסקת בחידוש, שיפוץ וריפוד רהיטי וינטג'. היא הקימה את סטודיו "דורותיאה" ב-2003 מאז עברו תחת ידיה אינסוף רהיטים יפים, כריות, ואריגים.
(צילום: שהם אפרתי, באדיבות הילה דגני כגן לדורותיאה )
(צילום: שהם אפרתי, באדיבות הילה דגני כגן לדורותיאה )
כלים ממקום אחר: כימאית שנטשה את המקצוע ועברה לעבודה עם הידיים
יש כלים שלא נועדו להיות שימושיים בהכרח, גם אם הם נראים כמו מחכים שמישהו ימזוג לתוכם משהו. ועדיין, הם יכולים לקשט כל מטבח, מדף רדום או שולחן קפה צדדי.
ג׳אנה שימונוב, כימאית במשרה מלאה שנטשה את המקצוע ועברה לתחום הקרמיקה והקדרות ואת הידע בכימיה מינפה ליצירת טקסטורות שונות
הניגודים המפתיעים בין הכלים העדינים שהיא מעצבת לבין הגלזורה הגסה, הצבעוניות שנוצרת כאילו מאליה בתהליך השריפה (שריפת ראקו ושריפת גז).
(צילום: באדיבות ג'אנה שימונוב)
(צילום: באדיבות ג'אנה שימונוב)
(צילום: באדיבות ג'אנה שימונוב)
איב ענן: בוגר מאסטר שף שיוצר גם מחוץ לגבולות המטבח
הוא מוכר לכם מתכנית הבישול מאסטר שף, עונה 5, אך זהו רק אחד מתחביביו.
איב הוא אמן רב תחומי העוסק באדריכלות ועיצוב, פיסול, ציור, קרמיקה ותחריט, והוא בשלן חובב ברמה מקצועית. הסטודיו שלו שוכן ב"בית האמנים" בכרכור, בניין שתוכנן כסטודיו לאמנים.
בהיקף חדר המדרגות של הבנין פיסל איב פסל שגובהו 12 מטר ועשוי 25 לוחות אלומיניום חתוכות לייזר. פסל המסמל עץ שצומח לעננים.
בית שהוא גלריה
(צילום: באדיבות איב ענן)
(צילום: באדיבות איב ענן)
(צילום: יח"צ )
גופי תאורה ופסלים ייחודיים
(צילום: באדיבות איב ענן)
(צילום: באדיבות איב ענן)
(צילום: באדיבות איב ענן)
טל מור: משפטן לשעבר, יוצר בעץ בהווה
טל מור, משפטן לשעבר כיום יוצר בעץ. הוא מתגורר בבנימינה ויחד עם בנו מעיין, הוא יוצר פריטים מיוחדים, מעצים מיוחדים.
(צילום: באדיבות טל מור)
(צילום: באדיבות טל מור)
(צילום: באדיבות טל מור)
(צילום: באדיבות טל מור)
(צילום: באדיבות טל מור)
חומר גס, תוצאה מעודנת: בטון בגירסה מושקעת
טל ירום הוא אמן המתמחה בעיצוב ויצירה בבטון. בתחילת תקופת הקורונה מצא את עצמו בחופשה של מספר חודשים, ובחיפושיו גילה את הבטון.
משהו בחומר האפור והפשוט לכאורה קסם לו והוא מצא עצמו צולל ימים ולילות לעולם עשיר של ניסוי, יצירה, צבעוניות, טקסטורות וחומרים שונים. ככל שהעמיק, התשוקה לבטון התפתחה למוצרים שונים המשלבים בטון טבעי עם תפיסה מודרנית. באמנות במושבה יציג טל פריטי בטון בעבודת יד לבית ולגינה: קערות אש, מגשים, נרות, שעונים, מדפים, שולחנות ועוד.
(צילום: באדיבות טל ירום)
(צילום: באדיבות טל ירום)
(צילום: באדיבות טל ירום)
(צילום: באדיבות טל ירום)
(צילום: באדיבות טל ירום)
כלים שלא תמצאו ברשתות הגנריות: מעיצוב אביזרים לקולנוע לעבודה עם חימר
יש כאלה שנראה שהחוג לקרמיקה בבית-הספר היסודי סימן להם את דרכם המקצועית. בזמן שרובנו שכחנו את חלקי הפסלים שלא הספקנו לסיים עד תום השיעור, הם כבר שתלו את הזרעים להמשך הקריירה שלהם.
רותם כהן, יוצרת כלי חימר מזה 7 שנים. היא הגיעה מתחום עיצוב אביזרים לבמה ולקולנוע, עבדה עם חומרים רבים עד שלבסוף התאהבה בחומר האדמתי.
בסטודיו שלה, Mudmade היא יוצרת כלים שימושיים בעבודת אובניים ועבודת יד, כשכמעט כל פריט הוא one piece.
הסגנון העיצובי הוא מינמליסטי עם קווים נקיים ופשוטים, הצבעוניות מונוכרומטית והצורות נעות בין סימטרי לא-סימטרי.
בעבודותיה ישנו עיסוק רב בטקסטורות, וההשראה שלה לקוחה מסגנון יפני וסקנדינבי, מהטבע, מהחורף ומהיחסים שבינה לבין השלם שאינו מושלם.
(צילום: איה ווינד, באדיבות רותם כהן)
אמנות וקיימות: יצירות מבדים ומניירות ממוחזרים
ליאור יציב היא אמנית טקסטיל יחודית, היוצרת פריטים מקוריים מופלאים בעבודת יד ובדגש על קיימות; סלי בד, תחתיות לסירים ודקורציה ססגונית מבדי מיחזור.
כל פריט בנוי בעבודה ספירלית תוך כדי ״פיסול בטקסטיל״.
בנוסף, ליאור יוצרת מוצרי נייר צבעוניים מניירות ממוחזרים בסדרות מצומצמות ובתשומת לב לאופיו של כל פריט ופריט.
באמנות במושבה תוכלו למצוא אצלה פריטים מקוריים נוספים הנושאים את טביעת האצבע המיוחדת שלה, השואבת השראה מן הטבע.
(צילום: באדיבות ליאור יציב)
משאירה לשמש את העבודה: טכניקת הדפס עתיקה עם דיו
נעה זני מתמחה בקהילות ויזמות חברתית, מציגה בתערוכות, מלמדת צילום והדפס ציאנוטייפ (טכניקת הדפס עתיקה העושה שימוש בקרני השמש ליצירת דימויים) ההדפסים מאופיינים בצבע כחול-ייחודי.
בעבודותיה, זני משלבת צילום והדפסים בוטניים ועוסקת בנושאים הקשורים במעגליות החיים של לידה מוות וכל מה שבינהם.
בתמונה: נעה זני, יוצרת בשיטת סיאנוטייפ
(צילום: שלי גנדל)
(צילום: באדיבות נעה זני)
(צילום: באדיבות נעה זני)
(צילום: באדיבות נעה זני)
האירוע יתקיים ב-3 הימים הקרובים: חמישי,שישי ושבת (7-9 באפריל). לפרטים נוספים ולמידע על הסדנאות והסיורים היכנסו לאתר האירוע.
פורסם לראשונה: 12:51, 07.04.22
