אחרי שכולם ביכו אותו וניבאו את קריסתו, הפינטק הישראלי לכאורה מתאושש. כמו שזה נראה בחודשים האחרונים, שורה של עסקאות הכניסו רוח חיים לענף המדולדל, עובדי כמה מחברות הפינטק ראו את חשבון הבנק שלהם עובר לפלוס גדול ויזמים חזרו לחשוב על סטארטאפים בתחום שיכבשו את העולם.
העסקה שדווחה אתמול, בה חברת מליו (Melio) נרכשה על ידי Xero מניו זילנד בסכום כולל של 3 מיליארד דולר, החזירה את הסומק ללחיים של יזמי הפינטק והמשקיעים בהם. זו הייתה אבן דרך נוספת, בהמשך להנפקת המניות של חברת איטורו (eToro) לפי שווי של 4.3 מיליארד דולר בחודש שעבר, המכירה של נקסט אינשורנס (Next Insurance) ל-Munich Re הגרמנית במרץ השנה תמורת 2.6 מיליארד דולר, הנפקת האג"ח של נאייקס (Nayax) שזכתה לביקושים של מיליארד שקל ומכירת מורנינג (Morning) ל-TeamSystem האיטלקית ב-150 מיליון דולר.
2 צפייה בגלריה
בכירי מליו. מימין: תומר בראל, נשיא מליו, מתן בר, מנכ״ל ומייסד שותף, אילן אטיאס, CTO ומייסד שותף
(צילום: שלומי יוסף)
צריך להיזכר איפה היינו רק לפני שנתיים. סקטור ההייטק שהתיימר להתחרות בהצלחתו של הסייבר הישראלי - הכזיב. יונתן מנדלבוים, מנהל השקעות בקרן ההון סיכון TLV פרטנרס דיבר ב-2023 על "חורף הפינטק" שפוקד את ישראל, על ירידה של 70% במספר חברות הפינטק החדשות, על היעדר חדשנות ותעוזה. אביעד אייל, מנהל שותף בקרן אנטרה (Entree' capital) ואחד המשקיעים הבולטים בעולם בתחום הפינטק, חזה כבר שנה קודם לכן את הקריסה בשוק הפינטק, את ירידת היקף ההשקעות בתחום, את מחיקת חברות הפינטק הקטנות על ידי הגדולות, את פיטורי העובדים. הכל אכן קרה.
דילוג קדימה ל-2025, אנחנו פוגשים את אייל הרבה פחות פסימי, מותר אפילו להגיד - אופטימי. "כן, מאמצע 2021 עד התחלת 2024 הייתי מאוד שלילי על השוק. אבל עכשיו כל שוק הפינטק חוזר. עכשיו קורים דברים כמו Chime, שהנפיקה החודש תוך עליית מחיר של 59%, או Circle שהנפיקה וקיבלה שווי משוגע", הוא אומר. "מה שקרה זה שלפני שנתיים השוק היה בקריסה, הרבה חברות לא הצליחו לשרוד, יש חברות שנמכרו במחירים ממש נמוכים. אבל עכשיו השוק התייצב וב-7-6 חודשים אחרונים הצמיחה חזרה לשוק הפינטק".
גליה באר-גבל, שותפה בקרן Team8, נשמעת אופטימית לא פחות: "ב-2021 הייתה צמיחה מאוד גדולה, לאחריה הייתה האטה ב-2023, גם בגלל תנאים מאקרו כלכליים בעולם. אני כבר 15 שנה בפינטק ואני חייבת להגיד לך שאני לא כל כך מתרגשת מהמחזוריות הזאת. בסוף, הבסיס מאוד איתן. שירותים פיננסיים מניעים את העולם, יש צורך בחדשנות, יש ציפיות של הלקוחות לשירותים טובים יותר, מהירים יותר וזולים יותר. כל עוד השוק שם, תהיינה חברות, תהיינה ההשקעות, ועכשיו אנחנו מתחילים לראות את הצמיחה".
ירידה דרסטית בחברות ובמשקיעים
בואו ניזכר איפה התחלנו, איפשהו לפני כעשר שנים. לפי נתוני סטארטאפ ניישן סנטרל (SNC), בשנת 2014 פעלו בישראל 76 חברות סטארט-אפ בתחום הבנקאות והתשלומים. המספר הזה צמח ל-228 בשנת 2022, ואז התחיל לרדת. ב-2024 היו 217 חברות פינטק רשומות, חלקן חברות רפאים. זו הייתה תקופה של אכזבה גדולה שבאה בעקבות הציפיות שחברות הפינטק הישראליות יצליחו כמו שהצליחו חברות הסייבר הישראליות, עם הנפקות מניות, עם הובלה של שווקים בינלאומיים, עם שוויים של עשרות מיליארדי דולר כל אחת.
על פי נתוני IVC, חלה צניחה בהיקף ההשקעות בענף, מכמעט 8 מיליארד דולר ב-2021 למעט יותר ממיליארד דולר ב-2024. השקעות הצמיחה בשלבים המתקדמים, שהיו עיקר ההשקעות בשנים קודמות, כמעט ונעלמו. מבחינת מספר ההשקעות אפשר לראות שהשקעות סיד בחברות צעירות והשקעות בשלבים המתקדמים - טרום הנפקה - ירדו ביותר מ-50% בתקופה הזו, אבל מספר ההשקעות בשלב הביניים שמר על יציבות ואפילו הראה עליה קטנה בין 2023 ל-2024.
הציפיות התמקדו בחברות היוניקורן של תחום הסייבר - חברות כמו מליו, ראפיד, פייוניר (Payoneer) או טיפלתי (Tipalti). אבל המשבר העולמי היכה בהן ללא רחם. הלקוחות התכווצו וצמצמו השקעות בחדשנות, הצמיחה המהירה נעצרה. חברות הפינטק ששרדו היו אלה שהבינו שהן חייבות בריסון, בצמצום הוצאות ובחתירה לרווחיות. וכן, שהשווי שלהן ב-2021 כבר לא יחזור להיות כמו שהיה. השוק אולי מתאושש, הביצועים העסקיים של החברות משתפרים, אבל זה קורה תוך מחיקת שוויים כואבת.
חברת ראפיד, נערת הפוסטר של ענף הפינטק, עם המסיבות הזוהרות וארוחות השף, ועם הערכת שווי של 8.75 מיליארד דולר ב-2021, נאלצה להסתפק בתחילת השנה הנוכחית בגיוס הון לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר בלבד. גם מכירת מליו עכשיו, לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר ועוד 500 מיליון על עמידה באבני דרך, נעשתה בשווי מופחת לעומת השווי של 4 מיליארד דולר לפיו הוערכה לפני כן. איטורו, אחרי הנפקה מוצלחת, הסתפקה בשווי של 4.3 מיליארד דולר אחרי שכיוונה לשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר בהנפקה שתוכננה ב-2021.
אבי אייל, מנהל שותף ב-Entree capital צילום: Entreeאייל לא חושב שהירידה בשווי החברות פגעה בענף. "אני חושב שזו תוצאה טובה בשביל השוק ובשביל איפה שהם היו ומה שהם הצליחו לעשות", הוא אומר. "זה טוב למשקיעים הראשונים, זה טוב ליזמים, זה טוב לעובדים. בסך הכל זה בסדר לכולם".
בתור משקיע אתה חושב שהערכת השווי שלפיה מליו נמכרה מייצגת את השווי הריאלי שלה?
"אני חושב שזה מייצג ואלואציה מאוד טובה, הרבה יותר טובה ממה שהרבה אנשים אחרים היו משלמים בשביל העסק הזה".
"בסוף, זה עניין של ביקוש והיצע, ושל מומנטום"
תחום האינשורטק (טכנולוגיות הביטוח), מצא עצמו בסיטואציה דומה. חברת נקסט אינשורנס הגיעה בשנים הטובות לשווי של 4 מיליארד דולר, אבל בגיוס ההון האחרון שלה במרץ השנה היא מחקה שווי והסתפקה ב-2.5 מיליארד דולר בלבד. המכירה שלה למיוניק רי ב-2.6 מיליארד דולר משקפת את השווי הזה. מחיקות השווי האלה מאכזבות מאוד את המשקיעים, בעיקר את המשקיעים המאוחרים שלא נהנו משנות הצמיחה. הן בהחלט סיפקו בדיקת מציאות להערכות שווי של 2020 ו-2021, הציגו אותן באור מעט מגוחך.
דקלה וגנר, שותפה מנהלת של RE ventures ומומחית בתחום האינשורטק, ייצגה את מיוניק רי בשנים האחרונות בבניית שיתופי פעולה עם חברות האינשורטק הישראליות. לדבריה, ב- 2024 ירד היקף ההשקעות בתחום לשפל של שבע שנים, אחרי ירידה נוספת של 5.6% לעומת 2023. הסיבה המרכזית לכך, היא אומרת, הייתה הפחתת פעילות הון הסיכון: מספר המשקיעים בתחום ירד מ-574 ב-2023 ל-466 ב-2024. ההתאוששות החלה ברבעון הרביעי של 2024, עם גידול מסוים בהשקעות. מכאן נראה שהמסלול חוזר לצמיחה.
איך אפשר להסביר את התופעה שכל החברות נמכרות/מנפיקות לפי שווי נמוך מהשווי שבו הוערכו לפני כן?
"זה נכון שהאינשורטק והפינטק הישראלי חוו יותר קשיים מתעשיות אחרות כמו הסייבר. אבל זה היה טרנד גלובלי של ירידה בוולואציות תוך כדי שמהלך העסקים הואט. הייתה איזו הצטננות, אולי הצטננות בריאה בוולואציות. היו לזה הרבה סיבות, חלקן בגלל הלקוחות בתחום, שהמצב הכלכלי לא איפשר להם לדחוף את התחום הטכנולוגי חזק כמו שהם היו רוצים, והם דאגו יותר לעסקי הליבה שלהם. חברות הביטוח עסקו בשרידות עצמית ורצו לשפר את הבוטום ליין והיו פחות אקטיביות ברכישות".
דקלה וגנר, שותפה מנהלת של RE venturesצילום: שרון לויןיונתן סלע, שותף בקרן סקוור פג (Square Peg), טוען שהירידה בשווי החברות נעוצה ברמות המכפילים החריגות שהיו בענף בשנת 2021: "גם חברות עם שיעורי צמיחה מרשימים מתקשות כיום לעקוף את רמות השווי שנקבעו באותה תקופה. המכפילים באותה תקופה היו גבוהים בצורה חריגה, וכמעט בכל התחומים אין חזרה למכפילים האלה בשוק הציבורי". לדבריו, השוק מתמקד כיום ביציבות תזרימית, רווחיות והתרחבות, ולא רק בצמיחה מהירה בכל מחיר.
באר-גבל מוסיפה: "בסוף, זה עניין של ביקוש והיצע, ושל מומנטום. הרבה מהסיבובים האלה קרו בבום של 2021 כשכל העולם קצת השתגע. אני חושבת שהתוצאה של נקסט אינשורנס ושל מליו היא פנומנלית. זו הצלחה מאוד משמעותית ליזמים ולחברה ולעובדים, ואני חושבת שכולנו יכולים להיות מאוד גאים בתוצאה הזאת".
אין אקדמיה לפינטק
אם מסתכלים על העסקאות האחרונות, הסנוניות שמסמלות את החזרה לצמיחה של הענף, אפשר לראות שברוב המקרים מדובר במכירת חברות ישראליות לחברות גרמניות, איטלקיות, ניו זילנדיות. רק חברה אחת - איטורו - מימשה את החלום הראשוני של כולן - הנפקת מניות בנאסד"ק והמשך כחברה ישראלית עצמאית, ולא היטמעות בתוך חברה בינלאומית. מנכ"ל איטורו יוני אסיה אמר אחרי ההנפקה שהיעד הוא להגיע להיות חברה שמנהלת טריליון דולר. המנכ"לים של החברות שנבלעו בתוך ענקיות בינלאומיות כבר לא יוכלו להגיע ליעד הזה.
למה אנחנו רואים יותר עסקאות מכירה ומיזוג ופחות הנפקות מניות?
וגנר: "אכן, בשנים האחרונות ראינו יותר רכישות ומיזוגים (M&A) בתחום האינשורטק ופינטק מאשר הנפקות ציבוריות, וזה בעיקר בשל פערי השווי בין מוכרים לקונים. החברות נמנעו מהתמודדות עם תנודתיות בשווקים ועם הרגולציה המחמירה של ההנפקות, וכמובן אי-הודאות לאחר הנפקה".
גליה באר-גבל, שותפה ב-Team8צילום: רון קדמילדבריה, מיזוגים ורכישות מהווים הזדמנות לרוכשים - לרוב חברות ביטוח ובנקאות בינלאומיות - שעבורן זו אסטרטגיה ארוכת טווח, לממש את האסטרטגיה בעלות משתלמת יותר. רכישות חברות פינטק מאפשרות להן להתרחב לשווקים חדשים, להוסיף מוצרים חדשים, לרכוש לקוחות ולהשיג גישה לטכנולוגיות חדשניות. מבחינתה של החברה הנרכשת, המיזוג מאפשר להגיע ללקוחות חדשים ולהתמודד מול ענקיות השוק, מה שקשה היה לעשות כחברה ישראלית קטנה.
יכול להיות שיש איזו תקרת זכוכית שלא מאפשרת לחברות פינטק ישראליות לגדול מעבר לה?
אייל: "אני לא מסכים. עברנו מלחמה ארוכה פה, היה משבר ענקי בעולם בתחום של הסטארטאפים, בקושי היו הנפקות מניות עד לפני חודש-חודשיים. אני חושב שהשוק נפתח עכשיו ובשנה הבאה נראה הרבה IPOs, אני מקווה שגם של חברות פינטק ישראליות. יש חברות ממש טובות, שגדלות. אני חושב שב-2026 ו-2027 זה הולך להיות כנראה שוק מאוד טוב, ושוק טוב מרים את כל הספינות איתו".
באר-גבל מוסיפה: "אני חושבת ששתי התוצאות הן טובות. ראינו את איטורו ואנחנו רואים דיווחים שחברת דיל עתידה לצאת לבורסה בשנה הבאה. אני חושבת שזה מקסים ונהדר לראות שאפשר גם וגם, וכל חברה בסוף בוחרת את הגישה ההגיונית לה. בהרבה מקרים ההיגיון העסקי הוא כזה שחיבור בין שתי חברות מייצר אאוטפוט הרבה יותר חזק וגדול. זה מה שאנחנו רואים בדוגמה של מליו ו-Xreo".
יונתן סלע, שותף בקרן Square Pegצילום: ליה יפהסלע מסביר שמדובר בשינוי גישה כלפי הצעד המשמעותי של יציאה לבורסה. "ההנפקה של מאנדי (Monday.com) ב-2021 הייתה דוגמה מצוינת לחברה ישראלית שביצעה IPO מוצלח מאוד, גם מבחינת הביצועים בשוק הציבורי וגם מבחינת התרומה האסטרטגית לצמיחה שלה", הוא אומר. "אבל מאז חלה ירידה מובהקת במספר ההנפקות בעולם, כשיותר חברות בוחרות לצאת לשוק הציבורי רק בשלב בוגר מאוד. על הרקע הזה, מיזוגים ורכישות הופכים למסלול טבעי עבור חברות, שבהן שילוב כמו של מליו בתוך Xero, יכול להניב ערך גבוה יותר לבעלי המניות וללקוחות כאחד".
האופטימיות בפינטק היא תהליך שמזין את עצמו: ככל שהיא עולה, ככה גדלה הפעילות בתחום והשוק מתרחב. באר-גבל מסכמת: "הרכישות האחרונות מחזקות את האקוסיסטם המקומי, זה אומר שיותר כסף נכנס, שהעובדים נשארים. הרבה מהעובדים האלה הופכים ליזמים שאחר כך בונים את החברות הבאות. הרי אין אקדמיה לפינטק - אתה לומד מהניסיון והרכישות הללו מייצרות בעצם את פוטנציאל הצמיחה העתידית. התופעה מתחזקת כשהרבה חברות רב לאומיות פותחות בישראל משרדים גדולים וגם הם תורמים להכשרה של האנשים לעולם הפינטק, שמזהים בעיות ואחר כך בונים את החברות הגדולות".
