פיתוח תעשיית טכנולוגיות הקריפטו בישראל עשוי להכניס לקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים ממיסוי עשרות אלפי עובדים שיועסקו במאות חברות קריפטו חדשות, זו מסקנת דוח של חברת KPMG, שמוצג כאן לראשונה. לפי תסריטים שונים שמתוארים בדוח, בתוך עשר שנים ובתנאים אופטימליים, תעשיית הקריפטו בישראל עשויה להעסיק כ-30 אלף עובדים, ולהכניס לקופת המדינה כ-120 מיליארד דולר במצטבר עד אז, בין השאר בעזרת תמיכה ממשלתית.
אלא שבישראל של שנת 2025, התנאים רחוקים מלהיות אופטימליים לתעשיית הקריפטו. הזמנת הדוח של KPMG הוא חלק מהמאמץ שעושים הגורמים הפעילים בתעשייה כדי לשנות את תמונת המצב. ביום חמישי השבוע תתכנס בפעם השנייה "הוועדה לגיבוש חזון ואסטרטגיה לאומית לתחום הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-web3", שם ארוך עם מטרה ברורה: להגיש המלצות שיניעו מהלך רגולטורי, שיסיר את המכשולים שמקשים על חברות הקריפטו לפעול בישראל.
פורום חברות הקריפטו הזמין לשמש בתפקיד יו"ר הוועדה את אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, דמות בעלת מעמד ציבורי ואפשר להניח שגם יכולת לפתוח דלתות. בשיחה עם ynet אומר פינטו: "אני מסתכל על הבלוקצ'יין כפוטנציאל מעבר למטבעות הקריפטו. יש לתעשייה הזו פוטנציאל אדיר להחליף הרבה מאוד דברים בעולם ואני מקווה שלפחות פה ישראל לא תפספס את ההזדמנות, בניגוד למצב שבו היא לדעתי נמצאת כרגע בתעשיית ה-AI".
כחברים נוספים בוועדה מונו מומחים כמו עו"ד יהודה שפר, לשעבר יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר גתית גור גרשגורן, לשעבר הכלכלנית הראשית ברשות ני"ע ועוד, ולצידם נציגי האינטרסים בענף כמו אדם בניון, ממייסדי קרנות ההשקעות בקריפטו קוליידר, פרופ' אלי בן-ששון, מנכ"ל ומייסד חברת הבלוקצ'יין Starkware, אלון מורוך, מנכ"ל ומייסד רשת הבלוקצ'יין SSV Labs, יובל רואש, מנכ"ל פלטפורמת המסחר בקריפטו ביטס אוף גולד ועוד.
דוח המבקר: המדינה מפסידה מיליארדים מאי מיסוי עסקאות קריפטו
הוועדה נכנסת לשדה מוקשים מוכר. כך למשל, אין בממשלה גוף או משרד שבאמת מעוניין לדחוף את הנושא. ההסתערות של נשיא ארה"ב הנכנס דונלד טראמפ על הסחר במטבעות דיגיטליים בארה"ב ומינוי של "צאר" הקריפטו דיוויד סאקס, מעוררים תקווה בתעשייה הישראלית שאולי המערכת הפוליטית בישראל תגלה לפתע עניין. הבעיה הנוספת היא העמדה השמרנית והמתגוננת שאימצו הרגולטורים - בנק ישראל, רשות המיסים והרשות לניירות ערך - שמתנהלים כחומה בצורה כנגד כל ניסיון להסדרת השימוש בקריפטו.
בעקבות דוח מבקר המדינה שמצא לאחרונה שהמדינה מפסידה מיליארדי שקלים בגלל אי מיסוי עסקאות קריפטו, רשות המיסים פרסמה תזכיר חוק שמציע לסווג קריפטו כ'נכס', שהרווחים עליו חייבים במס רווחי הון. משרד האוצר פרסם טיוטת תקנות, שיאפשרו להטיל מס על גופים שסוחרים בקריפטו. שני התיקונים מסדירים פעילות מסחר בקריפטו. אפשר להניח שההתקדמות הזאת מעוררת נחת בחברות הקריפטו אבל הרפורמה שהם רוצים לקדם היא אחרת - לגיטימציה של "תעשיית הקריפטו" בישראל.
פינטו מעריך שמסמך המלצות שמעורבים בו קליברים רציניים יוכל להניע את המהלכים הנדרשים. "לכתוב אסטרטגיות אני יודע, עשיתי את זה במרבית שנות חיי", הוא אומר. "מה שהיה חשוב לי, שזו תהיה ועדה מאוזנת שמורכבת מכל חלקי התעשייה והרגולציה ותייצג את כולם. הסכמתי לקחת את התפקיד כשראיתי נציגים מהרגולציה וגם מהאקדמיה. הסיכוי שוועדה כזו תוציא תוכנית אסטרטגית רובסטית היא בעיני גבוהה".
המסחר בקריפטו והעברות כספים בקריפטו מעוררים הרבה סיכונים. האם הבנקים בישראל יהיו מוכנים לקחת אותם?
"בין היתר בעבודה הזו אנחנו צריכים לנסות לתת תשובות לשאלות האלה. המערכת הבנקאית עובדת בעולם של רגולציה מאוד קשה, בעולם של שקיפות מלאה והיא צריכה לדעת בכל רגע נתון איפה נמצא הכסף, של מי הכסף, לאילו מדינות הוא עובר - כדי לוודא שאין פה מימון טרור או הלבנת הון ולא דברים אחרים. אין ספק שזה אחד הפרקים שהוועדה תדון בו בכובד ראש כדי לנסות לתת תשובות הולמות, כדי שלמערכת הבנקאית יהיה את השקט הנפשי ואת הרגולציה המתאימה לפעול בעולם הזה".
יש אינטרס שלא מיוצג בוועדה - של הציבור הרחב שרוצה להשקיע את כספו בלי ליפול קורבן להונאות, בלי להתפתות ע"י מידע כוזב וספקולנטים, כמו שקרה לרבים.
"בעיניי הוועדה צריכה לייצג גם את התעשייה וגם את ציבור הלקוחות. בסוף היא רוצה את הציבור הרחב, ולא את אלה שמחפשים להעלים, להונות או לפעול בניגוד לחוק".
עירבוב של אינטרסים
פורום חברות הקריפטו הוקם לפני כשלוש שנים במטרה דומה להרבה פורומים ענפיים חוצי חברות אחרים, שפועלים כדי לקדם אינטרסים משותפים של חברות שברגיל מתחרות זו בזו. הקמפיין הנוכחי לקידום "תעשיית הקריפטו" מטשטש את העובדה שיש פה שעטנז בין חברות שמפתחות טכנולוגיות בלוקצ'יין שונות, לבין חברות שעוסקות בשירותי ארנקי קריפטו ופלטפורמות לסחר בקריפטו. המכנה המשותף היחיד הוא ששני הפלגים זקוקים לרגולציה מאפשרת. בפועל, הקמפיין רוכב על חברות הטכנולוגיה ומבקש ליצור הקבלה בינן לבין חברות הייטק בתחומים כמו פינטק, אינשטורטק וסייבר. זה רק לא נכון לגבי כל החברות בפורום.
ניר הירשמן, יו"ר פורום חברות הקריפטו והרוח החיה מאחוריו ומאחורי הקמפיין הנוכחי, אומר שתעשיית הקריפטו היא תעשייה לכל דבר, 161 חברות שמעסיקות 3,340 עובדים, וגייסו מעל 4 מיליארד דולר. "הקמנו את הפורום מתוך הבנה שהתעשייה הולכת ועוזבת את ישראל. ב-2024 יש 12% פחות עובדים, 7% פחות חברות".
הפורום מייצג חברות טכנולוגיה לצד חברות סחר בקריפטו, והכל תחת ההגדרה "תעשייה". את כל זה ביחד אתם רוצים לקדם?
"תעשיית הקריפטו היא גם חברות שקונות ומוכרות ביטקוין, שזה בערך ארבע-חמש חברות ישראליות שמעסיקות אולי 300-200 עובדים. אבל הסיפור האמיתי של תעשיית הקריפטו הן החברות שבונות את הטכנולוגיה, את "הברזלים" של עולם הקריפטו. הבעיות של חברות הסחר הן כבר 70% פטורות. המיקוד של הוועדה הוא בסיפור הישראלי של תעשיית הקריפטו, שהיא חלק מתעשיית ההייטק הישראלי, והיא עשויה להיות אחד הקטרים המשמעותיים בהייטק הישראלי".
פירמת KPMG מלווה את פורום חברות הקריפטו כבר כמה שנים, מפרסמת מדי כמה חודשים נתונים שנועדו לתת רוח גבית לקמפיין. הדוח הקודם עסק בהצטמקות בחברות הקריפטו בישראל. הדוח הנוכחי מפליג לעתיד ומפנטז איזו תעשייה עשויה לצמוח כאן בהינתן תנאי חממה הולמים.
המכשולים ברורים. לפי הדוח, הבעיה הראשונה היא העובדה שהבנקים הישראלים לא תומכים בעסקאות קריפטו ומערימים קשיים משמעותיים על החברות, ובכך גורמים לעלויות גבוהות ולעיכובים בפעילות העסקית. הבעיה השנייה היא היעדר מדיניות מיסוי ברורה בישראל בכל הקשור לשימוש בקריפטו כבמטבע עובר לסוחר. כך למשל, לא ניתן להשקיע בחברות בקריפטו ולא ניתן להעניק אופציות לעובדים בקריפטו, וכמובן שלא ניתן לשלם לרשויות המס בקריפטו. הבעיה השלישית היא בתחום הרגולציה, שהייתה צריכה לספק כללי משחק ברורים וסטנדרטים רגולטוריים לפעילות קריפטו, כמו למשל הנפקות מטבעות או NFT.
הבעיה הרביעית מגיעה מאיזור אחר ומנוסחת בעדינות, בסגנון שקצת מזכיר ChatGPT: "תחום הקריפטו נתפס לעיתים כאזור אפור או שלילי מבחינה חוקית וציבורית, דבר המקשה על גיוס עובדים איכותיים ומוביל לחוסר אמון מצד השחקנים המרכזיים במשק".
"איזור אפור" זה באמת אנדרסטייטמנט. רק לפני פחות משבועיים חזינו בפריצה וגניבה של מטבעות דיגיטליים בשווי 1.5 מיליארד דולר מבורסת Bybit. בנוסף, לפני שנתיים חזינו בקריסה של בורסות ופלטפורמות קריפטו כמו בייננס וקוינבייס ועוד, ובשיאן התמוטטות בורסת FTX. הרשויות האמריקניות הגיבו בתקיפות, עצרו את המסחר במטבעות רבים, סם בנקמן-פריד, מייסד ומנכ"ל FTX, הושלך לכלא, וכמותו מנכ"ל ומייסד בייננס, צ'אנגפנג ז'או, ומייסד ומנכ"ל צלסיוס הישראלית-אמריקנית, אלכס משינסקי. התחום כולו ספג מכה אנושה, ממנה הוא מתחיל להתאושש עכשיו.
אריק פינטו, 'אזור אפור או שלילי' זה במילים אחרות להגיד שלציבור הרחב אין אמון בקריפטו, כמו שמראים הסקרים. הרווחים המהירים והנפילות המהירות, תרגילי ההונאה והגניבה, לא רק משפיעים על הציבור הרחב, אלא גם על מקבלי ההחלטות. איך תתמודדו עם זה?
"אני חושב שהוועדה צריכה לעסוק בהכל. מדינת ישראל בשונה למשל מה-OECD לא מתעסקת בחינוך פיננסי ואני אומר לך שיש הרבה בעיות כתוצאה מזה. הרבה פעמים תשאל אנשים 'מה אתם יודעים על קריפטו?' זה נתפס ישר עם מימון טרור, עם פשע. תשאל אותם 'הייתם רוצים לדעת ולעסוק בזה?' אז הם אומרים 'מאוד'. אבל יש חוסר בידע, אבל כן, כשאתה בא עם איזה תוכנית אסטרטגית הוליסטית, זה חוליה שאתה צריך לטפל גם בה".
הירשמן מוסיף: "הדבר הכי חשוב שאתה צריך, זה שתעשיית הקריפטו הישראלית תצליח, אבל כל השאלה היא האם היא תהיה ישראלית". הוא מספר על יזם ישראלי שגייס בארץ 20 מיליון דולר, אבל נמנע מלגייס עובדים כי הוא לא יוכל לנכות את המס משכרם מכיוון שמקור הכסף הוא בחו"ל וכי החברה עוסקת בקריפטו. לדבריו, 80% מהמנכ"לים של חברות בתחום מדווחים על קושי בהעברת כסף לישראל.
נראה שבנק ישראל וגם הרשות לניירות ערך ורשות המיסים, מאמצים גישה שמרנית לגבי רגולציה על קריפטו. נראה לך שדוח של ועדה, שהוקמה על ידי גורמים פעילים בתחום ויש להם את האינטרסים שלהם, ישפיע על הגופים האלה?
פינטו: "היא הנותנת. דווקא בגלל שלכאורה מרחפים אינטרסים של מי שהקים את הוועדה, מה שידבר בסופו של יום זה הדוח עצמו. בעיניי מה שמשנה זו המהות שלו, התוכן שלו. ואם הוא מציג תוכנית אסטרטגית רובסטית שגם נותנת מענה לחלק מהבעיות שאתה הצגת. הרי הרבה חקיקה בארץ נעשתה על ידי גורמים אינטרסנטים.
"אבל אני רוצה להגיד לך, וניר יודע את זה. אני אמרתי שאני בא לעמוד בראש הוועדה אבל בסופו של יום לא אהיה שותף ולא אחתום על דוח שלא ארגיש בו בנוח. ואני חושב שחברים מאוד רציניים בוועדה גם לא יעשו את זה. אז כן, אנחנו באמת רוצים גם להניע לפעולה. מהיכרותי עם הרגולטורים הם נמנעו בהרבה מקרים לעשות דברים מתוך חשש. הרבה פעמים צריך שהמחוקק ייתן מטריה לרגולטורים כדי להתגבר על הקושי להתמודד ברגולציה ובתקנות שבהן הם פועלים".
מטריה לרגולטורים זה אומר חקיקה. ומכיוון שלא נראית באופק חקיקה ממשלתית לקידום רגולציה לקריפטו, בהמשך הדרך ינסו כנראה לקדם את היוזמה בדרך הקשה, באמצעות חקיקה פרטית שיקדמו חברי כנסת. ניצנים ראשונים של זה כבר ראינו, המשך יבוא.
