במשרד האוצר יעסקו כבר בימים הקרובים, לראשונה בראשות ראש אגף התקציבים החדש מהרן פרוזנפר, בדיונים רצופים להכנת הצעת תקציב המדינה החדש. זאת בשעה שברור כבר לכל שיהיה צורך בצעדים קשים וברפורמות בתחומים רבים, כדי לאושש את התקציב מהמחיר הכבד של המלחמה המתמשכת ומהגירעונות ההולכים וגדלים בתקציב המדינה. יש לציין כי לא ברור כלל אם יהיה צורך לאשר את התקציב לפני סוף השנה האזרחית, מאחר שבמקרה של פיזור הכנסת, לא יהיה למדינת ישראל תקציב לפני קיץ 2026.
בראש הצעדים שיהיה על פרוזנפר להציע יעמדו צעדים שקודמו בתפקיד, יוגב גרדוס, כשל בהעברתם לנוכח התעקשות ראש הממשלה ושר האוצר להימנע מלבצעם, ובראשם קיצוץ כל הכספים הקואליציוניים, סגירת משרדי הממשלה המיותרים, קיצוצים משמעותיים בהטבות לאנשי הקבע בצה"ל, העמקת המלחמה בהון השחור וצמצום המגזר הציבורי המנופח.
"לפרוזנפר מצפה עבודה רבה, ולא במקרה רבים סירבו להגיע לתפקיד כפוי הטובה הזה באוצר, אף שהוא הוצע להם. הסיבה היא שהמשמעות להצליח בתפקיד היא לנסות לחלץ תקציב חולה עם תרופות מצילות חיים, אך כואבות. זה ממש להיכנס למיטה חולה", אמר אתמול ל-ynet בכיר ותיק במשרד האוצר, שכבר עבר תקציבים רבים.
בכיר אחר באוצר אמר לנו בעצב: "במצב הכלכלי הנוכחי, עם התמשכות המלחמה, לנסות ולהצליח בניהול התקציב זה חלום ורוד שסיכוייו נמוכים מאוד, בטח בהרכב של הממשלה הנוכחית".
ואכן, כבר עתה ברור, חרף הכחשות ראש הממשלה ושר האוצר, שבשנת התקציב 2026 לא רק שלא יבוטלו גזירות מס שכבר הוטלו השנה ולא רק שמיסים שהועלו יופחתו, אלא שיהיה כנראה צורך להטיל מיסים חדשים נוספים, אף שגם מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ אמר לאחרונה בכנס לשכת רואי החשבון באילת כי אין בכוונת הרשות להטיל בקרוב מיסים נוספים.
לא יהיה מנוס מגזירות נוספות
איך אומרים? אז אמר. הבטחה דומה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפני יותר משנה לא קוימה כלל: בתקציב 2025 הוטלו שורה של גזירות קשות על אזרחי ישראל, כדי לכסות חלק מהוצאות המלחמה, שכללו קיצוצים משמעותיים בתקציב והעלאות מיסים, לרבות העלאת המע"מ באחוז ל-18%, העלאת תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות, הקפאת מדרגות מס הכנסה, מיסי הנדל"ן וחלק מקצבאות הביטוח הלאומי והעלאת מיסים על רכישת רכב.
כדי להבין את מצב התקציב הנוכחי, כדאי לשנן כמה עובדות: המלחמה כבר עלתה במשך קרוב לשנתיים כ-330 מיליארד שקל; הגירעון בתקציב 2025, שתוכנן תחילה להסתכם ב-4%, כבר הגיע ל-4.9%, ועל פי תחזיות כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות והמוסדות הכלכליים הגדולים בעולם, הגירעון יזנק עד סוף השנה לפחות ל-6%; האינפלציה בישראל עודנה גבוהה מהיעד (1%-3%) ולא ירדה מ-3% כבר תקופה ארוכה, מה שמקשה על בנק ישראל לסייע למשק בהפחתות ריבית שמתעכבות.
כמו כן, הצמיחה עודנה נמוכה בהרבה מהפוטנציאל של לפחות 5%, והיא נעה סביב 3%. ההשקעות מחו"ל במשק הישראלי נמוכות מאוד עד אפסיות, החרם על היבוא מטורקיה ייקר כמעט את כל חומרי הגלם והמצור של החותים בים סוף מונע יבוא מהמזרח לאילת ומייקר מאוד את המוצרים.
נוסף על כך, הטלת חרמות על ידי מדינות אירופה על מוצרים ישראלים (בעיקר צבאיים) והפסקת שיתופי פעולה במחקרים אקדמיים גורמים נזק כבד למשק הישראלי ולמו"פ העתידי.
הממשלה אישרה לאחרונה את תוכנית התקציב התלת שנתית לשנים 2026 עד 2028, ועיקריה ל-2026 הם תחזית צמיחה של 4.4% (ספק רב אם תהיה אם המלחמה לא תסתיים לאלתר), תחזית הכנסות מדינה של 556.9 מיליארד שקל (ייתכן שיהיו בשל גבייה נאה מהרווחים הכלואים), הוצאות ממשלה של 622.3 מיליארד שקל (התקציב ייפרץ כבר בקרוב והן יגדלו מאוד) וגירעון צפוי של 2.8% (שאף גורם כלכלי בעולם לא חוזה שיהיה כה נמוך).
הנה מה שיצטרך מהרן פרוזנפר, מקצוען בתחום התקציבים, ליזום ולנסות לשכנע את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לאמץ בתקציב 2026 כדי לעמוד ביעד הגירעון ולהחזיר את תקציב המדינה למסלול בריא - וזאת לצד ביצוע השקעות נדרשות דחופות בתקציבים המקוצצים שוב ושוב, בעיקר בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והתשתיות:
- לקיים תוכנית מורחבת של סגירת 10 (ולא רק 5) משרדי ממשלה, שיחסכו כ-2 מיליארד שקל בשנה.
- לבטל לחלוטין את 5.7 מיליארד השקלים של הכספים הקואליציוניים.
- להגביל את מספר חברי הכנסת "הנורבגיים" שנכנסים עם שכר חודשי בעלות של קרוב ל-50 אלף שקל בחודש על כל שר שמתפטר.
- למנוע גידול בלתי סביר נוסף, מעבר לתוספת של 42 מיליארד שקל שכבר אושרה, לתקציב הביטחון. ספק אם מהרן פרוזנפר הוא האיש שיפגע בצה"ל, אחרי שהיה היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, כאשר הוא ייטה בעניין הזה - לדעת כל מי שמכירים אותו - למילוי כל צורכי מערכת הביטחון.
- לבצע, באין ברירה, קיצוץ של 3%-5% בתקציבי הקניות של כל משרדי הממשלה. מוצע להחריג את החינוך, הבריאות והרווחה.
- לבטל פטורים ממס, שמזה שנים מציעים באגף התקציבים וברשות המיסים ותמיד נתקלים בסיבות פוליטיות פופוליסטיות שלא לעניין לסרב לבצעם. בין השאר: ביטול הפטור ממס על פירות וירקות, ביטול הפטור ממע"מ עד 75 דולר על יבוא אישי, ביטול הפטור ממע"מ באילת, צמצום נקודות הזיכוי ממס על ילדים.
- להעביר לפחות שבעה צעדים חשובים למלחמה בהון השחור, שיו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הכשיל, על רקע "חוק הגיוס" שלא אושר: א. להטיל הגבלות נוספות על החזקת מזומן. ב. הטלת חובת דיווח על השכרת דירות בכל סכום, עם העדפה לגביית מס מהשקל הראשון של שכר הדירה. 3. דיווח על השכרת נכסים באמצעות AirBnb. 4. חיוב תדלוק עם דלקן בלבד לצורך הכרה בהוצאה.5. החלת חוק המזומן על גמ"חים וצ'יינג'ים (גפני הכשיל בעבר). 6. הטלת איסור על דיווח משותף של מספר חברות מקושרות. 7. הטלת מס יסף על שבח שנוצר בדירת מגורים.
כך או כך, לפרוזנפר מצפים ימים (וכנראה גם לילות) ארוכים של דיונים, וייתכן מאוד שיהיה זה זמן לבטלה - בתרחיש שבו ראש הממשלה יחליט שהגיע הזמן לבחירות. במקרה כזה תפעל ישראל עם תקציב מדינה המשכי לפחות עד יולי 2026.
אם הכנסת תפוזר סמוך לראשית מושב החורף, בנובמבר השנה, בחירות יתקיימו לא לפני פברואר או מרץ 2026 וממשלה תקום לא לפני מאי יוני בשנה הבאה. דיונים באוצר על התקציב ואישורם בכנסת, במקרה הקצר ביותר, יארכו עד אוגוסט בשנה הבאה, כך ששנת התקציב 2026 תלך למעשה לאיבוד. זה יהיה אסון למשק, שגם כך נתון בקשיים מרובים.
