ראיון לאולפן דר יובל מזר
(צילום: ליאור שרון)
בניגוד לטענות שנשמעו מפי כמה בכירים במשק, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לא סבור שההחלטה היום על הורדת הריבית ברבע אחוז התקבלה באיחור. "תנאי המשק בישראל התאימו רק הפעם להפחתת הריבית ונמשיך לפעול באחריות ובכפוף להתפתחויות בעתיד", הבהיר בריאיון ל-ynet. "מה שקרה כעת ואיפשר את ההפחתה אלה מספר גורמים ובראשם שהאינפלציה התמתנה ומתייצבת בתוך תחום היעד (1%-3%). אנחנו גם רואים כעת גם את הירידה ברמת הסיכון. אנחנו רואים עוד את ההיקף העולה של הפעילות במשק, יחד עם ירידה מסוימת בעצימות הלחימה".
זאת תהיה הורדת ריבית בודדת לעת הקרובה, או תחילת הורדות רצופות בקרוב?
"אנחנו צריכים עדיין לנקוט במדיניות מדודה, הדרגתית ושקולה. אי הוודאות עדיין רבה. אנחנו רואים שהפעילות במשק ערה ויש הרבה ביקושים במשק, השכר עולה ונתוני האבטלה נמוכים".
זה אומר שהריבית לא תרד שוב בקרוב?
"נבחן את כל הנתונים. תיקון מהיר מדי יהיה כואב יותר. לכן הורדה מהירה מדי של הריבית בשלב הזה עלולה להוביל דווקא לעלייה מחודשת של האינפלציה. גם אילו היינו פועלים קודם, זה היה עלול לגרום לזה. לכן, כעת הנתונים התאימו להפחתה ונצטרך לבחון אותם גם בהמשך".
מה זה אומר על הריבית בשנים הבאות? היא תרד שוב לרמות מאוד נמוכות כפי שהייתה לפני הקורונה?
"בשנים הקרובות נראה שרמות הריבית לא יחזרו עוד לרמות שראינו טרום הקורונה. התחזית האחרונה של חטיבת המחקר צפתה שהריבית בישראל תעמוד תוך שנה על 3.75% (לעומת 4.5% עד היום). ההיסטוריה לימדה אותנו שצריך תמיד לפעול בדיוק בזמן וכעת היה מקום לפעול".
אינך סבור שנתוני האינפלציה די טובים חרף המלחמה?
"אכן כך ולא מעט, עם כל הצניעות, בזכות מדיניות בנק ישראל. מלחמות גורמות לאינפלציה גבוהה וגם להיפר אינפלציה ולכן צריך לפעול בזהירות המתבקשת שהאינפלציה בזמן המלחמה לא תעלה מאוד, ואכן היא עלתה רק בשיעור מתון. אני אומר כאן שרמת האינפלציה בישראל חרף המלחמה היא לא פחות מהישג וזה בהחלט נובע מהמדיניות המוניטארית שננקטה".
"מס על רווחי הבנקים? ראוי שזה ייעשה בפינצטה"
הנגיד ירון התייחס בריאיון גם להחלטת משרד האוצר להטיל מס חדש נוסף על הבנקים. "מס סקטוריאלי הוא לא מס רצוי", אמר. "ככל שהולכים על מס על רווחים עודפים ראוי שזה ייעשה בפינצטה. הטלת מיסים קבועים על רווחים עודפים מחייבת בחינה מעמיקה והחלטה איך למסות את זה. חייבים לא ליצור עיוותים ולא ליצור תדמית שלילית בהטלת מיסים כאלה וטוב שכרגע מדובר רק בהוראת שעה. הטלת מס כזה מחייבת עבודה סדורה. ככל שהולכים על עוד מס, צריך שוועדה תדון בכך לעומק. כל הטלת מס כזה נוגעת לכל האזרחים ולבעלי המניות. חשוב מאוד שאם הולכים למשהו קבוע צריך לעשות את זה מאד בזהירות. כרגע זאת רק הוראת שעה וטוב שכך".
מה דעתך על הצעת תקציב המדינה שגיבש משרד האוצר והוצגה אתמול לאישור ראש הממשלה?
"קודם כל חשוב שנסדר את המסגרת. כבר בתחילת שנת 2026 חייב להיות מצב שיוביל לתוואי שיוריד את יחס החוב לתוצר. הגירעון שנקבע, מעט מעל 3%, הוא נכון ואסור שנגדיל את יחס החוב לתוצר עוד. לאורך כל המלחמה אנחנו בבנק ישראל השפענו על האסטרטגיה התקציבית ונעשו התאמות חשובות בהיקף של אחוז תוצר. כך יכולנו להגיד למשקיעים שיחס החוב לתוצר יירד. אולם, ב-2025 המלחמה התארכה עוד ויחס החוב עלה שוב".
מה חסר בתקציב המתגבש לשנת 2026?
"עכשיו אנחנו בעצימות מלחמתית שצפויה לרדת. לכן רצוי שיהיו מנועי צמיחה נוספים בתקציב, ובראשם קידום המטרו, התחבורה והחינוך. צריכים גם להוציא מהתקציב תמריצים שליליים של אי יציאה לעבודה ואי רכישת די השכלה. צריך כמובן למצוא את הדרך הנכונה גם בתקציב הביטחון, לאור העלייה המהותית של תקציב הביטחון. צריך יהיה למצוא מול מפת האיומים המעודכנת נוסחה שתביא ליחס חוב תוצר יורד. זה חשוב מאוד".
