(צפו: מתוך דוח המבקר על רפורמות היבוא)
מבקר המדינה בחן את רפורמות הייבוא שהובילו בשנים האחרונות משרדי הכלכלה, האוצר, הבריאות והאנרגיה, שנראה שעד כה רובן הולידו יותר בלגן ובלבול מהורדות מחירים לצרכן: חלקן לא הקלו על יבואנים, חלקן הקלו על יבואנים ולא על צרכנים וחלקן פגעו ביבוא המקביל. רפורמת היבוא של משרד האנרגיה היא היחידה שככל הנראה סייעה במובהק להורדת מחירים לצרכן, לצד תהליכים אחרים. למרות הרפורמות, מספר הקטגוריות של מוצרים מיובאים לישראל (222) עדיין נמוך מממוצע מדינות ה-OECD שעומד על 245.
בדיקת משרד הכלכלה ליישום רפורמת התקינה "קסיס דה דיז'ון" משנת 2022 שהעבירה מוצרים רבים למסלול יבוא מקוצר, העלתה כי ריבוי המסלולים שהתלוו לרפורמה (מסלול ירוק, זהב, יהלום, אלפא ורשתות זרות) גרמו לבלבול בקרב סוכני המכס והיבואנים, ובמבחן התוצאה לא השיגו את מלוא פוטנציאל החיסכון ליבוא טובין לישראל בהפחתת האסדרה ולהפחתת יוקר המחיה.
כך למשל, לא נצפה חיסכון בעלות היבוא במוצר נוזל כלים, באשמת דרישות ייחודיות לישראל המקשות על יישום הרפורמה במוצר. בנוסף, הרפורמה לא קידמה את התחרות מצד היבוא המקביל לגביו נותרו החסמים כפי שהיו, ובהם הקושי בהצגת אסמכתאות מהיצרן בחו"ל בהתאם לחובת הצהרה על התאמה לתקן.
לא עוצרים בנמל – עדיין עוצרים במכון התקנים
הרפורמות המשלימות לרפורמת התקינה: רפורמת "לא עוצרים בנמל", שהיא החלק הראשון של רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", נבדקו גם הן.
נמצא שיש שימוש רחב ברפורמת התקינה במוצרי חשמל קטנים (כמו טוסטר, קומקום וכדומה), לעומת העדפה לבדיקות מלאות במוצרי חשמל "לבנים" (מקרר, מכונת כביסה וכדומה) – שכן היבואנים מעדיפים שלא לחטוף קנס במוצרים אלה, אם לא ייבדקו כראוי.
מכניסת הרפורמה "לא עוצרים בנמל" לא נצפתה כל ירידה במספר בדיקות הדגם הנעשות במכון התקנים. לפי הנתונים, במחצית הראשונה של 2024 בוצעו 6,070 בדיקות דגם מלאות ו-985 בדיקות דגם חלקיות בהיקף יבוא מוצרי צריכה של 11.4 מיליארד דולר, לעומת 6,502 בדיקות דגם מלאות ו-999 בדיקות דגם חלקיות בהיקף יבוא של 13.6 מיליארד דולר במחצית השנייה של שנת 2024 (לאחר כניסת הרפורמה לתוקף). כלומר, נראה שהתלות במעבדות הבדיקה במוצרים מסוימים נותרה בעינה.
יש קושי ליישם את מסלול ההצהרה במוצרי תינוקות וילדים, באופניים ובמוצרי פארם מסוימים בגלל דרישות ייחודיות לישראל, ובהן התאמות נדרשות לשוק המקומי לפי תקנות וחוקים שונים, או שהיצרן אינו עומד בדרישות המעבדה המורשת בחו"ל ועל כן אין ברשותו האסמכתא הנדרשת לשימוש במסלול הצהרה.
4 צפייה בגלריה
יש קושי ליישם את מסלול ההצהרה במוצרי תינוקות וילדים, באופניים ובמוצרי פארם מסוימים בגלל דרישות ייחודיות לישראל
(צילום: ירון שרון)
פגיעה ביבוא המקביל
בנוסף, מבנה הרפורמה לא תומך ביבואנים מקבילים ואינו מעודד יבוא מסוג זה, שכן החסמים שעמדו בפני יבואנים מקבילים טרם הרפורמה נותרו על כנם, לרבות חסם של הצגת אסמכתאות מהיצרן בחו"ל לצורך הצהרה על התאמה לתקן בין-לאומי.
גורמים בענף גם ציינו, כי אין גורם ממשלתי זמין שנותן מענה בסוגיות המעלות תהיות עקב השינוי בשיטת היבוא, ובהיעדר זה ציבור היבואנים פונה למעבדות הבדיקה ועושה בדיקה מלאה או חלקית כדי להימנע מסנקציות בעקבות האכיפה בשווקים, וכך הרפורמה שנועדה להקל על היבואנים אינה משיגה את מטרתה.
לכן מומלץ לממונה על התקינה יחד עם הגורמים הרלוונטיים להפיק לקחים לצמצום פערי המידע שמכבידים על היבואנים. וכן, מומלץ למשרד הכלכלה בשיתוף רשות התחרות לעקוב אחר המדדים שקבע ומימושם ביחס לעלויות היבואן והמחירים לצרכן.
בתשובת משרד הכלכלה נמסר כי הוא דוחה את הטענות שהועלו לגבי אי-הנגשה והיעדר מידע מספק. לטענת המשרד הוא פעל בצורה רחבה ואינטנסיבית בעניין הנגשת המידע ומתן מענים לציבור, וכי באתר שלו יש מדריכים מפורטים ליבואן על השימוש ברפורמה, פירוט שאלות ותשובות נפוצות. נוסף על כך, קיימת אפשרות תמידית לפנייה ישירה למינהל התקינה או למרכז הידע בשאלות מקצועיות ולקבלת הבהרות.
יבוא מקביל: זול יותר ועדיין יש מגבלות
משרד מבקר המדינה בדק את היבוא המקביל וכצפוי מצא פערים במחיר לצרכן בין מוצר ביבוא ישיר לאותו מוצר ביבוא מקביל של 4.8% עד 226%, חיסכון שיכול להגיע למאות שקלים. פער ביבוא מקביל: 226% בקולגייט, 84% בקצף גילוח ג'ילט, 32.7% בקפסולות נספרסו ו-10% במסכי סמסונג.
רשות התחרות נקטה פעולות יזומות למניעת חסימה של יבוא מקביל ופנתה ל-13 יבואנים הפועלים בענף המזון, התמרוקים וחשמל ואלקטרוניקה בדרישה רחבה לנתונים ומידע לאיתור הפרות לאחר תיקון 23 לחוק התחרות הכלכלית. לרוב מדובר בחסימות של מקור האספקה של היבוא המקביל, שהובילו במקרה אחד עד כה להטלה של עיצום כספי, גם לאחר יותר משנה מאז כניסת תיקוני החקיקה לתוקף, ככל הנראה בשל הרתעה חלקית.
למרות זאת, חלה ירידה בהיקף בדיקות ההשוואה שנערכו במכון התקנים למקררים ומכונות כביסה. הנתונים מצביעים על ירידה בהיקף בדיקות ההשוואה המשמשות את ציבור היבואנים המקבילים ליבוא מוצרים, שכן מספר בדיקות ההשוואה נמצא בירידה.
מכאן שאפשר להעריך כי כניסת הרפורמה "לא עוצרים בנמל" פגעה במידה מסוימת ביבוא המקביל כי נפגעה יכולת ההסתמכות של היבואנים המקבילים על בדיקות השוואה לדגם על בסיס בדיקות דגם שביצעו יבואנים ישירים. מספר הבדיקות האלה ירד ב-20.% בעת הבדיקה כך שבעוד שמצבם של היבואנים הישירים הוטב בעקבות הרפורמה בזכות מעבר להצהרה וביטול הצורך בבדיקת דגם, מצבם של היבואנים המקבילים הורע.
כן ניתנה הקלה ליבואנים מקבילים ברפורמה ביבוא תמרוקים: מהאיחוד האירופי ובריטניה: הורחבה רשימת המדינות לארצות הברית, קנדה, שווייץ, נורבגיה, איסלנד, אוסטרליה, ניו זילנד ויפן. כמו כן, צומצם תנאי הזהות בין תמרוק הייחוס ובין התמרוק המיובא ביבוא המקביל בסוג האריזה, במרקם התמרוק וצבעו. כך אפשר לייבא תמרוק ביבוא מקביל, אף אם אינו תואם לתמרוק הייחוס בסוג האריזה, במרקמו או בצבעו.
בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי משרד הכלכלה לא בחן את השלכות הרפורמה על היבוא המקביל וכי המידע על תהליכי הרפורמה והדרישות מהיבואנים המקבילים לא שוקפו במלואם, מה שגרר קשיים בקרב יבואנים מקבילים. בדיקת משרד מבקר המדינה בעקבות פניות של יבואנים מקבילים וסוכני מכס העלתה, למשל, כי אין מידע מפורט על הוראת שעה עבור מוצרים בקבוצת יבוא מסוימת, הפוטרת אותם מחובת החזקה של בדיקת דגם שהם מתקשים להשיגה בתיק המוצר.
מוצע למשרד הכלכלה לבחון את השפעת הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל" על היבוא המקביל, בין היתר: לקיים הדרכות ייעודיות ליבואנים מקבילים על תהליכי היבוא, הנוגעים אליה ולהקלות הנכללות ברפורמות השונות, ולהקים מוקד מקצועי זמין למתן מענה לפניות היבואנים.
רפורמת מה שטוב לישראל
הרפורמה האחרונה, רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", נכנסה לתוקף בינואר 2025 כשלב השני ברפורמה הכוללת שהחלה ביולי 2024, ומטרתה לאפשר יבוא של מוצרים שנמכרים באירופה או שעומדים באסדרה האירופית לישראל בלי חובת בדיקה במכון בדיקה. רף ההוכחה הנדרש מהיבואן ליבוא טובין פוחת מאוד, לרוב המוצרים: בעיקר על הצהרה על תקינות המוצר. להערכת משרד הכלכלה, הרפורמה כוללת כ-90% ממוצרי הצריכה הנמכרים בשוק הישראלי, והיא תביא לחיסכון של 8% - 16% בעלות היבוא.
הרפורמה חלה על היבוא בתחומי התקינה, המזון, התמרוקים והאנרגיה, והמשרדים המובילים את הרפורמה הם משרד הכלכלה, משרד האוצר, משרד הבריאות ומשרד האנרגיה. היא מיושמת בשמונה פעימות, כך שבחודשים ינואר עד יולי 2025 נכנסו לתוקף חמש פעימות למוצרים כגון מוצרי חשמל, מוצרי תינוקות, מוצרים שבאים במגע עם מזון, מוצרי רפואה ובריאות. שלוש פעימות נוספות ייכנסו לתוקף החל מיולי 2026 ועד ינואר 2028.
למרות שעדיין קשה לאמוד את תוצאותיה, נמצא כי בדומה ליישום הרפורמה "לא עוצרים בנמל", גם ביישום הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" ציבור היבואנים אינו מצוי בתהליכי היבוא ויש פערי מידע, והממונה על התקינה במשרד הכלכלה לא פרסם מסמך המפרט את מדיניות האכיפה של הממונה על התקינה נכון למועד סיום הביקורת באפריל 2025, ואין מוקד מקצועי זמין לפניות יבואנים. אי-ודאות כאמור עלולה לפגוע במטרת הרפורמה, להפחית את מספר היבואנים ואת היקף היבוא ולגרום לעיכובים במשלוחים. בנוסף, הגם שבמסגרת הדיווח לוועדת הכלכלה, משרד הכלכלה אמור להעביר דיווח של השפעת החוקים על עלויות היבוא, בכל הנוגע להשפעה על המחירים והתחרות ובדיקה מדגמית בלבד על רמת המחירים והתחרות.
מומלץ למשרד הכלכלה, במסגרת הדיווח לוועדת הכלכלה, להרחיב את הבדיקה ולמדוד את השפעת הרפורמה על התחרות ועל רמת המחירים בשווקים נבחרים בשיתוף רשות התחרות. כמו כן, מומלץ לממונה על התקינה במשרד הכלכלה להנגיש את המידע בדבר הרפורמה לציבור היבואנים, והגברת התיאום עם יבואנים וסוכני מכס לגישור על הפערים הקיימים.
משרד הכלכלה ציין בתשובתו מאוגוסט 2025 כי על פי הנתונים שבידו, הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" הביאה לשימוש במסלול האירופי בשיעור של כ-9% מסך הפוטנציאל ערך היבוא. עוד הוא ציין כי מדובר בתהליך ארוך ומורכב הכולל הסרת חסמים, שינוי כללים והתאמת המערכות הרגולטוריות. לדבריו, כבר כיום ניכר גידול בהיקף היבוא ובמספר היבואנים של מוצרים מסוימים וגם נרשמה ירידת מחירים בתחומים מסוימים. נוסף על כך, חל גידול במספר היבואנים בקטגוריות השונות וכן הצטרפות של יבואנים חדשים לרשימת עשרת היבואנים המובילים במספר קטגוריות.
עוד מומלץ למשרד הכלכלה ביחד עם משרד האוצר ובשיתוף משרד הבריאות והאנרגיה לבחון הרחבת הרפורמה "מה שטוב לישראל טוב לאירופה" תוך ניהול סיכונים גם לשווקים נוספים עם חשיפה משמעותית ליבוא כדוגמת ארה"ב (כ-32 מיליארד שקל נכון לשנת 2024).
במקביל, לנוכח גל עליות המחירים במשק והעלייה ביוקר המחיה בישראל, ומתוך הבנה כי הפעולות שננקטו עד כה להורדת מחירים לא צלחו בסקטורים מסוימים, מומלץ כי משרד הכלכלה ומשרד האוצר בשיתוף רשות התחרות, יבחנו את הגדלת הפטור ממס ביבוא אישי, שם פערי המחיר יכולים להגיע לעשרות ומאות אחוזים, למוצרים ולתחומים שבהם יש כשל שוק או ניצול לרעה וגביית מחירים מופרזים של מונופול או יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק ניכר, וזאת מתוך איזון עם הצורך להגן על חלקים מסוימים במגזר הקמעונאי הישראלי ולמנוע הסטת פעילות כלכלית לחו"ל.
אין מספיק אנשים באכיפה
כדי להקל על היבוא יש להרבות באכיפה, אבל בדיקת משרד מבקר המדינה מעלה כי נכון לערב הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" בזרוע האכיפה במינהל תקינה יש פער באיוש כוח אדם. למשל יש 32 משרות בתקן של מפקחים אך מצבת האדם בפועל היא 25. בקרי יבוא יש 7 במקום 16 ובתחומים מקצועיים יש 7 עובדים במקום 11 בתקן. זה פוגע באכיפה בשווקים כי אם יש הקלות ביבוא – צריכה להיות אכיפה מוגברת ופה היא בחסר.
נמצא כי זרוע האכיפה במינהל התקינה הייתה חסרה בכוח אדם עוד טרם כניסת הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". הפער בתקינה ובאכיפה מתחדד על רקע ממצאי פעולות אכיפה בשווקים מ-1.6.23 עד 1.6.24. במסגרתם, נדגמו 424 מוצרים, ומרביתם (כ-57%) נמצאו לא מתאימים לדרישות התקן הרשמי וכן במסגרת פעולות בקרה בנמלים נמצא כי 39% מתיקי המוצר שנבדקו אינם עומדים בדרישות הממונה על התקינה, וב-36% מבדיקות המשלוחים בשערי הנמל והתאמתם לתקן נמצאו ליקויים.
משרד הכלכלה מסר בתשובתו כי ישנו קושי רוחבי בגיוס כוח אדם, וכי בתקציב לשנת 2024 קוצצו 50 תקנים שהצריכו התאמות גם במינהל תקינה. עוד צוין כי מינהל תקינה גייס עובדים חדשים וישנן משרות בהליכי מכרז.
בנוסף, יש 61 מעבדות מאושרות על ידי מנהל התקינה אבל לא כולן עורכות את כלל הבדיקות. זה לא מתיישב עם הגידול הניכר בכניסה של מוצרים שמשווקים באירופה על בסיס הצהרה שהם מתאימים לתקנים ולדירקטיבות אירופיים.
נמצא כי מינהל התקינה במשרד הכלכלה לא ערך מיפוי מלא של יכולות הבדיקה במעבדות בישראל בהתאם לאסדרה האירופית, כך שייתכנו פערים בין יכולות הבדיקה של המעבדות בישראל, שפועלות בהתאם להוראות חוק התקנים, לדרישות התקן האירופי. עוד נמצא כי שלושה חודשים לאחר כניסת הרפורמה "לא עוצרים בנמל" משרד הכלכלה הפסיק להעביר מוצרים לבדיקות במעבדות למשך 60 ימים עקב אי חידוש של החוזה של משרד הכלכלה עם המעבדות. וכן במשך כחצי שנה בשנת 2024 הועברו 10 מוצרים בלבד לבדיקת מכון התקנים לבקרה של המשלוחים בשערי הנמל.
גם בגבייה יש חסר: נמצא כי ב-2024 הוטלו עיצומים כספיים בסך 4.2 מיליון שקל לפני הפחתות שניתנו למפירים ב-47 תיקי אכיפה, שחלקם נפתחו עוד לפני 2024. שיעור הגבייה מהעיצומים הכספיים שהוטלו היה כ-2% (כ-93,000 שקל) שיעור גבייה נמוך פוגע בכושר ההרתעה של זרוע האכיפה במינהל התקינה.
חשיבות ההרתעה באמצעות הטלת עיצומים כספיים וגבייתם מתחדדת נוכח היקפי הליקויים שנמצאו במסגרת פעולות אכיפה בשווקים מ-1.6.23 עד 1.6.24 כאשר 57% מהמוצרים שנדגמו מהשווקים נמצאו לא מתאימים לדרישות התקן הרשמי וכן ב-36% מבדיקות המשלוחים בשערי הנמל והתאמתם לתקן נמצאו ליקויים.על מינהל התקינה במשרד הכלכלה לבחון את הליכי הפיקוח והאכיפה כדי לייעל אותם ולקצר לוחות זמנים בבחינת הטיעונים ובקבלת ההחלטות, וכן עליו לעקוב אחר היישום בפועל של גביית העיצומים הכספיים שהוטלו על ידו בתיקי האכיפה, כדי לשמור על ההרתעה אצל המפירים ולצורך אכיפה יעילה.
משרד הכלכלה ציין בתשובתו כי הם בוחנים מחדש את הליכי הפיקוח והאכיפה כדי לייעל אותם ולקצר לוחות זמנים
הרפורמה ליבוא מזון
משרד הבריאות פעל לאימוץ 44 אסדרות אירופיות שעשויות להקל על יבואנים ביבוא מוצרי מזון רגיש, ולצורך היערכות היבואנים והיצרנים הישראלים החליט על מתן ארכה (תקופת מעבר) של שלוש שנים עם אפשרות להארכה של עד חמש שנים. בתום תקופת המעבר צפויים התקנים הישראליים המקוריים להתבטל.
נמצא כי במועד כניסת הרפורמה לתוקף בינואר 2025 שירות המזון במשרד הבריאות לא תרגם ופרסם לציבור 40 אסדרות אירופיות מתוך 44 שאומצו במסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", דבר שעלול להקשות על היבואנים להבין את הדרישות, את התכונות ואת האפיונים שבהם על המזון הרגיש לעמוד. עוד נמצא כי שירות המזון טרם ערך מדריכים לתעשייה בתחומי הרפורמה.
בנוסף, משרד הבריאות לא השלים את הבדיקות הנחוצות לאימוץ אסדרה אירופית להימצאות ליסטריה במוצרי מזון. לאחר שתיכנס לתוקף חובת יישום מערכת בטיחות מזון עצמית על כל שרשרת שיווק המזון, מוצע לקבוע רמת הגנה מתאימה ככל האפשר לרמה המותרת של חיידקי ליסטריה כדי להרחיב את היבוא, לאפשר כניסת מותגים חדשים ולהגביר את התחרות במטרה להוזיל את המחירים לצרכן.
אין כמעט יבוא מקביל ברכב
משרד מבקר המדינה בדק גם את ענף יבוא הרכב. ההוצאה על כלי רכב היא מהוצאות הצריכה הגדולות של משקי הבית בישראל. ארבעת יבואני הרכב הישירים מייבאים יחד כ-60.3% מסך הרכבים המיובאים (שמונה היבואנים הישירים הגדולים מייבאים יחד כ-87.7%). בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת 2022 נצפתה עליה ברווחי היבואנים על אף עליה בעלויות היבואנים וקיטון במספר הרכבים שנמכרו.
מומלץ למשרד התחבורה רשות התחרות לנצל את ההזדמנות שנוצרה בשוק הרכב נוכח השינויים המשמעותיים בענף ועקב מהפכת כלי הרכב החשמליים, ולפעול בהתאם לסמכותם על פי חוק לקידום התחרותיות לצורך כניסתם של יבואנים חדשים לשוק הרכב באופן שיצמצם את הריכוזיות הקיימת, תוך מעקב ובחינה אחר ההתנהגות של היבואנים עקב השינויים באסדרה; ובתוך כך גם לפעול להקצאת עשרת רישיונות היבוא שיפוג תוקפם ב-2025 ליבואנים חדשים או קטנים ובכך להקטין את הריכוזיות ולהגביר את התחרות בענף הרכב.
מומלץ לשרת התחבורה לוודא כי המלצות הוועדה להגברת התחרותיות בענף הרכב משנת 2024 יישומו במלואן, וככל שיידרש להורות על ביצוע התאמות בכדי להסיר חסמים שיוותרו תוך מתן דגש על עידוד יבוא מקביל. כמו כן, מומלץ לשרת התחבורה לפעול לצמצום הריכוזיות בענף הרכב תוך ניצול ההזדמנות שנוצרה בעקבות שינויים שחלו בענף הרכב וכניסה של יצרנים חדשים באמצעות כניסה של יבואנים חדשים או קטנים לענף.
