כשדניאל לורי החל את הקמפיין שלו לראשות עיריית סן פרנסיסקו, רבים ראו בו מועמד חסר ניסיון פוליטי, כמעט נאיבי, שמגיע מהעולם הפילנתרופי ואינו מוכן לקרבות האכזריים של הפוליטיקה המקומית, זירה שלורי עצמו הגדיר "קרב סכינים בתא טלפון". אבל תוך זמן קצר מאז כניסתו ללשכת ראש העיר בינואר השנה, לורי הצליח להפריך את הספקות.
ביום חמישי, 24 ביולי, הוא חתם על תוכנית דו שנתית המסמנת את האות הברור ביותר לשינוי סדרי העדיפויות של העיר תחת הנהגתו: ממשל עירוני רזה יותר ודגש חזק יותר על ביטחון הציבור. התקציב, בסך 15.9 מיליארד דולר, משקף סגירת גירעון של 817.5 מיליון דולר, עם הקצאה של הסכום הגבוה ביותר לעבודות ציבוריות, תחבורה ומסחר – 6.23 מיליארד דולר, וכן לבריאות קהילתית – 3.38 מיליארד דולר. כ-3 מיליארד דולר מוקצים לרווחה אנושית ופיתוח שכונות, 2.22 מיליארד דולר להגנה ציבורית ו-1.68 מיליארד דולר נוספים מוקדשים לאחריות כללית של העיר.
לורי שמר על תקצוב מחלקת המשטרה, מכבי האש, משרד התובע המחוזי ומשרד הסנגור הציבורי, והקצה 400 מיליון דולר לקרן עתודות כהיערכות לאתגרים כלכליים עתידיים, על רקע אי הוודאות בנוגע למימון הפדרלי.
בחירתו של לורי היא שינוי מרענן עבור תושבי עיר המפרץ, שהיו ברובם מלאי תסכול לנוכח ניהולה של ראשת העיר הקודמת, לונדון בריד, שבקדנציה שלה, ואף שהקצתה מאות מיליוני דולרים שהוקצו לשירותים לקהילת חסרי הבית – המצב נותר חמור. בעוד מספר האוהלים בעיר ירדו, האוכלוסייה הכללית של חסרי הבית עלתה -2024 ב-7%, בעיקר בעקבות עלייה במשפחות חסרות מקלט שעברו לחיות בכלי רכב. בנוסף, כ-60% מהאנשים שהוצעו להם מקלטים סירבו, מה שמצביע על אתגר משמעותי להחזרה למעגל הדיור.
בריד גם קידמה מדיניות פרוגרסיבית של "הפחתת נזקים", שנועדה בשטח למנוע הפצת מחלות בקרב מכורים לסמים, אך בפועל רק חיזקה את תרבות ההתמכרות ללא סנקציות או טיפול ממשי במכורים.
כתוצאה ממדיניות זו וממדיניותם של ראשי עיר קודמים, מחוסרי בית ומכורים לסמים הפכו לחלק בלתי נפרד מנוף העיר, בעיקר באזור דאונטאון. ולמרבה הצער, בין אם בגלל שחיתות, אדישות, חוסר מקצועיות או מדיניות לקויה – כל הכספים שהוקדשו לטיפול בבעיה לא הצליחו לפתור אותה. כתבות רבות תיארו כיצד תנאים ירודים והפניות איטיות השאירו יחידות דיור פנויות ללא שימוש; אלו שכן קיבלו מקומות גורשו לעיתים קרובות בשל הפרות קלות של הכללים; מאות משרות שנועדו לטיפול במשבר לא אוישו; והיעדר שיתוף פעולה עם הקהילה פגע בהקמת מרכזי טיפול ודיור חדשים.
האיש הנכון בזמן הנכון?
תושבי העיר היו מוכנים לשינוי, ולורי, יליד העיר, נכנס לתמונה בדיוק בזמן, כשלכולם כבר נמאס מהרחובות המוזנחים, מעזיבת חברות ועסקים את העיר ומשיעורי הפשיעה העולים בהתמדה. בנייני משרדים רבים נותרו ריקים לאחר שבעלי חברות הבינו שיותר זול להם להניח לעובדים שלהם לעבוד מהבית. לורי חתם על חקיקה ביוני השנה שתעודד המרת המשרדים לדיור במסגרת הקמת רובע מימון חדש שיעודד שימוש מחדש במבני משרדים מסחריים. בהתאם לכך, נרשמה ירידה באחוזי האי-תפוסה למשרדים ל-35.1% – השיפור הרבעוני הגדול ביותר מזה עשור. הוא ייסד גם גוף של 26 בכירים בתעשיית הטכנולוגיה, הפיננסים והפילנתרופיה שפועל לחזק את הכלכלה העירונית באמצעות שיתופי פעולה, תמיכה ויזמות חדשה.
תוכנית אחרת שיזם מציעה פטורי מס ותמריצי כניסה לערים עסקיות, תוך שיתוף פעולה עם יזמים ועסקים מקומיים ליצירת פופ אפים (Pop-ups), תרבות רחוב ותהליך התעוררות כלכלית פעילה ברחובות המרכזיים. על פי וושינגטון פוסט, גודל הפעילות של חברות בינה מלאכותית באזור עלה משטח כולל של כ-2 מיליון רגל מרובע ל-5.7 מיליון רגל מרובע בשנים האחרונות. הזרמת עובדים צעירים וחידוש פעילות עסקית הביאה לגידול דרמטי בביקוש למשרדים ולדיור ולעלייה מרשימה במחירי שכירות ולוקליזציה של עיר כמוקד לפיתוח ומערכות AI.
לורי השיק גם גיוס של כוחות משטרה ייעודיים לשכונות מסחריות מובילות כמו יוניון סקוור ומרכז הקונגרסים מוסקון, על מנת למשוך תיירים, כנסים ועסקים. כך נוצרת סביבה בטוחה שתומכת בפעילות כלכלית ומקדמת את תחיית העיר.
היזם והפילנתרופ, נשוי ואב לשניים, הוא בן למשפחה יהודית עשירה ובעלת ייחוס בסן פרנסיסקו, בנם של הרב בריאן לורי (ששימש בין 2012 ל-2015 כנשיא הקרן החדשה לישראל) ומרים (מימי). הוריו התגרשו כשהיה בן שנתיים, ואמו נישאה לפיטר האס. אביו החורג הוא אחיין רביעי של לוי שטראוס, בעל חברת הג'ינסים הידועה.
לורי אמנם אינו מחזיק במניות ישירות של חברת לוי שטראוס, שאותן ירשו אחיו למחצה, אך הוא נהנה מהון המשפחה המוערך ביותר מ-2.7 מיליארד דולר. לורי הקדיש מעל 8 מיליון דולר בקמפיין הבחירות שלו לראשות עיריית סן פרנסיסקו, ואילו אמו תרמה מיליון דולר נוספים דרך ועדה עצמאית.
הפנינה של קליפורניה שהפכה לעיר מוכת פשע וסמים
סן פרנסיסקו נחשבת לאחת הערים היפות בקליפורניה ובכלל בארה"ב כולה, אבל המדיניות הכושלת של ראשי העיר עד כה שינו את תדמיתה. היום העיר ידועה בעיקר בזכות מספר מחוסרי הבית הגדול, מסוממים המזריקים ברחובות העיר בחופשיות ללא חשש ממעצרים וחוסר אכיפה של פשע. ברחבי העיר פזורים שלטים המזהירים לא להשאיר דבר בכלי הרכב. לא אחת תיירים נדהמים לגלות כשהם שבים לרכבם שהחלון נופץ וכל תכולת הרכב נשדדה. ניפוץ חלונות כלי רכב הביא את תושבי העיר לכנותה: "גליטר סיטי", על שום הזכוכיות הנוצצות באור השמש. מאחר וניפוץ חלונות נחשב בעיר כעבירה קלה, העבריינים אינם נעצרים, ולכל היותר מקבלים נזיפה.
"אני לא מעיזה אפילו להשאיר את מטען הטלפון ברכב" אומרת דניאלה ניר, ישראלית תושבת העיר. "פרצו לי את הרכב גם בשביל הרבה פחות מזה".
תושבי העיר נזהרים גם להימנע מלהגיע לאזורים מסוימים הנחשבים למסוכנים במיוחד, בעיקר בשעות הלילה. שכונת טנדרלוין (Tenderloin) באזור הדאונטאון ידועה כאזור המסוכן ביותר בעיר, עם שיעור פשיעה גבוה בכ-270% מהממוצע הלאומי. מחוז מישן מתהדר גם הוא בשיעורי פשיעה גבוהים בכ-250% מהממוצע הלאומי, וביי-וויו האנטר פוינט (bayview hunters point), שכונה בדרום-מזרח סן פרנסיסקו, סובלת מעוני מתמשך, מזיהום סביבתי ומפעילויות כנופיות.
הביטחון הציבורי עומד במרכז מדיניותו של לורי, והוא הציב יעד לגיוס 425 שוטרים, סוהרים ומוקדני חירום (911) בשלוש שנים כדי לקצר זמני תגובה ולשפר את הסיורים ברחובות. לורי התחייב גם לשקיפות ומעקב אחר הוצאות העיר, והפעיל כלי מעקב חדש לאישורי בנייה. הממשל שלו התחייב לבחון את החוזים עם ארגונים ללא מטרות רווח כדי לוודא יעילות שימוש בכספי הציבור ולהעביר משאבים מספקים חלשים יותר.
לורי, שמגיע עם גב כלכלי חזק ועם ניסיון פילנתרופי עשיר, מבקש לשדר מסר של שירות ציבורי נטול אינטרסים אישיים. אף ששכר ראש עיריית סן פרנסיסקו הוא כ- 400 אלף דולר בשנה – מהגבוהים במדינה – לורי כבר הודיע כי יסתפק בשכר סמלי של דולר אחד לשנה בלבד. בכך הוא מבקש להבהיר כי הוא נכנס לזירה הפוליטית לא למען הכסף, אלא מתוך רצון כן לשקם את העיר כלכלית וחברתית. כעת נותר לראות אם החזון האופטימי שהוא מציע יוכל לעמוד במבחן המציאות בעיר שצמאה לשינוי.
