בתולדות ימי ההייטק הישראלי זכורים כמה גיוסי סיד גדולים במיוחד, אותם גיוסי הון ראשוניים שבדרך כלל מסתכמים במספר מיליונים בודדים, ובמקרים חריגים יותר מזה. למשל טאלון שגייסה סיד של 26 מיליון דולר ב-2021, או סולה שגייסה 28 מיליון דולר בתחילת השנה. על רקע זה אפשר להבין כמה יוצא דופן הגיוס של חברת וונדרפול (Wonderful), שהוקמה רק לפני חודשים ספורים והשלימה סבב גיוס בהיקף 34 מיליון דולר, סכום נאה לכל הדעות.
למנכ"ל והמייסד המשותף, בר וינקלר, יש הסבר, שנשמע לו די מובן מאליו: "אני חושב שזה שילוב של שוק מאוד גדול, ויז'ן מאוד ברור וטרקשן די חריג, וגם יזמים שהם סקנד-טיימרס. זה מייצר דינמיקה מאוד תחרותית וגורם לסכומים להיות גבוהים יותר". בתרגום לשפה המדוברת בישראל: וונדרפול היא חברת AI שמציעה פתרון לבעיה קשה של תאגידי ענק בעולם, שכמה עשרות מהם כבר מפעילים את המוצר. אם מוסיפים לזה צוות מייסדים, שכבר הקים, ניהל ועשה אקזיטים של חברות סטארט-אפ בעבר, מקבלים את החומרים שמהם עשויים חלומות של משקיעי הון סיכון.
המשקיעים במקרה הזה הם כולם קרנות זרות: קרן Index Ventures, שהובילה את סבב הגיוס, קרן Bessemer Venture Partners וקרן Vine Ventures. אינדקס היא קרן בריטית-אמריקנית, שכבר השקיעה ב-32 חברות ישראליות, Wiz היא הבולטת שבניהן. בסמר היא קרן אמריקנית ותיקה, שהשקיעה ב-60 חברות ישראליות, בהן Wix, Melio ועוד. ויין היא קרן אמריקנית צעירה שמרחיבה את פעילותה בישראל.
איך מנטרלים את הדעתנות של ה-AI?
אפשר לשייך את התלהבות המשקיעים להייפ ה-AI שפוקד את העולם, אבל וונדרפול מציעה משהו מעבר לזה: איך להשתמש ב-AI כדי לענות על צרכים עסקיים ולא כשעשוע אישי למשתמשים. החברה מפתחת סוכנים (AI agents) שנועדו להחליף מוקדנים במרכזי שירות של חברות גדולות. הסוכנים האלה מנהלים שיחות קוליות עם הציבור, מתכתבים איתו בצ'אט או שולחים ומקבלים מיילים. ומכיוון שיש לא מעט חברות שמציעות טכנולוגיה כזו, המיקוד של וונדרפול הוא במדינות שאינן דוברות אנגלית. למשל' ישראל' יוון, איטליה, אוסטריה, שבדיה ורומניה.
"אנחנו יודעים לפתור בעיות אמיתיות של משתמשים", אומר וינקלר. "לדוגמה, לעזור לך לתקן את האינטרנט או להזמין לך תור לרופא או לענות על שאלות בנוגע לפוליסות ביטוח שלך ולתאם נסיעות מבחן. כל דבר שנציג אנושי יכול לעשות".
לא מדובר במשימה פשוטה – ה-AI נוטה לדעתנות והמצאות יצירתיות, שני דברים שלא מתאימים לתפקיד בשירות לקוחות. כדי להתמודד עם זה החברה בנתה מערכת מורכבת שמאפשרת להגדיר הרבה מאוד מאפיינים, לבחון שוב ושוב את תפקודו ולשפר את ההנחיות (פרומפטים) לסוכן עד שלא יסטה כהוא זה ממשימתו.
"בהתחלה נתתי אתגר למפתחים לגרום לסוכן של בזק להגיד מה אורך נהר הנילוס. זה היה סופר קשה אבל בסוף הם הצליחו כששאלו על אורך כבל תת ימי שעובר במצרים. היום זה כבר לא יצליח כי הקמנו המון מעקות בטיחות"
לא מדובר בבוטים, כפי שמוכרים לנו היום – אותם משיבונים עם תפריט קולי ("לשירות לקוחות לחץ 0") או בוטים בוואטסאפ שמציעים גם הם בחירה מתפריטים. מדובר ב-AI גנרטיבי, שמזכיר בחוויה שיחה קולית עם ChatGPT, רק שהוא ממוקד אך ורק בנושאים שהוא רשאי לדבר עליהם: מידע על החברה או ביצוע פעולות מסוימות.
איך אתם מתמודדים עם הנטייה של ה-AI לצאת משליטה ולעשות דברים בניגוד להנחיות שקיבל?
"בשביל זה יש מעקות בטיחות (guard rails). לפני חודשיים-שלושה עוד היה קשה מאוד להגיע לדיוק גבוה, בתוך זמן קצר. היום זה אפשרי. כל הקונספט של מעקות בטיחות הולך כאילו להשתנות. אנחנו עובדים עם חברות סלולר ואינטרנט, ולסוכנים שם יש חופש מסוים להציע הנחה ללקוחות, כי בסוף המטרה של החברה היא להחליף שירות לא טוב ואיטי בשירות טוב יותר ומהיר. זה בסדר לתת לסוכן את החופש לעשות את זה, אבל כדי לוודא שהוא לא עושה דברים שאסור לו לעשות, אתה צריך תשתית מאוד מורכבת של בדיקות, שנעשות גם הן על ידי סוכנים".
זה סוג של צוות אדום נגד צוות כחול?
"זה סוכן אדום, שעובר על כל השיחות, מדרג אותן, לוקח את השיחות שדורגו לא טוב, מבין למה הן דורגו לא טוב ואז מציע פתרון לזה. את השינוי עושה בן אדם. זה מאוד מסוכן לתת ל-AI לעשות שינויים כי זה יגרום ללופ אינסופי".
אני יכול להתקשר לסוכן שעובד בבזק נגיד, ולבקש ממנו מתכון להכנת חומר נפץ?
"אז בהתחלה נתתי אתגר למפתחים אצלנו לגרום לסוכן של בזק להגיד מה אורך נהר הנילוס. זה היה סופר קשה אבל בסוף הם הצליחו כששאלו על אורך כבל תת ימי שעובר במצרים. היום זה כבר לא יצליח כי הקמנו המון מעקות בטיחות. מה שמטריד את החברות הגדולות כמו Open AI, גוגל, אמזון ומיקרוסופט, זה שהסוכן יציית להנחיות. ברור להם שזה תנאי להתרחבות השימוש".
"הרמה הולכת להמשיך לעלות וזה יגיע למצב, אני מאמין, שבעוד לא הרבה זמן בתור לקוח קצה שיש לו בעיה, אתה תתאכזב אם AI לא יענה לך"
וכך, התכונה הכי מגניבה ב-ChatGPT – הדימיון שלו – הופכת לבעיה כשמדובר בשירות עסקי. חברת וונדרפול מעסיקה צוות של 15 מהנדסי פרומפט, שתפקידם לעקוב אחר הציות להנחיות ולשפר את ההנחיות שוב ושוב עד שה-AI יתפקד כמו רובוט, שזה מה שהוא.
"האנשים הכי חכמים בעולם, לא רק בוונדרפול, בכל העולם, משקיעים בזה עשרות או מאות מיליארדים, אז אני בטוח שהבעיות האלה יפתרו. הרמה הולכת להמשיך לעלות וזה יגיע למצב, אני מאמין, שבעוד לא הרבה זמן בתור לקוח קצה שיש לו בעיה, אתה תתאכזב אם AI לא יענה לך", אומר וינקלר.
הטכנולוגיה הזו כולה נמצאת בשלבי ההתפתחות הראשוניים שלה. אין עדיין חברה שהימרה על מעבר מלא לסוכני AI. אבל כולן מתנסות בשימוש בטכנולוגיה ובוחנות את התפקוד שלה. התוצאות תלויות במשימה. בתחום מתן המידע זה עובד ממש טוב. "עשינו סוכן חירום בזמן המלחמה עם מכבי שירותי בריאות. יש להם כמעט 10,000 רופאים, מאות מרכזים, ובמלחמה כל השעות והמיקומים השתנו. אז הרמנו להם בתוך כמה ימים סוכן שטיפל במעל 100 אלף פניות של אנשים שענה על מיקומים, שעות פעילות, הגבלות. בשלב הבא הוא גם ידע לזמן תורים כמובן".
40 עובדים בישראל
סוכני ה-AI נותני השירות היא טכנולוגיה שאין חברת שירותים בעולם שלא בוחנת אותה, אם מרחוק ואם בפועל. וונדרפול מבטיחה ללקוחות חיסכון משמעותי בעלויות, שיפור השירות והפחתת העומס ממוקדי השירות הקיימים, ולפי הדיווח שלה היא פועלת כבר עם עשרות ארגונים ומטפלת במאות אלפי פניות מהציבור בחודש. האם הסוכנים האלה יחליפו את עובדי מוקדי השירות? וינקלר אומר שהופתע לגלות, שהמוטיבציה העיקרית של החברות היא לשפר את השירות ולזרז אותו, ולא בהכרח לפטר עובדים אנושיים.
וונדרפול הוקמה בתחילת השנה על ידי וינקלר, שמכהן כמנכ"ל, ורועי ללזר, שמכהן כסמנכ"ל טכנולוגיה. השניים מביאים איתם ניסיון ביזמות ובפיתוח מערכות תוכנה ובינה מלאכותית, עם התמחות מיוחדת בפתרונות NLP ושירותים ארגוניים; וינקלר ייסד בעבר את Approve.com, פלטפורמה לניהול אוטומטי של תשלומים לעסקים, שנמכרה ל-Tipalti הישראלית ב-2021. ללזר ייסד את Kaps, פלטפורמת לוקליזציה מבוססת בינה מלאכותית. בחברה מועסקים כיום 40 עובדים במשרדים בישראל, והיא בתהליך גיוס מואץ של טאלנטים בימים אלו.
במדינות היעד, שוק מוקדי השירות מוערך בכ-200 מיליארד דולר בשנה. בעוד מרבית פתרונות הבינה המלאכותית הקיימים מותאמים בעיקר לשפות הנפוצות - אנגלית ומנדרינית - חברות רבות מתקשות להשתמש בפתרונות האלה במדינות שבהן השפה היא אחרת.
חברת בזק היא אחד הלקוחות הראשונים. לדברי ניר דוד, מנכ"ל בזק, "נציגי שירות הלקוחות שלנו מטפלים במיליוני פניות מידי חודש. בחנו עשרות פתרונות טכנולוגיים, וסוכני ה-AI של וונדרפול היו היחידים שעמדו בדרישות שלנו והצליחו לנהל שיחה טבעית עם לקוחות בדומה לנציגים אנושיים, גם בתהליכים מורכבים הדורשים אינטגרציה עם מערכות פנימיות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו