בשיתוף תמיר מיחזור
14 שנים חלפו מאז נחקק חוק האריזות בישראל, חוק סביבתי שמטרתו לצמצם את הטמנת פסולת האריזות בקרקע ולהעביר אותה למחזור. החוק מטיל על יצרנים ויבואנים את האחריות לטיפול בפסולת האריזות שהם מכניסים לשוק, אך המציאות מראה תמונה מורכבת: רק כמחצית מהחברות הרלוונטיות עומדות בחובתן החוקית.
המשרד להגנת הסביבה מקיים מעת לעת מהלכי אכיפה ומטיל עיצומים כספיים, אך כפי שמסביר אלון טל, מנכ"ל תמיר מיחזור, "למרות פעולות האכיפה, המשאבים של המשרד מוגבלים, והתהליכים לוקחים זמן רב".
המצב כיום משקף חוסר איזון. "רק כמחצית מהעסקים מקיימים את הוראות החוק", מסביר טל. "מצד שני, ההנחיות שאנחנו מקבלים מהמשרד להגנת הסביבה, הן להגדיל את הפריסה של הפחים הכתומים. היעד עומד על 90% ממשקי הבית בישראל עד לסוף שנה הבאה- המשמעות היא שיהיה פח כתום כמעט ליד כל בניין בישראל, כולל ביישובים מרוחקים בעלי תשתיות בעייתיות".
האתגר המשולש של תמיר
תמיר מיחזור, חברה לתועלת הציבור וללא מטרות רווח שהוקמה לקיום החוק, מתמודדת עם אתגר משולש. מצד אחד, עליה לעמוד בדרישות המשרד להגנת הסביבה להרחבת הפריסה של הפחים הכתומים. מצד שני, העלויות הולכות וגדלות. "לאורך השנים היו עליות מחירים בכל מרכיבי פינוי הפסולת – החל ממחירי משאיות הפינוי, דרך האחזקה השוטפת שלהן, שכר העובדים ועד לביטוחים", מעיד טל.
מצד שלישי, המימון מגיע רק מ-3,200 יצרנים ויבואנים החתומים עם תמיר, בעוד שעוד אלפי חברות (בעיקר קטנות ובינוניות) אינן עומדות בחובתן החוקית. "נוצר מצב שרק מחצית ממי שחייב מממן 100% מהעלויות", מסכם טל. התוצאה? "השנה היינו צריכים להעלות את התעריף שגובים מהחברות. החברות המשלמות מביעות מרמור על חוסר השוויון, וניתן להבין אותן".
יוזמת 2025-26: צעדים למען שוויון
אלון טל, מנכ"ל תמיר מיחזורצלם: גיא חמויעל רקע הנתונים והמגמות, החליטה תמיר לקחת את הנושא צעד קדימה במבט לעתיד הקרוב. " 2025-26 הוגדרו בתור שנתיים בהן נחתים ונצרף את רוב היצרנים והיבואנים שעדיין לא מקיימים את החובה החוקית שלהם", מסביר טל.
במהלך חדש לראשונה מאז כניסת החוק לתוקף, פתחה תמיר בהליכים משפטיים נגד יצרנים ויבואנים המפרים את החוק. "לראשונה, לקחנו משרדי עורכי דין שמוציאים מכתבי התראה ליצרנים וליבואנים. לאחר מכן במידה והיצרן/יבואן אינו מתקשר עם תמיר בהסכם, מוגשת תביעה שאינה תביעה כספית, אלא דרישה מבית המשפט לכפות את העמידה בחוק".
טל מדגיש כי המהלך אינו מיועד להיות כוחני אלא נובע מהצורך ביישום החוק. "אני מדמה את החוק הזה לוועד בית. לוועד בית יש עלויות תחזוקה לבניין. העלויות נוצרות בכל מקרה, ואם רק חלק משתתפים, יש כאלו שישלמו יותר, בזמן שיש כאלו שיחסכו על חשבונם ".
חשיבות סביבתית וכלכלית
למחזור האריזות יש משמעות סביבתית וכלכלית רחבה. "מדובר בחוק סביבתי עם מטרות מאוד חשובות", מדגיש טל. "המטרה היא לנווט את כל האריזות, המהוות חלק לא מבוטל בפסולת הכוללת, למחזור ולא להטמנה. מדינת ישראל עומדת להישאר בלי אתרים להטמנה, מה שהופך את המחזור של האריזות לחשוב מאי פעם".
כיום מוצבים פחים כתומים ב-143 רשויות מקומיות, כך שליותר מ-75% מתושבי המדינה יש פח כתום ליד הבית. האריזות נאספות בנפרד ומועברות לתחנות מיון ייעודיות, שם הן עוברות תהליך אוטומטי של הפרדה ל-7 חומרים שונים ונשלחות למפעלי מחזור שרובם הגדול בישראל.
פעולות נוספות למען עמידה בחוק
מעבר לצעדים המשפטיים, פועלת תמיר בחזיתות נוספות. "פנינו מספר פעמים למשרד הכלכלה, כי הוא אחראי ליישום של צו המכס. הוא פוגש את העסקים בשער הכניסה לארץ, והוא יכול להתנות את הכנסת המטענים לישראל בחתימה על הצהרה על קיום הסכם מול תמיר", אומר טל. לאחר שהמשרד סירב לבקשה, הגישה תמיר עתירה לבג"ץ לתיקון צו המכס.
בנוסף, פועלת תמיר להכללת חובת עמידה בחוק האריזות כתנאי לקבלת רישיון עסק של יצרנים ויבואנים.
קריאה לפעולה - ליצרנים, יבואנים וגם לקהל הרחב
לסיכום, מסביר טל כי "תמיר הוא גוף ללא מטרות רווח. כל התקציב מוקצה לפעילות המיחזור, לחינוך ויצירת מודעות. האינטרס הוא ליישם את הוראות החוק עבור היצרנים והיבואנים במינימום הנדרש מבחינת עלויות".
בתקופה שבה עמידה בהתחייבויות משותפות חיונית לכלכלה ולסביבה, השתתפות במאמצים הסביבתיים איננה רק חובה חוקית אלא גם אחריות ציבורית. כפי שמסכם טל: "זה הזמן לקחת חלק ולעמוד בדרישות החוק. אל תחכו למכתב תביעה מתמיר או לעיצום כספי מהמשרד להגנת הסביבה – הסדירו את חובתכם החוקית בהקדם". הקריאה שלו יוצאת גם לקהל הרחב – "זרקו את האריזות לפחים הכתומים והסגולים. לנו, בתור ציבור, יש חלק מכריע בצמצום הטמנת הפסולת ויצירת סביבה נקיה יותר".
בשיתוף תמיר מיחזור
פורסם לראשונה: 07:00, 16.09.25
