ערים ועיירות ברחבי ארצות הברית מוכנות לשלם אלפי דולרים ולהציע שלל הטבות – מכרטיסים להופעות ועד מינוי למועדון הגולף המקומי – רק כדי למשוך אליהן עובדים. התופעה תפסה תאוצה לפני כחמש שנים בימי מגפת הקורונה, כאמצעי ניסיוני להפיח חיים בכלכלה המקומית במקומות מרוחקים. הדבר התאפשר, אז, הודות למעבר לעבודה מרחוק שאיפשרה לרבים לבחור בחופשיות את מקום מגוריהם ללא תלות במקום עבודתם. מאז, הפרקטיקה הזו נהפכה לאסטרטגיה נפוצה של ערים שמנסות למשוך אוכלוסייה צעירה ומשכילה.
ברנדון ספיס, סיפר לוול סטריט ג'ורנל כי כמה שנים לפני שפרצה הקורונה הוא עבר מאינדיאנה לטקסס. אלא שאז בעקבות המעבר לעבודה מרחוק, נפתחה לו האפשרות לחזור לאזור שבו גדל, והוא אף קיבל הצעה מפתה: אם יעבור לנובלסוויל, פרבר של אינדיאנפוליס, יקבל 5,000 דולר, כרטיסים להופעות, מינוי לחלל עבודה משותף ומינוי למועדון גולף מקומי.
ספיס וארוסתו קפצו על ההזדמנות, וב-2023 עברו לעיר. בשנה שעברה כבר רכשו בית – צעד שלדבריהם היה כמעט בלתי אפשרי בשוק הדיור היקר של אוסטין: "הכסף היה הבונוס הגדול – ישר השתמשנו בו כדי לשלם למובילים", סיפר ספיס. "אבל גם חלל העבודה היה מצוין, והגולף לא הזיק".
ההשקעה משתלמת
התופעה נהפכה נפוצה מאוד בשנים האחרונות, ואף הוקמה פלטפורמה בשם MakeMyMove שמרכזת תוכניות למשיכת עובדים מרחוק. הפלטפורמה החלה לפעול ב-2020 עם כ-20 תוכניות בלבד, אך היום היא כבר מציעה יותר מ-170 תוכניות בעשרות מדינות. ההצעות כוללות מענקים של 5,000–7,500 דולר, ולעיתים גם מינויים לחדרי כושר, כרטיסי כניסה לפארקים ואף הזמנה לפגישה עם ראש העיר.
טלסה, אוקלהומה, הייתה אחת הערים הראשונות לאמץ תוכנית מהסוג הזה. העירייה מציעה 10,000 דולר לעובדים מרחוק שיגורו בעיר לפחות שנה. מאז 2018 הביאה התוכנית יותר מ-3,600 תושבים חדשים, ו-70% מהם נשארו בעיר. מחקר מצא כי כל דולר שהושקע בתוכנית הניב יותר מפי 4 בתועלת מקומית, בעיקר ממיסים ויצירת מקומות עבודה.
ההיגיון הכלכלי ברור: ראשי ערים מקווים שהתוכנית תעצור את "בריחת המוחות" לערים הגדולות ותגדיל את כוח העבודה המקומי. אלא שלפתות את העובדים לעבור לעיר זה רק השלב הראשון, וההצלחה הכלכלית במהלך תלויה ביכולת לשמור על התושבים החדשים.
נובלסוויל, למשל, משכה אליה 102 עובדים, שעם משפחותיהם הם 253 תושבים חדשים בסך הכול. שיעור השימור שלה עומד על 90%, ובעיר מעריכים שההשפעה הכלכלית בחמש השנים הקרובות תעמוד על 37.6 מיליון דולר.
גם אזורים כפריים מנסים את מזלם. במזרח קנטקי, השיקו תוכנית שהעבירה בתוך שנה 51 משפחות לאזור. בערים קטנות יותר מדובר בהתחלות צנועות יותר: לפרנקפורט, בירת קנטקי, עברו עד כה רק חמישה עובדים במסגרת תוכנית שהושקה ב-2023.
אך בינתיים, יותר קהילות בארה"ב מבינות את הפוטנציאל בתוכניות האלה, ומוכנות לשלם ולהציע שלל הטבות רק למי שמוכן לעבור - ולהישאר.
