מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: דוד וקסל ורום ניסן, מיפו.
בצילום: דוד וקסלר (36), רום ניסן (24).
הדירה? סטודיו בקומת הקרקע בשדרות ירושלים. בשכירות. משלמים 4,400 שקל.
יפו? דוד: "הגעתי לפה אחרי תואר שני שלמדתי בלונדון ובגלל הקורונה הייתי צריך לחזור. לא ראיתי את הדירה. ההורים שלי היו מצלמים לי דירות בווידאו כי הייתי חייב מקום לנחות בו בבידוד ולסיים לתפור את פרויקט הגמר. כשהגעתי הכל בחוץ היה חצץ ועבודות על הרכבת הקלה, אבל אחרי המלונית בידוד שהכניסו אותי אליה כל דבר היה הצלה". רום: "אני אוהב את האזור הזה למרות שאצטדיון בלומפילד ממש ליד וזה בלגן".
בלומפילד? דוד: "זה חופר ומביא מלא אוכלוסיות ממקומות שונים. פתאום אחר הצהריים כל האזור מתמלא למשל באוהדים של בית"ר ירושלים וזה אללה יוסטור. גל של בלגן. אנחנו ממש על הרחוב ופעם אחת פתחתי את הדלת ובצד אחד קבוצה של אוהדי הפועל ומהצד השני אוהדי בית"ר. גוש של בני אדם שמקללים וצורחים אחד על השני ואני באמצע. הכי חופר זה כשיש הופעות. חמישה ימים ברצף לשמוע את כל ההופעה של עומר אדם או אייל גולן".
רום: "אני אוהב כי זה קרוב לים, וקרוב לת"א אבל מספיק מחוצה לה. אני עובד גם בשוק הפשפשים אז זה ממש פה". דוד: "זה מילימטר מהרכבת. אני גם מרצה בחיפה ודקה לפני שהרכבת מגיעה יוצא מהבית".
רום? "אני מתקלט, מוכר בגדי יד שנייה ועושה כל מיני פרויקטים באופנה ועוזר לדוד שהוא מעצב אופנה. הרבה פעמים אני עושה מכירות של בגדים פה מחוץ לבית ומזמין חברים או משתתף בכל מיני ירידים. חוץ מזה אני עובד בשוק הפשפשים בשאפה בר".
דוד? "יש לי מותג של אופנת רחוב ממוחזרת – אני עובד עם שאריות ועודפי של בגדים ובדים. זה התחיל ממש כשהייתי קטן ומאז שאני זוכר את עצמי אני מצייר. זה היה המפלט שלי. הייתי מצייר איורי אופנה בלי ממש להבין. לא חלמתי להיות מעצב אופנה, לא ידעתי שזה מה שאני עושה, פשוט ציירתי דמויות עם בגדים שונים. הייתה לי מורה בגיל 16 בחוג לציור שאמרה, 'אתה תהיה מעצב אופנה'. כנראה כולם ידעו עוד לפניי".
מעצב? דוד: "היו הרבה התלבטויות אם לפתח מותג עצמאי או לעבוד בחברה. בתואר השני הייתה סדרת הרצאות עם מעצבים ואחת מהן פתאום שאלה אקראית 'מי פה רוצה להקים מותג משלו?' הייתי צריך או להרים את היד או לא – ופשוט הרמתי את היד. הרגשתי שזו מעין התחייבות, הצהרה מול כולם. חוץ מזה שהתעשייה הזו הרגישה לי לא מוסרית ולא הסכמתי עם מה שקורה וככה מצאתי את הדרך שלי. עולם הקיימות חשוב לי ואני רוצה לקרוא תיגר על איך שמייצרים אופנה. אני רוצה לעבוד עם אנשים שנעים לי איתם, אני לא רוצה אופנה מהירה והרסנית ואני רוצה שזה ייעשה טוב. יש שאלה של מסחריות כי זה עסק לכל דבר, אבל עדיין אני עובד עם עודפים ושאריות ועם זה אני מעצב".
מותג? דוד: "זה סיוט. זה כמו ילד שאתה סביבו 24/7, ולהיות עצמאי במדינה הזו זה נורא. היום אני כבר במקום שיש לי צוות, עובדים, מתמחים וסטודיו בשדרות ירושלים. כולם צוחקים עליי שזה כמו מונופול, השתלטתי על עוד נכס בשדרה. התחלתי בגברים אבל זה די מעורב. אני מת על זה שכולם לובשים את הכל. זה שוק מאוד תחרותי וקשוח ויש לי אינסטגרם ואתר שהרבה מכירות קורות שם. אני גם עושה מלא שיתופי פעולה, מלא פופ-אפים ומכירות בכל מיני מקומות, ירידים, חנויות, ויש המון פרויקטים".
פרויקטים? דוד: "למשל עכשיו יש אירוע לחגיגות 60 שנה למוזיאון ישראל בירושלים. אנחנו עושים פרפורמנס מאוד גדול שם ואני מייצר קולקציה של בגדים בהשראת סגנון הרוקוקו. זה יהיה מיצג שבו הדוגמנים יהיו חלק מיצירת האמנות במעין טרקלין צרפתי מהמאה ה-18 עם בגדים בהשראת אותה יצירה, והקהל גם יהפוך לחלק מזה. זו השקעה אדירה והרווח מזה מוטל בספק. לפעמים זה רק חשיפה אבל יש בזה ערך ורואים את הגדילה של המותג לאורך זמן וזה גם החלק האמנותי שלי, ומה שאני אוהב".
מצבכם הכלכלי? דוד: "טעון שיפור. אנחנו לא במינוס אבל גם לא יושבים על סטפות. זה גם נורא תלוי באיזה שבוע אתה מדבר איתי. בשבוע שעבר הרגשתי טוב עם המצב הכלכלי, השבוע פחות. התחושה בעיר הזו שהיא שייכת להייטקיסטים. אנחנו מנקי הרחובות של המעמד השליט. בשביל לחיות בעיר הזו כמו שהיית רוצה אתה צריך משכורת הייטק".
שאיפה? דוד: "אני רוצה להיות בינלאומי ושהמותג יגיע לעוד קהלים, והייתי רוצה להרגיש פחות שאני נלחם בשיניים. פה בארץ זה מאוד מוגבל ואנחנו לא פוסלים מעבר לחו"ל". רום: "חשבנו על ברלין שם עולם האופנה, האמנות והתרבות הרבה יותר מפותח, ונתח השוק יותר גדול ויכול להחזיק אותך. בסופו של דבר החיים פה הם בכאוס מוחלט, ו-7 באוקטובר הגיע גם אלינו כששני חברים שעבדו איתי נהרגו בנובה וזה מבהיל". דוד: "מצד שני זה קושר אותך למקום הזה".
הבילוי שלכם? רום: "בים, או יושבים הרבה בשאפה בר. כל החברים שלנו שם".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: [email protected]
