מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת אבני–נאור ממצפה רמון.
בצילום: רואי (39), בר (38), קמה (7), רותם (4.5).
הבית? בית קרקע בשכירות. משלמים 6,000 שקל. רואי: "מחירי הדירות פה לא זולים כמו שחשבנו".
מצפה רמון? רואי: "עברנו ממש החודש מקיבוץ נען ליד רחובות, וזה לא קורה הרבה שמישהו עוזב קיבוץ, בטח במרכז. לא הבינו שם מה אנחנו עושים. זה הזוי מנקודת מבטם, אבל זה לא שמצפה זרה לנו. ההורים של בר מפה וסבא שלה היה בין מקימי המקום".
המייסדים? בר: "סבא שלי, חגי אבריאל, הגיע בתחילת שנות ה-50 עם קבוצה קטנה להקים את הגרסה המוקדמת של מצפה רמון. הם הקימו פה קואופרטיב אבל זה לא החזיק הרבה שנים. אני סוגרת מעגל בחזרה לכאן. יש כמה סיבות שהגענו, אחת מהן זה החינוך".
חינוך? רואי: "חיפשנו מסגרות איכותיות. שלא תבין לא נכון, קיבוץ זה מקום טוב וזו בחירה בין הטוב לטוב מאוד. קמה לומדת בבית ספר הדמוקרטי, ורותם הולך לגן יער. בר בהיריון בחודש שמיני, אז גם בטיימינג זו הזדמנות טובה".
מה את עושה? בר: "אני מדענית נתונים ועובדת עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני בונה מאגר מאוד גדול על ילדים עם דגש על ילדים בסיכון כדי לאתר אותם בשלב מוקדם ואז אפשר לתת להם טיפול. העבודה במרכז, אבל בגלל שאפשר לעבוד גם מהבית חלק מהזמן - זה מאפשר לגור פה. אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה, וחשוב לי לעסוק במדע ובמה שעושה טוב לחברה ולעולם".
רואי? "אני שותף מייסד ומנכ"ל של קריאיישן ספייס, אנחנו חברה שבונה סטארטאפים בתחום החלל. המרוץ לחלל חזר, והיום הוא בין ארצות הברית לסין, בניסיון להיות דומיננטים בירח, להגיע לשם ולהישאר, מתוך אג'נדה כלכלית. לדוגמה המחצב הראשון שכנראה יהיה באמת כלכלי להביא מהירח הוא לא מינרלים אלא דאטה. העולם היום צורך כוח מחשוב אדיר ואוגר נתונים בקצב אקספוננציאלי וזה מצריך חוות שרתים שצורכות אנרגיה בכמות מטורפת. זה כל הזמן צריך קירור, וזה מזהם, ומצריך שטחים גדולים כך שהרבה יותר כלכלי לעשות את זה בחלל ולמשוך משם את הנתונים. כל החברות הגדולות מושקעות בזה ובתוך עשור יהיו חוות שרתים על הירח וימשכו את כל התעשייה, כי נצטרך רובוטים שיבנו, ואנשים שיתחזקו את זה, ואותם אנשים יצטרכו אוכל ורפואה. זה לא מדע בדיוני, זה קורה עכשיו וקריאיישן ספייס היא חלק מזה. לאחרונה פתחנו את המשרדים שלנו במצפה רמון, וזו הסיבה שאני פה".
משרדים? רואי: "הג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב בנו פה מרכז מטורף כדי לעודד חדשנות במצפה רמון, ואנחנו השוכרים הראשונים של המשרדים כשהמטרה שלנו היא בסופו של דבר להקים בישראל אקו סיסטם של תחום החלל. הגענו למסקנה שמכתש רמון הוא המקום האולטימטיבי לחקור איך הדברים יתנהגו בחלל, גם כי המכתש מזכיר מאוד את מאדים. מה שאנחנו עושים זה לזהות חברות עם פוטנציאל בתחום ולהשקיע בהן, כשמה שחשוב לנו זה שהפיתוחים יתנו מענה לחלל אבל גם לצרכים פה על כדור הארץ. למשל כדי לבנות דאטה סנטר על הירח, צריך לקבור אותו בתת הקרקע כדי שיהיה מוגן מהקרינה, וצריך מעין טורפדו שעושה מנהרות בתת הקרקע, זה כלי שיכול גם לבנות רכבות תחתיות פה בתל אביב. במקום 100 סינים שמפעילים את הכלי המטורף הזה שעושה את הרכבת הקלה בתל אביב, אם הוא אוטומטי, אתה חוסך כוח אדם בטירוף, ואתה נהיה מיליונר".
מיליונר? רואי: "האמת שלא ידעתי איך להתנהל כלכלית, כי הקיבוץ מנהל אותך. גדלנו על תקציב כי אין לך כסף ולמדתי להיות איש עסקים תוך כדי. זה תהליך שעברתי עם עצמי. אבל מעבר לכסף זו ציונות בעיניי. להביא חדשנות בתנאי קיצון, ואז לייצא את זה לכל העולם. אנחנו לא יודעים לגדל חקלאות בנגב אז בישראל המציאו את הטפטפות, ופתאום כל העולם משתמש בזה. אבל אם אתה שואל עליי אישית אז כרגע אין לנו מיליונים בבנק אבל אם כל מה שאנחנו בונים יקרה - אז זה אומר שקריאיישן ספייס תהיה בתוך עשור חברה של יותר מ-100 מיליון דולר, וכיוון שיש לי עשרות אחוזים בחברה אז חשבון הבנק יהיה בסדר. אבל תבין שזה בכלל לא האישיו. לא מפה מגיעה המוטיבציה. מי שמגיע למצפה רמון יורד ברמת החיים ועולה באיכות החיים. זאת הבחירה שאנשים עושים כאן. כשאני חושב מה אני רוצה שיהיה כתוב לי על המצבה אז זה שרואי אבני-נאור, תרם למאמץ הגלובלי לפרוץ עם המין האנושי מחוץ לכדור הארץ. אבל גם אם אף אחד מהסטארטאפים שלנו לא יגיע לחלל, בסוף אני כאן כדי לתרום לאנושות, והאנושות היא פה בכדור הארץ. הפיתוחים הטכנולוגיים לחלל בסוף גמרו בכל בית כמו המיקרוגל, ה-mri, והחיתולים, זה מה שאני רוצה".
הבילוי שלכם? בר: "יש כאן מלא תרבות, הרבה יותר ממה שהיה באזור שלנו. יש פסטיבלים וארוחות קהילתיות. עצם החיים פה מכתיב את הבילוי שלך כמו סתם ללכת למצוק".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: [email protected]
