מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת וייסבין, מיפו.
בצילום: סיגל (53), אבנר (13).
הדירה? 6,000 שקל בשכירות. סיגל: "זה אזור מעורב. יפו מורכבת כי לפעמים אתה שומע יריות בלילה. אני כועסת ואני לא בסדר עם זה אבל זה חלק מהחבילה. יש לי שכנים נהדרים וזה ממש כמו שכונה של פעם. אתה הולך ברחוב וכולם אומרים אחד לשני 'בוקר טוב' והירקן אומר שלום. זה לא היה לי בשום מקום שגרתי בעבר, לא בחולון, לא בת"א ולא ברוטרדם".
רוטרדם? סיגל: "התחלתי כשחקנית והתגלגלתי לעולם התרבות ובזה התעסקתי כל החיים. הפקתי, יזמתי וניהלתי אמנותית כל מיני אירועים. בשלב מסוים הגעתי להופעות בהולנד בכל מיני מיצגים של פרינג' והייתה לי תקופה שעברתי לגור שם והפכתי להיות נספחת התרבות של ישראל. זה קרה במקרה, בשיחה שלי עם הנספח שאמר שהוא עוזב ושמחפשים מחליף. כמובן שאמרתי 'אני'. ומצאתי את עצמי בהולנד. השגרירות בהאג אבל רוטרדם זה רבע שעה ברכבת".
נספחת תרבות? סיגל: "דאגתי לקשרים התרבותיים בין ישראל להולנד. קידמתי מופעים, תערוכות, קולנוע מישראל. התמסרתי כל כולי לתפקיד הזה והסתובבתי בכל הולנד בפסטיבלים ואירועים והייתי מחברת ויוזמת שיתופי פעולה עם אמנים ישראלים. חזרתי לארץ כשהייתי בהיריון בחודש חמישי אחרי שש שנים, כשהחלטתי שאני רוצה לגדל ילד ישראלי".
ילד? סיגל: "לא הייתי נשואה ואבנר נולד מתרומת זרע. הרגשתי שלבד שם זה לא מתאים. חזרתי לחולון לדירה הפיצפונת שקיבלתי בירושה, עם מלא חפצי ורהיטי וינטג' שאספתי בהולנד והבנתי שצריך לחפש מקום אחר. בהולנד התאהבתי בשווקים והייתי בכל שבת יוצאת לחפש פורצלנים ושנדלירים. כשחזרתי קיבלתי את ניהול פסטיבל אִשה בחולון עד שהחליטו לסגור אותו, ובמקביל עבדתי בארגון הייקים".
ארגון הייקים? סיגל: "זה ארגון של יוצאי מרכז אירופה, גרמניה, אוסטריה וצ'כיה שמשמר את התרבות והמורשת הייקית. אני הייתי אחראית על התרבות. יצרתי דמות שנקראת 'פראו קולטור' והייתי שולחת להם ניוזלטר מהדמות הזו, ומצרפת קטעי שירה והם היו כותבים לי חזרה לפראו קולטור היקרה. אפילו הקמתי את הדמות לתחייה באיזה אירוע ועשיתי להם מופע. אני כבר לא עובדת שם אבל עדיין מחוברת. יש להם אירוע ב-10.9 ובחוץ יהיה שוק של פעם ואני מקימה שם דוכן וינטג'. מאז המלחמה התחלתי למכור פריטי וינטג' שאני אוספת".
וינטג'? סיגל: "יש לי אוסף מטורף של דברים ויש לי דוכן בשוק גבעון בתל אביב, שזה שוק וינטג' שקורה פעם בשבוע. בנוסף למה שהבאתי מהולנד אני קונה מאנשים ומכירות פומביות. יש בארץ סצנה מאוד מעניינת של אספנים. מרתקים אותי הסיפורים שמאחורי הפריטים. למשל דרך החותמות שיש על הסרוויסים מצאתי. למשל סרוויס שנוצר במפעל בגרמניה מיד אחרי מלחמת העולם, וסרוויס מ-1900 וזה מרתק. לאחרונה הייתי בשוק הפשפשים ומצאתי קערת זכוכית שהייתה מלאת אבק וקניתי אותה ב-40 שקל. כשהגעתי הביתה ניקיתי אותה ובדקתי והתברר שזו זכוכית מורנו וזה שווה יותר מ-1,000 שקל. מה שכיף זה גם הציד. מאוד מרגש אותי גם שאנשים רואים את הדברים שיש לי ונזכרים בבית שלהם של פעם".
ממה את מתפרנסת? סיגל: "אחרי המלחמה התחלתי ללמד תרבות עברית בבית ספר בצפון תל אביב, דרך בית דניאל של היהדות הרפורמית. אני לא דתייה אבל גדלתי מתוך כבוד ואהבה ליהדות, מתוך הבנה שאני חילונית אבל שזה טקסט גם שלי כמו של הדתיים. זה התחיל בשיעורים שהייתי עושה לכיתה של אבנר בזום בקורונה. היום אבנר עולה לכיתה ח'. הוא לומד בבית ספר מעורב ביפו".
בית ספר מעורב? סיגל: "זה מאוד מעניין ומורכב לו. בהתחלה היה לו קשה כי הוא נכנס בתוך המלחמה אבל לאט-לאט התחיל לשמוע גם את הצד השני. זה לא אידיאולוגיה, אלא כי הייתה כיתה טובה שנפתחה עם מחנך מהמם. אבל אני חושבת שזה חשוב שהוא יהיה בסביבה הטרוגנית וגם בתל-אביב כשגרנו היה לי חשוב שיכיר משפחות חד-הוריות ומשפחות של גייז, שיפגוש מכל הסוגים. אנחנו חיים פה עם מוסלמים ונוצרים וחשוב שנכיר אחד את השני. אם אתה יודע מי אתה זו לא בעיה. אנשים מפחדים ממה שהם לא מכירים, וכשפוגשים ומכירים – שום דבר לא מפחיד אותך".
אבנר: "יש לי חברים ערבים אבל ברור שיש לפעמים גם קצת מתח. למשל המורה שלי עושה מילואים ואחד החברים אמר לנו, 'אתם רוצים ללכת לצבא להרוג ערבים?'. אז אנחנו מדברים על המצב אבל בסופו של דבר זה לא משפיע".
מצבך הכלכלי? סיגל: "בסדר. אני חיה מיום ליום. לא עשירה ועובדת קשה למחייתי. אני עדיין מחפשת את הנסיך מדובאי".
הבילוי שלכם? סיגל: "אני חברה באקדמיה של קיפוד הזהב שמחלקת פרסים לתיאטרון הפרינג', אז אני רואה המון הצגות. זה הבילוי שלי אבל גם סוג של מקצוע. הבילוי שלי זה כל דבר של תרבות, לא טבע. עשינו פעם אחת טיול רגלי בצפון, אבנר חשב שאני הולכת למות לו שם". אבנר: "אנחנו אוהבים לבשל יחד".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: [email protected]
