"מלחמת חרבות ברזל גרמה לנו להבין שאסור לנו לאבד את אזור הצפון, אבל גם הבנו שהאקוסיסטם של כל האזור בבעיה ואנחנו חייבים, לצד פתרונות השיקום והמיגון המיידיים, בעקבות מטחי הטילים הכבדים שגרמו להרס ולנזק כבד, גם לקדם תוכנית לטווח הארוך שתוביל לצמיחה דמוגרפית. בעשור האחרון ראינו באזור נפת אשקלון גידול של למעלה מ-30% מהאוכלוסייה למרות הירי הבלתי פוסק של קסאמים והסבבים הצבאיים הארוכים. ואילו בערי הצפון לא רק שלא ראינו גידול באוכלוסייה, הייתה אפילו הגירה שלילית בערים כמו קריית-שמונה וטבריה". כך אומר בראיון ל"ממון" ול-ynet מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, ומודה למעשה בכישלון של ממשלות ישראל בקידום ובפיתוח אזור צפון הארץ, מול הצלחת קידום אזור הדרום.
לדברי מורגנשטרן, "אחרי 7 באוקטובר נושא שיקום וקידום הצפון היה אחד הנושאים המרכזיים על שולחן העבודה שלי. באוגוסט 2024 גיבשנו תוכנית עבור האזור עם שלושה עוגנים: מיגון, שיקום וצמיחה. העברנו החלטת ממשלה בהיקף של כ-200 מיליון שקל לשיקום מיידי והתחלנו לקדם שיפוץ של מערך הדיור הציבורי באמצעות החברות עמידר ועמיגור. עד כה שופצו למעלה מ-100 דירות דיור ציבורי בקריית-שמונה ובשלומי בסטנדרט גבוה הרבה יותר ממה שהיה עד כה, והמהלך הזה הוא חלק מתוכנית כוללת לשפר את הנראות של דירות הדיור הציבורי".
"גם כעת ב-2025 אנחנו מתמקדים ביתר שאת באזור הצפון. לפני שלושה שבועות נפגשנו עם קבלנים מקומיים שביקשו לשפץ מדרכות, תשתיות וגני ילדים, אולם אין להם סיווג ברשם הקבלנים. העברנו אותם הליך מזורז כדי שיוכלו להתחיל לעבוד עם הרשויות המקומיות ועם המדינה. צריך להבין שהשיקום של הצפון הוא לא רק פיזי, חייבים להתניע בחזרה את הכלכלה ולהחזיר את השגרה".
איך אתה מסביר את הפער בביקושים בין הדרום לצפון?
"כדי לייצר מסה של יחידות דיור, צריך תשתיות - מט"שים (מכוני טיהור שפכים), פתרונות תחבורה, מרכזי תעסוקה. זה מה שקרה בדרום. למרות כל המבצעים הצבאיים, בשנים האחרונות כמעט ולא נכשלו מכרזים בשדרות, נתיבות ואופקים כי אנשים רוצים לגור שם. כשיש תכנון אזורי, מתפתח אקוסיסטם של התחדשות ויש כדאיות כלכלית. בנוסף, יש שם עוגנים מרכזיים יותר. בצפון יש 'איים' קטנים, אין מטרופולין אחד. אבל לא צריך לחכות למגדלור אחד שיאיר את הדרך, אנחנו לא במטרופולין תל-אביב. יש גחליליות שיוצרות אבוקה גדולה, וכך צריך להסתכל על הדברים. אז החלטנו שאת ההצלחה שיצרנו בדרום אנחנו מביאים עכשיו לצפון.
"יחד עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אנחנו מקדמים הסכם גג ראשון עם עיריית קריית-שמונה, לפני חודשיים חתמנו על הרחבת הסכם הגג בנהריה, ובצפת אנחנו בטיוטה של הסכם ובהמשך נחתום על הסכמים עם יישובים בחברה הערבית. ברגע שיהיה תכנון אזורי אמיתי, הוא יביא את הצפון לסטטוס אחר כי תהיה תחבורה, ואז יזמים יתחילו לבנות יותר דירות, מה שיניע את הכלכלה - ובהמשך גם יוקמו מוסדות בריאות, רווחה וחינוך".
לדבריו "לייצר אטרקטיביות זה דבר לא קל. באמצעות תכנון אזורי אפשר ליצור קהילות. בנינו שולחן עגול עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים והרשויות המקומיות כדי ליצור אקוסיסטם משותף, ותוך עשור נראה הכפלה של מספר יחידות הדיור. אנחנו לא מתכוונים לחכות להחלטת הממשלה לגבי התקציב בהיקף 15 מיליארד שקל, אנחנו כבר מתקדמים עכשיו, הקצינו קרוב ל-100 מיליון שקל למיגון מקלטים ו-50 מיליון שקל לתכנון האזור. פיתוח תשתיות ואכלוס דירות חדשות אלה תהליכים ארוכי טווח, מה שלא נתחיל היום לא נקבל בהמשך, לא רק שיהיה לנו רבעון אבוד, מדובר בשנים אבודות. בצפון יש ערים מדהימות, צריך להסתכל עליהן בצורה מרחבית ואזורית ולא לאשר תוכניות מפוזרות באופן ספורדי".
