עוד לא נרגענו מאופוריית הרכישה של Wiz ב-32 מיליארד דולר על ידי גוגל, יוצאת רשות החדשנות בדוח מקיף ומשבית שמחות, שמצביע על הסדקים בסצנת ההייטק המצליחה שלנו. מדובר באישוש מחקרי לתחושה של התגברות הירידה מהארץ של הייטקיסטים מאז 7 באוקטובר, של קיפאון מתמשך במספר העובדים בענף ושל חברות הייטק ישראליות המעסיקות יותר עובדים בחו"ל מאשר בארץ. לפי נתוני הדוח, שפורסם אתמול, כ-8,300 אנשי הייטק ישראלים, כ-2.1% מכלל העובדים בענף, עזבו מאז פרוץ המלחמה לחו"ל לתקופה של שנה ויותר, ולראשונה בשלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה במספר העובדים בתעשיית ההייטק המקומית.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
ארבע שנים מכהן דרור בין, 58, מהדמויות היותר מוערכות בהייטק הישראלי, כמנכ"ל רשות החדשנות. קודם לכן כיהן כנשיא וכמנכ"ל חברת RAD למוצרי תקשורת. הרשות שהוא מנהל מחזיקה בידה הרבה כוח: היא מגלגלת תקציב ענק של כ-2.5 מיליארד שקל בשנה, שרובו ככולו מיועד למטרה אחת – קידום ההייטק הישראלי בדרכים שונות. היא יוזמת פעילות מחקר ופיתוח במימון המדינה ומעניקה תקציבים. כדי לעשות שימוש נכון בכוח הזה, הרשות מבצעת מחקרים שוטפים על הקליינט הקבוע שלה – "הקטר המוביל את המשק".
איך יודעים שהסיבה לכך שיותר הייטקיסטים מאריכים את שהותם בחו"ל היא האי-ודאות על רקע המצב הפוליטי והביטחוני?
בין: "'רילוקיישן' זה לא דבר חדש: עשרות שנים חברות הייטק עושות רילוקיישן לאנשים שלהן – הם יוצאים, חוזרים, צוברים ניסיון בינלאומי, וזה נכון ובריא. אבל בגלל התגברות השיח בנושא בתעשייה בשנתיים האחרונות החלטנו למדוד אותו, ובאמת גילינו שיש שתי נקודות בזמן שבהן ניכר שינוי. אם עד סוף 2022 עזבו בממוצע כ-500 אנשי הייטק מדי חודש ל'רילוקיישן ארוך' (יותר משנה), מתחילת 2023 – כשהחל המאבק הפוליטי סביב המהפכה המשפטית – ועד אוקטובר 2023 הממוצע עלה לכ-600 איש בחודש. ואז, אחרי פרוץ המלחמה, אנחנו רואים זינוק ליותר מ-800 איש בחודש. אלה אנשים שיש להם יכולת לעבוד בחו"ל, שמבוקשים בכל מדינה, ואני מקווה שהם יבחרו לחזור, כי אני מאמין בהייטק הישראלי וגם שישראל היא מקום מצוין לחיות בו. חשוב שהמוחות האלה יהיו בישראל".
אז אולי תחליטו כבר – ההייטק הישראלי הוא סיפור הצלחה או מקור לדאגה?
"הוא רב-פנים, וזה כל היופי: אני כבר כמעט 30 שנה בהייטק וראיתי עליות וראיתי ירידות. אז הכל נכון, ובו-זמנית. הכי חשוב לדעת שההייטק הישראלי פועל בהתאמה מאוד חזקה למה שקורה בהייטק הגלובלי, בפרט בהייטק האמריקאי. לכן ב-2021 ראינו כאן שיא של השקעות כמו שראינו בארצות-הברית, וב-2022 ראינו ירידה חדה בדיוק כמו שם, וב-2023 המשך ירידה, וב-2024 התחלה של התאוששות. ממש אחד לאחד".
עם חריג לרעה ב-2023, בעקבות המהפכה המשפטית – שאז ירדנו יותר.
"קצת יותר. אין ספק שהמצב הביטחוני משפיע לרעה, וכמוהו חוסר היציבות הפוליטית. משקיעים, יזמים וגם עובדי הייטק לא אוהבים חוסר ודאות. אמרנו את זה לאורך כל התקופה ואנחנו חוזרים ואומרים. בכל מקרה, במבט מגבוה המספרים טובים: ב-2024 נרשמה עלייה בגיוסים לחברות סטארט-אפ פרטיות, שהגיעו לכ-10 מיליארד דולר. מבחינת האקזיטים זו הייתה השנה הטובה אי פעם: סטארטאפים נרכשו בסכום כולל של 17-16 מיליארד דולר, עוד לפני רכישת Wiz.
"אז נכון, בתחום התעסוקה אנחנו מדליקים פה נורה אדומה. מ-2012 עד 2022 מספר העובדים בהייטק הוכפל – לכמעט 400 אלף, וכתוצאה מזה הוא הפך לזרז חזק מאוד לצמיחת המשק. 12% מהעובדים שמועסקים בהייטק משלמים כ-36% ממס ההכנסה הכולל שגובה המדינה מכלל האזרחים. אבל החל מ-2022 אין התקדמות, וההייטק לא ממשיך לצמוח באותו קצב. ההסבר פשוט: ברגע שסטארטאפים לא מצליחים לגייס כסף, הם לא שוכרים אנשים. ברמה הלאומית זה מדאיג, וצריך לשאול האם זה מצב זמני בלבד".
ובכל זאת אתה אופטימי.
"נכון, משתי סיבות: הראשונה – ב-2024 כבר יש עלייה בגיוסי ההון, והשנייה – שנרשמה עלייה בכמות המשרות הפתוחות, שהמעסיקים מחפשים להן עובדים עכשיו. יש כ-17 אלף משרות כאלה. זה אומר שיש דינמיות בשוק, שאנשים זזים. למה? כי החברות גייסו כסף ב-2024, ולכן הן פתחו עכשיו משרות חדשות. לוקח זמן עד שכסף שמגויס מיתרגם למשרות. שני האינדיקטורים האלה נותנים סיבה להניח שבשנה הבאה נראה חזרה לתוואי של צמיחה".
האופוריה בישראל סביב מכירת Wiz לא הייתה מוגזמת? האם זו לא דוגמה קיצונית, חריגה, שלא מעידה על הכלל?
"אני בהחלט רואה את זה כעוד שיא של ההייטק הישראלי, ואני בטוח שנראה שיאים יותר גבוהים בעתיד. האירוע של Wiz הוא לא רק שיא – אני חושב שהוא בורא מציאות חדשה. האקזיט הזה לא רק חריג בנוף הישראלי – הוא חריג בנוף העולמי: זו עסקה שמדורגת בעשירייה הראשונה של העסקאות הגדולות שנעשו מעולם, ועם חברה שנולדה רק לפני חמש שנים. אין לזה תקדים. ובגלל שהעסקה הזאת כל כך חריגה, אני חושב שאין היום משקיע או קרן הון סיכון או חברה גלובלית, שלא שמעו על האירוע הזה ולא למדו אותו – מה שמחזק אצלם מאוד את המותג 'ישראל'.
"אז אני בטוח שנראה עוד משקיעים שיגיעו לארץ וירצו לקחת חלק באקוסיסטם הישראלי. אני מסתובב כל הזמן בתעשייה, בחברות שהרשות השקיעה בהן וגם באחרות, ואני רואה פה דברים יוצאי דופן ברמה עולמית. ביקרתי לפני כמה שבועות בעמק הסיליקון, ונפגשתי עם ראשי הקרנות הכי חזקות שם: אפשר לחלק אותן לכאלה שכבר מושקעות בישראל ורוצות להגביר את הפעילות, ולכאלה שעדיין לא מושקעות אבל מתכוונות לעשות את זה בקרוב. יש פה כישרון יוצא דופן, יש פה יזמים שהם לוקחי סיכון, יש פה משקיעים מתוחכמים, יש פה חוקרים טובים. מכלול שהוא באמת ייחודי בעולם".
4 צפייה בגלריה
''מכירת Wiz זה אירוע שבורא מציאות חדשה''
( צילום: Brandon Luckain: Lucky Shot Media - courtesy of Wiz)
בטוח שהמלחמה לא מרתיעה אותם?
"הם בכלל מסתכלים על זה מפרספקטיבה אחרת, כסוג של הזדמנות. קח, למשל, את תחום הדיפנס-טק, הטכנולוגיות הביטחוניות. המלחמה הזו שנכפתה עלינו הייתה בעצם מלחמת הבינה המלאכותית הראשונה, בגלל השימוש הנרחב שישראל עשתה בטכנולוגיה הזו. המלחמה יצרה ותיצור פה הרבה מאוד סטארטאפים שאחרת לא היו נולדים בכלל".
הדוח מזכיר את הבינה המלאכותית ומדבר על הצורך להיערך מפני השפעתה על שוק התעסוקה בארץ. למה אתם מתכוונים?
"אנחנו התרגלנו לחשוב על בינה מלאכותית כטכנולוגיה שתחליף מלאכות ברמה נמוכה – פועלים בקו הייצור. אבל אחד הדברים שבינה מלאכותית למדה לעשות זה לתכנת, לכתוב קוד. ואז אתה שואל את עצמך מה זה אומר – האם נוכל להסתפק מעתה בפחות מתכנתים? מצד שני, שוב, כשמסתכלים לאחור, לאורך כל השנים תהליך כתיבת התוכנה הלך והשתפר ובסופו של דבר זה לא הפחית את הצורך במתכנתים, אלא גרם לדמוקרטיזציה של התהליך. היום גם אנשים פחות מיומנים יודעים לתכנת, ויש יותר תכנתים ויותר קוד תוכנה".
איך ניתן להיערך לקראת הדבר הזה?
"ההייטק כבר נערך: אין חברת הייטק שלא שילבה כבר כלים של בינה מלאכותית לתוך המוצרים שלה. ההייטק מאוד זריז לאמץ פתרונות כאלה, כי הם חוסכים עלויות. כמה מהר היא תתפתח מכאן והלאה? נצטרך לחכות ולראות".
עד כמה יצוא ההייטק שלנו לאמריקה עלול להיפגע כתוצאה מהמכסים של טראמפ?
"אנחנו עדיין לומדים את הנושא. אבל אני יכול לומר, שמתוך כלל היצוא מישראל, ההייטק תופס 53%. מתוכם, 70% הם שירותי תוכנה, שעליהם, להבנתנו, לא יוטל מכס. מתוך 30% הנותרים, שהם מוצרים מוחשיים, לא ברור לנו עדיין כמה מהם מגיעים לארה"ב, אבל גם אם נניח שמדובר במחציתם, מדובר רק על 15% מיצוא ההייטק. גם כאן תלוי איך הדברים יתפתחו, כי למשל אם מוצר של חברה ישראלית מתחרה מול מוצר אמריקאי, ברור שתוספת 17% מכס פוגעת בו. מצד שני, אם המוצר מתחרה מול יצרן אירופאי או אסייתי, אז להפך – יש לחברה הישראלית יתרון, כי המכס על ישראל נמוך מהמכס על אירופה או על אסיה. בכל מקרה, נראה שלפחות מבחינת ההייטק הישראלי, לא מדובר באירוע שהוא רעידת אדמה".
אתם כותבים בדוח שחברות ההייטק הישראליות מעסיקות כיום יותר עובדים בחו"ל מאשר בארץ – כ-440 אלף בחו"ל, מול כ-400 אלף בלבד בישראל. למה זה קורה?
"אני חושב שהנתון הזה מעורר מחשבה ואולי אפילו פעולה בעתיד. מצד אחד, זה מלמד על עוצמה: חברות ישראליות הן כבר חברות גלובליות, שמהיום הראשון שלהן מוכרות בעולם – בצפון אמריקה, באירופה ובאסיה – ולכן הן פותחות בחו"ל משרדי מכירות, משרדי תמיכה וכדומה. זה תהליך מצוין. אבל הנתון המפתיע הוא מספר עובדי המחקר והפיתוח שהן מעסיקות בחו"ל: בערך כמו בישראל. למה זה קורה? כי המהנדסים והמתכנתים הישראלים מאוד יקרים להן – אין מספיק מהם, והשכר שלהם כל הזמן עולה; הוא כבר מגיע לפי שלושה מהשכר הממוצע בישראל. אז החברות מחפשות מהנדסים זולים יותר בהודו, באוקראינה ועוד.
"כאן יש הזדמנות מפוספסת, כי אם בישראל היו יותר מתכנתים, בעיקר מאוכלוסיות שלא מיוצגות היום כראוי בהייטק – כמו נשים, שכרגע מהוות רק שליש מהעובדים, או חרדים וערבים, שמהווים אחוז מאוד קטן – היינו יכולים לסגור את פער העלות. אם היינו יכולים 'לייצר' עוד מהנדסים, אפשר היה לייצר פה עוד משרות עם שכר גבוה, של אנשים שמשלמים מסים, רוכשים מוצרים בארץ ומתמרצים את הכלכלה המקומית".
אני מניח שמהנדסים שתשכור בהודו או באוקראינה לא יפיקו אותן תוצאות.
"אני יכול להגיד לך מניסיון אישי: כשעבדתי בחברות RAD וקומברס העסקנו אלפים בחו"ל, ובניגוד אולי לסטיגמה – הם לא פחות טובים, חכמים וחרוצים".
בפעם הראשונה אתם מדגישים, שצריך להכשיר בארץ לא רק אנשי מו"פ אלא גם אנשי שיווק, מכירות ושירות. למה?
"כי ראינו שבתחומים האלה אחוז העובדים שהחברות הישראליות מעסיקות בחו"ל מגיע בכלל ל-70%. גם זה פספוס. אם היו לנו פה עוד אנשים שיודעים לדבר אנגלית ברמה גבוהה, או כאלה עם יכולות שיווק, או עורכי דין ורואי חשבון עם הכשרה בעסקים גלובליים, אז יכולנו להעסיק אנשים במשרות שמשתלמות לכל הצדדים".
בעבר פורסם שקיימת סכנה לשיתוף הפעולה עם תוכנית המו"פ האירופית בעקבות המלחמה. האיום הוסר?
"צריך להבחין בין תוכנית המו"פ האירופית 'הורייזן' – המתייחסת לשיתוף פעולה בין חברות הייטק – לבין שיתוף פעולה בין חוקרים באקדמיה. בתעשייה לא נתקלנו בקריאות לחרם או לאי-שיתוף פעולה עם ישראל. כשמדובר על עסקים וחדשנות טכנולוגית – כל החברות רוצות לעבוד עם ישראל ואפילו להדק את הקשר. לעומת זאת, באקדמיה ראינו מקרים כאלו – בעיקר במדינות שהן מוטות במיוחד נגד ישראל, כמו בלגיה, ספרד ואירלנד. הייתה פה פעולה מהירה מאוד שלנו מול הנציבות האירופית, שהוציאה הודעה לכל המדינות שאסור להחרים. אבל ייתכן שיש מקרים שאי-אפשר לדעת מהם, של חוקרים שפשוט בוחרים לא לעבוד עם חוקרים בישראל"
