הרב יצחק קסלמן, מבכירי מיקרוסופט העולמית ומהחודש גם סגן נשיא תאגידי (CVP) החולש על מאות רבות של עובדים ואחראי על אחד התחומים היותר רווחיים שלה — מתקשה בכנות להבין מה מיוחד כל כך בעובדה שיהודי חרדי כמוהו, רב מוסמך, חסיד חב"ד עטור זקן וציצית וחובש כיפה גדולה, מכהן בצמרת החברה עם השווי הגבוה בעולם, שתי רמות בלבד מתחת למנכ"ל.
והוא צודק. בעולם נטול דעות קדומות, שבו רק כישרון ויכולות מולידים הצלחה, טאלנט כמו קסלמן - "מיסטר ביג-דאטה", מומחה עולמי להפקת תובנות מנתונים בכל רגע נתון - הוא נכס אדיר לכל מעסיק, גם אם היה חייזר ממאדים. אבל במציאות הישראלית, שבה גברים חרדים מזוהים לרוב כמי שתורתם אומנותם, חסרי השכלה כללית בסיסית ונושקים לקו העוני, הוא תופעה מרעננת ומעוררת תקווה. קסלמן (40) לא מורגל בראיונות עיתונאיים וכללי המשחק עדיין זרים לו.
בעולם הטכנולוגיה אתה כוכב בינלאומי, אבל כשאתה חוזר הביתה, לחממה החרדית, שם האידיאל הוא לימוד תורה נטו, אתה לא מרגיש בה סוג ב'?
"ממש לא. יש גישות שונות לנושא. אין ספק שערך לימוד התורה הוא מס' 1, אבל השאלה היא לא כמותית: אם אתה אדם שעובד רוב שעות היממה — השאלה היא מהו ערכן של חמש הדקות או חצי השעה שאתה כן משקיע בלימוד תורה; איזו משמעות אתה נותן לזמן הזה. זו לא פונקציה של כמות אלא של איכות".
אני מנחש שלא היית מגיע למקום הזה לולא ראית ערך משמעותי במה שאתה עושה מעבר ללימוד תורה.
"תשמע, אני עובד כבר מגיל 16, והקריירה שלי נמשכת כמעט 25 שנים. אני מדבר כאן על עצמי, אבל אביא דוגמאות מאנשים שהם גדולים ממני בכמה רמות. הרבי מלובביץ', למשל, עבד לפרנסתו כמהנדס חשמל בניו-יורק. הוא למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה בברלין, ומתמטיקה והנדסת חשמל בסורבון. אנשים לא יודעים אבל גם רעייתו, הרבנית חיה מושקא, עבדה בספרייה בברוקלין. זה חלק מהשקפה עקרונית של להתמודד עם העולם ולא לברוח ממנו. זה לא אופייני רק לחב"ד: בארה"ב אני פוגש גם עובדי מיקרוסופט שהם חסידי סאטמר למשל. אני לא מרגיש משהו מיוחד בזה.
"אין ספק שהערך של לימוד התורה הוא מקודש, ואני אשתדל לנצל כל הזדמנות, למרות היום העמוס שלי, ללמוד תורה. אבל גם חשוב להתפרנס בכבוד, וחשוב לא פחות - להשפיע טוב על אנשים אחרים".
אתה אדם עם חזות חרדית מובהקת, שעובד כבר שנים בסביבה חילונית, שלא לדבר על לא יהודית. לא לוחץ יד לנשים, לא אוכל עם כולם, לא יוצא לשתות עם החבר'ה בבר אחרי העבודה. אתה לא חש פה זר ומוזר?
"מעולם לא הרגשתי זר. העיקרון במיקרוסופט הוא לקבל כל אחד כמו שהוא ולאפשר לו להביא לעבודה את היכולות הספציפיות והכישורים המיוחדים שלו. מצד אחד, זה מאפשר לאנשים לבטא יצירתיות מבלי שיחושו מוגבלים או יידרשו להתאים את עצמם לנורמות מסוימות, ומצד שני מביא ערך מיוחד למוצר שאנחנו בונים".
באמת? זה משביח את המוצרים?
"לגמרי. בסופו של דבר, מוצרי תוכנה מבטאים הלך מחשבה. ואנשים חושבים אחרת בכל מקום. הרי המטרה היא להעצים כל משתמש בעולם, לגרום לו להגיע ליותר ולהשיג יותר, לא משנה מאיזה רקע הוא בא".
הקבוצה שאתה מנהל כוללת עובדים בארצות-הברית, באנגליה, בפולין, בישראל, בהודו, בסין, בטייוואן ובספרד. אתה מבחין בהבדלים ביניהם? לשאלה איפה אדם נולד יש באמת השפעה על תפקודו בהייטק?
"בוודאי. קשה לשים על זה את האצבע, אבל אנשים בכל מקום מסתכלים על בעיות בצורה שונה, חושבים אחרת, וזה כל היופי. הגיוון הזה, אוסף הדעות, מייצר בסוף משהו הרבה יותר טוב".
ואתה לא מרגיש לפעמים בדיבורים מאחורי הגב?
"בכנות, אני לא מרגיש את זה. ואני מסתובב הרבה בשלוחות החברה, בארץ ובחו"ל. האוכל הוא דווקא דוגמה טובה – תמיד יש מי שחושב ודואג ולוקח בחשבון. בכנסים של מיקרוסופט תמיד תמצא אוכל כשר, 'חלל' (שעליו מקפידים המוסלמים), טבעוני, צמחוני ועוד. לא מכבר השתתפתי בכנס של החברה בשטוקהולם, שכלל ארוחת ערב לבכירי התעשייה בהיכל העירייה המפואר שבו מתקיימים טקסי פרס נובל. דאגו להביא לשם אוכל כשר, כולל כלי זכוכית וסכו"ם, ברמה הכי גבוהה שאפשר.
"אני פוגש כל הזמן מנהלים בכירים מכל העולם, מכל הגוונים והסוגים. חשוב לי להדגיש את זה גם מול הציבור החרדי: אין 'תקרת זכוכית', ואין צורך להתפשר; אפשר לשלב חיי תורה ועבודה מלאים. אם אתם באמת רוצים ושואפים להגיע להייטק, להתקדם ולהצטיין — אין מה שיעצור אתכם".
השכל והרגש
שום דבר לא שגרתי במסלול חייו של יצחק קסלמן. הוא נולד בריגה, לטביה, לזוג הורים חילוניים בעלי השכלה אקדמית — מהנדס מכונות ומהנדסת אלקטרוניקה. כשהיה בן 6 המשפחה עברה לישראל, לעיר רמלה, שם גרים הוריו עד היום. "היו להם כמה אופציות להגירה, ואני מאוד שמח שהם בחרו דווקא לעלות לארץ". אמו מצאה עבודה במקצוע שהתמחתה בו, אביו נאלץ לעבור ממפעל למפעל כפועל פשוט.
מה שעורר בוודאי תסכול. זה הורגש בבית?
"אני ואחי, שקטן ממני בשנה וחצי, לא הרגשנו בזה. כן הרגשנו הרבה חום והרבה תמיכה והרבה עידוד ללימודים. זה ליווה אותי במהלך הקריירה שלי. ברמלה היו בתי ספר ותיכונים טובים, אבל אני בחרתי ללמוד בתיכון להנדסאים של אוניברסיטת תל-אביב; נמשכתי לנושא הטכנולוגי ומאוד הסתקרנתי מהתחום. תמיד עסקתי במחשבים, אבל עם הזמן התחלתי גם לפתח תוכנות. זה התחיל מפרויקטים שעשיתי בבית הספר, ואחר כך, תוך כדי לימודים, התחלתי לעבוד בכמה חברות, בפרויקטים שקשורים לניתוח מידע רפואי".
מתי התחלת לחזור בתשובה?
"לקראת סוף התיכון. זה היה תהליך ממושך, שנבע מתחושה וסקרנות פנימיות. העולם הדתי תמיד סיקרן אותי: מדי פעם, בעיקר בחגים, נהגתי ללכת לבית כנסת. אחר כך התחלתי לקרוא ספרי יהדות והצטרפתי לשיעורים; חברתי לקבוצת לימוד של אנשים בלוד".
איך הגעת דווקא לחב"ד?
"שאלה טובה. לא עשיתי 'סקר שוק', אבל כן הבנתי שיש זרמים שונים ביהדות ומאוד התחברתי דווקא לתפיסה הרוחנית של חב"ד – ראשי תיבות של 'חוכמה, בינה ודעת' – שלפיה עבודת המוח, השכל, נדרשת להשתלט על הלב, על הרגש. זהו מסר שמאוד מדבר אליי – שהאמונה תבוא מתוך הבנה, מתוך מחשבה עמוקה. התבונה היא עמוד תווך מרכזי בעולמה של חב"ד.
"כשהתגייסתי לעתודה האקדמית, הייתי כבר בהליכים של חזרה בתשובה. למדתי מדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב, ובצה"ל שירתי בתפקיד טכנולוגי בתחום התוכנה באמ"ן. במהלך השירות כבר חבשתי כיפה ושמרתי שבת. בבקרים למדתי חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ומבני נתונים, ובערבים – מסכת ברכות וחסידות. בכלל, אני חושב שכולנו כל יום חוזרים בתשובה, אנחנו הרי גדלים ומשתפרים כל יום, אז קשה להגדיר נקודות על הרצף".
כוח יצחק
עם שחרורו מצה"ל עבד קסלמן — נשוי ואב לשלוש בנות ושני בנים מגיל 3 עד 15 — כמנהל במחלקת המחקר והפיתוח בחברת מערכות המידע ריטליקס. מנכ"ל החברה דאז, שוקי שפר, כיום מנכ"ל ענקית התוכנה אמדוקס, זוכר צעיר שבלט בשילוב נדיר של מקוריות, יצירתיות ויכולת ניהולית, וקיבל במהירות אחריות על פיתוח הרכיבים המרכזיים ביותר של המוצר. "מנהל המחקר והפיתוח שלנו כינה אותו 'כוח יצחק'", הוא מספר, "כי ידענו שכאשר נתקלים במשימה מורכבת במיוחד – תמיד אפשר לסמוך על יצחק שייקח אותה על עצמו ויפצח אותה".
ב-2013 הצטרף קסלמן לשלוחת המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, והיה בין עובדיה הראשונים. מי שגייסה אותו לתפקיד מנהל מוצר הייתה מרב דוידזון, כיום סגנית נשיא וראש קבוצת AI לתעשיות בחברה. דוידזון זוכרת את ראיון העבודה: "לא הייתי בטוחה עד כמה ירגיש בנוח להתראיין מול אישה, אבל מהרגע הראשון הייתה לנו שפה משותפת ונוצר חיבור טבעי. יצחק ניחן בחשיבה יצירתית לצד נחישות גדולה. העובדה שהוא חרדי, ובמובן זה שונה משאר חברי הצוות, מעולם לא היוותה עניין ולא יצרה שום חוסר נוחות".
"אני חושב שהמהפכה האמיתית ב-AI היא בהנגשה של הנתונים האלה למשתמשים, כך שמנהל חנות יכול לשאול שאלה ולקבל תשובה מובנת בשפה טבעית. AI הוא לא באזז: אני משתמש יום-יום בהרבה מוצרי 'קופיילוט' של מיקרוסופט וגם אשתי"
4 שנים עשה קסלמן במיקרוסופט ישראל והוביל פיתוח מוצר שהוערך בשווי של יותר ממיליארד דולר. עד שהגיעה ההצעה לעבור ברילוקיישן, כעובד מיקרוסופט, למטה החברה ברדמונד, סיאטל. מאז, ב-8 השנים האחרונות הוא מתגורר עם משפחתו בארה"ב.
למשפחה חרדית אין קושי מיוחד במעבר כזה?
"להפך — יש בזה צד חיובי: סביבה חדשה, חברים חדשים. היינו אז עם שלושה ילדים – הגדולה בת 7 והתאומים בני 4 – וכחודשיים מתחילת הלימודים הם כבר דיברו אנגלית שוטפת. התגוררנו בעיר בשם בלגיו, ליד סיאטל, שיש בה קהילה יהודית, כולל חב"ד, וגם ישראלים, דתיים ולא דתיים. מהבחינה הזו, כשמדובר במעגל חברתי קטן, אתה נהנה מקהילה יותר חמה ויותר קרובה. פרידה, אשתי, שהייתה מורה בארץ, עבדה בבית הספר של חב"ד בסיאטל וכך היא גם רכשה את השפה".
אחרי ארבע שנים ברדמונד, כישוריו המיוחדים כבר עשו להם כנפיים מחוץ לחברה, וקסלמן התפתה לחצות את הקווים אל היריבה גוגל, לטובת ניהול מוצרי הניטור ("מוניטורינג") הבינלאומיים שלה. "המעברים האלה הם בשבילי אולי חזרה לילדות", הוא אומר, "אני תמיד אוהב ללמוד ולנסות דברים חדשים". הג'וב החדש חייב מעבר לניו-יורק, שם מתפעלת גוגל משרדים בשכונת צ'לסי במנהטן. וכך נחתו הקסלמנים היישר במעוז חב"ד בברוקלין, שכונת קראון הייטס, לא הרחק מבית הרבי. רעייתו של יצחק מנהלת כיום את שכבת י"ב בתיכון חב"ד המקומי לבנות.
ההרפתקה בגוגל נמשכה שנתיים בלבד. עד שהחברים במיקרוסופט הצליחו לשכנע אותך לחזור הביתה, ישירות לתפקיד סגן נשיא.
"החזרה למיקרוסופט הייתה כבר לתפקיד בסדר גודל אחר לגמרי – לבנות מוצר מאפס. אחד הגורמים להחלטה היה סקוט גאת'רי, ראש חטיבת הענן של החברה (המכונה גם 'האיש בחולצה האדומה', על שם חולצת הפולו הנצחית שהוא נוהג ללבוש — י"ו), אישיות מיוחדת ודמות שאני לומד ממנה המון – איך לנהל קבוצה גדולה של אלפי עובדים, איך להעביר להם מסר, איך להשפיע עליהם".
נפגשת עם המנכ"ל סאטיה נאדלה?
"לא בפגישה אישית, אבל אני רואה אותו בערך אחת לרבעון, בעיקר במפגשי בכירים לצורך הצגת מוצרים. בדיוק התכתבתי איתו השבוע".
מתי ייגמר הקטשופ
אני מודה שלא הצלחתי להבין במה בדיוק אתה עוסק במיקרוסופט.
"לאורך כל הקריירה, תמיד עסקתי בנתונים מכל הסוגים והגדלים, וכמובן בתוכנות ובטכנולוגיות שמאפשרות לאסוף נתונים, לנתח אותם ולקבל מהם תובנות. המוצר שבנינו ושאנחנו ממשיכים לפתח כל הזמן הוא מתחום שנקרא 'ריל טיים אינטליג'נס' (מודיעין בזמן אמיתי). הוא מאפשר לארגונים ולחברות לאסוף המון נתונים שמגיעים כל הזמן לא כמידע מאורגן, מחובר ומאוחד, אלא בפרטי מידע קטנים, נקודה-נקודה. בעולם שילוח החבילות, למשל, יש המון נתונים כאלה על מיליוני חבילות בכל רגע נתון: איפה החבילה נמצאת, מי טיפל בה לאחרונה, לפעמים גם מה הטמפרטורה שלה, ועוד אין-סוף פרמטרים.
"העולם סביבנו מפיק כמות אדירה של נתונים כאלה, סיגנלים שזורמים כל הזמן בנפחים עצומים בזמן אמיתי. אז אנחנו יודעים לנתח אותם כדי להפיק מהם תובנות, ואחר כך, כתוצאה מהתובנות — עוזרים לפתור בעיות. יש היום יותר מ-8,600 לקוחות משלמים למוצר הזה, ומדובר בחברות בינלאומיות ענקיות ובארגונים, שנעזרים בו כדי לפתור בעיות שעד היום התקשו לפתור.
"דוגמאות? בכנס מיקרוסופט בשיקגו הציגה לא מזמן רשת המזון המהיר 'טאקו-בל', שמחזיקה יותר מ-8,000 מסעדות בארצות-הברית. במסעדה הנתונים זורמים כל הזמן: פרטי אירועים, מלאי שמתעדכן, הזמנות שמגיעות באפליקציה, באינטרנט, בטלפון, במסעדה עצמה, דרך חברות שליחויות ועוד. המערכת שפיתחנו מאפשרת למנהלי הסניפים – אנשים שהם לאו דווקא טכנולוגיים — לדעת מה הולך אצלם בעסק בכל רגע נתון, ולקבל כתוצאה מכך החלטות מיידיות: הם יודעים אם פתאום מסתמן מחסור במוצר מסוים, או שאירוע כלשהו בסביבה צפוי 'להציף' את המסעדה בלקוחות. כך הם יכולים להיערך.
"בעבר הם השתמשו במוצר תוכנה שאיפשר עדכון פעם ב-40 דקות. כשמדובר במסעדה שפועלת 24/7, בתפוסה גבוהה, זה נצח. אם אני יכול לקבל נתונים ותובנות כל מספר שניות, זה משנה לגמרי את רמת העסק".
ובלי להיות מדען נתונים.
"ברור. כל משתמש, ממנהל מסעדה עד מנהל אדמיניסטרטיבי בבית רפואה (בתי חולים בז'רגון החב"די — י"ו), רשאי ויכול לקבל בכל רגע, באופן עצמאי, את הנתונים שמעניינים דווקא אותו. הנתונים הופכים להיות נגישים לכל אחד בארגון, ומניעים לפעולה על בסיס עובדות ולא תחושות".
אני מנחש שלשם כך אתם מגייסים גם את הבינה המלאכותית.
"ברור, כל עניין 'למידת המכונה' ו-AI מאוד קריטי כשמדובר בעיבוד הרבה נתונים. נכון, אנחנו כבני אדם יכולים לעשות בעצמנו ניתוחים ולהגיע לתובנות, אבל רק על סמך מה שאנחנו יודעים. אז תחשוב על כמות אדירה של נתונים, שמגיעים במספר רב של ממדים – רק 'למידת מכונה' יכולה לדעת שבעוד שלוש שעות צפוי להיווצר במרכז רפואי ענק מחסור במיטות, או שבשבע בערב הקטשופ במסעדה ייגמר. אנחנו קוראים לזה 'אנומלי דיטקשן', למצוא אנומליות – דברים שאפילו לא ידעת שאתה לא יודע.
"אני חושב שהמהפכה האמיתית ב-AI היא בהנגשה של הנתונים האלה למשתמשים, כך שמנהל חנות יכול לשאול שאלה ולקבל תשובה מובנת בשפה טבעית. AI הוא לא באזז: אני משתמש יום-יום בהרבה מוצרי 'קופיילוט' של מיקרוסופט וגם אשתי. אנשים מדברים על פחד מה-AI, ואני חושב להפך: הוא רק הופך אותנו לאנשים יותר יצירתיים, ומאפשר להתמקד בדברים היותר מורכבים.
"אנחנו עובדים עכשיו על מה שנקרא 'סוכני AI' אישיים למנהל, שיוכל לדבר איתם, לשאול שאלות ולקבל תובנות וכיוונים אפשריים לפעולה. בשלב יותר מתקדם, כאשר הסוכנים הללו יהיו יותר מדויקים — הם יוכלו להמליץ במפורש: 'הליך מסוים נראה חשוד, אז תפעיל פעולה כזו או אחרת כדי לטפל בבעיה'".
כדי להמחיש את המשמעות שהוא מייחס לעבודתו, קסלמן מביא את הסיפור על הבעל שם טוב, "שאמר כי הנשמה יורדת לעולם ל-70-80 שנה רק בשביל לעשות טובה ליהודי אחד בגשמיות וברוחניות. בכל פעם שאנחנו מפתחים טכנולוגיות שמצליחות לעזור לבני אדם, זה נותן תחושה של סיפוק", הוא אומר. "אני רואה איך זה משפיע על מיליוני הלקוחות. אנחנו עובדים בלעשות חסד בעולם, להפוך אותו לטוב יותר".
למשל?
"בשבוע שעבר הייתי בכנס מיקרוסופט בלאס-וגאס, עם יותר מ-6,000 משתתפים. אחת המציגים הייתה מנהלת בחברה המאגדת את כל מוסדות התעופה בנורווגיה, שבזכות המוצר שלנו הצליחה למצוא תובנות על הסיבות והמקומות שבהם אובדות מזוודות נוסעים. היא הפכה לסופרסטאר של החברה. דוגמה אחרת: רשת בתי רפואה הכי גדולה באסיה, ששמעה על המוצר שלנו והחליטה לעשות בעזרתו שינוי דרמטי: במקום לבדוק פעם בשעה או ביום כמה מיטות עומדות לרשותם או אילו תרופות חסרות — מעתה תקפוץ אצלם הודעה כבר ברגע שמתפנה מיטה או כשמסתמן מחסור לתרופה. לשמוע סיפורים כאלה זה סיפוק גדול".
"מספר החרדים שעובדים היום במיקרוסופט גדול מזה שהיה לפני שנתיים, ובטח ממספרם לפני שמונה שנים, ולא בגלל הקלה בתנאי הקבלה חלילה, אלא כיוון שמכשירים אותם ומאפשרים להם לנצל את הפוטנציאל שלהם"
נחזור לעולם הדתי. הבינה המלאכותית היא כלי אדיר למיצוי תובנות מביג-דאטה; האם לא ניתן לגייס אותו לעולם ההלכה — למשל, כדי לעשות סדר בספרות השו"תים (שאלות ותשובות) הענפה?
"בינה מלאכותית יש לה 'בינה' אבל יש לה קצת בעיה ב'דעת', ולא אכנס כאן למושגים הקבליים של המילים האלה. כרגע יש שם בעיה של דיוק, כך שאם מישהו רוצה לבנות 'רב AI' שיפסוק הלכות – אנחנו עדיין לא שם. אבל הבינה המלאכותית כן תוכל לעזור. אני חושב שיש כבר היום רבנים שנעזרים ב-AI לפסיקת הלכה".
ספארי צלילות
רוב הילדים החרדים, בטח בישראל, גדלים ללא לימודי ליבה בסיסיים. בלי מתמטיקה ואנגלית. מי כמוך יודע שזה יוצר מכשול שקשה לדלג עליו. מצד שני, אין ספק שלרבים שם יש פוטנציאל לזה. התרומה שלהם להייטק הישראלי יכולה הייתה להיות אדירה. איפה הם?
"התשובה מורכבת. אני חושב שהיא נעוצה בדרכים ובכלים שיש צורך לפתח כדי להביא את הקהל הזה, ולא רק אותו – גם הרבה קהלים אחרים שלא זוכים היום לייצוג. לאפשר לאנשים לממש את הפוטנציאל שלהם על ידי הכשרות מותאמות, ולהיות פתוחים לקבל אנשים מקהלים ומסלולים שונים ומגוונים. יש היום הרבה כישרון בעולם, שלא נמצא בשוק העבודה.
"אני לא גר בארץ כבר שמונה שנים, אבל בעבר יזמתי במיקרוסופט ישראל, עם המנכ"ל דאז יורם יעקובי ובסיוע 'מכון לב', פעולות יצירתיות שמטרתן להביא למיקרוסופט קהלים חדשים שלא מיוצגים היום מספיק בתעשייה, למדוד ולהעריך את היכולות שלהם ולהכשיר אותם בדרכים שונות, בלי להתפשר על יכולות וכישורים. לא רק חרדים, גם בוגרי מכללות ואפילו אנשים בלי תואר. המניע היה ציוני, אבל גם פרקטי-עסקי: זה תורם לחברה. מנהלים חזרו אליי עם פידבק ואמרו, 'וואו, לא ראיינתי אנשים כאלה הרבה שנים. מספר החרדים שעובדים היום במיקרוסופט גדול מזה שהיה לפני שנתיים, ובטח ממספרם לפני שמונה שנים, ולא בגלל הקלה בתנאי הקבלה חלילה, אלא כיוון שמכשירים אותם ומאפשרים להם לנצל את הפוטנציאל שלהם".
גם היום מיקרוסופט ישראל מובילה כמה שיתופי פעולה לשילוב חרדים בהייטק – עם קמפוס "לב" בירושלים, עם קהילת "חרדיות בהייטק", ועם מגוון עמותות. הוקמה אפילו קהילה פנים-ארגונית מיוחדת לעובדות ולעובדים דתיים וחרדים, שמקיימת פעילויות ואירועים.
אם ניפגש כאן בעוד עשר שנים יהיו כבר במיקרוסופט עשרה או עשרים כמוך?
"אני מקווה שכן. חשוב שתהיה הידברות בין העולמות, שלא יהיה נתק. אני גדלתי ברמלה בשכונה שבה כולם חיו יחד, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, ובחתונה שלי רקדו יחדיו חברים מהישיבה, מהצבא, מהשכונה ומהאוניברסיטה — וכל החברים האלה מלווים אותי עד היום".
הילדים שלך מקבלים את החינוך שאתה קיבלת מבחינת מדעים?
"הם עושים בגרויות – הבגרויות הנדרשות בעיר ניו-יורק ברמת הסטייט. הם לומדים גם מתמטיקה, גיאוגרפיה, היסטוריה וכולי. גם בארץ, בתי הספר של חב"ד לדעתי מוגדרים כ'ממלכתי דתי'".
ומתוך החמישה שלך, סביר שלפחות לחלקם יהיו יכולות בתחום הריאלי כמו לאבא. אתה תעודד אותם לבחור בתחום הזה?
"ברור".
והם יוכלו ללמוד באוניברסיטאות המובילות בארה"ב – גם בייל ובהרווארד ובקולומביה?
"כן, כן. אני מאמין בשאיפה למצוינות, ובשאיפה לתרום לחברה. בחברה החרדית זה מאוד שונה בין זרם לזרם. חשוב לדבר על זה, וחשוב למצוא את הדרך שתצליח לשלב את הערכים של לימוד תורה, שהוא מקודש ומהווה אידיאל, ושל תרומה לחברה ופרנסה בכבוד".
אתה הוסמכת לא מכבר לרבנות. זה מחייב לימודים בהיקף עצום. מאיפה מצאת זמן?
"זמן, אם רוצים מוצאים. הרבי עודד את החסידים לעשות הסמכה לרבנות. זה דרש כמה שעות בשבוע, במשך שנה, וזה חייב אותי להיות מרוכז בשיעור ולא לעשות, כרגיל, חמישה דברים במקביל. אין לי כרגע שאיפות לתפקד כרב, ואני בטח לא רב פוסק – זה היה בעיקר מילוי הוראה של הרבי. ויש פה גם עניין פרקטי — לדעת להתמודד עם שאלות שעולות בנושא כשרות וכדומה".
אתה אדם שאוהב קצת לגעת באש, נכון? אתה הולך על הקצה לפעמים.
"לא יודע אם הייתי מגדיר את זה ככה, אבל אני אוהב אתגרים".
אפילו הוסמכת כ"צולל מים פתוחים מתקדם".
"זה תחביב אישי. עשיתי צלילת היכרות, נראה לי מסקרן לנסות, והתחברתי לזה. באזור ניו-יורק קצת קר, אז אני צולל באזורים יותר חמים. מקסיקו למשל. עשיתי 'ספארי צלילות' בכמה מקומות בעולם (הפלגה בספינה שממנה יורדים לצלילות בלב ים — י"ו). ההרגשה היא של שקט ורוגע: היופי של הבריאה מתחת למים מאוד מרגיע".
אתה כל הזמן מהלך על סף הקו האדום המקובל בעולם החרדי במגעים עם הסביבה החילונית. אני מניח שאתה סופג ביקורת.
"אני חושב ש'קווים אדומים' מלווים את האדם כל הזמן, לאו דווקא בסביבת העבודה שלו. גם ברחוב. ואדם עושה כל הזמן בחירות. אז אני לא יודע מה אנשים חושבים, אבל אני לא חש בביקורת כזו בסביבה שלי. להפך, שמעתי הרבה דברי הערכה. בחב"ד, למשל, אני זוכה להערכה רבה ולפידבק מאוד חיובי. אנשים ממש מפרגנים ושותפים בשמחה על ההתקדמות שלי".
ואתה גם נהנה: מגשים את היכולות, השאיפות, החלומות שלך, כאדם מוכשר.
"ברור. בלי קשר לאמונה, אנשים רוצים להגשים את עצמם, להרגיש שיש להם משימה בעולם. אני אוהב טכנולוגיה מגיל מאוד צעיר, ואני מאוד נהנה מהעיסוק בזה. בהשקפה האמונית שלי, הקריירה מתלכדת עם מי שאני ועם מי שאני רוצה להיות. זה לגמרי חלק מהגשמת עולם הערכים שלי.
"שואלים אותי, 'איך אתה מצליח לעבוד כל כך הרבה שעות', ואני אומר את האמת: אני נהנה. אישה מבוגרת שאלה פעם את הרבי מלובביץ' איך אינו מתעייף מלעמוד שעות רבות ולחלק דולרים למבקרים, בלי דקה של מנוחה. הוא השיב לה: 'כל יהודי הוא בגדר יהלום, וכשסופרים יהלומים אף פעם לא מתעייפים".
מישהו אמר לך פעם "עשית לנו כבוד, אתה מקדש שם שמיים"?
"כן, בתקופה האחרונה. אחרי שפורסם על המינוי החדש".
אתה מרגיש את זה?
"מרגיש? לא יודע. מקווה שזה מה שאני עושה".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.04.25
