כשאיילת זורר מבקרת בישראל היא לא מחמיצה קפיצה ל"סמיוני" ברעננה, חנות יד שנייה ותיקה לאופנה בבעלות אחותה אורית זורר-קדרון, שפועלת בתחום קרוב ל-40 שנים. "אני מלבישה אותה, היא חוזרת לארצות-הברית עם חבילות ממני", מספרת האחות המסורה, שהקימה את החנות לפני כ-40 שנה ומקפידה בעצמה ללבוש רק בגדי יד שנייה. "פעם הייתי מתביישת לומר שיש לי חנות יד שנייה, היום המנהלת של הבנק שלי מתגאה שהיא קונה אצלי את המלתחה שלה".
כתבות נוספות רק למנויים:
"בין שחקניות הוליווד השימוש ב'יד שנייה' כבר הפך לסטנדרט. שחקנים ושחקניות משלבים פריטים של יד שנייה עם אופנת יוקרה חדשה גם בטקסי האוסקר", מציינת הסטייליסטית ליאת אשורי, שרק לאחרונה תרמה 20,000 פריטי ביגוד, ארנקים ואקססוריז לרשת "רילס" וכמות דומה ל"ביגודית" הרשת של ויצ"ו. "זה אוסף של שנים, השתמשתי במוצרים לכל ההפקות שעשיתי, לא הייתה לי דרך יעילה יותר לגרום לכך שאחרים גם ייהנו", היא מוסיפה.
אחד הארנקים היקרים ביותר העומדים כיום למכירה בישראל ובוודאי היקר ביותר בעולם היד שנייה הוא ארנק של הרמס, בעלות 68 אלף שקלים, דגם נדיר מסדרת HAC משנת 2010 המוצג בגאווה בחלון הראווה של 6and7 בקניון ארנה, חנות שמנוהלת על ידי תמי ספורן הירש וממוקדת במותגי יוקרה, שמחירי הפריטים בה מתחילים ב-2,000 שקלים.
דוגמאות מהשבוע האחרון: תיק עור דמוי ג'ינס של בלנסיאגה – 2,800 שקלים; סנדלי גוצ'י – 2,000 שקלים; בלייזר ג'ינס באלמיין – 2,400 שקלים; תיק גוצ'י טוט פרחים מצב חדש – 6,500 שקלים.
לשם השוואה, ברשת "רילס" שנוסדה כעסק חברתי הפונה לקהל הרחב מדברים על מחירים של עשרות שקלים. מכנסי ג'ינס ב-40 עד 50 שקלים, מכנסיים של זארה — 20 שקלים במקום 50.
עכשיו שוקלת ספורן הירש להעביר את החנות לקניון שבעת הכוכבים לשטח גדול יותר, למרות שכבר היום היא משתרעת על 400 מ"ר. "פנו אלינו", היא מספרת "קניונים מרשת עזריאלי, אומרים לי שדנה עזריאלי אוהבת מאוד את הקטגוריה בזכות תמיכתה בשמירה על איכות הסביבה".
אם בעבר היה מדובר בחנויות שנמצאות במקומות אקראיים שיותר דומים למחסנים, היום הקניונים לוטשים לעברן עיניים, מה שמעיד על הפופולריות העולה של התחום. החלוץ הוא קניון דיזנגוף סנטר שבו פועל סניף של "רילס", כמו גם בקניון רננים ברעננה ובקניון עזריאלי מודיעין.
מהקצה השני, בבית ספר עמל ב' בפתח-תקווה פתחו החודש תלמידי מגמת ניהול עסקי חנות יד שנייה של בגדים, נעליים ותכשיטים במחירים שבין 5-20 שקלים לפריט. המיזם פועל על ידי התלמידים עצמם וכל ההכנסות מועברות לתרומה.
חנויות היד שנייה מיסדו כאן בשנים האחרונות תופעה חדשה. והוכחה לכך היא העלייה במכירות, שנאמדת בכ-20% מאז תחילת המלחמה. יותר ויותר צרכנים, בעיקר צרכניות, מוכנים לשלב בגדי יד שנייה בארון הפרטי, גם כאשר מדובר בבגדי יוקרה. גם הדור הצעיר חזק בתמונה. כך למשל, בחנויות מדווחים על עלייה ברכישת שמלות ערב לנשפי ה"פרום" המתקרבים, כשהדוחפות הן דווקא הבנות הצעירות.
"אנחנו רוצים לעודד את התופעה, כי כך הן יכולות לקנות שמלות ערב ב-150-100 שקלים במקום מאות ואלפי שקלים", אומרת אורה כורזים, מנכ"לית ויצ"ו האחראית על פעילות רשת "ביגודית" שנוסדה לפני למעלה מ-50 שנה ומסמלת את המעבר מהתחום שזוהה עם נזקקים — לכזה שמזוהה עם אכפתיות לסביבה וחיפוש אחר אינדיבידואליזם. רשת "ביגודית" מונה היום 45 סניפים קטנים בגדלים של 30-80 מ"ר. הדור החדש בקטגוריה משתרע על מאות ואפילו למעלה מ-1,000 מ"ר.
"דווקא האמהות לא פעם מהססות יותר", אומרת זורר קדרון, שבגלל ויכוחי אמהות-נערות לא מוכנה להכניס את שמלות הפרום לחנות שלה. חלק גדול מבני הנוער והצעירים נמשך לטרנד בזכות המודעות הסביבתית הגדלה, שמהווה אחד המנופים העיקריים להתעצמות התופעה. על פי הנתונים, צרכנים בגילי 16-35 אחראים ל-40 אחוז מהמכירות ב"ביגודית".
"הם אכן מהווים את מנוע הצמיחה הגדול של הקטגוריה", מדגישה ד"ר דנה טבת, מומחית להתנהגות צרכנים מבית הספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן. "זה דור שנולד לעולם דיגיטלי, שחשוף כל הזמן למה אומרים החברים ומשפיענים, ובמקביל רוצה להיחשב יוניק".
ויש את הפן הסביבתי. אורית פרייליך, מרצה בכירה בשנקר, היא פעילה בולטת בדיונים על קיימות באופנה. "אני נלחמת על הנושא כבר עשר שנים, חיפשתי דרך לצאת ממיצוב תעשיית האופנה כתעשייה המזהמת מספר 2 בעולם אחרי תעשיית הנפט", היא מציינת. מלחמתה באה לידי ביטוי גם באמצעות שת"פים עם רשתות ומעצבים לקידום שימוש בבגדי יד שנייה. לדבריה, הפתיחות לקנות פריטים משומשים הולכת וגדלה, אך השאלה שנותרה פתוחה היא מה עושים עם הבגדים שאין להם דורש, איך מגלגלים אותם הלאה כדי שלא יגיעו להטמנה באדמה ויזהמו אותה. כאן דרושה לדבריה מעורבות של המדינה גם בחקיקה.
בחנויות מציינים שהם מקפידים על כך שהצרכן יקבל מוצר יד שנייה באיכות טובה. "אני לא לוקחת למכירה דברים שדורשים טיפול נוסף", מצהירה זורר-קדרון, שמבהירה ללקוחותיה "תנו לי בגדים מכובסים, מגוהצים, כי אני לא פח זבל". ובכל זאת היא לא מוותרת על מיון.
6 צפייה בגלריה
חצאית של מנגו. עלות בחנות: 150-250 שקלים, מחיר יד שנייה: כ-50 שקלים
(צילום: אלבום פרטי)
אבי אביקר, מנכ"ל רשת "רילס", שהתחילה לפני 12 שנה עם סניף בודד בשם "מציאון", מיתגה את עצמה מחדש, ומפעילה היום שישה סניפים ומתכוונת להגיע לעשרה עד סוף 2026, מודה בבעיה הקשה של המיון. "אם בשנה שעברה היינו ממיינים 300 טון בגדים לחודש, השנה ירדנו ל-100 טון בלבד בגלל מחסור בכוח אדם. זה יוצר בעיה של מה קורה לבגדים שאנחנו פוסלים למכירה.
מה באמת עושים עם הכמויות האלה?
"לפני המלחמה 90% הגיעו לעזה, אבל כיום אי-אפשר. ההכנסות שלנו ירדו, והעלות של מה שמגיע לסניף התייקרה ב-20%. אין מנוס מכך שהמשרד לאיכות הסביבה יתערב ויסייע, אבל לצערי בינתיים זה לא קורה".
גם בארה"ב ובאנגליה זו טענה רווחת — עלות כוח האדם הנדרשת לעבודת המיון הופכת לעתים את העסקים ליד שנייה ללא רווחיים. התוצאה – המחיר הסופי של הפריט עשוי להיות יקר יותר ממחיר חדש בחנות, במיוחד כשמדובר בפריטים זולים. כך לדוגמה התגלו פריטים באנגליה של פריימרק, שנמכרו ביד שנייה במחירים גבוהים יותר מהמקור.
6 צפייה בגלריה
ג'קט דמוי עור של זארה. עלות בחנות: כ-400 שקלים. יד שנייה: כ-70 שקלים
(צילום: אלבום פרטי)
יתרה מכך, חלק מהגופים המזוהים עם יד שנייה, מוכרים בפועל הרבה מאוד מוצרים חדשים שמזיקים לסביבה, למרות הדימוי של יד שנייה. 80% מהמוצרים הנמכרים באי-ביי, שנתפס כאחד הגופים הגדולים ביותר בעולם למכירת יד שנייה, הם בפועל חדשים. H&M השוודית, רשת המיינסטרים היחידה שיש לה את Sellpy ערוץ אונליין למכירת ביגוד ואביזרי אופנה יד שנייה ב-24 מדינות באירופה, מוכרת גם פריטים של מותגים אחרים, כמו זארה או אדידס, ולא שולחת לישראל. מדובר בפרויקט שנחשב למצליח ועתיד להתרחב, אך לא לישראל, בעתיד הקרוב.
בחברת מאצ' ריטייל הזכיינית בישראל ציינו כי הם בוחנים את הנושא. אך עם כל הכבוד לכניסת הרשת השוודית H&M לשוק היד השנייה, יש לזכור שרווחיה העיקריים נובעים ממכירת הכמויות האדירות של אופנה מהירה חדשה, המזיקה לסביבה.
אבל פרט למודעות הסביבתית, לעלייה בביקוש לבגדי יד שנייה יש סיבות רבות. אחת מהן, לדברי זורר-קדרון, היא העלייה במודעות לאיכות הבגדים: "יותר ויותר לקוחות רוצות לקנות מוצרים טובים במחירים מוזלים. זה התחיל קצת לפני הקורונה, שחידדה את התופעה. אנשים נאלצו להסתגר בבית אז קנו און ליין, עברו על ארונות הבגדים שלהם והוציאו פריטים למסירה ולמכירה".
מה הפריט הפופולרי ביותר שאת מוכרת?
"תיקים קטנים של פנדי, איב סן לורן, גוצ'י. לא מדובר במוצרים זולים, דגם של פנדי פופולרי בין שחקניות הוליווד שנמכר ב-17,000 שקלים אני מוכרת ביד שנייה ב-6,000 שקלים. תיק של איב סן לורן שמחירו המקורי עמד על 7,500 שקלים, אני מוכרת ב-5,500 שקלים. את יכולה למצוא אצלי תיקים של גוצ'י ב-1,000-1,500 שקלים ופורלה ב-400-450 שקלים. מי שמגיעה לחנות שלי מודעת לשמות מותגים. הלקוחה שלי תסתכל קודם כל על שם המותג גם בבגדים. אלו הן נשים חכמות, עובדות, שנוסעות לכנסים, רוצות להיראות עם מותגים נחשבים במחירים שנגישים להן יותר".
רויטל אברהם (63) מרמת-גן, מורה במקצועה, היא גרופי של מוצרי יד שנייה מכל הסיבות הקלאסיות — שמירה על כדור הארץ והנימוק הכלכלי. "במחיר של ז'קט בחנויות רגילות בעלות 400 שקלים, הרכבתי החורף מלתחה שלמה. מעיל, שני זוגות מכנסיים, שתי חולצות ותכשיט, והגעתי ל-360 שקלים. בשנה שעברה מצאתי בסניף 'רילס' מעיל של 'יוניקלו' ב-100 שקלים".
"האלמנט של השיקול הכלכלי מסביר בהחלט את העלייה במכירות", טוענת ד"ר טבת, שבראיון לובשת חולצת יד שנייה שרכשה בחנות בלונדון. "גם בעולם, ובוודאי בישראל עם עליות המחירים המטורפות, פריטי היד שנייה הם הזדמנות מצוינת למוצרים טובים במחירים נגישים". לדבריה, מדיניות המכסים החדשה של טראמפ צפויה להגביר את התופעה על פי התחזיות.
שוק יד שנייה העולמי נמצא בגידול מסיבי. בשנת 2024 הוא נאמד ב-190 מיליארד דולר, לעומת כ-40 מיליארד דולר ב-2020, כשליש ממנו של מותגי-על יוקרתיים ויקרים. את השנה הזאת הוא אמור לסיים עם מחזור של 208.6 מיליארד דולר. "הצפי הוא שעד סוף השנה הוא יתפוס 10% מכלל שוק האופנה", אומרת ד"ר טבת, והתחזיות מדברות על גידול למחזור של 521.5 מיליארד דולר ב-2034.
מה המחזור בישראל?
"אין לאיש נתונים מובהקים, מכיוון שמדובר בשוק שרובו המוחלט הינו של עסקים פרטיים, שאיש איננו מנטר".
על פי סקר שיזמה ויצ"ו בקיץ האחרון (אוגוסט 2024 ) 28% מהציבור בישראל רכשו בגדים בחנויות יד שנייה, עלייה של 7% בהשוואה לשנה קודמת. חמישית מתוכם דיווחו שהעלייה ביוקר המחיה הייתה מניע מרכזי. החסם העיקרי למחצית מהישראלים היה שימוש קודם על ידי מישהו אחר. 26% טענו שאין להם חנות מתאימה בסביבה, ו-13% ציינו שנמנעו בגלל חשש מאיכות הבגדים.
"לעולם היד השנייה יש בהחלט נקודות תורפה. הדימוי של המוצרים הוא עדיין של משהו משומש, לא היגייני, כזה שמסמל גם מסכנות ועוני", אומרת ד"ר טבת. "אלו תפיסות שאמנם עוברות לאט מהעולם, אבל כדי שרכישת פריטי יד שנייה תתפוס תאוצה, עליה להעתיק מחו"ל את המודלים הבוטיקיים שהתחילו כבר להיראות בארץ — אבל לא מספיק".
לדברי הסטייליסטית ליאת אשורי, אנחנו עדיין רחוקים מהמודעות הגבוהה לתחום שיש בארה"ב, בברלין, בלונדון ובאמסטרדם. "בחו"ל קיימות חנויות שנראות כמו בוטיקים, עם מחירים שלא לכל כיס, שלקוחותיהן יודעות להעריך וינטאג', וזה חשוב. בארץ זה התחיל עם רשת 'רילס' וצריך להמשיך את המגמה".
גם ד"ר טבת סבורה כי הנראות וההשקעה בפרטים הקטנים של החנות תרתיע פחות את הדור הוותיק. "ככל שתהיה אווירה נעימה ותחושה בוטיקית, זה ימשוך יותר לקוחות. כיום דור ה-Z הוא הלקוח הפוטנציאלי".
"רבות מהנשים העשירות במדינה מוכרות בגדים שלבשו לחנויות יד שנייה כי הן לא מזלזלות בכסף. את הבגדים הפחות יקרים הן נותנות לעוזרת, ואת היקרים מעבירות אליי", אומרת קדרון-זורר.
"מפורסמים רבים מגיעים אליי עם פריטים שלבשו פעם אחת, לא פעם מגיעות נשים עם 40-50 פריטים", מספרת ספורן הירש, שהחלה להפעיל את 7AND6 בווילה בהרצליה עד שעברה לארנה. היא כבר חמש שנים בתחום, שאליו התוודעה במהלך שהות בארה"ב בתקופת הקורונה.
6 צפייה בגלריה
תיק של "דיור" מדגם Double Saddle בשווי 3,800 שקלים, נעליים מנוקדות Brunate בשווי 500 שקלים ונעליים עם פרחים של גוצ'י בשווי 1,800 שקלים
(צילום: אביגיל עוזי)
"כל החנויות היו אז סגורות, פרט לעסקי יד שנייה שהיו מפוצצים, כי אנשים שהו בבתים, השתעממו, התחילו לחפש בארונות ולמכור פריטים מיותרים. נתקלתי בלקוחות אמידות, יהודיות ברובן, שהיו מגיעות עם תיקי שאנל ופנדי והחלטתי להביא כמה מוצרים לישראל. התחלתי למכור באינסטגרם, וכשזה הלך טוב החלטתי לשכור וילה בהרצליה פיתוח ולפתוח בה חנות קטנה. מכיוון שמדובר בפריטים יקרים ולקוחות חיפשו את ההוכחה לאותנטיות, חברתי לחברת 'אנטרופי' האמריקאית המשתמשת בטכנולוגיה מתקדמת לאימות מקוריות, וכך הלקוחות מקבלים תעודת מקוריות דיגיטלית לאימייל או לווטסאפ". היום משתרעת החנות על שטח של 350 מ"ר ומכילה 24,000 פריטים.
"בין צרכניות היד שנייה באופנה יש לא מעט נשים שהיו יכולות לקנות את כל החנות", מציינת אשורי, "אבל הן פאשינסטות, חשוב להן להראות יותר אותנטיות, לא כמו כולן. גם אני משלבת לא פעם תיקים, כובעים וטי-שירטים של יד שנייה במה שאני לובשת".
איך מכניסים בגדי יד שנייה לשוק?
"שיטה רווחת – תרומות לעמותות שונות, המשתמשות בכספי מכירות המוצרים לתועלות חברתיות. שיטה שנייה – מכירה. התשלום המקובל בחנות יד שנייה הוא ש-40% ממחיר המכירה חוזר לבעלי הבגד".
ליאת אשורי: "יש לא מעט נשים פאשניסטות שהיו יכולות לקנות את כל החנות. גם אני משלבת לא פעם תיקים, כובעים וטי–שירטים של יד שנייה במה שאני לובשת"
דוגמה לכך ניתן לראות בחנות "צ'לסי" ברחוב מקווה ישראל בתל-אביב, שמאפשרת ללקוחותיה להרוויח 60% על בגדים שהן מוכרות בשיטת ה"ארונות". שכירות ביחידות של שבועיים ב-350 שקלים או 420 שקלים, תלוי במיקום של הסטנדים, המכילים עד 40 פריטי לבוש ו-5 אביזרי אופנה כולל נעליים. "זהו קונספט שראיתי באיסלנד, הוא פועל גם באוסטרליה ובחלק מהמדינות בארה"ב", מספרת מיכל סונטינו גנור בעלת החנות. "יש לא מעט נשים שלקחו ארון לשבועיים ומיד אחר כך שוב לחודש, כדי ל'נקות' את הארון שלהן לקראת העונה החדשה ולהרוויח כסף".
הנשים מרוויחות, וגם החנות, שמחדשת למעשה את עצמה כל שבועיים עם מאות בגדים חדשים מאנשים מרתקים כשלכל אחד סיפור משלו, טעם משלו והייחודיות שלו. הפדיון הממוצע – 1,800 שקלים. השיא היה 9,700 שקלים ללקוחה, שמכרה מהארון הפרטי שלה 65 פריטים בארבעה שבועות.
שיטה נוספת חינמית של צרכנים להגדיל את מגוון מוצרי היד השנייה היא מפגשי החלפת בגדים, שהיוזמה להם מתחילה בעיקר בקבוצות ווטסאפ שכונתיות, עם מובילות מפתיעה של בגדי ילדים, תחום חלש יחסית בחנויות יד שנייה קונבציונליות.
פז דוידוביץ' (38), אם לשניים בני 7 ו-4, מגלה שכמחצית מהמלתחה של ילדיה מורכבת מבגדי יד שנייה, בעיקר בגדי גן/בית ספר. "מה שמניע את כולנו בקבוצת הווטסאפ שבה אני חברה ובקבוצות דומות שאני מכירה, הוא הצורך בהמון בגדים לילדי הגן שמתלכלכים וגם אחת לחצי שנה-שנה צריכים להחליף את המלתחה, כי הילד גדל. באמצעות הווטסאפ השכונתי שלנו בצפון תל-אביב, אנחנו מעבירות בגדים שסיימו את תפקידם מאחת לשנייה. מפעם לפעם אנחנו מקיימות מפגשים, 20 חברות בקבוצה, שואלות מי צריכה מה, מגיעות עם שקים של בגדים, לא פעם אפשר כך להרכיב מלתחה שלמה. והכל ללא עלות.
"יש גם קבוצות פייסבוק על בסיס אותו רעיון, ותמיד כיף לדעת שאנחנו שומרים על העולם. אני גם צורכת בגדים לעצמי, אבל כאן אני דווקא מעדיפה להיכנס לחנויות יד שנייה בחו"ל".
יש גם קבוצות ווטסאפ לא מעטות לבגדי נשים בסימן "הזבל של האחת הוא התשוקה של השנייה". האם מדובר בתופעה צפונבונית, תל-אביבית, או מקסימום גוש-דנית? מהשיחות שקיימתי עם פעילים בשוק אני מופתעת לגלות עד כמה מדובר בתופעה ארצית.
"לא תאמיני מאיפה מגיעים אליי, מדימונה, משדרות, מהצפון, מכל הארץ, אפילו מבארי וממאה שערים בירושלים", אומרת ספורן הירש. "יש לי לקוחות שמוכרות וגם כאלו שמזמינות תיקים של הרמס, אחד המותגים הקשים ביותר לקנייה. מי שלא תרכוש קנייה ראשונית של 10,000 דולר מהמותג, לא תוכל אפילו להיכנס בתור ההמתנה לתיק".
"המלחמה הגבירה את התנועה של מכירות ורכישות מוצרי יד שנייה בקרב העשירים כי הם פחות נסעו לחו"ל", מוסיפה ספורן הירש. "הכמויות מסחריות. אם אישה מגיעה עם 15 תיקים, ביניהם של לואי ויטון, פראדה — את שואלת את עצמך כמה יש לה בבית. יש לי לקוחה, אשת טייס שהיקף מכירות בגדיה ותיקיה מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודשיים. היום קיבלתי 30 פריטים לחנות, ביניהם תיק קרוקודיל בלנסיאגה שאנחנו מוכרים ב-15,500 שקלים — חדש עולה 18,000 שקלים, ואין להשיג את הדגם הזה. נעלי עקבים של שאנל מקולקציית 2017 עם פפיון שנמכור ב-1,200 שקלים, עולות ביד ראשונה כ-6,000 שקלים. תיק שאנל מבד טוויד מ-2010 שמור מאוד שעלה במקור 28,000 שקלים, נמכור ב-20,000 שקלים".
יש מי שתהיה מוכנה לשלם 20,000 שקל על תיק בן 15 שנים?
"בהחלט כן, הכל עניין של ביקוש. את הדגם הזה לא תשיגי היום, מחיריהם של תיקי שאנל רק עולים. התיקים הם הדבר המבוקש ביותר בקרב מחפשי מותגי-העל. אחריהם נעליים, לדעתי בגלל מחסור אדיר בישראל בנעליים איכותיות מהשורה הראשונה", טוענת ספורן הירש שמחזיקה בחנותה 5,000 זוגות נעליים, מתוכן 1,000 סניקרס. "קונות אצלי גם נשים מהעשירות ביותר במדינה, קודם כל כי הן חשות שהן תורמות לאיכות הסביבה ולא מפריע להן שדוגמנית השתמשה במוצר פעם אחת. אנחנו גם מציעים שירות לשפצור המוצר, כמו סוליות חדשות, ניקוי, חידוש העור גם בארנקים. תיקונים יעלו בין 150-2,000 שקלים, תלוי במוצר ובתיקון".
תיק הרמס היקר שהיא מציעה למכירה הובא אליה על ידי לקוחה מסנט פטרסבורג. "הביקוש ליד שנייה דווקא בקרב מחפשי המותגים תפס תאוצה מטורפת. אנשים מתמכרים לזה. יש נשים שמגיעות לחנות כל יום, כדי לראות מה חדש ולרכוש עוד פריט נדיר שבעבר לא יכלו להרשות לעצמן".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.05.25
