האם התחרות על כספי החיסכון שלנו מתחממת? בתחילת השבוע הודיעה הרשות לניירות ערך על השקת מסלול חיסכון מיוחד: "קרן כספית מתחדשת" שתציע ריבית של יותר מ-4% בחישוב שנתי, ותהווה תחרות לפיקדונות של הבנקים שמציעים ברוב המקרים ריבית נמוכה יותר למשקי הבית.
ההודעה הזו זכתה לכותרות רבות, עוררה ציפייה להתגברות התחרות בין הבנקים לבתי ההשקעות על כספי החוסכים, אבל גם לביקורות וסימני שאלה לא מעטים. בראיון בלעדי ל-ynet ו"ממון", עונה ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, בית ההשקעות הראשון שמשיק את המוצר החדש על כל השאלות.
הקרן הכספית המתחדשת של מיטב מציעה תקופת השקעה של חודש, ותיפתח מדי 15 בחודש. צפי הריבית שלה הוא 4.07% בחישוב שנתי. אם משווים את זה לריבית על פיקדונות בפק"מ חודשי, שנעים עבור הלקוח הממוצע בבנקים הגדולים סביב 1%-3%, מדובר באלטרנטיבה מעניינת, אם כי לא נטולת חסרונות. ההשוואה לפיקדונות השקליים אינה מקרית. הרעיון לבניית המוצר החדש נולד ברשות לניירות ערך במטרה ליצור תחרות מול התשואה של הפיקדונות הבנקאיים.
"מבחינת משקי הבית, מה שקורה פה זה כמו מהפכת הסלולר", אומר ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות. "זו ממש בשורה בשביל מי שקיבל עד עכשיו 1% על הפק"מ ופתאום הוא מקבל עוד 3%, אולי יותר. זו תחושה של רובין הוד כזה, אתה יודע, של להגיד ללקוחות: 'אנחנו ניתן לכם את הריבית הגבוהה שמגיעה לכם'. הלקוח הקטן, שהיה רגיל לקבל 1% ל-3,000 שקל שלו, ייהנה פה מריבית שמקבלים עשירי ישראל או החברות הכי גדולות במשק".
בעו"ש, בלי ריבית
זה עצוב, אבל מיליוני ישראלים עדיין משאירים סכומים גבוהים בעובר ושב ללא כל ריבית על כספם. בקרב המשקיעים שכן מחפשים תשואות משתלמות — הקרנות הכספיות זוכות בשנתיים האחרונות לפופולריות הולכת וגדלה. הקרנות הכספיות מעניקות תשואה שנעה סביב 4%-4.4% בשנה, נתונים שגבוהים במרבית המקרים מהריבית על הפיקדונות בבנקים. הריבית הממוצעת בבנקים לפיקדון חודשי עומדת על כ-2.6% — הריבית החציונית קרובה בחלק מהבנקים ל-1% בלבד. אם כי ניתן למצוא גם בבנקים פיקדונות בריבית גבוהה יותר — כך, למשל, בבנק וואן זירו מציעים פיקדון חודשי בריבית של 4%.
אז מה זאת בעצם קרן כספית? מדובר בסוג של קרן נאמנות סולידית שמשקיעה באפיקים בטוחים כמו מק"מים של בנק ישראל. יש עשרות קרנות כאלה, חלקן שקליות וחלקן במטבע חוץ. הן כבר מנהלות כיום כ-25% מסך הנכסים של קרנות הנאמנות, כ-167 מיליארד שקל בסך הכל. זה סכום גדול אבל הוא עדיין מהווה רק כעשירית מהסכומים בפיקדונות בבנקים (1.6 טריליון שקלים). כ-500 מיליארד שקלים נוספים שוכבים בעו"ש.
כגןצילום: מיטבצפי תשואה
ברשות לניירות ערך מקווים שהקרנות הכספיות המתחדשות ישנו את התמונה הזו. לקרן הכספית המתחדשת יתרון מובהק: היא דומה מאוד לפיקדון בבנק, רק עם תשואה גבוהה יותר ברוב המקרים. אבל יש לקרנות החדשות גם חיסרון בולט — בניגוד לקרן הכספית הרגילה שהיא נזילה וניתנת לפירעון בכל רגע, בקרנות החדשות יש תקופת השקעה מוגדרת ואי-אפשר למשוך את הכסף בכל רגע נתון. מצד שני – בקרנות הכספיות הרגילות אין ריבית מובטחת מראש, ואילו הקרנות החדשות מצהירות על צפי התשואה (הגם שלא מתחייבות לה).
מאז שפורסם המהלך שלכם מושמעת עליו גם ביקורת. החידוש העיקרי בקרנות החדשות הוא צפי התשואה — למה בעצם אתם לא מפרסמים את התשואה הצפויה בקרנות הכספיות הרגילות, שנזילות ללקוח בכל רגע, במקום להמציא מוצר חדש?
כגן מכיר היטב כמובן את הביקורות ומסביר שצריך להפנות את השאלה לרשות לניירות ערך. "על פי הרגולציה הקיימת, בתי ההשקעות מנועים מלפרסם את התשואה של קרנות כספיות רגילות. למה? כי ברשות לניירות ערך סבורים שבגלל אופי ההשקעה נתקשה לייצר יציבות, שיכול להיות שאני אגיד לך 4.07% אבל בפועל זה יהיה 4.03% והם לא רוצים שזה יקרה. אנחנו דווקא דחפנו וניסינו כן לייצר את זה, אמרנו: 'יש מוצר טוב - קרן כספית, אנשים כבר מכירים אותו', אבל ההחלטה הייתה אחרת.
"אני הייתי מנסה לקחת את ההצלחה של הקרן כספית ועל הבסיס שלה לעבוד, לפרסם את התשואה בביטחון יותר גבוה וכו'. אבל הרשות לניירות ערך רצתה ודאות הרבה יותר גבוהה, כמה שיותר קרובה לפיקדון בנקאי".
כגן אומר כי במיטב בחנו אלטרנטיבות למשך ההשקה בקרן החדשה, חודשית, רבעונית או שנתית, ומצאו ש-40% מהציבור שמשקיע בפיקדונות מעדיף תקופת השקעה של חודש. זו הסיבה שהקרן הראשונה תציע — לפחות בשלב הראשון — רק השקעה לחודש, כאשר תאריך הפירעון או החידוש יהיה 15 בכל חודש, "אחרי שהמשכורת נכנסת ואחרי שכרטיסי אשראי ירדו ויש למשקיעים הביתיים כסף פנוי". ההשקעה תתחדש אוטומטית מדי 15 בחודש, אלא אם ניתנה הוראת משיכה.
אתם מפרסמים את צפי התשואה – 4.07%, אבל לא מתחייבים לו. למה בעצם?
"תראה, בסוף אנחנו סוגרים את הכסף גם בפיקדונות וגם במק"מים. הפיקדונות יותר יציבים, אבל המק"מים נסחרים בשוק ויכול להיות – אם פתאום תהיה העלאת ריבית מפתיעה או ירידת ריבית מפתיעה או אירוע דרמטי בעולם, אז זה יכול להשתנות במעט. אני אומר לך - זה לא שמיים וארץ, גם אם זה ישתנה, זה יהיה ממש בקטנה. אנחנו קוראים לזה 'תוצאה צפויה' רק מטעמי זהירות".
שיקול נוסף שמשחק לטובתן של הקרנות הכספיות הוא שיקול המס. בעוד שרווחים מפיקדונות כפופים לתשלום 15% מס על הרווח, בקרן כספית יש תשלום מס רק בעת משיכת הכסף ועל הרווח הריאלי - כלומר בניכוי האינפלציה. כמו כן ניתן לקזז את הרווחים מול הפסדים בהשקעות אחרות בשוק ההון. שיעור המס כאן הוא 25%, אבל בהתחשב באינפלציה הגבוהה במשק, היתרון כרגע נמצא בצד של הקרנות הכספיות.
המכשול: חוסר נגישות
אחד המכשולים הגדולים של הקרנות הכספיות הוא חוסר הנגישות שלהן לציבור הרחב. משק בית שמעוניין לחסוך בקרן כספית רגילה חייב לפתוח תיק ניירות ערך ולרכוש בעצמו את הקרן המבוקשת מתוך עשרות הקרנות שפועלות בשוק. פקידי הבנק כיום לא מורשים להמליץ על קרנות כספיות. העובדות האלה הן הגורם המרכזי לכך שלמרות הריבית האטרקטיבית, הקרנות הכספיות לא מתחרות באמת בפיקדונות שמציעים הבנקים.
בקרנות הכספיות המתחדשות יש חידוש גם בתחום הזה: אין צורך בייעוץ השקעות או בתיק השקעות, וכל פקיד בבנק יכול לרכוש עבור הלקוח קרן כספית מתחדשת. עכשיו צריך לחכות ולראות אם הציבור יתלהב ממוצר ההשקעה החדש ויעביר אליו כספים. הרבה תלוי במידת החשיפה שהקרנות הכספיות המתחדשות יקבלו בקרב הציבור, וגם עד כמה הבנקים יילחמו כנגדן. העניין הוא שהבנקים הם צינור ההשקעות הכמעט יחיד שדרכו ניתן לרכוש קרנות כספיות, ויש להם אינטרס מאוד ברור שלא לעודד את העניין: כל שקל שעובר מפק"מים או חשבון העו"ש לקרנות הכספיות הוא שקל שהבנקים מפסידים.
בינתיים בית ההשקעות היחיד שהתייצב בזירה החדשה הוא מיטב. בתי ההשקעות האחרים יושבים עדיין על הגדר, מחכים לראות מה תהיה ההיענות של הציבור. עד כה נרשמו כבר השקעות בסדרי גודל של מאות אלפי שקלים בקרן של מיטב — אבל זה עוד לא זה. אם יתברר שמדובר בהצלחה, אין ספק שכולם יגיעו ויגדילו את היצע הקרנות, גיוון סוגי ההשקעה ומשך ההשקעה, ומי יודע, אולי אז הבנקים ייאלצו להעניק ריבית גבוהה יותר למחזיקי הפיקדונות.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.06.25
