ענף הבנייה בישראל ממשיך להיחשב למסוכן ביותר במשק הישראלי – כך עולה ממדד הסיכון החדש של חברת המידע העסקי CofaceBdi לחודש יוני, שהגיע לידי ynet ו"ממון". לפי הנתונים, גם ברבעון הראשון של 2025, עוד לפני החרפת העימות עם איראן, הציג הענף את רמת הסיכון הגבוהה ביותר בהשוואה לשאר ענפי המשק, מגמה שנמשכת ברציפות מאז 2023.
הענף מצוי בסיכון עוד לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, על רקע סביבת הריבית הגבוהה, התייקרות חומרי הגלם ועלויות הבנייה; ובהמשך עקב המחסור בפועלי בניין בעקבות סגירת השערים בפני עובדים פלסטינים אחרי 7 באוקטובר, שעליהם נשען בעבר ענף הבניין והתשתיות באופן כמעט מוחלט.
ב-CofaceBdi מעריכים כי הלחימה הנוכחית מול איראן תגדיל את הסיכון בענף בטווח הקרוב, ובנוסף מעריכים שם כי בטווח הקצר-בינוני יעלו הביקושים בענף לצורך בניית ממ"דים, מיזמי התחדשות עירונית ושיקום מבנים שנהרסו.
מנתוני מדד הסיכון של החברה, ניתן לזהות מגמת עלייה עקבית בכלל המשק החל משנת 2023 ועד היום, כאשר מדד הסיכון של מגזר הבנייה, שגם כן מציג עלייה עקבית בסיכון, הוא גבוה יותר מכלל המשק באופן עקבי. בעוד שבכלל המשק מדד הסיכון עלה מ-6.32 ברבעון הראשון של 2023, ל-6.54 ברבעון הראשון של 2025, במגזר הבנייה המדד בתקופה מקבילה עלה מ-6.54 ל-7.09.
מגזר הבנייה מציג מדד סיכון גבוה יותר מהמשק הכללי, כך שמבחינת סיכון פיננסי או יציבות הענף, תחום הבנייה מסוכן ביחס לענפים אחרים
בכל הרבעונים, מגזר הבנייה מציג מדד סיכון גבוה יותר מהמשק הכללי, מה שמעיד על כך שמבחינת סיכון פיננסי או יציבות הענף תחום הבנייה מסוכן ביחס לענפים אחרים. הפער בין ענף הבנייה לבין כלל המשק מתרחב מעט לאורך הזמן: ברבעון הראשון של 2023 הפער בין מגזר הבנייה למשק הכללי היה 0.22 נקודות, וברבעון הראשון של 2025 הוא כבר עומד על 0.55 נקודות.
דירוג הסיכון של Coface BDi אומד את הסיכון במתן אשראי מסחרי לחברות ועסקים בישראל, תוך ניתוח החוזקות והחולשות של החברה והסביבה עסקית בה היא פועלת. דירוג זה מעריך את סיכויי העמידה בהתחייבויות של חברה, בטווחים שונים מהקצר ועד הבינוני שאורכו עד שנה וחצי. הדירוג מודד סיכוני כשל פירעון (credit default) של החברה ונבחן סטטיסטית באופן שוטף. סרגל הדירוג נפרס על פני 10 קטגוריות סיכון. בגבול התחתון, קטגוריה מספר 1 מבטאת סיכון זניח, כלומר הטוב ביותר. ובגבול העליון, הקטגוריה ה-10 מעידה על חברה או עסק שנקלעו לכשל.
"המלחמה עם איראן החריפה את המצב"
אבי קדרנל, אנליסט אשראי בכיר ב-CofaceBdi, מסביר כי "ענף הנדל"ן ניצב מראש ברמת סיכון גבוהה ביחס לענפים אחרים. עוד לפני פרוץ המערכה עם איראן, התמודד הענף עם אתגרים מהותיים: ריבית גבוהה, עלויות מימון גבוהות, מחסור חמור בכוח אדם מקצועי, התייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה והגבלות בנק ישראל. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ישנה אי-ודאות גוברת והסיכון ממשיך לעלות".
אבי קדרנלצילום: יח"צעל פי הערכות החברה, המלחמה עם איראן צפויה להגדיל בטווח הקרוב את הסיכון בענף: "המלחמה החריפה את המצב כי כעת פרויקטים נעצרו או פועלים במתכונת מצומצמת, ואתרי בנייה שבהם אין מרחב מוגן לא יכולים לעבוד. לכך מתווספת תופעה מדאיגה של עובדים זרים המבקשים לעזוב את הארץ מחשש לביטחונם, מה שעלול להוביל להתארכות נוספת בזמני הביצוע".
עם זאת, מוסיף קדרנל כי "כפי שמתרחש לא אחת במשברים עמוקים, דווקא בעת הזו מתחילים לראות סימני תגובה מהירה של השוק. מאז תחילת המערכה עם איראן, אנו עדים לעלייה במניות של חברות הבנייה וההתחדשות העירונית לנוכח הצורך האדיר בשיקום הנזקים שנגרמו מהמתקפות, והדבר זהה גם לחברות תעשייתיות בתחומים משלימים כגון אלומיניום, חומרי בנייה ועוד, שלהם חלק בלתי נפרד וחיוני בתהליך הבנייה והשיקום. לכן אנו צופים בטווח הרחוק יותר, ביום שאחרי, ביקוש גובר לשיקום מה שנהרס, ובתרחיש של ירידת ריבית - ייתכן שהענף ימצא עצמו במסלול התאוששות".
לדבריו, "בעתיד, ככל שתסתיים המערכה, ניתן לצפות לדפוס המוכר ממשברים קודמים: התאוששות מואצת שתתמקד בשיקום ההריסות, לצד עלייה בביקוש לדירות ממוגנות. במציאות זו, על המדינה לפעול באופן מיידי וחד משמעי לקידום הליכי התחדשות עירונית במסלולים מזורזים, תוך קיצור תהליכים רגולטוריים. רק כך ניתן יהיה להבטיח שיקום מהיר והקמת דירות בטוחות עבור אזרחי ישראל".
התחדשות עירונית - הפתרון למבנים שנהרסו?
עו"ד טרי אלמוזלינו ארנון, שותפה וראש מחלקת נדל"ן מסחרי במשרד עוה"ד ברנע ג'פה לנדה, מחזקת את הדברים ומציינת כי "בניינים שלמים נהרסו כליל או ניזוקו באופן שאינו מאפשר ומצדיק את תיקונם, ומצריך את השלמת הריסתם באופן מוחלט והקמתם מחדש. הפתרון לכך הוא הקמתם מחדש על ידי יזמים פרטיים במסלול התחדשות עירונית. מדובר בפתרון טוב מבחינת המדינה, שלא תידרש להכניס את היד לכיס המדולל ממילא; מבחינת היזמים, שיתאפשר להם לבצע פרויקטים במסלול הכולל הטבות מס משמעותיות; וכמובן עם הדיירים, שיוכלו לקבל לידיהם דירה משופרת וממוגנת".
עו"ד טרי אלמוזלינוצילום: נמרוד גליקמןעם זאת, היא מדגישה כי הדרך ארוכה ורצופה מכשולים ביורוקרטיים ורגולטורים, בזמן שאותם דיירים למעשה חסרי דירה פיזית ונחשבים בעלי זכות לדירה. "ראשית יש לאשר תוכנית בניין עיר (תב"ע) מתאימה, לרבות תוספת זכויות משמעותית שתקנה ליזמים תמריץ, הליך שעלול לקחת מספר שנים; לאחר מכן היזם יצטרך לפעול להוצאת היתרי בנייה, הליך שלוקח לפחות שנתיים; ובסופו של דבר הקמת הפרויקט, שלב שעשוי לקחת עד 5 שנים. בכל השנים האלה הדיירים ישתכנו בדירות חלופיות שימומנו על ידי היזם רק אחרי שיקבל היתר בנייה. אנחנו מעריכים שהיזם לא יממן את השכירות לפני כן והמדינה תצטרך לעשות זאת".
על כן, היא ממליצה לקדם מסלול מואץ במסגרתו יבוצע תכנון התב"ע והיתר הבנייה בו זמנית, תוך מתן עדיפות לאומית על ידי מוסדות התכנון לאישור תוכניות והיתרים, באופן שבו גם התוכנית וגם ההיתר יאושרו לכל המאוחר תוך 6 חודשים, כך שניתן יהיה להתחיל להקים את הפרויקט תוך 8-12 חודשים ממועד תחילת התכנון. "לא צריך להמתין לטיל איראני כדי להאיץ את פעולות ההתחדשות. צריך לקחת את המבצע הזה כהזדמנות להתייעלות", היא מסכמת.
יצוין כי אתמול עדכנה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שהיא סבורה כי "התחדשות עירונית תיתן את המענה המיטבי להרס שנגרם במלחמה, הן לבעלי הדירות שנפגעו והן לציבור כולו. הרשות בוחנת בימים אלה אלו מהבניינים שנפגעו מתקיפות הטילים מאיראן ראוי לשקם בתהליכי התחדשות לסוגיהם, בתיאום עם הרשויות המקומיות".
ברשות הסבירו כי חלק מהבניינים שנפגעו מצויים במתחמים בהם הרשות מקדמת תוכניות פינוי ובינוי כבר היום, וחלקם מצוי במתחמים המתאימים לכך. כך למשל, בבת ים נהרסו מבנים המצויים במסגרת תוכנית "המבואה הצפונית" שהוכרזה בותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור); ברמת גן נפגעו מבנים המצויים במסגרת תוכנית מטרו הרוא"ה; וברחובות נרסו מבנים המצויים במסגרת תוכנית מטרו רחובות.
