בימים שבהם רואי החשבון בארץ עמוסים בעבודה במיוחד, לאחר המלחמה עם איראן, וכאשר לא יהיה מנוס משינויים במיסים המוטלים על האזרחים, נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, מודאג מתוכניות האוצר וטוען שדווקא עכשיו נפתחה ההזדמנות לשינויים משמעותיים במדיניות המיסים בישראל' ואף קורא לנגיד בנק ישראל לסייע למשק ולהפחית כבר בשבוע הבא את הריבית במשק - ואפילו בשיעור משמעותי.
"לא רק שצריך להוריד את הריבית", אומר שרייבר. "אלא שניתן להפחית את הריבית בבת אחת בחצי אחוז. הנגיד חייב לגלות אומץ ולתת אופטימיות למשק בשעה הקשה הזאת".
מה צריכה להיות מדיניות המיסים לאור המצב במשק?
"אחרי המלחמה המשמעותית מול איראן ברור כי קופת המדינה זקוקה להכנסות נוספות בשל העלויות של העימות, והמלחמה המתמשכת מול עזה. אולם אני לא חושב שזאת השעה להעלאות מיסים, אלא להפך. האזרחים והעסקים נאבקים כדי לשרוד, ולכן יש לפעול בדרכים נוספות להביא את הכסף. אחת מהן היא הצעתנו לבצע חלוקת דיבידנד במס מוטב, דהיינו להוריד את המס על הרווחים הכלואים, ואז ייכנסו לפחות 5 מיליארד שקלים לקופת המדינה".
מה עוד צריך לעשות לצמצום הגירעון בתקציב מבלי לפגוע במגזר העסקי?
"מבחינת הממשלה, היא כבר מזמן הייתה צריכה לצמצם ולאחד משרדי ממשלה מיותרים, כדי לנסות ולסייע בצמצום הגירעון וגם כדי לאותת לגופים הבינלאומיים שיש רב חובל אחראי בספינה הזאת שנקראת כלכלת ישראל. דבר נוסף שנמצא בגזרת האוצר, יחד עם המשרד לביטחון לאומי, הוא מלחמה עיקשת שצריך לנהל בהון השחור של הפשיעה".
לעודד צמיחה
אילו מיסים צריך להוריד ב-2026?
"אני מתקשה לראות את הממשלה מפחיתה את המיסים לנוכח האירועים הביטחוניים והעלויות הגדולות של המדינה, שעוד עלולות לגדול. יחד עם זאת, חייבים לנסות לעשות מהלכים שישפיעו על הצמיחה, ועל כן אני ממליץ להם להוריד את המיסוי על החברות, דבר שמוכח כמעודד צמיחה ומביא בסופו של התהליך הכנסה גדולה יותר למדינה".
מה יהיה עם חשבוניות ישראל, שלהן התנגדתם תחילה?
צריך לומר ביושר שהמערכת עובדת טוב עד כה ואנחנו מקווים שכך זה יימשך. התוכנית צפויה להתרחב ב-2026 בהורדת רף האישור הנדרש מראש ויש כוונה שתופעל על כל עסקה שמעל ל-5,000 שקל.
האם צריך מתווה קבוע לסיוע לעסקים וחל"ת למקרים כמו מלחמה וקורונה?
"חד משמעית. אני חושב שכבר ברור לכולם, אחרי שלושה אירועים מז'וריים בחמש שנים, שחייב להיות מתווה קבוע לעיתות חירום שיהווה בסיס לכל אירוע וצרכיו. ברור שישנם שינויים, אבל חייב להיות נייר בסיס שיחל מהפקת לקחים של כלל המתווים. כאשר יהיה בסיס שכזה, ניתן יהיה יחסית בקלות להתאים אותו בכל אירוע ואירוע ולא להתחיל מחדש".
לאחרונה נעשו שינויים במעמד רואי החשבון במגזר הציבורי, כיצד אתה רואה אותם?
"ראשית, מעמדם של רואי החשבון ומנהלי הכספים, לבטח בתקופות כאלו, הוא משמעותי ומתעצם, לא רק במגזר הציבורי אלא בכלל הסקטורים. מהפכה גדולה שראוי לציין אותה במיוחד היא מהפכה של ממש בחברות הממשלתיות, בהובלת מנהל רשות החברות הממשלתיות, רועי כחלון. רק בחודשים האחרונים החליטו לכנס מחדש את הוועדה למינוי רואי חשבון בחברות הממשלתיות, דבר שלא קרה עשור, והוחלט גם שהוועדה תמנה מחדש רואי חשבון בחברות. אלו הישגים משמעותיים יחד עם ההנחיה שסמנכ"לי הכספים בחברות יהיו רואי חשבון. מהלכים דומים אנחנו מקדמים גם במגזר המוניציפאלי".
מה יש לעשות עם שיטת המיסוי הישיר והעקיף בישראל?
"חייבים לרווח עכשיו את מדרגות המס, כך שיגיעו מקסימום ל-35% כמו בעולם המודרני ולא יותר מ-50% עם מס היסף. בישראל המדרגות האלו מדכאות צמיחה. צריך לשנות מן היסוד את שיטת המיסוי בישראל. יש לרווח את מדרגות המס, כי שכבות הביניים מגיעות מהר מאוד למס שולי גבוה מאוד וצריך ששיעור המס הגבוה ביותר על יחיד יהיה רק 35%. הדבר השני הוא להוריד משמעותית את המס על השקעות הון וכל ההכנסות הפאסיביות. צריך גם להוריד את מס החברות כדי להכניס דווקא יותר כסף בטווח הארוך. ודבר אחרון ומהפכני: יש להנהיג בישראל מס ערך מוסף פרוגרסיבי – לכל מוצר יהיה מע"מ אחר, כאשר המפתח יהיה לפי מינימום פגיעה באזרחים".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
