רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) יוצאת במהלך להאיץ את פינוי מחנות צה"ל לטובת הקמת כ-60 אלף יחידות דיור חדשות, כתוצאה מהפקת לקחים משמעותיים מהמלחמה עם איראן, כך נודע ל"ממון".
מתקפת הטילים האחרונה חידדה את ההבנה שיש צורך להתקדם עם תוכנית פינוי בסיסי צה"ל הממוקמים בריכוזי אוכלוסייה במרכז הארץ. חלק מהמבנים שנפגעו במערכה עם איראן ממחישים זאת, אך בזמן שלמספר בסיסים יש תוכניות מוסדרות לפינוי עתידי, עדיין אין תוכנית פינוי סדורה לבסיס הקריה בתל-אביב, הסמוך למגדל דה וינצ'י, שבו הייתה פגיעה ישירה. זאת חרף העובדה שדבר הפינוי נכנס אשתקד לחוק ההסדרים ומיועד לשנת 2030.
עם זאת, תוכניות משמעותיות לפינוי המכללות במחנה גלילות ברמת-השרון לירושלים ב-2027, לצד פינוי בסיס המודיעין הסמוך למכללות המיועד לעבור לדרום הארץ, מקודמות בימים אלה בהליך מואץ. ברמ"י אמורים לחתום בשבועות הקרובים על הסכם גג עם עיריית רמת-השרון, שבמסגרתו יתאפשר, בין היתר, פינוי השטחים במחנה גלילות בעוד כשנתיים לטובת הקמה של כ-7,500 יחידות דיור חדשות.
העיכובים בפינוי הבסיסים נעוצים במספר סיבות, כלכליות ותכנוניות ואילוצים של מערכת הביטחון. בנוסף יש חילוקי דעות בהיבט הכלכלי: בעוד במשרד הביטחון מעוניינים לפנות את כלל הבסיסים הישנים, הן במרכז הארץ והן בפריפריה, במשרד האוצר מעדיפים להתקדם עם פינוי בסיסים במרכז הארץ משום שמדובר במהלך כלכלי יותר.
תוכניות בתוקף
ישנם בסיסים עם תוכניות בתוקף, כמו בסיס צריפין בחלק המוניציפלי של באר-יעקב וראשון-לציון; בסיס תל השומר (רמת-גן, קריית-אונו ואור-יהודה); מחנה השלישות ברמת-גן; ומחנה סירקין בפתח-תקווה. ישנם בסיסים שבהם התכנון צפוי להיכנס לתוקף בשנים הקרובות, כגון תוכנית לחלקים נוספים של מחנה צריפין בראשון-לציון ובאר-יעקב ב-2026; תוכנית למחנה 80 (פרדס חנה–כרכור) ב-2026; וכן תוכניות למתחמים נוספים בטירת-כרמל ב-2026; בחיפה ב-2029; ובבאר-שבע ב-2028.
אין הסכם
המשותף לבסיסים הללו הוא שעדיין אין הסכם חתום בין משרד הביטחון לרמ"י, שיאפשר את קידום פינויים. סירקין וצריפין הם מקרים יוצאי דופן, מפני שכל בסיס חולק לכמה הסכמים נפרדים מאחר שבכל בסיס יש כמה יחידות שונות. כך, למשל, בבסיס צריפין חלק מהמתחם פונה במסגרת הסכם, חלק נוסף כלול בהסכם אך טרם פונה, והחלקים הנותרים טרם עוגנו בהסכמים ולכן גם הם טרם פונו.
מדובר בהחלטת ממשלה מאפריל 2011, שאליה התווספו החלטות ממשלה נוספות לאורך השנים, אשר מיועדות להוסיף עשרות אלפי יחידות דיור בלב אזורי הביקוש באמצעות ייעול השימוש בקרקע, שצפוי לפנות קרקעות יקרות ולהוביל לבניית עשרות אלפי דירות חדשות.
התהליך מתנהל, כאמור, כבר יותר מעשור, אך האירועים האחרונים חידדו את הסיכון בעקבות טילים שנורו לעבר ריכוזי אוכלוסייה הסמוכים לבסיסים במרכז הארץ. ברמ"י מבינים כי המחנות הללו מהווים מטרות פוטנציאליות ומעריכים שיש הבנה כזאת גם במערכת הביטחון, ולכן יש להאיץ את פינויים.
ברמ"י מציינים כי "משרד הביטחון הוא צרכן הקרקעות הגדול ביותר במדינת ישראל, עם מאות אלפי דונמים המוקצים לבסיסים, שטחי אימונים ושטחי אש. לאור זאת, המהלך מהווה יעד מרכזי ובעל חשיבות אסטרטגית עליונה עבור הרשות בשנים הקרובות. בנוסף, אומרים שם כי היתרונות של פינוי הבסיסים חורגים מעבר להגדלת היצע הדיור ומסייעים לחיזוק הפריפריה ולפיתוח קהילתי".
עוד מוסיפים כי "צה"ל, כגורם חברתי חיובי ומנוף צמיחה, צפוי להביא עימו אוכלוסייה איכותית של אנשי קבע שיעברו לפריפריה. מעבר לזה זה יחזק קהילות מקומיות וישפיע לחיוב. לדוגמה, אלפי חיילי מודיעין צעירים (בגילי 24-30) צפויים לשכור דירות בבאר-שבע ובדרום, להשתלב בפעילויות קהילתיות ולתרום לחיזוק העיר מבחינה חברתית, חינוכית ותרבותית. בנוסף, פינוי מחנות צה"ל יאפשר שדרוג ביטחוני והקמה של בסיסים חדשים בסטנדרטים עדכניים".
בשורה משמעותית
נזכיר כי בדוח שפרסם מבקר המדינה ב-2023 הוא קבע כי המדינה שיווקה רק 16% מהדירות המתוכננות במחנות צה"ל. עוד אז, יותר מ-7 שנים לאחר שיצאה לדרך, תוכנית שוה"ם 3 לפינוי בסיסי צה"ל ממרכז הארץ לטובת בנייה של כ-70 אלף דירות חדשות באזורי הביקוש, לא עמדה ביעדיה. על פי הדוח, רק 10% מכלל הדירות המתוכננות החלו להיבנות.
"במשך שנים רמ"י מובילה את פינוי מחנות ובסיסי צה"ל והוצאתם מטבורה של עיר, כחלק מהמאמץ לעשות שימוש מושכל בעתודות הקרקע וכדי להרחיב את היצע יחידות הדיור ברחבי הארץ", אומר ינקי קוינט, מנהל רמ"י. "אם בעבר תהליכים אלה היו ממושכים ומורכבים, הרי שלנוכח המלחמה אנו עדים להתלכדות אינטרסים רחבה ולהבנה משותפת בין כלל הגורמים המעורבים – מהלך שצריך לקרות אף משיקולים ביטחוניים".
לדברי קוינט, "מאז כניסת הפסקת האש מול איראן, האצנו ברשות את תהליכי העבודה מול כלל הגורמים הרלוונטיים במטרה להגיע לחתימת הסכמים בהקדם האפשרי. רמ"י מקצה משאבים רבים לקידום פינוי מוסדות וגופים המשתמשים בקרקעות מדינה, במטרה לנצל את הקרקע לצורכי פיתוח. דוגמה מובהקת לכך היא שדה דב – בזכות הפינוי ניתן לראות ניצנים ראשונים להשפעתו על שוק הדיור".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.07.25
