ביקורת קשה על התוכנית להקים עיר הומניטרית בעזה: לדברי גורמים באוצר מימון הקמת עיר הומניטרית לפלסטינים תושבי רצועת עזה ברפיח יחייב הטלת גזירות כלכליות קשות על אזרחי ישראל, שבמקום לממן את שיפור שירותי החינוך, הבריאות והרווחה בישראל - אלה יצומצמו, ויהיה צורך להעלות מיסים על אזרחי ישראל.
בכירים בדרג המקצועי במשרד האוצר אמרו ל-ynet ו"ממון" כי אין כל אפשרות להעמיס הוצאת ענק חדשה על תקציב המדינה מבלי שאזרחי ישראל יממנו את העלות, שתגיע השנה ל-15 מיליארד שקל ובשנה הבאה ובכל שנה נוספת של קיום עיר האוהלים או הקרוואנים ההומניטרית (עיר שלא מתוכננת להתקיים כמה חודשים בלבד, אלא שנים) - לעוד 10 מיליארד שקלים של עלות תחזוקה.
על פי נתונים שחישבו גורמים ממשלתיים במשרדי ראש הממשלה, הביטחון והאוצר, עלות הקמת העיר ההומניטרית תסתכם בלפחות 10 מיליארד שקל. אם הקמתה תחל כבר עתה, עלות ההחזקה תעלה השנה כ-5 מיליארד שקל, שכן נותרו רק פחות משישה חודשים לשנת 2025, אולם עלות האחזקה בכל שנה נוספת תגיע לכ-10 מיליארד שקל, ובשל האינפלציה הצפויה והצורך בהגדלת העיר עקב הגידול הרב באוכלוסייה המקומית מדי שנה - אף ליותר מכך בשנים הבאות.
גורם ממשלתי בכיר הסביר כי ניתן להשוות את הקמתה של עיר הומניטרית חדשה לגמרי להקמת עיר גדולה חדשה בישראל, למעט מבני הקבע. יהיה צורך להקים בה את כל התשתיות, כולל מערכות מים, חשמל, ביוב, תאורת רחובות, סלילת כבישים, כמו גם להקים לאוכלוסייה, שקרוב למחציתה ילדים, בתי ספר, גני ילדים ואף בתי חולים.
בינתיים עלתה ההצעה רק בשתי ישיבות קבינט ובפורומים מצומצמים של גורמי ביטחון ומשרד האוצר. בעוד ששר הביטחון ישראל כ"ץ (שכיהן בעבר כשר האוצר ומכיר את העלויות) ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' תומכים בהקמת עיר אוהלים הומניטרית, גורמים מקצועיים בכירים במשרד האוצר מתנגדים לה מטעמים תקציביים ואמרו ל-ynet ו"ממון" כי, "לפני שמתקבלת החלטה דרמטית שכזאת יש להבין מהיכן יבוא הכסף למימון עיר גדולה, שאמורה לשרת מאות אלפי אזרחים וגם יותר מכך".
2 צפייה בגלריה
שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'
(צילום: אלעד מלכה, שירה קינן, משרד הביטחון)
במשרד האוצר מבינים כבר שיהיה צורך להקציב כבר בקרוב מאוד – והחלטה על כך צפויה כנראה כבר לפני סוף חודש יולי - כ-25 מיליארד שקל לצבא, עוד לפני חישוב עלות העיר ההומניטרית. מדובר בתקציבי ענק שיהיה צורך להעמיד לרשות מערכת הביטחון, כנראה באמצעות "קופסה" תקציבית מיוחדת, לצורך הצטיידות והתחמשות הצבא. כמו כן, הסכום ישמש כדי לממן את המשך גיוס עשרות אלפי חיילי המילואים מדי חודש.
הגירעון יגדל
"אין כבר בכלל ספק שיהיה צורך להיענות לחלק גדול מתביעות מערכת הביטחון. אמנם תחילה נקבו גורמי ביטחון ובצה"ל בסכום האסטרונומי של 60 מיליארד שקל, אולם נראה שלא תהיה ברירה אלא להתפשר על הקצאת קצת פחות ממחצית הסכום הזה, כ-25 מיליארד שקל", הודה גורם בכיר במשרד האוצר.
גורם בכיר נוסף באוצר אמר, כי בשל גביית מיסים עודפת מפתיעה של כ-20 מיליארד שקל, נראה שבמצב הזה יהיה צורך להגדיל את הגירעון רק ב-0.2% עד 0.3% מהיעד שנקבע בתקציב המדינה, 4.9%. דהיינו, שניתן יהיה אולי לסיים את השנה בגירעון שיהיה רק מעט גבוה מ-5% (לעומת יעד ראשוני של 4%, שבו נקב השר סמוטריץ' בראשית השנה).
אולם, גורמים כלכליים בארץ ובחו"ל, ובהם כלכלני בתי השקעות, בנקים, חברות דירוג האשראי וקרן המטבע הבינלאומית, חוזים שישראל לא תוכל לסיים את השנה בגירעון נמוך מ-6%.
אם תהיה חובה, בהתאם להחלטת ממשלה אפשרית, לתקצב כעת 15 מיליארד שקל לפחות להקמת העיר ההומניטרית, יהיה צורך להטיל מיסים חדשים, אולי להקפיא לשנה נוספת את מדרגות המס, לבטל עוד שנה לפחות יום אחד מדמי ההבראה ולקצץ באופן משמעותי את התקציבים הגדולים ביותר בתקציב המדינה, כמו תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה "שכבר נשחקו מאוד מאז תחילת משבר הקורונה", כפי שהסביר בכיר במשרד האוצר.
ומה איתנו?
מה ניתן לעשות עם 15 מיליארד שקל, במקום שהישראלים יממנו את הקמת עיר האוהלים ברצועת עזה? הנה כמה וכמה עלויות של הוצאות בסכום הזה, שיכולות היו לשפר מאוד את מצבם הכלכלי של אזרחי ישראל:
להפחית את המע"מ באחוז אחד שעלה ב-1 בינואר השנה – בעלות של 7.5 מיליארד שקל, כאשר הקצאת כל הסכום של 15 מיליארד שקל לתחום המע"מ הייתה מאפשרת את הפחתת השיעור מ-18% ל-16%.
לבטל את הפחתת דמי יום ההבראה השנה, בסכום של 485-418 שקל לכל שכיר במשק, בעלות של 900 מיליון שקל; לבטל את העלאת תשלומי הביטוח הלאומי (1.5 מיליארד שקל) והקפאת מדרגות מס ההכנסה ונקודות הזיכוי ממס ומיסי הנדל"ן – בעלות של 2.8 מיליארד שקל; להעלות את קצבת האזרחים הוותיקים לפחות ב-100-200 שקל בחודש; לבטל את ייקור מחירי התחבורה הציבורית (כדי לממן את הרחבת נסיעות החינם לאזרחים הוותיקים); ביטול בעלות של 300 מיליון שקל של הפחתת הטבת הפטור ממס בפנסיה שעלתה מ-52% ל-57% במקום ל-67%; ביטול העלאת מס היסף מ-3% ל-5% - בעלות של מיליארד שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פורסם לראשונה: 00:00, 14.07.25
