אנריקה סאלם הוא איש שיח נעים הליכות. הוא צנוע ולא מתחמק מאף שאלה. לרגע אפשר לשכוח שמדובר באחד המשקיעים האמריקאים הגדולים שפועלים בישראל, שותף בכיר בקרן ההשקעות הפרטית הגדולה בעולם ביין קפיטל, יועץ לשעבר של הנשיא ברק אובמה ומי שהיה מנכ"ל ענקית התוכנה האמריקאית סימנטק (Symantec) בשנים שבהן היא הייתה שם דבר, כמעט כמו מיקרוסופט או גוגל.
יכול להיות שהחוויה של יזמי חברות סייבר ישראלים צעירים מסאלם היא מעט שונה. הוא אמנם אומר שהוא משוחח עם שניים-שלושה יזמים ישראלים מדי שבוע, אבל יש תור ארוך של חברות סייבר ישראליות שהיו רוצות לראות את סאלם ברשימת המשקיעים שלהן והוא מודה: "אני מאוד סלקטיבי". אז הנה טיפ ליזמים המיואשים – סאלם מאוהב בתל-אביב והוא מגיע לכאן פעמיים-שלוש בשנה. בביקורים האלה אפשר למצוא אותו בוויסקי בר שסמוך לשוק שרונה, בקרבת מקום להרבה מהחברות שהוא משקיע בהן. ולכו תדעו, אולי אחרי שיחה מלבבת על כמה כוסיות וויסקי, סאלם נהיה קצת יותר גמיש בהחלטות ההשקעה שלו.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
האמת? לא כדאי לבנות על זה. כשמדובר בעסקים, סאלם ניהל חברה של עשרות אלפי עובדים, ניהל סטארט-אפ משלו והביא אותו לשווי של כמה מיליארדי דולר, והוא יכול לזקוף לזכותו שורה של השקעות מוצלחות בתחומי הגנת הסייבר. ואת כל זה לא עושים כשאתה בגילופין.
הראיון הזה עם אנריקה סאלם הוא עניין נדיר בשנים האחרונות. מי שיחפש קצת רקע עליו יתקשה למצוא כתבות שמרחיבות את היריעה מעבר לדיווח יבש על השקעות שעשה או תיאור התחנות בקריירה שלו.
אתה ממעט להתראיין בשנים האחרונות, מדוע?
"אתה יודע, הייתי מתראיין הרבה כשהייתי מנכ"ל סימנטק. אבל ב-11-12 שנים האחרונות אני מעדיף שלא למשוך תשומת לב. אני נותן ליזמים של חברות הסטארט-אפ לקבל את כל תשומת הלב. אני מרגיש שהם באמת מי שעושים את העבודה. כמי שהיה יזם הייטק, אני מרגיש שעכשיו הזרקור צריך להיות מופנה אליהם. היו לי מספיק ראיונות בין 2000 ל-2012 ומאז לא הייתי כל כך באור הזרקורים".

אז הנה הזדמנות להפנות את הזרקור שוב לרגע לאנריקה סאלם. שמו של אנריקה סאלם מקפל בתוכו את שורשיו. הוא נולד ב-1965 בברנקייה שבקולומביה, לחופי הים הקריבי. שני הוריו היו פלסטינים, אמו ילידת בית-לחם ואביו נולד בקולומביה, למשפחה שהגיעה מבית-לחם. "המשפחה של אבי עברה לקולומביה בשנת 1928 והוא נולד שם ב-1930", הוא אומר, "גדלתי בקולומביה במשפחה קתולית. גדלתי עם ערכים טובים, התמקדנו בדברים שחשובים. אני תמיד אומר לאנשים ש'זכיתי בלוטו' עם ההורים שלי, כי הם הקנו לנו ערכים, הרבה עבודה קשה, חינוך, גישה חיובית. הערכים האלה הם אלו שבאמת איפשרו לי להצליח".
היו הרבה מהגרים יהודים שהגיעו לקולומביה. יצא לך לפגוש בהם?
"אני בהחלט זוכר כמה חברים שהמשפחות שלהם היגרו לקולומביה. אני זוכר את זה היטב".
הייתה עוינות או שזו הייתה חוויה חיובית?
"מאוד-מאוד חיובית. עד היום זו חוויה חיובית. אני אוהב לומר שתל-אביב היא אחת הערים האהובות עליי בעולם. אני מגיע לשם כמה פעמים בשנה, בדרך כלל בתחילת השנה אחרי החגים ואז בסוף אוקטובר, שזה אחד הזמנים הטובים ביותר להיות בתל-אביב. אז כן, יש לי הרבה זיכרונות מהנים, ולא רק מהילדות שלי אלא חשוב מכך, מכל החברים הטובים שלי בתל-אביב".
"תל–אביב היא אחת הערים האהובות עליי בעולם. אני מגיע אליכם כמה פעמים בשנה, מקפיד לבקר בסוף אוקטובר, שזה אחד הזמנים הטובים ביותר להיות בישראל. יש לי הרבה זיכרונות מהנים מכל החברים הטובים שלי בתל–אביב"
סאלם גדל בלוס-אנג'לס, הצטיין בפוטבול, וכשהתקבל לדארטמות' קולג' בשנות ה-80 המוקדמות הוא תיכנן להיות בנבחרת הפוטבול ולהגיע ל-NFL. או ללמוד משפטים. אבל החיים הובילו אותו במסלול אחר. "מאוד נהניתי לשחק פוטבול, אבל הבנתי שאני רוצה ללמוד מדעי המחשב", הוא מספר. אלה היו השנים הראשונות של המחשוב האישי, מחשבי IBM PC בדיוק פרצו לעולם, חברת אפל הוציאה את המקינטוש הראשון. הכל היה מלהיב.
דארטמות' היא אחת מאוניברסיטאות ליגת הקיסוס היוקרתית, מה שאומר שהיא מזמנת הזדמנויות ללמוד מאנשים מרשימים. אחד כזה היה ג'ון קמני, מתמטיקאי יהודי-אמריקאי יליד הונגריה, עם קריירה מרתקת שעברה בין השאר בפרויקט מנהטן לפיתוח הפצצה הגרעינית, כעוזרו של ריצ'רד פיינמן, הפיזיקאי היהודי-אמריקאי זוכה פרס הנובל בפיזיקה. בשנות ה-60 קמני פיתח בדארטמות' את שפת התכנות BASIC ביחד עם תומאס קורץ, שפה שאומצה אחר כך על ידי ביל גייטס ושולבה בכל מחשב PC עלי אדמות.
"אתה יודע, הדבר המרתק בקמני שהוא היה עוזר הוראה של איינשטיין כשהוא למד בפרינסטון", מספר סאלם, "ג'ון היה היועץ שלי והיו לנו שיחות נהדרות. דארטמות' הייתה מקום מיוחד כי שם באמת התעמקתי במחשבים. ג'ון גרם לי להבין עד כמה הדברים אפשריים. הכל אז היה בשלב מוקדם. המחשב האישי רק התחיל, היינו אחת האוניברסיטאות הראשונות שהייתה להן גישה למקינטוש, זה היה די מרתק".
תיכננת להתמחות במחשבים או שזה קרה מעצמו?
"יש ציטוט מפורסם של דקארט, שאמר שהמזל מעדיף אדם שהתכונן. אבל לפעמים אני מרגיש שהיה לי מזל שזה קרה, שהייתי סביב הרבה אנשים שחשבו על מחשבים ומה האפשרויות שגלומות בהם. זה מה שגרם לי להישאר שם במקום ללכת להיות עורך דין או רופא או משהו אחר".
סאלם קיבל את תפקיד הניהול הראשון שלו בגיל 23, כשמונה להוביל צוותי פיתוח בחברת פיטר נורטון (Peter Norton Computing). בסוף שנות ה-80 כל מחשב PC הכיל את תוכנות ההגנה וניהול המחשב של נורטון. "פיתחתי תוכנה עבור פיטר בשלב מוקדם מאוד, הייתי בין שבעת או שמונת מפתחי התוכנה הראשונים שלו", אומר סאלם. תחת ידיו עברו מוצרים מיתולוגיים כמו Norton Utilities ואחר כך Norton Disk editor. במושגים של היום זה כמו להיות מפתח ChatGPT.
פיטר נורטון היה דמות יוצאת דופן. הפנים שלו הופיעו על כל קופסת תוכנה שהחברה מכרה וגם על ספרי הפעלת מחשב שהוא כתב. אבל הוא היה גם איש של חזון. "פעם עיתונאי אמר לפיטר, שהרעיון של יכולת ביטול המחיקה (Unerase) הוא רעיון ברור מאליו", מספר סאלם, "אז פיטר ענה: 'רוב הרעיונות הגדולים ברורים מאליהם אחרי שמישהו ממציא אותם'. אני חשבתי שזה היה פשוט ציטוט פנטסטי".
ב-1990 רכשה חברת התוכנה סימנטק את פיטר נורטון וסאלם עבר ביחד איתה. מנכ"ל החברה אז, גורדון יובנקס, היה משתמש נלהב של נורטון, כמו כולם, מה שהפך אותו למעריץ של סאלם. ב-1996 הוא החליט להציב אותו ביחידה העסקית ושם סאלם התקדם במהירות לתפקיד סגן נשיא למוצרי אבטחה וה-CTO הראשון של החברה.
בתחילת שנות ה-2000 סאלם עבר לשמש בתפקידים בכירים בכמה חברות טכנולוגיה כמו Ask Jeeves ולאחריה Oblix ואז הצטרף כמנכ"ל לחברת ברייטמייל (Brightmail), החברה שהבטיחה לשים סוף לדואר הזבל. אלה היו שנים טובות לחברה וב-2004 סימנטק החליטה לרכוש אותה וסאלם מצא עצמו חוזר לספינת האם ומתמנה בסופו של דבר לנשיא ולמנכ"ל החברה.
"העולם התחיל להשתנות בשנים האלה", נזכר סאלם, "האינטרנט כבר בהחלט קרה, אבל הענן עדיין לא ממש המריא. אנחנו בחנו איך להמציא יכולות חדשות לעולם הענן. יש אמירה כזאת, שאסור לתת למהנדסים לתת שם למוצרים? אז כשבנינו פרויקט שנועד להיות שכבה מעל הענן, המהנדס שלנו אמר: 'מה שיש מעל העננים זה אוזון, אז בואו נקרא לזה O3. כי יש בו שלוש מולקולות חמצן'. ואני אמרתי: 'אוקיי, בואו נשתמש בזה'". מי היה מאמין שלימים, OpenAI תקרא לאחד ממנועי ה-AI המרכזיים שלה O3. ושגם במקרה הזה אף אחד לא יחשוב שזה שם מוצלח.
בשנים ההן תחום הגנת סייבר התחיל לפרוח, ככל שהמתקפות של ההאקרים הפכו משליחת וירוסים לפעולות שנועדו לפגוע בחברות ולהשיג רווחים כספיים. סימנטק הייתה אחת החברות המרכזיות בזירת ההגנה. "פיתחנו את הדור הבא של האבטחה, היינו באמת מובילי השוק הברורים. היינו החברה הראשונה שהביאה לשוק את טכנולוגיית מניעת אובדן הנתונים (DLP) ואני מאוד גאה במה שעשינו שם".
היו לך יעדים שאתה מרגיש שלא הצלחת להשיג?
"הדברים שאני מרגיש שהיינו צריכים לעשות בסימנטק הם הדברים שבסופו של דבר עשינו ב-Netskope (חברת אבטחת ענן אמריקאית שנחשבת לגמישה ויעילה - ט"ש). הייתי רוצה לבנות בסימנטק את מה שעשינו בנטסקופ. אז כשהמנכ"ל של נטסקופ אמר לי: 'היי, אני באמת חושב שאתה האדם הנכון להיות בדירקטוריון שלי כי אתה בונה את מה שאני רוצה לבנות', ידעתי שזה הדבר. אני חושב שהיינו צריכים להיות מסוגלים לבנות את העסק הזה בעצמנו".

סאלם היה אחד המנהלים המוערכים בתעשיית הסייבר. ב-2011 הוא אפילו מונה כחבר המועצה המייעצת של הנשיא ברק אובמה, וייעץ לו בתחום. אבל שנה לאחר מכן הוא עזב את סימנטק במפתיע. יום אחד החברה פשוט דיווחה שהוחלט על פיטורי סאלם ועל מינוי מנכ"ל חדש. אולי אפשר היה למצוא סימנים מוקדמים לכך בעובדה שמניית החברה צנחה באותה שנה, וזינקה מחדש עם חילופי הגברי. סאלם לא הגיב על האירוע ולמעשה מיעט להתבטא מאז. אבל עכשיו הוא אינו מתחמק.
מה היו נסיבות העזיבה שלך את סימנטק?
"ככל שהחברה נהייתה גדולה יותר, לי ולדירקטוריון היו נקודות מבט שונות. אני חשבתי שאם אתה לא צומח ומביא חדשנות, אתה לא תצליח. הדירקטוריון היה מודאג שאנחנו לא צומחים מספיק מהר ולכן הם רצו לקצץ בעלויות ומצד שני לשלם דיבידנדים למשקיעים. אני לא מאמין שאפשר לבנות חברת טכנולוגיה בצורה כזו. אני באמת רציתי להשקיע באבטחת ענן והם אמרו שהם רוצים להוציא פחות. אז אמרתי: 'זה לא אני. אם אני לא מחדש, אני לא אהיה'".
"ככל שהחברה נהייתה גדולה יותר, לי ולדירקטוריון היו נקודות מבט שונות. רציתי להשקיע באבטחת ענן והם אמרו שהם רוצים להוציא פחות. אז אמרתי: 'זה לא אני. אם אני לא מחדש, אני לא אהיה'"
איך ממשיכים אחרי אירוע כזה?
"אתה יודע, מכל דבר לומדים. כשהתחלתי בתפקיד המנכ"ל היו לנו 5,000 עובדים, וכשסיימתי היו בערך 21,000. העניין הוא שחברות גדולות לא נעות מספיק מהר, לוקח הרבה זמן לגרום לחברה להתיישר או לשנות כיוון, ואני רציתי לנוע הרבה יותר מהר. זו הייתה הלמידה הכי גדולה עבורי, וזו הסיבה שכאשר הייתי צריך לבחור בין להיות שוב מנכ"ל או להיכנס לתחום ההון סיכון, אמרתי – יודעים מה? אני רוצה לחזור לשורשים שלי, לחדשנות, להיות עם חברות זריזות בשלב המוקדם שלהן".
זה התחיל בהשקעות פרטיות של סאלם במספר חברות כמו של Atlassian, Cloudgenix, DocuSign, FireEye ו-ForeScout. "ביליתי אז הרבה זמן עם קרנות ההון סיכון בעמק. הכרתי את הקרנות TCV ו-Accel שהשקיעו בברייטמייל, היו לי חברים שם ובעוד קרנות. דיברתי עם כולם וניסיתי להבין טוב יותר הון סיכון. בסופו של דבר הבנתי שזה יהיה התחום, שבו אסיים את הקריירה שלי".

ב-2014, סאלם נעתר להפצרות מ-Bain Capital Ventures (BCV) והצטרף לקרן כשותף, מנהל המשרד בפאלו אלטו בעמק הסיליקון וראש תחום ההשקעות באבטחת סייבר. אולי סייעה לכך העובדה שמייקל קרופקה, השותף המנהל של הקרן, היה חבר לספסל הלימודים בדארטמות'.
BCV היא קרן ענקית שמנהלת השקעות בהיקף 160 מיליארד דולר, שביצעה עשרה סיבובי גיוס הון מאז הקמתה ב-2001 האחרון שבהם בהיקף 1.9 מיליארד דולר. הקרן עשתה 173 אקזיטים, שבהם 16 הנפקות מניות, ויש לה בפורטפוליו 234 חברות פעילות. בין השאר היא השקיעה בלינקדאין, Twilio, Docusign, Flywire, Signifyd ועוד רבות, ומאחוריה שורה של אקזיטים מרשימים.
Bain Capital Ventures היא זרוע השקעות ההון סיכון של Bain Capital, חברת השקעות שמנהלת נכסים בהיקף 185 מיליארד דולר ומתמחה בפרייבט אקוויטי, אשראי, השקעות אימפקט ועוד. מייסד החברה היה מיט רומני, מי שזכור כסנטור רפובליקני, מושל מסצ'וסטס ומועמד לנשיאות ארה"ב ב-2012. החברה השקיעה ורכשה מאות חברות, כמו רשת סטייפלס, ברגר קינג, דומינוס פיצה, דנקין דונטס, טויס-אר-אס, וורנר מיוזיק, וירג'ין אוסטרליה, וגם חברות ישראליות כמו ביוקאץ' (Biocatch), אינבוק (Invoke), ואפסטרים ביו (ObserveIT) שנוסדה בארה"ב על ידי יזמים ישראלים. ב-2012 היא הייתה בין המועמדות לרכישת פרטנר.
"אנחנו היינו המשקיע המוביל בחברה הראשונה של עופר בנגל ועכשיו אנחנו המשקיע המוביל בחברה החדשה שלו. אני חושב שזה באמת מראה את הקשרים שאנחנו בונים באזור ובתל אביב"
Bain Capital נולדה מתוך Bain & Company, פירמת הייעוץ והניהול, אחת משלוש הגדולות בעולם, שהיושבת ראש שלה לאורך שנים רבות הייתה הישראלית אורית גדיש.
כל זה בא להגיד שסאלם הצטרף לגוף השקעות בעל עוצמה והשפעה, שביקש להתרחב לעולמות הסייבר. ב-11 השנים שחלפו מאז סאלם בנה את פורטפוליו הסייבר של ביין. הוא חבר בעשרות דירקטוריונים של חברות סייבר ומכהן כיו"ר בחלק מהן. לדבריו, הריגוש הוא בללוות חברה מהשלבים הראשונים ועד שהיא עומדת על הרגליים. "אני בדירקטוריון של DocuSign מאז 2013 והגדלנו את החברה לכמעט 3 מיליארד דולר. זה מה שאני אוהב בלעבוד עם חברות קטנות. עכשיו אנחנו מתחילים עם דיילייט (Daylight Security) שהיא חברה קטנה, רק בהתחלה ואני מקווה שיום אחד נוכל להנפיק אותה לציבור".
דיילייט היא חברת סייבר ישראלית מתחילה, שטרם נחשפה לציבור. הליווי של סאלם הוא התחלה מבטיחה עבורה. "זה מסע ארוך. אני לא רוצה למזער את המורכבות של זה. אבל זו השאיפה שלי, זו הסיבה שאני עושה את זה והסיבה שאני אוהב את זה".
בכלל, חברות ישראליות הוא תחום ההשקעות שחביב על סאלם. לאורך השנים האחרונות הוא השקיע בישראל 1.2 מיליארד דולר. מתברר שההשקעה הגדולה ביותר של BCV אי פעם היא בחברת רדיס (Redis) של עופר בנגל ויפתח שולמן – 153 מיליון דולר במצטבר. "התחלנו את זה עם השקעה של 4 מיליון דולר. יש לנו את ההון להשקיע לאורך כל מחזור החיים בתקווה שיום אחד רדיס תהפוך לחברה ציבורית".
חברות ישראליות נוספות בפורטפוליו של סאלם הן ארמיס (Armis) של יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, דרים (Dream Security) של שלו חוליו, סבסטיאן קורץ וגיל דולב, חברת הפינטק גריין (Grain) שהקימו דור גולן, אהרון נבון, מיכל ביניש וניר גלאון, וכעת מצטרפות שתי חברות חדשות – דיילייט של חגי שפירא ואלדד רודיק וריברפול (Riverpool), חברה חדשה שהקים עופר בנגל.
"זה סיפור נהדר, נכון?" מחייך סאלם, "אנחנו היינו המשקיע המוביל בחברה הראשונה של עופר ועכשיו אנחנו המשקיע המוביל בחברה החדשה שלו. אני חושב שזה באמת מראה את הקשרים שאנחנו בונים באזור ובתל-אביב. בהחלט הגברנו את הקצב שלנו".

סאלם גדל בבית שדיבר ספרדית ובארה"ב הוא נתפס כבן לקהילה ההיספנית. בראיון פעם הוא אמר שמעולם לא חש מקופח, לדעתו פשוט כי הוא אינו נראה היספני. כשהיה ילד המשפחה עברה ללוס-אנג'לס והוא גדל כאמריקאי לכל דבר.
סאלם: "חברת התעופה אוויאנקה פתחו בלוס-אנג'לס משרד חדש, ואבא שלי שעבד בחברה נשלח לשם ב-1969 כדי לעזור להם לפתוח את המשרד. זה מה שהביא אותנו לארה"ב. למען האמת, ב-1974 הציעו לו לחזור לקולומביה ולקבל קידום אבל הוא אמר: 'אתם יודעים, אני שמח להישאר כאן, זה מקום נהדר למשפחה שלי'. אני חושב שזו הייתה החלטה חשובה, הוא פשוט ראה שזו הזדמנות טובה יותר עבורנו".
"יש לי כל כך הרבה חברים נהדרים בתל-אביב ואמשיך להשקיע ולשתף איתם פעולה בתקווה לבנות חברות ישראליות מדהימות ומצליחות. אתם יכולים לצפות שנעשה הרבה יותר"
סאלם אהב מתמטיקה ומדעים אבל גם חלם להיות שחקן פוטבול מקצועי. החלק הראשון הפך להיות הקריירה שלו ומהחלק השני הוא נותר אוהד ספורט מושבע. עד היום רוכב אופניים וגולש סקי נלהב.
יצא לך לבקר בבית-לחם?
"כן, ביקרתי בבית-לחם בפעם האחרונה לפני הקורונה, ב-2018 או 2019. אשתי מעולם לא הייתה בבית-לחם, אבל ביקרנו בירושלים ונהנינו מאוד. זו עיר מרתקת. היא עובדת ב-AWS (חברת הענן של אמזון - ט"ש) וכמה חברים המליצו לה על מדריך טיולים וזה היה ביקור די מרתק".
אפשר להניח שלקרן BCV יש תוכניות נרחבות לגבי השקעות בישראל. זה חלק ממגמה שהולכת ומתחזקת של קרנות אמריקאיות גדולות לחפש חדשנות וטכנולוגיה מחוץ לעמק הסיליקון. בתחום הסייבר ישראל היא האופציה הראשונה. עצם הראיון הזה, אפשר להניח, התאפשר כי ביין רוצה להיחשף בפני השוק הישראלי.
מהם התחומים שמעניינים אותך, כמשקיע הון סיכון?
"תראה, אני איש אבטחה. כלומר, הסיבה שאני משקיע ומגיע כל כך הרבה פעמים לישראל היא בגלל אבטחת מידע. ביחד עם רון מיאסניק, מנהל פעילות BCV בישראל, הייתי חלוץ בהיכרות לעומק עם ישראל ובהשקעות בישראל. אז בשבילי אבטחה היא בראש הרשימה".
זה תחום מאוד מסובך. מרבית האנשים לא מבינים מה זה סייבר ומה ההבדל בין החברות.
"אני מרגיש שכל סוג של שינוי יוצר הזדמנויות חדשות, גם בצד ההתקפי וגם בצד ההגנתי. התוקפים, אתה יודע, יכולים לנצל את הבינה המלאכותית טוב יותר מכל אחד אחר. אנחנו בצד ההגנתי מנסים להקדים ולהשתמש בכמה מהטכנולוגיות שהם מסוגלים להשתמש בהן. אז אני מזהה היטב את הדברים שאנחנו יכולים לעשות. יש לנו הרבה עבודה וזו הסיבה שאני נרגש מהחברות שאני משקיע בהן ומקווה שהן תמיד יהיו לפני התוקפים".
הסיפור של מכירת חברת הסייבר וויז (Wiz) לגוגל ב-32 מיליארד דולר ריגש רבים השנה, אבל גם הזכיר לנו את השאלה אם חברות ישראליות מצליחות צריכות להימכר לחברות אמריקאיות או לחתור להנפקת מניות בנאסד"ק. "השוק הישראלי הוא שוק שיכול לייצר חברות ציבוריות מצוינות ויש לכם כל כך הרבה דוגמאות נהדרות. אני תמיד רוצה שהחברות יגיעו להיות ציבוריות. ההנפקה היא לא סוף המסלול אלא אמצע המסע לבניית חברה ממש גדולה. אני חושב שאסף רפפורט עושה עבודה נהדרת והוא היה יכול להיות מנכ"ל חברה ציבורית נהדר. אבל במובנים רבים יש לך אחריות כלפי המשקיעים שלך והם קיבלו בסופו של דבר פי 30 יותר מההכנסות הנוכחיות שלהם. קשה לוותר על זה, נכון?"
"אמרתי לשותפים שלי שאנחנו צריכים להגביר מאמצים בשוק הישראלי, וזה בגלל יוצאי הצבא הרבים, שבונים את הקשרים ביניהם ויש להם גישה לאנשים ולטכנולוגיה. זה מצב ייחודי מאוד"
מנקודת המבט של המשקיע קשה לוותר אבל מנקודת מבט של האקוסיסטם הישראלי, אין ספק שהנפקות הן הרבה יותר טובות. האם חברות ישראליות יכולות בכלל לגדול כמו חברות אמריקאיות? אולי המודל הוא טכנולוגיה ישראלית עם מימון אמריקאי?
"אני חושב שתמיד אנחנו נראה שילוב בין קרנות הון סיכון ישראליות לאמריקאיות. חבר שלי, רמי קליש מפיטנגו, ביקש ממני פעם לדבר עם קבוצת יזמים ישראלים על בניית חברה ציבורית. אני חושב שהכל נמצא במעגל. תסתכל על האקוסיסטם הישראלי מאמצע שנות ה-90 ועד היום: החברות מתקדמות יותר, מתבגרות יותר, היו הצלחות מדהימות כמו צ'ק פוינט. אייל ולדמן עשה הצלחה גדולה עם מלנוקס, עכשיו אפשר לצפות שמה שנראה בישראל הוא הדור הבא של חברות, ויהיו בהן יותר הנפקות מניות מהדור הקודם. זו ההערכה שלי".
מה התוכניות שלך לגבי השקעות בישראל? אתה מחפש חברות נוספות?
"יש לי פגישה ממש עוד מעט עם יזם ישראלי, ואם זה יעבוד, אני כבר די מתרגש. אני מדבר כל שבוע עם שניים או שלושה יזמים ישראלים. התחום שלי הוא אבטחה אבל יש לי שותפים אחרים שעוסקים בתחום הבריאות והפינטק. אני בדרך כלל מבצע השקעה אחת או שתיים בשנה. טכנית אני לא יכול לעשות עשר כי אז אני אצטרך לשבת בעשרה דירקטוריונים בשנה וזה יהיה יותר מדי. אז אני מאוד סלקטיבי".
אחת הבעיות שמטרידות מאוד את הישראלים בתקופה הזו היא הדימוי של ישראל בעולם. זה מפריע לכם כקרן או לך באופן אישי?
"לא, לא, בכלל לא. אנחנו עושים היום בישראל יותר ממה שעשינו אי פעם. אני מצטער על מה שקרה ב-7 באוקטובר, זו טרגדיה נוראית. שלחתי הרבה הודעות לחברים שלי בישראל. אני מקווה שנשים את זה מאחורינו. יש משהו ייחודי בישראל, הסברתי את זה לשותפים שלי, שאמרתי שאנחנו צריכים להגביר מאמצים בשוק הישראלי, וזה בגלל יוצאי הצבא הרבים, שבונים את הקשרים ביניהם ויש להם גישה לאנשים ולטכנולוגיה. זה מצב ייחודי מאוד ולכן, אני מאוד בטוח לגבי מה שיצא מישראל בחמש עד עשר השנים הבאות. יש לי כל כך הרבה חברים נהדרים בתל-אביב ואמשיך להשקיע ולשתף איתם פעולה בתקווה לבנות חברות ישראליות מדהימות ומצליחות. אתם יכולים לצפות שנעשה הרבה יותר".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.07.25