הרצליה היא העיר הכי יציבה פיננסית בישראל, אחריה הערים חולון וראש העין ואילו תל אביב מדורגת רק במקום השישי – אלה חלק מהממצאים של מחקר שערכה חברת המידע העסקי Coface Bdi לדירוג היציבות הפיננסית של הרשויות והמועצות המקומיות לשנת 2025, והגיע לידי ynet ו"ממון".
החברה מדרגת את הערים הגדולות עם מעל 40 אלף תושבים, כך שחלק מהיישובים שנכנסו לדירוג השנה, לא בהכרח נכללו בדירוג אשתקד (למשל אור יהודה, שכללה ב-2024 כ-39 אלף תושבים). כמו כן, חלק מהערים והמועצות המקומיות היו מדורגות בשנה שעברה במקומות נמוכים יותר ולכן לא רואים אותן בטבלה (שכוללת דירוג של 43 יישובים).
על פי הדירוג, 5 הערים היציבות ביותר מבחינה פיננסית הן הרצליה, חולון, ראש העין, נס ציונה ורמת השרון. הרצליה וחולון מתחרות זו בזו בשנים האחרונות וראש העין ונס ציונה שומרות על יציבות בדירוג. רמת השרון טיפסה מהמקום ה-8 בשנה שעברה למקום החמישי השנה, ובכך הדיחה את רמת גן – שירדה למקום ה-12 בדירוג ב-2025.
תל אביב-יפו ומודיעין-מכבים-רעות ממשיכות לשמור על יציבות בדירוג במקומות השישי והשביעי, כאשר אשדוד קפצה למקום השמיני מהמקום ה-11 בדירוג הקודם. ראשון לציון ויבנה גם כן טיפסו במעלה הדירוג השנה לעומת אשתקד, ואילו כפר סבא ירדה למקום ה-11 לעומת המקום התשיעי ב-2024.
5 המועצות המקומיות והמועצות האזוריות היציבות ביותר מבחינה פיננסית הן כפר שמריהו, עומר, שליד באר שבע, סביון, גן רווה שליד ראשון לציון והמועצה האזורית תמר שבים המלח. 5 הערים שהגיעו למקומות האחרונים בדירוג היציבות הפיננסית, מרביתן במחוז צפון: כרמיאל, קריית ים, עכו ונוף הגליל. אחרונה – ירושלים.
המחקר בחן את כל אוכלוסיית העיריות והמועצות בישראל והתבסס על שימוש בשלושה מקורות מידע: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), דוחות כספיים מבוקרים של העיריות והמועצות ומאגרי המידע של חברת Coface Bdi. כדי לבחון חוסן פיננסי נבחרו מספר מדדים פיננסיים, המשקפים את יכולתן של עיריות ומועצות לעמוד בהחזר חובות. כמו כן, נבנה מדד של יעילות פעילות, שמשקף את יעילות ההתנהלות של עירייה או מועצה. מטרת העבודה הייתה לאתר את המועצות והעיריות בעלות הפרופיל של סיכון עסקי, חוסן פיננסי, מוסר תשלומים ויעילות הטוב ביותר.
בדירוג נכללו רשויות בדירוג סוציו-אקונומי הנע בין 4 ל-10. דירוג זה מבדיל בין האוכלוסיות החזקות לבין החלשות לפי נתוני הלמ"ס, ובוחן בין היתר את ההכנסה הממוצעת לנפש, רמת המינוע (סך כל כלי הרכב הפרטיים מחולק במספר התושבים), אחוז זכאים לתעודת בגרות, אחוז הסטודנטים, אחוז דורשי עבודה, יחס תלות ואחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה. יצוין שדירוג היציבות הפיננסית לא תמיד קשור לדירוג הסוציו-אקונומי, וייתכנו רשויות השייכות לאשכול נמוך – אך דירוג היציבות שלהן יחסית גבוה, ולהפך.
רועי מינקובצילום: bdiלדברי רועי מינקוב, מנכ"ל Coface Bdi, "מדד היציבות הפיננסית לרשויות מקומיות ומועצות בישראל נערך השנה על רקע מציאות כלכלית וביטחונית מאתגרת במיוחד. השנה, יותר מתמיד, ניכרת חשיבותם של ניהול פיננסי אחראי, תכנון יעיל ויכולת תגובה מהירה למצבי קיצון. המדד מאפשר לזהות מגמות, לאתר נקודות חוזק ולשפר תהליכים, כחלק בלתי נפרד מהמאמץ להבטיח ניהול מיטבי ברמה המקומית".
ארז כהן, שמאי מקרקעין ויו"ר לשעבר של לשכת שמאי המקרקעין בישראל, סבור כי הנתונים אינם רק עניין של דירוגי יציבות פיננסית, אלא בעלי השפעה ישירה על שוק הנדל"ן: "כאשר רשות מקומית עוברת תוך שנה מעודף תקציבי לגירעון, רמות ההתחייבות השוטפות שלה מזנקות בעשרות אחוזים, והעומס הפיננסי על התקציב גדל. כל אלו עלולים להתבטא בפועל בהאטה בהליכי תכנון, בקשיים בהקצאת משאבים לפרויקטים ובהיעדר ודאות מול יזמים. מבחינה שמאית, מדובר בנתונים שמעלים את רמת הסיכון העירונית ויכולים להשפיע על הערכת שווי קרקעות ונכסים באזור".
לדבריו, גם אם לא מדובר בשינוי תכנוני ישיר, השוק מגיב לנתונים כאלה דרך השפעה עקיפה על הביקושים ועל תחושת הביטחון של משקיעים ורוכשים. "כשיזם בוחן היתכנות לפרויקט נדל"ן, אחד הפרמטרים שהוא בודק הוא התפקוד של הרשות - כמה זמן לוקח לה להוציא היתר, האם יש סיכוי לתקיעות באמצע הדרך, איך נראים שירותי התשתית בעיר ועוד. רשות לא יציבה עלולה להפוך פרויקט למסוכן שמחייב תמחור זהיר יותר מצד שמאים".
ארז כהןעומר קורןדוגמה לכך ניתן לראות בירידות החדות בדירוג של ערים כמו כרמיאל (שצנחה מהמקום ה-18 ל-39), נוף הגליל (מ-30 ל-42), ומעלה אדומים (שירדה ממקום 27 ל-38): "אלו לא תזוזות שוליות, אלא תמרורי אזהרה. הירידות מעידות על טלטלה תקציבית שמחייבת בחינה שמאית מחודשת של הנחות יסוד: האם תשתיות יושלמו בזמן? האם יש ודאות תכנונית קדימה? כמה מסוכן להפוך את הקרקע הזו למנוע צמיחה?".
על ההגעה של בירת ישראל למקום האחרון הוא אומר: "בשל מצבה הכלכלי משרד הפנים מעביר לה תקציבי איזון. גם שווי הקרקעות בחלקים ניכרים בעיר נמוך וההכנסות מארנונה עדיין אינן גבוהות. ייתכן שבראייה עתידית רובע העסקים שנבנה בכניסה לעיר ישפר את יציבותה הפיננסית".
מצד שני, כהן מציין לטובה ערים כמו אשדוד ויבנה, שהצליחו לשפר את מיקומן בדירוג: "המשמעות היא התחזקות באיתנות הפיננסית ובניהול האחראי של הרשות וזה תורם גם לביטחון בשוק הנדל"ן המקומי. ברמה השמאית, זה בהחלט שיקול שיכול לתמוך בעליית ערך או לפחות ביציבותו. שמאות מקרקעין כיום לא עוסקת רק בשווי של מטר בנוי, אלא בהבנת מכלול התנאים הסביבתיים והעירוניים. דירוגי הרשויות הם כלי עזר חשוב, שבעיניי הופכים לחיוניים בשוק בלתי צפוי כמו זה של ישראל בשנים האחרונות", הוא מסכם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פורסם לראשונה: 00:00, 21.07.25
