שני אירועים משמעותיים שמתפתחים ממש בימים האלה עלולים לפגוע קשה כבר בקרוב מאוד בכלכלה הישראלית ובמשק, ולחייב ביצוע צעדים שיפגעו באזרחים, בחברות ובתקציב המדינה.
החלטת הממשלה על כיבוש עזה צפויה לעלות סכומי כסף עצומים. ההחלטה נושאת בחובה מחיר כבד מאוד לתקציב ותפגע כלכלית בכל אזרחי המדינה ובעשרות אלפי עסקים וחברות בארץ. מעבר לכך מתפתח כבר עיכוב בלתי סביר בגיבוש הצעת תקציב המדינה לשנה הקרובה והולך וגדל הסיכוי שלא ניתן יהיה לאשר את תקציב המדינה לפני שנת התקציב הבאה, 2026, ולהביא כחוק לאישורו עד לסוף חודש דצמבר השנה. המצב הזה עלול לגרום נזק עצום, כאשר שוב עלולה להתחיל שנה ללא תקציב מאושר ועם תקציב המשכי שפגיעתו במשק רבה מאוד.
שני הגורמים הללו אף עלולים להביא לקיצוצים גדולים בתקציב המדינה כבר השנה, ולהטלת מיסים חדשים בראשית 2026. גם האפשרות לעוד הפחתות דירוג אשראי על ידי חברות הדירוג המובילות בעולם, שצפויות לפרסם החלטות דירוג חדשות כבר סמוך לחגי תשרי, בתוך כחודשיים, נלקחת בחשבון וזו כבר התפתחות הרת אסון לכלכלת ישראל.
עד כה לא התקיים שום דיון בממשלה או בכנסת בהקשר לעלות הגבוהה מאד של כיבוש עזה, שעלולה להעיק קשות על תקציב המדינה ועל המשק, בשל גיוס רבע מיליון חיילי מילואים בתוך חודשים ספורים, עוד לפני סיום שנת התקציב הנוכחית. בכירים במשרד האוצר ומי שכיהנו בעבר בתפקידים בכירים ביותר בתחום הכספי בצה"ל ובמשרד הביטחון נוקבים כבר עתה בסכומי עתק לעלות ההתרחבות של המלחמה וכיבוש עזה, שאישר הקבינט הביטחוני בדיון מיוחד בסוף השבוע. גם בדיון הזה לא נדונה כלל העלות הכספית, מעבר כמובן לחשש הכבד מחיילים נפגעים רבים כתוצאה מהרחבת המלחמה.
על פי גורמים בכירים במשרד האוצר ובמערכת הביטחון, עלות גיוס המילואים הנרחב והשימוש בתחמושת מוערכת בכ-350 מיליון שקל ליום לחימה. המשמעות: כ-11-10 מיליארד שקל בכל חודש וכ-50-30 מיליארד שקל עד לסוף השנה (תלוי במועד תחילת הפעולה).
לממן מזון לעזתים
פרט לכך יהיה צורך שמדינת ישראל תוציא מתקציבה מיליארדי שקלים להקמת ערי מקלט למפונים מעזה ולהגדלת המימון לסיוע ההומניטרי לעזה. כבר ערב הפעולה נקבו בסביבתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בסכומים של 4-3 מיליארד שקל, שיידרשו כבר בקרוב להגדלת הסיוע לתושבי עזה וזאת מתוך תקציב המדינה. דהיינו: משלמי המיסים בישראל בעצם יממנו את המזון ותנאי המחיה ההומניטריים (מים, תרופות, דלק, חשמל ועוד) לתושבי עזה. זאת מעבר ל-670 מיליון שקל שכבר אושרו והוקצבו בשבועות האחרונים להגדלת הסיוע, חרף הכחשות שר האוצר תחילה בעניין.
העלות הצפויה לאחזקת השטח עם כיבוש עזה והשתלטות הצבא על הרצועה מוערכת על ידי בכירים במערכת הכלכלית בכ-15-10 מיליארד שקלים נוספים בכל חודש, מעבר לעלויות הלחימה והנזק למשק. המשמעות היא בלתי נתפסת: 180-120 מיליארד שקל בשנה.
גורם בכיר במשרד האוצר אמר ל-ynet כי הוצאות עתק כאלה צפויות להגדיל כבר השנה את הגירעון לשיעור של לפחות 6%-7% ובשנה הבאה להגדילו עוד. "קיים חשש שבחברות הדירוג, שכולן ממילא כבר קבעו תחזית שלילית לדירוג ישראל, לא יהססו בקרוב להוריד עוד את דירוג האשראי של ישראל לרמות של מדינות נחשלות יותר ממצבנו הנוכחי, שכבר בו הדירוג בחלק מהחברות מקביל למדינות לא מתקדמות כמו פרו, תאילנד וקזחסטן", התריע גורם בכיר באוצר.
גיוס מילואים נרחב יחייב כמובן תקציב עצום של הביטוח הלאומי לתשלומים למעסיקים של החיילים ולחיילים עצמם, בנוסף להוצאות גדולות שיידרשו חלילה לטיפול בנפגעים חדשים במלחמה נרחבת. אלפי עסקים ייפגעו בשל גיוס המילואים, כאשר על הנזק העקיף יהיה צורך לפצותם, הצמיחה תספוג מכה נוספת ויחד עימה יירדו הכנסות המדינה ממיסים והגירעון יגדל מחדש, דווקא לאחר שהייתה כבר מתחילת השנה התאוששות נאה בגביית המיסים (בעיקר ממיסי הרווחים הכלואים).
ואם לא די בכך – אין במשרד האוצר כעת ראש אגף תקציבים מכהן. יוגב גרדוס סיים את תפקידו סופית ביום רביעי האחרון ולפי שעה טרם אושר סופית בממשלה מינויו של ראש האגף המיועד, מהרן פרוזנפר, שהיה בעברו ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל. המצב הנוכחי בעייתי במיוחד, שכן אנו כבר באמצע אוגוסט ועדיין לא גובשה כלל הצעת תקציב המדינה ל-2026, כאשר בשנה רגילה אמורה הממשלה לאשר את התקציב המורכב כבר במהלך יולי, ואף להביאו לקריאה ראשונה בכנסת ערב פגרת הקיץ.
גורם בכיר באוצר אמר ל-ynet כי במצב הפיגור העצום הנוכחי בדיוני התקציב קיים ספק רב אם ניתן יהיה לאשרו בשלוש קריאות בכנסת לפני 31 בדצמבר, והמשמעות תהיה שוב תחילת שנת תקציב ללא תקציב מדינה מאושר כחוק ועם תקציב המשכי לא אקטואלי שיגרום נזק רב למשק ועלול גם הוא לתמוך בהורדת דירוג אשראי לישראל. "הדבר מעיד על חוסר רצינות בניהול כלכלת ישראל על ידי הממשלה דווקא בעת החירום הזאת", אמר אותו גורם.
הגזירות החדשות בפתח
ובינתיים, תקציב המדינה הנוכחי צפוי להיפרץ כבר בימים הקרובים, כדי לאפשר את העברתם של לפחות חלק מ-42 מיליארד השקלים הנוספים שאישרה הממשלה להקצות למערכת הביטחון בעקבות המלחמה עם איראן. שר האוצר העריך אמנם בשבוע האחרון שהגירעון בתקציב יגדל רק לכ-5% (לעומת 4.9% כיום), אולם כל המומחים, כולל גורמים בכירים באוצר ובבנק ישראל, כבר הביעו בדיונים פנימיים חשש שהגירעון יתקרב השנה, עוד לפני הרחבת המלחמה לכיבוש עזה, לכ-6%.
בכל מקרה על הציבור הישראלי להפנים כבר עכשיו כי יש מחיר כבד לעלות המלחמה לכיבוש עזה, גם אם בשלב הראשון רק חלקית. צעד כזה יחייב הטלת גזירות ומיסים חדשים, הארכת הקפאת מדרגות המס וקיצוצים נרחבים קשים בתקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה, התשתיות ועוד.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.08.25
