החלטה שקיבלה לאחרונה מועצת מקרקעי ישראל – הגוף הממשלתי שקובע את מדיניות ניהול הקרקעות במדינה – מפלה בניגוד לחוק בין דם לדם, ופוגעת קשות במשפחותיהם של חללי פעולות האיבה.
ההחלטה, שהתקבלה ביוני האחרון, מעניקה פטור מדמי רכישה במקרה של קניית נחלה במושב או בקיבוץ לאלמנות ולהורים של חללי כוחות הביטחון. כאשר "כוחות הביטחון" מוגדרים בהחלטה "מי ששירתו בצה"ל, משטרה, שב"כ, מוסד או שב"ס, בסדיר, בקבע או במילואים".
אלא שלמרות העובדה שחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה משווה בין זכויותיהן של משפחות נפגעי פעולות איבה, לבין אלה של משפחות חללי כוחות הביטחון – החלטת מועצת מקרקעי ישראל הותירה את משפחות נפגעי פעולות האיבה מחוץ למעגל ההטבה.
דמי רכישה הם תשלום שיש לשלם לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), עבור הזכות לקבל את מלוא זכויות הבנייה למגורים – הקיימות והעתידיות – בנחלה שנקנתה. מדובר בסכום שנע בין 20%-33% משווי הקרקע של חלקת המגורים, ויכול להגיע למאות אלפי שקלים ואף יותר מזה.
לאחרונה התקבלו ב"ארגון נפגעי פעולות איבה" תלונות של משפחות, שמצאו את עצמן מופלות קשות בעקבות ההחלטה החדשה. כך, למשל, באחד המקרים אלמנה, שבעלה ואבי ילדיה נרצח בפיגוע טרור בתל-אביב, נדרשה לשלם דמי רכישה עבור רכישת הקרקע בקיבוץ מגוריהם.
"אני רוצה למכור משק", סיפר אב שכול מאזור השרון, שבתו נרצחה בפיגוע התאבדות בתל-אביב. "על פי חוק התגמולים, כל ההטבות והזכויות שלי כמשפחה נפגעת פעולות איבה זהות לאלה של משפחות חללי צה"ל. אבל עכשיו מועצת מקרקעי ישראל לא הכלילה אותנו בהחלטת הפטור, ודורשת ממני לשלם דמי הסכמה עבור המכירה".
"ההחלטה הזו פשוט מנוגדת לחוק", קורא יעקב ספיר ממושב צפריה, שבתו תמר ספיר-קרליבך (24) ז"ל נרצחה ב-1994 בפיגוע התאבדות באוטובוס קו 5 ברחוב דיזנגוף בתל-אביב. "כבר לפני 30 שנה ניהלתי מאבק בנושא השוואת הזכויות – אז זה היה בעניין הפנסיה של אשתי – וניצחתי בו. גם עכשיו אני לא מתכוון לוותר בנושא הזה. פניתי כבר במכתבים לחברי כנסת ולשרים, ועידכנתי את הייעוץ המשפטי של תנועת המושבים. לא ייתכן שאנחנו נופלה לרעה בצורה כזו".
מי שפועל במרץ לשינוי המצב ולהשוואת התנאים כחוק הוא עו"ד רועי כהן, מנכ"ל "ארגון נפגעי פעולות איבה", שכבר פנה ללא מעט גורמים בנושא. "זה ממש לא סביר להפר חקיקה ראשית של הכנסת שמעניקה את הזכות לאלמנות טרור, בדיוק כמו לאלמנות נפגעי צה"ל", כתב ליעקב (ינקי) קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, בנושא אלמנתו של הנרצח בפיגוע בתל-אביב.
"הארגון שומר לעצמו את הזכות לנקוט בכל האמצעים החוקיים והמשפטיים העומדים לרשותו, לרבות פנייה לערכאות משפטיות, על מנת להפסיק את האפליה הבוטה ולתקן את העוול", כתב עו"ד כהן. עו"ד כהן פנה גם למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר ולממלא מקומו צבי כהן, כמנהלי הגוף האחראי על הטיפול בנפגעי פעולות האיבה ובני משפחותיהם, וביקש מהם לפעול בנושא.
בעת קבלת ההחלטה שימש חבר הכנסת יצחק גולדקנופף כשר השיכון, והוא זה שישב בראש המועצה. אלא שזמן קצר לאחר קבלת ההחלטה התפטר גולדקנופף מהממשלה על רקע אי-קידום חוק ההשתמטות, והשר חיים כץ מונה כממלא מקומו במשרד השיכון.
מטעמו של השר כץ נמסר: "הנושא יעלה בישיבת המועצה הקרובה, וייבחן".
