מדד המחירים לצרכן לספטמבר, שיפורסם היום (רביעי), צפוי להיות נמוך - ככל הנראה סביב אפס אחוז. בחודש המקביל אשתקד נרשמה ירידה של 0.2%, ובמקרה כזה ייתכן שהמדד השנתי שוב יעלה לכ-3%, הרף העליון של יעד האינפלציה שקבעה הממשלה. עם זאת, מדד נמוך עשוי לפתוח פתח לתרחיש נדיר למדי. גורמים במשק אמרו ערב החג כי בנק ישראל עשוי להפתיע, לנוכח האווירה הציבורית והמצב הכלכלי עם סיום המלחמה, ולסטות ממועד החלטת הריבית הרשמי שנקבע ל-24 בנובמבר. לפי ההערכות, הבנק עשוי לשקול הורדת ריבית מוקדמת בהחלטה חריגה, כפי שעשה בעבר במצבים דומים.
גורמים בכירים במשק לא מוציאים מכלל אפשרות שבנק ישראל ינסה לשחרר מעט את טבעת החנק מהציבור. "כבר קרה לפני שנים שבנק ישראל נרתם לאושש את המשק במצבים חריגים בהפחתת ריבית שלא במועד ההחלטה שנקבע. ניתן להעריך שיהיו מחשבות כאלה בבנק ישראל גם עכשיו", אמר ל"ממון" גורם כלכלי בכיר במשק.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "על רקע השמועות בנושא, נבהיר כי החלטת הריבית הקרובה מתואמת ל-24 בנובמבר. על אף שלבנק ישראל שמורה הזכות לקבל החלטות ריבית גם מחוץ למניין, סוגיית הקדמת ההחלטה אינה על הפרק".
באוקטובר 2008, למשל, בעיצומו של משבר הסאב-פריים בעולם, הפחית הנגיד דאז פרופ' סטנלי פישר המנוח את הריבית בחצי אחוז באופן מפתיע ופתאומי, שלא במועד שנקבע להחלטת ריבית. הריבית ירדה אז לשיעור של 3.75%. יצוין שגם בנקים מרכזיים אחרים בעולם פירסמו בשנים האחרונות מדי פעם החלטות ריבית שלא במועדן, כמו במשברי הסאב-פריים ומגפת הקורונה.
בבנק ישראל כמובן לא יאשרו או יכחישו אפשרות כזאת, שכן לא נהוג להתבטא בנושא החלטות ריבית עתידיות, אולם בכירים במשק וגם במשרדי האוצר והכלכלה סבורים שידונו שם בימים הקרובים בצעד הנדיר. יצוין שהריבית בישראל לא הופחתה מאז 1 בינואר 2024.
מדד ספטמבר אשתקד ירד ב-0.2% ולכן כל מדד שיהיה גבוה מהשיעור הזה יעלה את שיעור האינפלציה השנתי מזה הנוכחי, שעומד על 2.9%, בתוך היעד שקבעה הממשלה לשנת 2025. למרות זאת יש במשק גורמים רבים, בהם התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר ולשכות רו"ח ויועצי המס והתאחדות הקבלנים, שסבורים שבנק ישראל יוריד כבר בהחלטה הקרובה את הריבית במשק ברבע אחוז לשיעור של 4.25% שהם 5.75% ריבית פריים.
עוד התפתחות, שקשורה ישירות להפסקת המלחמה, היא דיונים שיתחילו מיד אחרי החג, בצמרת משרד האוצר, ביוזמת השר בצלאל סמוטריץ', שכבר רמז לאחרונה לאפשרות שתיפתח לקראת תחילת שנת 2026: ביטול החלטות קודמות להקפאת מדרגות המס וקצבאות הביטוח הלאומי גם לשנת 2026 וביטול העלאת תשלומי הביטוח הלאומי שאמורות להימשך גם בשנת התקציב הבאה.
דמי הביטוח הלאומי הועלו בהוראת שעה לשנתיים. בדרגת השכר המופחתת הועלו דמי הביטוח הלאומי מ-0.40% ל-1.04% ושיעור מס הבריאות הועלה מ-3.10% ל-3.24%. בדרגת השכר הגבוהה עלה תשלום הביטוח הלאומי בשיעור מצומצם מ-5.16% ל-5.17%. עוד נקבע כי עבור עצמאים עד הכנסה של 7,522 שקל ייגבו 4.47% דמי ביטוח לאומי. כתוצאה מהשינויים שכיר שילם בשנה עוד 576 שקל ועצמאים עוד יותר מאלף שקל. העלאות והקפאות אלה, שהיו תקפות לכל תושבי המדינה, הביאו לחיסכון בתקציב של מיליארדי שקלים בשנה.
נודע שבאוצר יבדקו כבר בשבועות הקרובים האם אפשר יהיה לבטל את הקפאת מדרגות מס ההכנסה, מדרגות מסי הנדל"ן וקצבאות הביטוח הלאומי ל-2026, לאור הקיטון המשמעותי הצפוי בהוצאות הביטחון עם סיומה של המלחמה לאחר שנתיים שעלו למשק ולמדינה מאות מיליארדי שקלים.
