שני התחומים הכלכליים שנפגעו יותר מכל בשתי שנות מלחמת 7 באוקטובר נושקים לזה לזה: התעשייה הישראלית והיצוא. הנזקים בשנתיים האחרונות נאמדים במיליארדי דולרים. לכן, כאשר המלחמה הסתיימה, ובתקווה שלא תתחדש בקרוב, לאור האתגרים הכלכליים והמדיניים שחוותה ישראל בשנתיים האחרונות, פנו בימים האחרונים ראשי התאחדות התעשיינים לממשלה והציגו לה תוכנית לאומית מקיפה לשיקום התעשייה והיצוא והעלאתם על דרך המלך.
היקף התוכנית מגיע לסכום של 1.25 מיליארד שקל, כאשר המטרה היא לחזק כבר בהקדם את היצוא הישראלי. נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר ל-ynet ו"ממון", כי "משוכנעים שניתן יהיה באמצעות התוכנית המיוחדת של אחרי המלחמה להבטיח את הייצור והיצוא הישראליים לשנים הבאות".
השנים האחרונות הציבו בפני מדינת ישראל אתגרים כלכליים מורכבים, שנבעו משילוב של לחצים ביטחוניים, סנטימנט בינלאומי שלילי ופגיעה במותג "ישראל" בשוקי חוץ. על רקע פגיעה בפעילות היצוא, המהווה כ-28% מהתמ"ג הישראלי ומהווה את מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, גיבשו מכון היצוא והתאחדות התעשיינים את תוכנית "פסגות". התוכנית נועדה לנצל את המומנטום שנוצר עם הפסקת האש והחזרת החטופים, כדי להחזיר את היצוא למסלול של צמיחה, לתמוך ביצואנים ולהבטיח את חוסנו של המשק הישראלי בטווח הבינוני והארוך.
התוכנית, שמהווה מהלך לאומי מקיף לעידוד וקידום היצוא, בתקציב כולל של כ-1.25 מיליארד שקל שיתפרס על פני השנים 2026–2031, הוגשה בסוף השבוע על ידי מכון היצוא והתאחדות התעשיינים לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת על מנת שיעגנו אותה כתוכנית עבודה סדורה בשנים הקרובות.
ד"ר תומר: "היצוא הינו מנוע הצמיחה המרכזי במשק המאפשר את פריחתה של כלכלת ישראל. לצערנו בשנתיים האחרונות חווה היצוא פגיעה משמעותית ונסיגה בהיקף שיתופי הפעולה הבינלאומיים, ועל כן מדינת ישראל חייבת לנקוט צעדים משמעותיים כדי לפצות על ההפסדים והפגיעה במותג הישראלי וכדי להבטיח מעגל שותפות סחר ליצוא יציב תחת תרחישים שונים. אנו מאמינים כי יישום הצעדים המוצעים בתוכנית יביא להכפלת היצוא – לא פחות מכך - בתוך חמש שנים והגשמת מטרות התוכנית כולן וקוראים לממשלה לאמצה בהקדם".
אבי בלשניקוב, יו"ר מכון היצוא, הוסיף: "היצוא הישראלי מהווה כ-30% מהתמ"ג ועל כן הוא עוגן צמיחה מרכזי למשק. היחס השלילי במקומות רבים בעולם כלפי מדינת ישראל שמתרחב לצערנו הרב ובמיוחד בחודשים האחרונים, מביא לפגיעה הולכת ומעמיקה בייצוא ובתעשייה הישראלית ולכן יש לשנות באופן אפקטיבי את המגמה המדאיגה. תוכנית זו עשויה להוביל להיפוך המגמה ולממש את הפוטנציאל הגדול הטמון של התעשייה והיצוא הישראליים".
זירה גלובלית
מטרת התוכנית היא להכפיל את היקף היצוא הישראלי, באמצעות מסגרת תמיכה רב-שנתית, רחבת היקף וממוקדת תוצאות, שתאפשר לחברות ישראליות להרחיב את פעילותן הבינלאומית, לחדור לשווקים חדשים, לחזק קשרים קיימים ולהתחרות בתנאים משופרים בזירה הגלובלית. זאת, גם בתקופות של חוסר יציבות גיאו-פוליטית.
דגש מיוחד ניתן בתוכנית לחברות קטנות ובינוניות, הנתקלות בקשיים משמעותיים בגיוס מימון, שיווק, רגולציה וגיוס לקוחות. כמו כן, התוכנית נועדה לשקם את תדמית ישראל כשותפה עסקית אמינה, חדשנית ומובילה בתחומיה.
אלו הם מרכיבי הליבה של התוכנית:
קרן שיווק ליצואנים – קרן ממשלתית בהיקף של כ-200 מיליון שקל לשנה, שתוקם כדי לסייע במימון תוכניות שיווק בינ"ל, תערוכות, גיוס סוכנים מקומיים, פיתוח מוצר מותאם, קמפיינים דיגיטליים, שימוש בכלי בינה מלאכותית ועוד. הקרן תסבסד עד 80% מההוצאות המאושרות, בהתאם לגודל החברה.
רון תומרצילום: טל שחרתוכנית "צמיחה לעולם" – מימון השתתפות בתערוכות, משלחות וכנסים בחו"ל עבור חברות מתחומי ההייטק, בריאות דיגיטלית, אגרו-פודטק, תעשייה מתקדמת ועוד. התוכנית נועדה לעודד חשיפה גלובלית והרחבת הפעילות העסקית.
סיוע בפיילוטים לחו"ל – מימון שיתופי פעולה ראשוניים מול גופים זרים לצורך הוכחת היתכנות, כניסה לשוק חדש, או שיווק מוצר. הפיילוטים ילוו על ידי נספח כלכלי ויועץ שיווקי ייעודי.
תוכנית "שגרירים עסקיים" – קליטת עובדים ממדינות יעד נבחרות להתמחות בחברות ישראליות לתקופה של 12-6 חודשים, לצורך העמקת ההיכרות עם החדשנות הישראלית ויצירת רשת קשרים בינ"ל של "שגרירים עסקיים" שישובו לארצותיהם ויקדמו את ישראל.
תערוכות בינלאומיות – השתתפות בכ-35 תערוכות מובילות בעולם בכל שנה עם סבסוד של עד 80% להוצאות החברות, ליווי והכנה מקצועית, לרבות עבור חברות שבוחרות להציג בנפרד מהביתן הישראלי.
משלחות עסקיות – ארגון של כ-200 משלחות בשנה, כאשר 1,000 חברות ישתתפו בהן, לסקטורים ויעדים נבחרים, לצורך פיתוח שווקים חדשים, יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים וחיזוק הקשרים הכלכליים.
כנסים מקצועיים בארץ ובחו"ל – ייזום והפקת כנסים בתחומים נבחרים (בריאות, סייבר, ביטחון, אגרו-טק), עם תמיכה במימון והכוונה לחברות הישראליות.
מהלך שיווקי ותקשורתי לאומי – קמפיינים, פרסום, הדרכות והנגשת מידע ליצואנים, להבטחת חשיפה רחבה לתוכנית ולעידוד השימוש בה מצד חברות קיימות וחדשות בזירת היצוא.
צוות היגוי ובקרה – הקמת גוף בין-משרדי של משרד הכלכלה, מכון היצוא והתאחדות התעשיינים, לניהול, פיקוח, עדכון שוטף והתאמת התוכנית לשינויים בשטח.
צירי הפעולה
התוכנית תפעל באמצעות הרחבת התמיכה ביצואנים קטנים ובינוניים; שיקום תדמית ישראל – מהלך הסברתי-שיווקי רחב היקף למיצוב מחדש של "מותג ישראל" בזירה הבינלאומית; חיזוק תשתיות היצוא במדינות יעד – תגבור מערך הנספחים הכלכליים, בין היתר באמצעות צוותים מקצועיים מקומיים; שיתופי פעולה עם מדינות ידידותיות (Friend-Shoring) לבניית שרשראות אספקה בטוחות ואיתנות; גיוון שווקים – התמקדות במדינות פחות רגישות פוליטית, כמו הודו, אפריקה, דרום אמריקה ומזרח אסיה. והנגשת מידע, מימון והדרכה לחברות.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.10.25
