כדי לשמור על גירעון שלא יעלה על 4.5% מהתוצר המקומי ב-2025 נגזרו על הציבור הישראלי גזרות מיסוי קשות. מס ערך מוסף הועלה מ-17% ל-18%, מדרגות מס ההכנסה ורוב הקצבאות ונקודות הזיכוי (המקטינות את חבות המס) לא הותאמו ולא עודכנו בשיעור האינפלציה, למדרגת המס הגבוהה ביותר נוסף מס ייסף על הכנסות מהון, והועלו גם (בשיעורים צנועים) דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
האוצר גם העביר בכנסת חוק מיוחד למיסוי רווחים לא מחולקים של חברות פרטיות, עם אופציה לתשלום מס רווחים מוקטן במהלך 2025. מכת מיסוי כבדה זו הגדילה את הכנסות המדינה בעשרות מיליארדי שקלים ומימנה מעל למחצית מהתוספות לתקציב הביטחון המתרחב. מוקדם להתנבא, אך נראה שבסיום 2025 יהיה הגירעון בתקציב קרוב ל-4.7% מהתוצר ואפשר שהיחס בין החוב הממשלתי לתוצר ייבלם במרחק נגיעה מ-70%.
במבט קדימה ברור לכל - לא רק לכלכלנים ופקידים - שנדרש בדחיפות תוואי חדש לתקציב לשנה הבאה ולזו שאחריה. התחזיות מלפני שנה כבר לא רלוונטיות ולא מציאותיות. אלא שממשלת נתניהו, כהרגלה, לא מתכוונת לגבש בשבועות הקרובים הצעת תקציב ל-2026 ובכך דוחקת את משרד האוצר, ובמיוחד את הדרג המקצועי שלו, לפינה. מה גם שמעל להיסוסים התקציביים מרחפת עננה כבדה של שנת בחירות והרצון של הקואליציה להיטיב עם העם. להיטיב ומהר.
בסוף השבוע שעבר תפס איפה האוצר יוזמה משלו ופירסם לקט של הצעות האמורות להיכלל בחוקי תקציב 2026, כשהיעד הוא גירעון שלא יעלה על 3.5% מהתוצר. ההצעות לא מגובשות לכדי תקציב המדינה; הן נראות כגישושים ראשוניים. בין השאר מציע האוצר להשאיר על כנו את אי-העידכון של מדרגות מס הכנסה, של קצבאות ונקודות זיכוי ואת ההעלאה של שיעור מע״מ. אז איפה הצ׳ופר? רובו ככולו מצטמצם לקידום מדרגת מס שולי של 31% מהכנסה חודשית ברוטו של 16 אלף שקלים ל-19 אלף שקלים. התוספת לנטו תגיע לכ-300 שקלים.
לא צריך להיות מומחה ברזי המיסוי כדי להבין שה״ריווח״ הנ״ל של מדרגות מס ההכנסה רחוק מלהחזיר את הנטו של השכיר הממוצע לרמתו מלפני המלחמה. בשעה שהתוספת לנטל המסים הכולל תסתכם בשנה הבאה ב-20 מיליארדי שקלים, ההקלה המוצעת מסתכמת ב-5 מיליארד שקלים בלבד.
האם יש דרך אחרת להגדיל את הנטו של הציבור? אכן, יש. במקום לשנות את מדרגות מס הכנסה, מהלך לא רצוי בשנת מלחמה, עדיף לבטל את העלאת מס ערך מוסף (הנחשב למאוד רגרסיבי, כלומר מעמיק את הפערים) ולהחזיר את ההצמדה האוטומטית של מדרגות המס ונקודות הזיכוי לאינפלציה; זו נורמה המעגנת את השקיפות והיציבות של מערכות המס.
את הכסף החסר לאיזון (יחסי) של התקציב ל-2026 ניתן לגבות מקיצוץ מיידי של 50% לפחות בכספים קואליציוניים, מריסון תקציב הביטחון לסכום הנע סביב 100 עד 110 מיליארדי שקלים ומביטול הטבות המס המיותרות לקרנות השתלמות, שאף אחד לא משתמש בהן למימון השתלמות. ומעל לכל, להגיע להסדר מדיני שיפתח עידן חדש בכלכלה, בחברה ובביטחון.
למדינת ישראל דרוש לשנה הבאה תקציב אמיץ ואחראי, לא אלתור פוליטי.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.11.25
