מרתון החקיקה שהתנהל במליאת הכנסת רגע לפני היציאה לפגרת הבחירות הוביל לחקיקה של שורת חוקים כלכליים וצרכניים שישפיעו בקרוב ישירות על כיסו של הצרכן הישראלי.
אולם, לצד חגיגת ההישגים מחוקים שלקח זמן רב לקדם שררה גם אכזבה קשה במשרד האוצר וברשות המסים: רפורמות מבניות קריטיות, שהיו מוכנות לקריאה שלישית אחרי עבודה קשה בועדות הכנסת, והיו עשויות להכניס מיליארדים לקופת המדינה, ננטשו מאחור ונקברו – לפחות עד האביב הבא.
צילום: שאטרסטוק
עזרה לעסקים הקטנים - הישג לבנק ישראל
ההישג המרכזי של הלילה שייך לבנק ישראל ומשרד האוצר, שעמלו שנה שלמה על חוק מאגרי האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. החוק, שאושר לבסוף באחת בלילה, נועד לטפל בכשל מבני עמוק: כיום, כ-92% מהעסקים הקטנים נוטלים אשראי מהבנקים, ו-83% מהם שבויים לחלוטין בבנק הספציפי שבו מתנהל חשבונם. מאגר המידע החדש יגביר את התחרות, ועל פי ההערכות יוביל לחיסכון של לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה לעסקים ולהורדת הריבית על האשראי ב-1% לפחות. בנוסף, נקבע כי תקופת הרישום של נתוני אשראי שליליים תקוצר מ-3 שנים לשנה אחת בלבד, כדי לאפשר לציבור להתאושש מהר יותר מאינדיקציות פיננסיות שליליות.
אושר: החוק שיילחם בעוקץ הטלפוני
בשורה צרכנית דרמטית נוספת הגיעה בדמות אישור התיקון לחוק הגנת הצרכן, שהובילה ח"כ מירב כהן. החוק החדש מחייב עסקים להקליט כל שיחת מכירה טלפונית בעסקה ששווייה עולה על 750 שקל, לשמור את ההקלטה למשך שנתיים ולמסור אותה לצרכן בחינם בתוך 10 ימי עסקים. אם העוסק לא יספק את ההקלטה, גרסת הצרכן תיחשב אוטומטית כנכונה. מדובר בשינוי יסודי במאזן הכוחות מול "העוקץ הפיננסי" הטלפוני, המייצר לפי נתוני הרשות להגנת הצרכן נזק של חצי מיליארד שקל בשנה, בעיקר לאוכלוסיית הגיל השלישי. החוק יחול על ענפים מועדים כמו החזרי מס, תיווך הלוואות וטלמרקטינג, ובאופן תקדימי גם על בנקים וחברות ביטוח. מי שיפר את החוק מסתכן בקנס של 14,750 שקל לעוסק פרטי ו-26,500 שקל לתאגיד.
לפתוח את השוק לייבוא מקביל
במקביל, אושר חוק "מה שטוב לארה"ב – טוב לישראל" שהוביל שר הכלכלה ניר ברקת. החוק אמור לפתוח את השוק המקומי למוצרים בעלי תקינה פדרלית אמריקאית ויאפשר לייבא, לייצר ולשווק אותם בישראל ללא חסמים רגולטוריים מקומיים. הרפורמה תיושם בפעימות, כאשר הפעימה הראשונה, שתתחיל ב-2027, תכלול מוצרי תינוקות, צעצועים, עגלות, מיטות ילדים וחומרי ניקוי.
חוק הותמ"ל: פינוי בינוי מהיר
בגזרת הנדל"ן והסביבה אושר חוק הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור) כהוראת שעה. הותמ"ל, שמתפקד כקטר התכנון המרכזי של המשק ומקדם כיום כ-228 אלף יחידות דיור, ימקד את עיקר כוחו בחיזוק יישובי קו העימות בצפון ובערי הדרום (בהן אשקלון ונתיבות), לצד קידום עשרות אלפי יחידות דיור במסלולי פינוי-בינוי במרכזי הערים – צעד שאמור להגדיל את ההיצע ולתמוך בירידת המחירים. כמו כן, אושר חוק אסדרת פסולת בניין, שנועד למגר את תופעת ההשלכה הפיראטית של 7.3 מיליון טונות פסולת בשנה. החוק משנה את המודל הכלכלי בענף וקובע כי התשלום למובילים יותנה אך ורק בהגעת המשאיות לאתר מוסדר ומנוטר. לראשונה, מעגן החוק חובת רישוי, קביעת כללים לטיב השירות, וניטור רציף.
החוקים שנתקעו
לצד רשימת החוקים המכובדת שעברו, במשרד האוצר וברשות המסים שרר בבוקר יום שישי כעס עצום. רבות מהרפורמות הכלכליות המבטיחות ביותר, שהיו מוכנות לאישור בקריאה שלישית, נתקעו ונזנחו ברגע האחרון. "רק בגלל שהחקיקה הדתית והפוליטית תפסה את כל סדר היום של השבוע האחרון, הכנסת הזו שמה מאחור את החקיקה הכלכלית", הטיחו גורמים כלכליים בכירים.
בין המהלכים שטורפדו, למרות הבטחות מפורשות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נמצאים חוק הבנקאות הפתוחה, הסדרת קרנות הגידור, והמיסוי המעודכן על סיגריות אלקטרוניות – שהיה אמור לצמצם את העישון בקרב בני נוער ולהכניס מיליארד שקל למדינה. הפספוס הגדול ביותר, שיעלה לציבור בזמן יקר ובכסף, הוא דחיית הרפורמה להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות שנועדו לטפל במכת הפקקים הלאומית.
סדר עדיפויות
"הכנסת העדיפה לחוקק במשך יממות שלמות את חוקי העריקים, חוק הכשרות וחוק התקשורת", סיכם גורם בכיר באוצר בטונים צורמים. "כל הגחמות של המפלגות החרדיות שמזיקות לתקציב ולמשק, כמו חוקי אי-מעצר העריקים וחוק לומדי תורה, הועדפו על פני רפורמות מבניות קשיחות שגובשו במשך שנה שלמה ולמעשה ירדו לטמיון".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.07.26
