לימפומה של תאי המעטפת (MCL) היא סוג נדיר של לימפומה שאינה הודג'קין (NHL) המתפתחת בתאי B, שמקורם באזור המעטפת של זקיקי בלוטות הלימפה. מדובר בגידול ממאיר, הנוטה להתפשט במהירות, אך מהלך המחלה משתנה בין החולים: בעוד אצל חלקם המחלה נחשבת לכרונית ומתנהלת בקצב איטי יחסית, אצל אחרים היא אגרסיבית ודורשת התערבות טיפולית מהירה.
מערכת חיסון בגופנו מגינה עלינו מפני זיהומים ומחלות. אחד המרכיבים המרכזיים במערכת הוא בלוטות הלימפה, המכילות תאי דם לבנים מסוג B. תאים אלה מאורגנים במבנה מיוחד, שנקרא ״זקיק לימפתי", ובו שני חלקים עיקריים: האחד הוא מרכז נבט – ובו עוברים תאי ה־B שינויים והתבגרות כדי שיוכלו לייצר נוגדנים. החלק השני הוא מעטפת הזקיק – טבעת חיצונית של תאי B בוגרים, שאינם פעילים, אבל מצויים בהמתנה לפעולה באם יתגלו פולשים לגוף. אלא שבמקרים נדירים תאי המעטפת הללו עלולים לעבור שינוי גנטי, שגורם להם להתחלק ללא בקרה ולהצטבר בבלוטות הלימפה, במוח העצם, בטחול ולעיתים גם באיברים אחרים. מדובר במצב נדיר וממאיר, שנקרא לימפומה של תאי המעטפת (Mantle Cell Lymphoma – MCL). בישראל מאובחנים בכל שנה כ־1,659 חולים עם לימפומה שאינה הודג'קין, מתוכם כ־5% (כ־80 חולים) יאובחנו עם MCL. בשל נדירותו היחסית של סוג זה ואבחונו המדויק, נדרש ניסיון וידע ספציפי בתחום ההמטולוגיה האונקולוגית.
ד"ר אברהם אביגדור, מנהל שותף של המערך להמטולוגיה, טיפול תאי והשתלות מוח עצם במרכז הרפואי שיבא, מפרט על ההבדל בין שני הסוגים של לימפומת תאי המעטפת: "הסוג הנפוץ ביותר מתפתח בדרך כלל במהירות, ומתאפיין בנוכחות של קשריות לימפה מוגדלות באזורים שונים בגוף (כמו צוואר, בית שחי, מפשעה), חום בלתי מוסבר והזעת לילה. לעיתים קרובות הגדלת קשריות הלימפה אינה מלווה בתחושה כללית רעה, ולכן במקרה זה חשוב להגיע לבדיקה אצל הרופא לצורך אבחון מוקדם ככל שניתן. לפעמים האבחנה נעשית לאחר שהחולים כבר חשים רע בשל תופעות נוספות, כמו חולשה, תשישות, כאב או קוצר נשימה, הנובעות מהתפשטות המחלה ומעורבות איברים אחרים, כמו מערכת העיכול, כליות, ריאות, שלד ורקמות רכות. במקרים רבים מתפתחת גם אנמיה, שנגרמת ממעורבות מוח עצם.
"הסוג השני של המחלה, שמופיע בכ־25% מהמטופלים, מתאפיין בהגדלה של הטחול ובספירת לויקוציטים גבוהה, שנובעת מנוכחות תאי לימפומה בדם, ללא מעורבות של קשריות לימפה ואיברים אחרים. במקרה זה מדובר במחלה כרונית, שמתקדמת באיטיות, והפרוגנוזה של החולים טובה יותר מהלוקים בסוג הראשון".
אבחון לימפומה של תאי המעטפת מתבצע באמצעות ביופסיה של בלוטת לימפה, לצד בדיקות נוספות, כמו בדיקת דם, בדיקת מוח עצם, PET-CT או CT להערכת שלב המחלה, וכן בדיקות מולקולריות לאיתור שינוי גנטי מסוים, שמוביל לביטוי יתר של החלבון – cyclin D1, מאפיין ביולוגי ייחודי ל־MCL. ד"ר אביגדור: "האבחנה מתבססת על המראה של תאי הגידול, נוכחות של סמנים ספציפיים לגידול וכן נוכחות של הפרעה גנטית מסוימת, שנובעת משיחלוף של החומר הגנטי בין שני כרומוזומים (11 ו־14) וגורמת להצטברות החלבון ציקלין די1. ברוב המטופלים המראה בפתולוגיה מוגדר כקלאסי, ובמיעוטם נראים לימפוציטים B פחות מפותחים או תאי גידול המשתנים מאוד בצורתם או בגודלם. אלה קשורים למהלך קליני אגרסיבי ומהיר, וחוזים חוסר תגובה טובה לטיפולים ופרוגנוזה גרועה".
רוב האבחונים בשלבים מאוחרים
מהלך המחלה נחלק לארבעה שלבים – בשלבים 1 ו־2 תהיה מעורבות של אזור לימפתי אחד או שניים באותו צד של הסרעפת, ובשלבים המתקדמים תהיה מעורבות מפושטת של בלוטות לימפה בשני צידי הסרעפת (שלב 3) ולעיתים גם מוח העצם, טחול או איברים חוץ־לימפתיים (שלב 4). הרוב המכריע של המטופלים (80%-90%) מאובחנים בשלבים 4-3.
את הטיפול ב־MCL מנהל צוות מולטי-דיסציפלינרי, שכולל המטולוגים מומחים לממאירויות של מערכת הדם, רופאי הדמיה, פתולוגים ולעיתים גם מומחי מוח עצם או גסטרואנטרולוגים (במקרה של מעורבות מעי), לצד ליווי סוציאלי ופסיכולוגי ככל שנדרש. הטיפול מותאם אישית לפי גיל המטופל, מצבו הכללי, שלב המחלה ומהירות התקדמותה. כאשר מדובר במחלה איטית ללא תסמינים, ניתן לעיתים לבחור בגישת "מעקב פעיל״ (watch & wait) ללא התחלת טיפול מיידית. לעומת זאת, כשיש צורך בהתערבות, הקו הראשון כולל לרוב שילוב של כימותרפיה ונוגדנים (טיפול ביולוגי). בחולים צעירים יחסית ובמצב טוב משלבים לעיתים השתלת מוח עצם עצמית לאחר טיפול ראשוני, כדי להאריך את ההפוגה.
ד"ר אביגדור אברהםצילום: ג'ואי כהן"בעשור האחרון פותחו טכנולוגיות טיפול משוכללות, שמעכבות תהליכים אנזימתיים בתאי לימפומה מסוגים רבים, כולל תאי לימפומת המעטפת. בניגוד לכימותרפיה, תרופות אלה ממוקדות מטרה, מחסלות באופן ספציפי את תאי הגידול ללא השפעה מזיקה משמעותית על התאים הבריאים, ובכך לא גורמות לתופעות לוואי משמעותיות כמו אלה הקשורות לכימותרפיה.
"משפחת תרופות חשובה ביותר, ששינתה את הפרדיגמה הטיפולית בגידולים המטולוגיים מסוימים, ובמיוחד בלימפומה של תאי המעטפת, הם מעכבי פעילות האנזים (BTK (bruton tyrosine kinase – החיוני לפעילות התקינה של לימפוציטים מסוג B. הפסקה בפעילות האנזים גורמת להשתקה של שרשרת תהליכים החיוניים לגדילה, שגשוג, תנועתיות והישרדות של תאי הלימפומה, וכתוצאה מכך מביאה לחיסולם", מסביר ד"ר אביגדור ומוסיף, כי טיפולים אלה מאושרים היום לשימוש בישראל ובמדינות רבות בעולם במטופלים עם MCL, שמחלתם נשנתה או שלא הגיבו לטיפול הסטנדרטי בקו הראשון. טיפולים אלה, לדבריו, מביאים לשיפור בהישרדות ובאיכות החיים, אך אינם מרפאים את המחלה, ולכן המעקב נותר רציף גם לאחר השגת תגובה טובה.
"הוספת מעכבי BTK לטיפולים הסטנדרטיים בקווים מוקדמים יותר משפרת את ההישרדות, ומהווה בשורה חדשה ומשמעותית לחולי לימפומה של תאי המעטפת. ללא ספק, שילובם של טיפולים ביולוגיים ומעכבים שונים, דוגמת BTK, עם אימונותרפיות, דוגמת תאי CAR-T, ללא כימותרפיה, יביאו לשיפור היעילות ולהפחתה נוספת בתופעות הלוואי של הטיפול במחלה הנדירה וחשוכת המרפא, שהטיפול בה מורכב ביותר", הוא מסכם.
מוגש מטעם חברת אסטרהזניקה
