מחלות לב הן סיבת המוות השנייה (לאחר סרטן) בקרב נשים וגברים בישראל. בכל שנה כ־25,000 ישראלים לוקים בהתקף לב וכ־7,000 מתים ממחלות לב. עוד מלמדת הסטטיסטיקה על שיעורים גבוהים של מטופלים, שחווים אירוע לבבי נוסף בתוך כחמש שנים מהאירוע הקודם.
כולסטרול גבוה, במיוחד כולסטרול LDL (הכולסטרול "הרע"), הוא אחד הגורמים לתחלואת הלב. מדובר בחומר שומני, בעל תפקיד בבניית קרום התא, ביצירת הורמונים סטרואידלים וביצירת מיצי המרה. הכולסטרול נע בדם בחלקיקים המכילים שומנים וחלבונים, ומגיע לכל התאים. הסוג המכונה "הכולסטרול הטוב" (HDL-C) מעביר את עודפי הכולסטרול מרקמות הגוף בחזרה אל הכבד, ואילו הסוג המכונה "הכולסטרול הרע" (LDL-C) מעביר כולסטרול לתאי הגוף. הבעיה היא שעודף LDL נוטה לשקוע בדפנות כלי הדם ולהצטבר בתאי דלקת. התהליך הזה פוגע בתפקוד כלי הדם ועלול לגרום לחסימת כלי דם בלב, וכאשר שריר הלב סובל מאספקת דם לקויה - הסבירות להתרחשות התקף לב עולה.
לצמצם גורמי סיכון
פרופ׳ אבישי גרופר, מנהל היחידה לאי־ספיקת לב במרכז הרפואי "שמיר" ויו"ר החוג לאי־ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל, מסייע בהבנת הקשר בין ערכי הכולסטרול להתקפי לב. "ישנם סוגים שונים של כולסטרול בגופנו, כאשר הסוג המסוכן ללב נקרא LDL", הוא מסביר. "כולסטרול גבוה הוא אחד המרכיבים העיקריים להיווצרות טרשת עורקים – מחלה שגורמת לחסימת כלי דם בלב ולהתקפי לב. הבעיה היא שאנחנו לא מרגישים כשיש לנו כולסטרול גבוה, ואפשר לגלות זאת רק בבדיקות דם. כמו כן רמת LDL מושפעת באופן חלקי בלבד מתזונה, משקל, גיל או פעילות גופנית, ולכן הדרך התרופתית היא דרך משמעותית להוריד את הכולסטרול באופן יעיל בקרב מטופלים בעלי LDL גבוה".
השלב הראשון בהפחתת הסיכון להתקפי לב בהקשר של כולסטרול, לדבריו, הוא מניעה ראשונית: "המטרה היא למנוע הופעת התקף לב ראשון אצל אנשים בריאים. כדי להפחית סיכון במטופלים הבריאים ללא גורמי סיכון, יש לשקול להוריד את ה־LDL בגופם לרמות נמוכות מ־116 מ"ג/ד"ל לפי האירופאים, כאשר חשוב לציין שהערכת הסיכון נעשית באופן פרטני לכל אדם בהתאם למצבו הבריאותי, ובקבוצות מסוימות נרצה שערכי ה־LDL יהיו נמוכים מ־100 מ"ג/ד"ל או מ־70 מ"ג/ד"ל או 55 מ"ג/ד"ל, בהתאם לדרגת הסיכון".
לפי הסטטיסטיקה, היקף גדול של מטופלים חווים אירוע לבבי נוסף בתוך כחמש שנים מאירוע הלב הראשון. עד כמה זה מסוכן?
"האוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה מבחינתנו, היא מי שכבר עברו התקף לב. לרוב זו אינדיקציה שיש להם טרשת עורקים, והם נמצאים בסיכון הרבה יותר גבוה לאירועים נוספים. אצלם נרצה להוריד את ה־LDL אל מתחת לרמה של 55 מ"ג/ד"ל. לכולסטרול יש גם מרכיב גנטי, ולכן כשבן משפחה חווה אירועים לבביים, בעיקר בגיל צעיר, מומלץ שכל בני המשפחה יבדקו את רמות הכולסטרול, בפרט LDL, ואם הן גבוהות, יש להפחית אותן כדי להפחית סיכון. בדרך כלל אצל בעלי LDL גבוה מסיבות גנטיות הטרשת מתפתחת בגיל צעיר ובקצב מהיר. אלה יכולים לחוות התקף לב ראשון אפילו בגיל 40, בעוד הגיל הממוצע באוכלוסייה הכללית נע סביב 60".
באילו דרכים ניתן להפחית סיכון להישנות אירוע לבבי?
"לצד שינוי באורחות החיים, קבוצת התרופות שניתנת כקו טיפול ראשון היא הסטטינים (מנגנון פעולתם הוא חסימת האנזים החיוני בתהליך ייצור הכולסטרול בכבד), שיעילים בהורדת ה־LDL. אם לא מגיעים ליעד, מתקדמים לקבוצה השנייה – תרופות המסייעות בעיכוב ספיגת הכולסטרול במעי הדק (אזטימיב) ובכך בעצם מסייעת בהפחתת רמות גבוהות של כולסטרול בדם. אם הערכים עדיין לא יורדים, או כשיש תופעות לוואי משמעותיות שפוגעות ביכולת לסבול את נטילת הסטטינים, ישנה קבוצת תרופות בשם מעכבי PCSK9 או ייצורו (טיפול זה מעכב את החלבון שנקרא PCSK9 שאחראי על הבקרה והפירוק של הקולטן של ה־LDL). אלה ניתנות בזריקה תת־עורית אחת למספר שבועות. מעכבי ה־PCSK9 (או ייצורו) מורידים את רמות ה־LDL באופן משמעותי, ואף הוכיחו שהם מצליחים להפחית ביעילות סיבוכים קרדיו־וסקולריים של התקפי לב נוספים, ובחלק מהמקרים אפילו תמותה.
פרופ' אבישי גרופרצילום: עצמי"המטרה שלנו בהפחתת ה־LDL היא למנוע את התקדמות הטרשת בתוך כלי הדם, כדי שלא ייחשפו כלי דם נוספים. בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים שהראו, כי ניתן להוריד את ה־LDL לרמות נמוכות מאוד, מתחת ל־55מ"ג/ד"ל, בעזרת שלושת קווי הטיפול. מחקרים נוספים הראו, כי באמצעות חלק מקבוצת מעכבי ה־PCSK9 (או ייצורו), ניתן לייצר רגרסיה ברובד הטרשתי שכבר נמצא בכלי הדם. הטיפול במעכבי PCSK9 משפר את הרובד הטרשתי, וביכולתו להחזיר את התהליך אחורה".
מדוע תהליך השיקום הלבבי חיוני לבריאות המטופל?
"כאשר נגרמת צלקת לשריר הלב כתוצאה מהתקף לב, אין לנו יכולת לחדש שריר זה, ולכן הביטוי ׳שיקום לב׳ קצת מבלבל. למעשה, אנחנו לא משקמים את הלב, אלא את יכולתו של הגוף לתפקד אחרי התקף לב״, מסביר פרופ׳ גרופר. ״תהליך השיקום כולל פעילות גופנית תחת השגחה של צוות רב־מקצועי, במטרה להחזיר את הגוף לפעילות אחרי ההתקף, ובנוסף ניתנים דגשים לאורח חיים בריא ולאיזון של גורמי סיכון, כמו כולסטרול ואחרים, כדי להפחית סיכון לאירועים לבביים נוספים באוכלוסייה שנמצאת בסיכון גבוה.
"אדם שעובר התקף אחד בחיים, מסתובב עם סוג של 'פצצה מתקתקת' בתוך כלי הדם שלו. את הטרשת לא ניתן לרפא. המחלה נמצאת בתוך הגוף, והתהליך הטרשתי עלול להתפתח ולהתקדם בכל רגע לכל כלי הדם בגוף. אם לא מצליחים למנוע זאת, האדם נמצא בסיכון לאירועים כאלה כל הזמן. שילובם של הטיפולים הקיימים כיום להורדת הכולסטרול יחד עם קבוצת מעכבי ה־PCSK9 (או ייצורו) מסייעים לנו להפחית את ה־LDL לרמות נמוכות מאוד, לייצב את הטרשת ולעכב את התקדמותה, ובכך לסייע למניעת אירוע לבבי חוזר", מסכם פרופ' גרופר.
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
שירות לציבור בחסות סאנופי
