אחד מכל חמישה גברים ואחת מכל שש נשים יחלו בסרטן במהלך חייהם. הנתונים בישראל מלמדים על יותר מ־2,750 חולים חדשים שמתגלים מדי חודש, כאשר הסיכון לחלות בסרטן עולה עם הגיל – סיכון של פי 13 לחלות בסרטן מגיל 50 ומעלה.
לאחרונה הגיעה לישראל בדיקת סקר מתקדמת בשם "גלרי" (Galleri) מדובר בבדיקת דם לגילוי מוקדם של יותר מ־50 סוגי סרטן. הבדיקה מומלצת לביצוע, בשילוב עם בדיקות הסקר השגרתיות, לאנשים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן, כגון בריאים בני 50 ומעלה, והיא עשויה לאתר סרטן בשלב מוקדם – גם סוגים שאין עבורם בדיקות סקר. הבדיקה לא פולשנית, נעשית באמצעות דגימת דם ומזהה סיגנל הקשור לעשרות סוגי סרטן, לרבות לבלב ושחלות, המתגלים לרוב בשלבים מתקדמים.
בדיקת גלרי פותחה ותוקפה במספר ניסויים קליניים בהשתתפות עשרות אלפי נבדקים והראתה יכולת טובה לזהות סרטן בשלבי מחלה מוקדמים. הבדיקה מבוססת על ניתוח מקטעי דנ"א המופרשים לזרם הדם על ידי תאים סרטניים, מה שמאפשר להצביע לא רק על קיום דנ"א ממקור סרטן, אלא גם על המקור שלו בגוף.
פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית, מייסד ומנהל המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם באסותא מרכזים רפואיים, מרחיב: "יש מעט מאוד סוגי סרטן הניתנים לגילוי מוקדם באמצעים הקיימים – סרטן ריאות למעשנים, סרטן המעי הגס, סרטן השד וסרטן הערמונית לגברים. לעומת זאת לסרטן הלבלב, סרטן כבד, סרטן השחלות ולעוד סוגים אגרסיביים רבים, שאחראים על מרבית מקרי התמותה מסרטן, אין גילוי מוקדם. גלרי בודקת 50 סוגי סרטן, והוכחה כיעילה גם לאותם סוגים, שאין לנו עבורם בדיקות סקר לגילוי מוקדם".
איך פועלת בדיקת גלרי ומה יתרונותיה מול בדיקות סקר קיימות לגילוי מוקדם של סרטן?
"גלרי (Galleri) מציעה גישה מהפכנית לגילוי מוקדם של סרטן. כיום היא אינה מחליפה את בדיקות הסקר הקיימות, כמו ממוגרפיה, קולונוסקופיה או CT במינון נמוך למעשנים, אלא מוסיפה שכבת ביטחון נוספת. בנוסף היא אינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת, בדומה ל־CT או ממוגרפיה. כמו כן בדיקות הסקר הקיימות בודקות רק סוג אחד של סרטן. בדיקת גלרי מאפשרת לסרוק בו בזמן קיום של 50 סוגי סרטן שונים, ולא רק שהבדיקה יכולה לקבוע בסבירות גבוהה אם קיים סרטן, אלא היא גם מסוגלת להצביע על מקורו האנטומי המשוער (לדוגמה ריאות, שד, לבלב או שחלות). מידע זה מכוון את הרופא לבדיקות אבחנתיות ספציפיות יותר, במקום הפניה לבדיקות דימות כלליות. ההערכה היא שבעוד 5-10 שנים גישה זו, הנקראת MCED (Multi Cancer Early Detection - גילוי מוקדם של סרטן רב־סוגי), תשתכלל ותחליף את הגישה הנהוגה כיום, שבה לכל סוג סרטן קיימת שיטת אבחון נפרדת. שינוי זה יאפשר לרבים שחוששים מבדיקות פולשניות או כרוכות בקרינה, להיבדק ולאבחן סרטן בשלב מוקדם.
למי מומלץ לבצע את הבדיקה? והאם היא מתאימה גם למי שאין במשפחתו היסטוריה של סרטן?
"גלרי הושקה בישראל בינואר 2025 ולא כלולה בסל הבריאות. הבדיקה מתאימה למי שנמצא בסיכון גבוה לחלות בסרטן: בני 45-50 ומעלה בריאים, שאין להם שום גורם סיכון נוסף מעבר לגיל, המעלה את הסיכון שלהם לפתח את המחלה. אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן, למשל מי שאביו או סבו חלו בסרטן המעי הגס, אני שולח אותם לבצע קולונוסקופיה כל שלוש שנים, ואם יש להם מוטציה בגן רלוונטי, אז בתכיפות יותר גבוהה".
האם תוצאה חיובית בבדיקת גלרי בהכרח מעידה שיש להם סרטן?
"לא, ולכן זו בדיקת סקר. אין בדיקת סקר אחת בעולם שהיא 100%, אבל היא אומרת לנו, שהסיכוי לאיתור סרטן גבוה ממה שהיה לפני ביצוע הבדיקה. חשוב מאוד להדגיש, שהבדיקה מצביעה על קיומו של סיגנל לסרטן במועד הבדיקה, שמרמז על היתכנות לסרטן באיבר הספציפי, ולכן כאשר מאותר סיגנל לסרטן, יש להמשיך לבדיקות נוספות לפי מקור הגידול שגלרי דיווחה, כדי לאשר או לשלול. אם התוצאה של הבירור האבחנתי שלילית, אנו מציעים לו לחזור על בדיקת גלרי בתוך שישה חודשים, כדי לוודא את משמעותה.
פרופ' איתן פרידמןצילום: פרטי"בישראל מי שנמצא אצלו סיגנל לסרטן בבדיקת גלרי, מופנה מיידית לבירור מהיר בשאלת הימצאות סרטן. מי שיש לו סרטן, זכאי להמשך בירור וטיפולים כמקובל במערכת הבריאות. מי שלא נמצא אצלו סרטן, אנחנו רוצים לוודא האם הבדיקה הזאת באמת כוזבת חיובית, כלומר האם היא ציינה קיום סרטן שלא קיים, אז נחזור עליה לאחר שישה חודשים ללא תשלום נוסף, ואם הסיגנל נעלם, אז אכן מדובר בתוצאה חיובית כוזבת".
"תוצאות הבדיקה מתקבלות בתוך שלושה עד חמישה שבועות, כאשר בכ־99% מהמקרים לא יימצא סיגנל לסרטן ובכ־1% - כן, אך, כאמור, אין מדובר באבחנה חד-משמעית, אלא בדגל אדום המחייב המשך בירור. שיעור התוצאה החיובית הכוזבת נמוך בהרבה לעומת בדיקות סקר קיימות ועומד על 0.5% בלבד״. בשאלה האם גלרי באמת יעילה לגילוי מוקדם, והאם הגילוי המוקדם מיתרגם להורדה בשיעור התמותה באוכלוסייה הכללית, עונה פרופ' פרידמן: "השאלה הזו עדיין לא פתורה, אבל היא פתח לתקווה, שיהיה גילוי של סוגי סרטן שהיום לא ניתן לגלותם מוקדם, ונוכל לזהות, למשל סרטן לבלב ושחלות, כדי לשפר את תוחלת החיים. קרוב לוודאי שנצטרך לשלב בין סוגי בדיקות שונים כדי להגיע לרמות ודאות גבוהות יותר. אומנם הבדיקה לא מחליפה דבר, אבל מוסיפה רובד של ביטחון".
