"הפרעת אכילה היא התנהגות שיוצאת נגד התפקוד התקין של הגוף", מסביר אמיר צנדקוביץ, מנהל המכון לטיפול בהפרעות אכילה והמערך הפסיכולוגי בבית החולים השיקומי רעות תל־אביב.
"כשצעיר או צעירה מתמודדים עם לחצים גדולים, חוסר אונים או חוסר הבנה במשפחה, ויש להם פגיעה נפשית או אישיותית מוקדמת, או שהם חוו טראומה – תאונה, אלימות מינית, טרור או כל חוויה אחרת של אובדן שליטה על חייהם וסכנת חיים - הם מפתחים קושי עם הקיום הגופני שלהם, ולעיתים הצרכים הגופניים הבסיסיים הופכים מוקד למרד. הפרעת אכילה נתפסת כדרך להתעלות מעל הצרכים הבסיסיים של הגוף. זה כמובן לא נעשה במודע. מדובר במרד בגוף ושליטה בהישרדות שלו, אם בצמצום מזון, בולמוסי אכילה, הקאות. המרד בגופניות הוא משמעותי מאוד, כי הוא מתרחש בזמן שלאדם יש תחושה שזה הדבר היחיד שהוא מסוגל לשלוט בו. המחיר הוא גבוה כי הוא מסכן חיים. מנגנון ההקאה, למשל, נועד לשמור עלינו מפני חומרים שלא אמורים להיכנס לגוף, ואילו אצל הסובלים מהפרעת אכילה הפעולה הופכת להיות דרך להתרוקנות רגשית ומיסוך של כאבים רגשיים".
אילו פגיעות שאינן מיניות עלולות להוביל להפרעות אכילה?
"לעיתים מדובר בפגיעות בתוך המשפחה, לפעמים על רקע של חוויית הזנחה הורית. כשאין בבית שפה שבאמצעותה ניתן לבטא קשיים, הפרעת האכילה משמשת כאמצעי תקשורת – התנהגות שנועדה להכריז שמשהו לא טוב קורה בבית: הזנחה, אלימות מילולית, אלימות פיזית ואפילו גילוי עריות".
המכון לטיפול בהפרעות אכילה בבית החולים השיקומי רעות תל־אביב מטפל בבני 18 ומעלה, נשים וגברים, וכולל מסגרת של טיפול יום ומרפאה. טיפול היום מהווה כמעט 30 אחוז מסך העמדות לאשפוז יום בישראל, ומציע מסגרת אינטנסיבית של חמישה מפגשים בשבוע למשך שש שעות בכל יום.
צנדקוביץ: "הדגש בטיפול הוא על שינוי הרגלים כחוויה שקודמת לשינויים בתודעה, ולכן אם נשנה את הפעולות, את ההתנהגות, התובנות יגיעו בהמשך. אם נסביר למטופלת אילו נזקים היא גורמת לעצמה, זה לא יעזור לה לשנות את הרגליה. לעומת זאת, אם נקנה לה הרגלי אכילה חדשים, התפיסה שלה תשתנה עם הזמן. התפיסה הטיפולית היא שיקומית ועוסקת בשיפור התפקוד ואיכות החיים".
צנדקוביץ מדגיש גם את ההקשר התרבותי. "התרבות שלנו מלמדת אותנו שביקורת עצמית היא כלי להתפתחות ולשיפור, אבל הדבר עלול להגיע לחיפוש פגמים בלתי פוסק וחוסר סיפוק קבוע. אנחנו מנסים ללמד את המטופלות שפה שמבוססת על תיקון לעומת ההרגלים הקיימים, שבדרך כלל מבוססים על שיפוט וביקורת קשה".
מה כוללת המסגרת של טיפולי היום אצלכם?
"המעטפת היא רב־תחומית וכוללת אנשי מקצוע מגוונים: פסיכיאטר, פסיכולוגים, אחות, תזונאיות, מטפלים באומנות, גינון טיפולי. העבודה היא פרטנית וקבוצתית.
3 צפייה בגלריה
אמיר צנדקוביץ, מנהל המכון לטיפול בהפרעות אכילה בביה"ח השיקומי רעות תל־אביב
(צילום: דוברות ביה"ח)
"המודל הייחודי שלנו כולל שתי ארוחות ביום יחד עם הצוות המטפל, כשהמטרה היא לחוות עם המטופלות את האכילה. עבור רובן חוויית האכילה קשה, ולכן אנחנו מקפידים להימנע מטריגרים: אין שיחות על דוגמניות, על כושר גופני, על טראומות. יש מי שהארוחות גורמות לה התקפי חרדה ובכי, ואנחנו שם כדי לתמוך בה. הכוח של אכילה בקבוצה הוא גדול, משום שהאחרים בקבוצה משקפים ותומכים. הטיפול הוא אינטנסיבי וקשה, ונמשך בממוצע כחצי שנה עד תשעה חודשים, ובמהלכו המטופלות עוברות תהליך משמעותי מאוד".
זינוק של 40% בפניות במלחמה
בימי שגרה מטופלים במכון קרוב ל־40 מטופלים ומטופלות, במסגרת מרפאתית וטיפולי יום, אולם אפקט המלחמה הוליד עלייה של כ־40 אחוז בפניות לטיפול.
"העיסוק באוכל מאפשר לנו לא לעסוק בדברים שקשים לנו", מסביר צנדקוביץ. "יש הרבה אנשים שמוצאים את עצמם בתקופה הזו בחוויית אכילה רגשית, אבל מי שהייתה לו היסטוריה של הפרעת אכילה או שיש לו הפרעת אכילה לא חריפה – זו עלולה להתלקח בשל המצב. דיווחים על אלימות מינית, התעללות, חטיפה, מהווים עוד טריגרים, בפרט כשישנו קשר הדוק בין היסטוריה של פגיעות מיניות להפרעות אכילה. גם אובדן חברים יכול להוות טריגר וכך גם חוסר הוודאות שכרוך באזעקות. מי שיש לה נטייה לצמצם אוכל, תפנה לאנורקסיה, ומי שיש לה נטייה לבולימיה – תגביר את האכילה. נוסף על כך גם הסטרס, שכולנו נמצאים בו, עשוי להיות זרז להחמרת הפרעת אכילה".
03-6447420 | 03-6447348
