ירושלים נמצאת בעיצומה של תנופת בנייה ותשתיות מהמרשימות שידעה. מהפכת ההתחדשות העירונית בשכונות הוותיקות, פיתוח אזורי תעסוקה חדשים, הקמת רשת תחבורה מסילתית מתקדמת – כל אלה מצטרפים למדיניות עירונית רחבת היקף, שמובילה אותה לעידן חדש של צמיחה, נגישות ואיכות חיים, תוך שמירה על זהותה הייחודית. תנופת הפיתוח מתבטאת ביישום מדיניות של עירוב שימושים במתחמי ההתחדשות העירונית ברחבי העיר וברובעי העסקים, דוגמאת רובע הכניסה לעיר, רובע תלפיות וקריית התעסוקה בגבעת שאול. מהנדס העיר אינג' יואל אבן, מסביר איך כל אלה משתלבים יחד בתפיסת הפיתוח העירונית: "המדיניות העירונית מתבססת על שלוש רגליים. הראשונה - בינוי של יחידות דיור בהתחדשות עירונית. בכך אנחנו משקיעים את מירב מאמצינו. הקטר המוביל את מהפכת הבנייה בבירה הוא פינוי־בינוי בבניינים שנבנו בשנות ה־50, 60, 70 בשכונות כקריית יובל, קטמונים, קריית מנחם, גילה, ארמון הנציב ורבות נוספות.
"הזרוע השנייה היא שמירה על השטחים הירוקים. משמעות ההתחדשות העירונית בירושלים היא שהעיר מתחילה להיבנות לגובה בתוך השכונות, במטרה להימנע מפגיעה בשטחים פתוחים שירושלים בורכה בהם. לשמירה האינטנסיבית על השטחים הירוקים יש גם היבטים סביבתיים משמעותיים, כי משתמשים בהם כדי לשפר את איכות השכונות מסביב, וגם היבטים זהותיים של העיר.
"הזרוע השלישית היא שמירה על העיר ההיסטורית. לירושלים היסטוריה של אלפי שנים, ומלבד העיר העתיקה, יש שכונות שנבנו לפני 1948, כמו רחביה, המושבה הגרמנית, נחלאות, נחלת שבעה ועוד. אנחנו שומרים בקפידה על הזהות הירושלמית, עם בנייה מרקמית, שמתקיימת לצד שימור האזורים ההיסטוריים.
אבן מציין שני תחומים מרכזיים נוספים - תעסוקה ותחבורה. "אזורי התעסוקה שאנחנו מייצרים, מתאפיינים ברמה ואיכות גבוהות ביותר, דוגמת הכניסה לעיר, גבעת שאול, תלפיות - שהם אזורים מעורבי שימושים של תעסוקה, מסחר ומגורים, או הר חוצבים, שהפך לאחד ממוקדי ההייטק המובילים בישראל, ובו פועלות חברות כגון מובילאיי, רפאל ועוד. יש לנו מוקדים גם במזרח העיר, למשל בשייח' ג'ראח יצרנו מוקד תעסוקה מתקדמת, שנמצא כיום בפיתוח. הכוונה היא לייצר מוקדי תעסוקה מרכזיים ושכונתיים, כדי שאנשים יוכלו לעבוד גם בסביבת מגוריהם. דוגמה לפרויקט שכונתי משמעותי הוא פארק העברית (הוג'יטק - גב ים) בלב גבעת רם, שקיבל לאחרונה אישור אכלוס, ומייצר כ־160 אלף מ"ר של תעסוקת הייטק איכותית, שזוכה לביקוש מצד חברות בינ"ל מובילות".
אינג' יואל אבן, ראש מינהל תכנון ותשתיות ומהנדס העירצילום: שרון גבאינדבך נוסף, לדבריו, הוא הסעת ההמונים ומערכת הרכבות הקלות. "ירושלים היא העיר היחידה בישראל שבה תפעל רשת מסילתית שתשתרע על פני 75 ק"מ לאורכה ולרוחבה. כבר היום נהנים תושבי העיר ומבקריה מהקו האדום, שמשתרע לאורך למעלה מ־20 ק"מ, ב־2026 יחל לפעול הקו הירוק לאורך 15 ק"מ, שיחברו בין גילה להר הצופים, ובעתיד יפעלו גם הקו הכחול והסגול. רוב הפרויקטים כבר בביצוע, והם מתוקצבים ומייצרים רשת מסילתית, שמתממשקת גם לרכבת הכבדה, שמתוכננת להתארך עד לרובע התחנה הראשונה. זה המכלול שאנחנו עובדים עליו באינטנסיביות, וההוכחה לכך היא שבארבע השנים האחרונות ניתנו בממוצע היתרי בנייה לכ־7,000 יח"ד מדי שנה, פי שלושה מבעבר".
מה השתנה בשנים האחרונות שאיפשר את תנופת הבנייה והפיתוח?
"שלושה גורמים: ראש עיר נחוש עם חזון מגובש וארוך טווח, ועדות מקומית ומחוזית יעילות וצוות ניהול הנדסי רחב בהובלתי, הכולל כ־500 עובדים מקצועיים ומסורים. אנו מקדמים תוכניות עבודה מסודרות, לוחצים על יזמים לעמוד בלוחות זמנים, ולא ממתינים שדברים יקרו – אלא יוצרים אותם בעצמנו. העירייה פועלת באקטיביות מול היזמים, תוך קביעת דרישות ברורות ביחס לקצב ביצוע העבודות".
מלבד יחידות הדיור, מה לגבי תשתיות נלוות כגון מבני ציבור, מוסדות חינוך וכו'?
"הקמה של עשרות אלפי יחידות דיור בכל רחבי העיר מחייבת גם היערכות מבחינת התשתיות. כדי ליצור סנכרון בין הגידול הדמוגרפי בעיר לצורכי התושבים, הקמנו את מיזם 'הפרויקטור השכונתי'. המיזם, שפועל בהצלחה בשכונות הגדולות שנמצאות בעיצומה של התחדשות עירונית משמעותית, מקדם תכנון של כל שכונה מתוך חשיבה מערכתית מקיפה, המשלבת תחבורה נגישה, תשתיות מתקדמות, מערכת חינוך המותאמת לצורכי הקהילה, ושימור והנגשת שטחים ירוקים ופארקים. במסגרת המיזם, פועל צוות מקצועי רב־תחומי לפיתוח תהליך עבודה ייחודי וליצירת הזדמנויות ציבוריות משמעותיות בתהליכי התחדשות עירונית בעיר, שייצרו איכות חיים בשכונות המתחדשות בראייה כוללת ל־20 השנים הבאות. עבודת הפרויקטור השכונתי כבר יושמה בכ־500 פרויקטים, כשכל אחד נוגע בכל תחומי החיים.
"אנחנו עובדים כצוות עירוני משמעותי כדי לאפשר לדברים לקרות, וזה המענה המשלים לכל יחידות הדיור והתעסוקה ומהווה את התמונה המלאה של העיר. המדיניות היא שהדברים צריכים לקרות, ולא מבזבזים זמן. זה נכון לא רק לתחומים שבתחום אחריותי. אנחנו בשיתופי פעולה מצוינים עם כל הגורמים הרלוונטיים, ואני מפרגן לראש העיר, שיודע לתת לדרג המקצועי בעירייה מנדט אמיתי להוביל דברים, יחד עם כלל הדרגים והוועדות. בשיתופי פעולה נכונים, אנחנו מצליחים לאפשר לדברים לקרות".
