המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין הסמינר העברי הראשון למורים
נוסדה: 1913
המכללה בשכונת בית הכרם מהווה מוסד מרכזי בעיר, בזכות תרומתה המשמעותית לחינוך העברי, למורשת התרבותית ולחוסן החברתי והלאומי של ירושלים ושל ישראל כולה. מעמדה נובע מהיותה מוסד חינוכי ותיק ומוערך, עם השפעה רחבה על החינוך בעיר, מעורבות חברתית והיכולת לשלב בין מסורת לחדשנות.
גם מיקומה משפיע על אופיה: היא מגוונת מבחינה דתית, תרבותית ולאומית, ומהווה מקום מפגש בין אוכלוסיות שונות. המכללה נוסדה ב־1913 על ידי פרופ' דוד ילין – מחנך, לשונאי ופעיל ציוני חשוב, מתוך מחאה על כוונת חברת "עזרה" ללמד בגרמנית.
המכללה הייתה המוסד הראשון בארץ ישראל, שבו הלימודים התנהלו בעברית, ובכך סימלה את תחיית השפה ואת התגבשות הזהות הלאומית של היישוב היהודי. המוסד, שנקרא בתחילה "בית המדרש למורים העברי", שימש להכשרת מורים, ומאז ועד היום בוגריו משולבים במערכת החינוך ובתחומים נוספים ומשפיעים על עיצוב פני החברה. העובדה שהמכללה מתקיימת כבר יותר ממאה שנה, מעניקה לה מעמד של מוסד מוערך ויציב, עם שורשים עמוקים בהיסטוריה של העיר והחינוך בארץ.
המרכז האקדמי לב משלב אקדמיה וקודש
נוסד: 1969
המרכז האקדמי לב הוא המוסד האקדמי השני בגודלו בירושלים, ומתמחה בהכשרה בתחומי ההייטק, הבריאות והניהול. לצד מסלולי התארים, מציע המרכז לסטודנטים מגוון תוכניות חוץ-אקדמיות שמטרתן להעניק יתרון בשוק העבודה – מהכשרות ממוקדות ועד פעילות במרכז היזמות "שרייבר לב־טק", שבו רוכשים הסטודנטים כלים ביזמות ובפיתוח מיזמים טכנולוגיים.
המוסד שומר על צביון דתי מובהק, ומשלב לימודים אקדמיים עם לימודי קודש – שילוב שהופך אותו לייחודי בנוף ההשכלה הגבוהה בישראל. הלימודים מתקיימים בקמפוסים נפרדים: קמפוס לב לגברים בשכונת גבעת מרדכי, וקמפוס טל לנשים בגבעת שאול. סדר היום כולל לימודי קודש בשעות הבוקר באווירה בית-מדרשית, ולאחריהם לימודים אקדמיים המתקיימים משעות הצהריים ועד שעות הערב.
מכללת עזריאלי רוח גבית לתעשייה
נוסדה: 1999
הביקוש המתמיד למהנדסים בתעשיית ההייטק המקומית הביא בתחילת המילניום להקמתה של המכללה האקדמית ללימודי הנדסה. המטרה הייתה להכשיר אנשי מקצוע ברמה אקדמית וטכנולוגית גבוהה, ולשם כך פועלת בה מועצה אקדמית, שבה חברים ראשי המחלקות במכללה, חברי סגל בכירים מהאוניברסיטה העברית וממוסדות אקדמיים נוספים, לצד אנשי תעשייה מובילים. המכללה חרטה על דגלה שלושה ערכי ליבה השלובים זה בזה - אקדמי, חברתי ותעסוקתי, ופועלת להרחיב את היקף הלומדים, לתמוך בסטודנטים מיעוטי יכולת, לגייס ולטפח מורים מנוסים, לעדכן את תוכניות הלימוד בהתאם לצורכי התעשייה, להרחיב חדשנות בשיטות ההוראה ובמעבדות ולהעמיק שיתופי הפעולה עם חברות טכנולוגיה ומוסדות אקדמיים בבירה. "אנחנו מעניקים לסטודנטים מעטפת אישית ועושים הכול כדי שיצליחו בהכשרתם. יש לנו גם מדור השמה, מרכז קריירה ובוגרים, ואנחנו נמצאים איתם בקשר", אומר אורי פז, ראש מנהל שיווק ורישום במכללה, ומציין כי ב־25 שנות פעילותה, סיימו ללמוד במכללה 4,700 סטודנטים, וכי שיעור ההשמה של הבוגרים בשנה הראשונה עומד על מעל 90%.
האוניברסיטה העברית 100שנות מצוינות, חדשנות והשפעה
נוסדה: 1925
מה המשותף לשבעה זוכי פרס נובל, הפרופסורים דניאל כהנמן, דוד גרוס, אברהם הרשקו, אהרן צ'חנובר, ישראל אומן, רוג'ר קורנברג ועדה יונת? – כולם למדו באוניברסיטה העברית בירושלים. ב־1913 הצביע הקונגרס הציוני ה־11 בעד ייסוד אוניברסיטה בשפה העברית בירושלים, וכעבור חמש שנים קיבלה התנועה הציונית היתר מהבריטים להניח את אבן הפינה להקמתה בהר הצופים. בחלוף עשור הגיע לביקור בירושלים חתן פרס נובל הפרופ' אלברט איינשטיין, תומך נלהב בהקמת האוניברסיטה וחבר המועצה האקדמית, והרצה על תורת היחסות. זו הייתה זו ההרצאה המדעית הראשונה במוסד. ב־1.4.1925, בדיוק לפני מאה שנה, נפחתה האוניברסיטה העברית באופן רשמי. ואכן לאחרונה ציין המוסד 100 שנות מצוינות, חדשנות והשפעה עולמית. מהקמתה הפכה האוניברסיטה לסמל של מצוינות במחקר ובהוראה. היא הייתה חלוצה בהנחת היסודות להשכלה גבוהה בישראל, והצמיחה דורות של מנהיגים בתחומי המדע, הבריאות, המשפט, הכלכלה, ההייטק והחברה. ייחודה טמון בשילוב בין עומק אקדמי, מחקר פורץ דרך וקשר הדוק עם התעשייה, שהניבו תרומות משמעותיות – מתרופות מצילות חיים ועד חברות טכנולוגיה בינלאומיות דוגמת מובילאיי. האוניברסיטה, שנהנית משיתופי פעולה גלובליים נרחבים, דורגה כטובה בישראל ואחת מ־100 המובילות בעולם, וממשיכה להוות בית למעצבי העתיד בישראל ובעולם.
המרכז האקדמי הרב־תחומי ירושלים בזכות נשות הדסה
נוסד: 1996
המרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים הוא מוסד אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. המרכז נוסד על ידי ארגון נשות הדסה תחת השם "המכללה האקדמית הדסה" בשנת 1996. במשך שנים רבות תמך ארגון נשות הדסה במכללה, כשבשנת 2024 החליטו הצדדים כי דרכיהם ייפרדו, והמרכז יצא לדרך עצמאית חדשה. מדובר במכללה האקדמית הרב־תחומית היחידה בירושלים, עם היצע רחב של תחומי לימוד לתואר ראשון ושני: ביוטכנולוגיה, מדעי המעבדה הרפואית, מדעי המחשב, אופטומטריה, הפרעות בתקשורת, עיצוב תעשייתי מכליל, ניהול, פוליטיקה ותקשורת, פסיכולוגיה, תקשורת צילומית, עבודה סוציאלית, ניהול מערכות בריאות, כלכלה וחשבונאות והתפתחות הילד עם צרכים מיוחדים, לצד מכינות קדם־אקדמיות ולימודי תעודה.
הגימנסיה העברית כל הפסיפס הירושלמי
נוסדה: 1909
"הגימנסיה העברית היא בית ספר ציוני־ישראלי במלוא מובן המילה - גם אהבת הארץ, גם פן חברתי חזק וגם שאיפות והצלחות לימודיות", מספר המנהל עופר טס. "כיום הוא בית ספר הכולל את כל הפסיפס הירושלמי, ממצטיינים ברמות הכי גבוהות ועד מי שהלימודים לא בראש מעייניהם. ההטרוגניות הזו טובה לכולם ומאפשרת לכל אחד לצמוח בכיוון שלו, כשהטיולים, ההשקעה, המצוינות והחברויות מהווים קורת גג לכולם".
10 צפייה בגלריה
תלמידי הגימנסיה מגישים לאשת הנשיא רחל ינאית בן־צבי תרומות לנפגעי השטפונות בעיר, בשנת 1954
(צילום: דוד רובינגר)
בויאר ממצוינות למנהיגות
נוסד: 1964
"בויאר - מבית האגודה לקידום החינוך - הוקם כדי להעניק חינוך מצוין לתלמידים מצטיינים ומחוננים, לתלמידי הפריפריה ביחד עם תלמידי העיר והסביבה, ובוגריו משתלבים כל השנים בעמדות מפתח בתחומים רבים בחברה הישראלית", מציינת מנהלת בית הספר דפנה מנשה ברוך. "ייחודו הוא בשילוב של תלמידי פנימייה ותלמידים מירושלים והסביבה, המעניק חינוך ממצוינות למנהיגות: מצוינות אקדמית-ערכית־חברתית. כיום ייחודיותו מתבטאת גם בהיותו חוד החנית בלמידה והוראה מותאמי המאה ה־21. ערכי היצירתיות, החדשנות והמצוינות מהווים תשתית לפיתוח תוכניות לימודים ייחודיות ומודלים פדגוגים חדשניים, המקדמים למידה שיתופית, חקר ופרואקטיביות של התלמידים, שבבסיסם החתירה לערכי צדק חברתי ושוויון".
יאסא סגל הוראה ייחודי של מומחים
נוסד: 1990
"התיכון הישראלי לאומנויות ומדעים יאסא הוא תיכון ארצי פנימייתי למחוננים ומצטיינים, ולומדים בו תלמידים ממעל 120 יישובים בכל הארץ", מספר המנהל דני פסלר. "הסגל ייחודי גם הוא - המורים למדעים הם חוקרים פעילים. המורים למוזיקה כולם מוזיקאים יוצרים, המורים לאומנות אומנים והמורים למדעי הרוח הם סופרים, משוררים, פילוסופים וכו' - סגל מעורר השראה, סקרנות ועניין רב, שמהווה מודל לחיקוי לתלמידיו. צץוך כ־2,300 בוגרי המוסד, 60% יזמים ומובילים בתחום ההייטק והביוטק, כ־20% בתחום הרפואה וכ־12% הם אקדמאים חוקרים".
פלך דתי־תורני־ליברלי־פמיניסטי
נוסד: 1967
ייחוד: את בית הספר הקימו הרב שלום רוזנבליט ורעייתו פנינה, שחיפשו לבתם מסגרת מתאימה, שתחנך לעולם דתי בשילוב עם השכלה כללית רחבה ופמיניזם. במשך השנים פלך היה החלוץ בהוראת תלמוד לבנות לצד תוכניות ייחודיות בלימודי נשים, יידיש, מדעים, תנ"ך ואומנויות פלסטיות. פלך מגדיר את עצמו כבית ספר דתי־תורני-ליברלי־פמיניסטי לבנות בכיתות ז'-י"ב, שמאופיין, לדברי סופי פפר, מנהלת בית הספר, במסורת חינוכית ערכית חזקה: "מובילים אותנו ערכי למידה וערכים אתיים, כשמחד אנחנו בית ספר שזוכה להישגים גבוהים מאוד ברמה הארצית, ובנוסף מוסד שדבק במסורת דמוקרטית של כבוד אדם, שאילת שאלות וחשיבה ביקורתית, בהשראת יאנוש קורצ'אק וסטפניה וילצ'ינסקיה. אף שלומדות כאן מעל 500 תלמידות, הצוות מעניק להן ליווי אישי ומעצים, שמאפשר נראות לכל אחת במגוון דרכים. אנחנו לא רואות בלמידה אמצעי להשגת דבר־מה, אלא מטרה לשכלול אנושי, חברתי ורגשי". בשנתיים האחרונות הוקם בפלך מכון הוראה להסבת אקדמאים, בשיתוף מכון הרצוג, מתוך מחויבות להכשיר עובדי הוראה ברוח בית הספר.
"ליד"ה" מודל ייחודי ומודל לחיקוי
נוסד: 1935
עשרות זוכי פרס ישראל (כולל השנה), שני זוכי פרס נובל וגם זוכה מדליית פילדס – "הנובל" של המתמטיקה הצמיח התיכון ליד האוניברסיטה, הידוע יותר בשם "ליד"ה". בית הספר נוסד לפני 90 שנה על ידי החוג לחינוך של האוניברסיטה העברית כדי לשמש מעבדה פדגוגית למורים ולסטודנטים לחינוך, ובמקביל לתת מענה לתלמידים מצטיינים. "לידה משאיר אנשים בירושלים וגורם לאחרים לעבור אליה", מסביר המנהל ארז הקר. "בית הספר תמיד כיוון למיצוי פוטנציאל של מצטיינים ומחוננים, זוהי רוב אוכלוסייתו, והוא מוכר שנים רבות כתוכנית ייחודית במשרד החינוך. זה מודל שלא קיים בארץ. בתוך כך פועלות בו גם מסגרות ייחודיות נוספות: כיתת תקשורת, כיתה נפשית ומב"ר, המיועדת למתקשים. למשל בכיתת מב"ר אנחנו מאתרים את התלמידים כבר בחטיבה ועובדים איתם על הקשיים לקראת השתלבות עם המצטיינים בתיכון. גם כיתת התקשורת היא מסגרת בלעדית עם מענה כפול למחוננים על הרצף האוטיסטי". עוד הוא מספר, כי במקצועות אזרחות, היסטוריה, ספרות ותנ"ך התלמידים אינם ניגשים לבגרויות רגילות: "בנינו תוכניות פנימיות באישור משרד החינוך, המוכרות כבגרות חיצונית, כלומר הייחודיות קיימת בכל הכיוונים".
במבט לאחור
"למוסדות הוותיקים תפקיד מפתח בזהות הירושלמית"
חגית משה, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך, מספרת על ייחודם ותרומתם של מוסדות ההשכלה הבולטים ופורשת את חזון החינוך של הבירה
"למוסדות הוותיקים יש תפקיד מפתח בזהות הירושלמית. הם לא רק מוסדות חינוך – הם סמל למסורת, להמשכיות ולערכים שהעיר הזו מייצגת", פותחת חגית משה, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך, ומפרטת: "מוסדות, כמו הגימנסיה העברית, ישיבת חורב או מוסדות חינוך מהמגזרים החרדי והערבי, שפועלים עשרות שנים – כולם תורמים לעיצוב דמותה כעיר לומדת, חושבת ומובילה. הם גם מהווים עוגן חינוכי וקהילתי שממנו אפשר לצמוח קדימה".
מה מייחד בעינייך את החינוך בעיר – בתפיסה ובפרקטיקה?
"החינוך הירושלמי מתאפיין במורכבות הייחודית של העיר, שהיא גם אתגר וגם יתרון. ירושלים היא בירת החינוך של ישראל – עיר שמובילה בחינוך, בחדשנות, ביצירתיות ובמגוון החברתי שלה. מערכת החינוך שלנו משקפת את הרבגוניות הירושלמית: דתיים, חילונים, חרדים, ערבים – כל מגזר מקבל מענה ייחודי מתוך כבוד לזהותו ומתוך שאיפה למצוינות.
"בפרקטיקה זה מתבטא בתוכניות חדשניות, שמאפשרות לנו לפרוץ גבולות. דוגמה לכך היא תוכנית הקולג' הירושלמי, יוזמה שלי שנועדה להנגיש את עולם האקדמיה לכל תלמיד בעיר – ללא קשר למוסד שבו הוא לומד. זו תוכנית שמחברת תלמידים לאקדמיה כבר בזמן התיכון, ומאפשרת להם להרחיב אופקים, לצבור ידע וכלים לעתיד ולהאמין ביכולותיהם להצליח בכל תחום שיבחרו. החינוך בירושלים אינו רק תגובה לצרכים – הוא מנוע של שינוי".
מוסדות בעלי מוניטין מושכים באופן טבעי ביקוש גבוה. כיצד מצליחים לאזן ולנווט את הביקוש בין כלל מוסדות החינוך בעיר?
"אכן יש מוסדות שזוכים לביקוש גבוה במיוחד, אבל כחלק ממדיניות העירייה אנחנו פועלים לצמצם פערים ולוודא שכל תלמיד/ה יזכו להזדמנות שווה. אנחנו משקיעים גם במוסדות הקטנים והפחות מוכרים, מפתחים תוכניות ייחודיות בכל שכונה, ומקדמים בחירה מבוקרת כדי לספק להורים ולתלמידים מגוון אמיתי של אפשרויות. המטרה היא שכל מוסד יהיה מצטיין בתחומו – לא רק הבולטים והמיתולוגיים".
מהו החזון החינוכי שמוביל את ירושלים כיום, ובאיזו מידה הוא נשען או מושפע מהמסורת והערכים של מוסדות החינוך הוותיקים בעיר?
"החזון שלנו מבוסס על שלושה יסודות: חדשנות, שוויון הזדמנויות ומצוינות מותאמת. ירושלים שואפת להיות מודל לחינוך שמקדם חברה מגוונת אך מלוכדת, שמאפשר לכל תלמיד למצוא את הדרך האישית שלו להצלחה. מוסדות החינוך המיתולוגיים בעיר הניחו את התשתית הערכית, התרבותית והחינוכית שעליה אנחנו ממשיכים לבנות – תוך התאמה לעידן הנוכחי.
"ירושלים היא בירת החינוך של ישראל – לא רק בזכות העבר שלה, אלא בזכות ההשקעה המתמשכת בעתיד. אנחנו מובילים מערכות חינוך שנותנות מענה לכל מגזר, משקיעים בפיתוח מקצועי של צוותי ההוראה, ומטמיעים טכנולוגיה וכלים חדשניים שמאפשרים למידה מותאמת אישית. כל אלה מגובים בחזון ברור: להפוך את הבירה למודל לחינוך איכותי, ערכי ומוביל ברמה הארצית".
