ירושלים בתנופת פיתוח חסרת תקדים
עיר הבירה עוברת בשנים האחרונות מהפכה אורבנית משמעותית, עם השקעות חסרות תקדים, בין היתר, בתחומי הבנייה, התשתיות, התחבורה והתעסוקה. זאת לצד שדרוג התשתיות הקיימות בעיר. שנת 2024 היוותה שיא בפעילות הבנייה בעיר, עם מתן היתרים להקמת כ־8,000 יחידות דיור - מספר חסר תקדים בהיסטוריה של הבירה.
"בהובלת ראש העיר משה ליאון, ירושלים עוברת מהפכה אסטרטגית שמשנה את פני העיר לדורות הבאים", מצהיר איציק לארי, מנכ"ל עיריית ירושלים. "אנחנו בונים לא רק בתים, אלא מייצרים מרחב עירוני מלא, שמחבר בין מגורים, תעסוקה ואיכות חיים. היעד שלנו הוא להפוך את ירושלים למודל עולמי של עיר היסטורית שמשתלבת בעתיד חדשני ומשגשג, מבלי לאבד את הצביון הייחודי שלה".
מהפכת התחבורה הציבורית
ירושלים מובילה את מהפכת התחבורה הציבורית בישראל עם רשת תחבורה מהמתקדמות בעולם. עם פתיחת הקו הירוק של הרכבת הקלה במהלך 2026 ושלושת הקווים הנוספים (כחול, סגול ותכלת), שהעבודות להקמתם כבר החלו, תיהפך ירושלים לעיר בעלת רשת רכבות קלות ותשתית התחבורה המתקדמת ביותר בארץ.
"מערכת התחבורה שאנו מקימים היא הרבה יותר מרשת רכבות - זו תשתית שתשנה לחלוטין את אופן החיים בעיר", מדגיש לארי. "אנו מתכננים מחדש את המרקם העירוני סביב תחבורה מקיימת, המאפשרת לתושבים חופש תנועה ללא תלות ברכב פרטי. זוהי אסטרטגיה שתשפיע לא רק על הניידות, אלא על איכות האוויר, על עומסי התנועה, על החוסן הכלכלי ועל הנגישות של כל שכונות העיר לשירותים, תעסוקה ומוקדי תרבות".
בימים אלו מתחילות העבודות לחיבור המסילות בין הקווים הירוק והאדום, צעד אסטרטגי שייצור רשת מטרופולינית של מסילות קלות, רציפה ומאוחדת. מדובר במהלך חסר תקדים בהיקפו בישראל, שיחבר בין מוקדי חיים, תעסוקה, אקדמיה ובילוי, ויאפשר תנועה חופשית, מהירה ויעילה במרחב העירוני כולו.
"החיבור בין הקווים הירוק והאדום מייצג תפיסה חדשה של תכנון עירוני", מסביר לארי. "אנחנו לא מביטים על קווים בודדים, אלא על רשת אורגנית שמאחדת בין כל חלקי העיר. המטרופולין הירושלמי הופך לדוגמה עולמית של תכנון מוטה תחבורה ציבורית ולא מוטה רכב פרטי. זהו המפתח לעיר שבה אפשר לחיות, לעבוד וליהנות מתרבות ופנאי, בלי לבזבז זמן יקר בפקקים ובחיפוש חניה".
עם השלמת התוואי הירוק, תופעל רשת עירונית חדשה שתכלול חמישה קווים, תשתרע על פני 40 קילומטרים, תמנה 77 תחנות ותשרת כ־400 אלף נוסעים ביום. בתחילת 2026 ייפתח לשירות חלק משמעותי מהקו הירוק, שיחבר את שכונות דרום-מערב העיר לקמפוסים, למרכז העיר ולתחנה המרכזית.
העבודות על המקטעים העיקריים של הקו הכחול, כולל עמק רפאים, החאן והמלך ג'ורג', צפויות להתחיל בקרוב, עם הפעלה חלקית הצפויה בשנת 2028 והפעלה מלאה בשנת 2030.
רכבת ישראל מגיעה ללב העיר
במקביל למהפכת הרכבת הקלה, קודמה גם תוכנית להארכת קו רכבת ישראל, שמגיע לבירה, עד למתחם החאן. על־פי התוכנית, המסילה תעבור במנהרה תת־קרקעית ותכלול שתי תחנות נוסעים חדשות, בנוסף לתחנת נבון: תחנה במרכז העיר, בסמוך לצומת הרחובות יפו והמלך ג'ורג', ותחנה נוספת במתחם החאן.
"הבאת רכבת ישראל ללב העיר היא מהלך אסטרטגי משנה מציאות", מדגיש לארי. "הוא יהפוך את הלב ההיסטורי והתרבותי של העיר לנגיש באופן ישיר מכל רחבי המדינה. זהו פרויקט שיבטיח את מעמדה של ירושלים כמוקד תרבות, תיירות ותעסוקה בקנה מידה לאומי ובינלאומי, תוך הפחתה דרמטית בתלות ברכב פרטי".
איציק לאריצילום: ראובן קופיצ'ינסקימטרת התוכנית להארכת מסלול הרכבת היא להביא לפיזור נוסעים יעיל יותר ולהקלת העומס בתחנת נבון, וכן לאפשר גישה להולכי רגל למוקדי תעסוקה ומסחר, יחד עם יצירת קישוריות לקווי הרכבת הקלה ולרכבל המתוכנן לעיר העתיקה. העבודות להקמת התחנות בכיכר הדווידקה ובמתחם החאן כבר החלו, כשההערכה היא שעד שנת 2030 רכבת ישראל תפעל במסלולה המעודכן.
מהפכת האופניים
העירייה מובילה מהפכת תחבורה ירוקה ופועלת לקידום רכיבה על אופניים בעיר. עד שנת 2020 היו בעיר כ־49 ק"מ של שבילי אופניים, והיום קיימים כ־90 ק"מ של שבילי אופניים ברחבי הבירה, כשהמטרה היא להגיע ל־120 ק"מ במהלך שנת 2026.
"רשת שבילי האופניים שאנו פורשים ברחבי העיר, מייצגת מהפכה שקטה אך עמוקה בדרך שבה אנחנו תופסים את המרחב הציבורי", אומר לארי. "אנחנו משנים את הפרדיגמה העירונית ומחזירים את הרחוב לתושבים, יוצרים חוויית עיר תוססת ומקיימת יותר. טופוגרפיה מאתגרת אינה מכשול, אלא הזדמנות לחשיבה יצירתית - לכן שילבנו אופניים חשמליים, פיתחנו צירים אסטרטגיים וחיברנו את התשתית לתחבורה הציבורית. זהו חלק מחזון רחב של ראש העיר שקורם עור וגידים".
לצד קידום שבילי האופניים, מתקדמת גם פריסת תחנות ה"ירופאן" - המיזם העירוני להשכרת אופניים. כיום עומדות בירושלים 94 עמדות וכ־640 זוגות אופניים לטובת תושבי העיר, כשכמחציתם בעלי הנעה חשמלית, המסייעת להתגבר על מכשול הטופוגרפיה העירונית.
רובעי תעסוקה ומיזמי הייטק
"אנחנו מחוללים מהפכה כלכלית בעיר כולה, שהופכת למגדלור חדשנות בינלאומי", מתאר לארי בלהט. "הייחוד של ירושלים הוא בחיבור בין עומק היסטורי לחדשנות פורצת דרך – מקום שבו רעיונות חדשים נובעים מהשורשים העמוקים של תרבות עתיקה. אנחנו יוצרים סביבת חיים ועבודה שתמשוך אליה את הכישרונות הטובים ביותר, ותאפשר להם לפתח כאן את הרעיונות שישנו את העולם".
אחד הפרויקטים הגדולים שנבנים בימים אלה הוא רובע הכניסה לירושלים. מדובר ברובע ייחודי ומתקדם, המהווה נקודת מפגש בין מוקדים עסקיים, כלכליים, ציבוריים, תרבותיים ואקדמיים. הרובע נבנה בעירוב שימושים בהיקף של 1.2 מיליון מ"ר, יכלול כ־20 בניינים של עד 40 קומות ויציע כ־60,000 מקומות עבודה בתוך מרחב ציבורי פעיל, שוקק ומזמין, שבליבו מוקם המרכז התחבורתי הגדול והמשולב בישראל. במקביל, אזור תלפיות עובר מהפך גם הוא, ויהפוך לאזור תעסוקה עתירת ידע, עם 1.3 מיליון מ"ר לשימושי מסחר ותעסוקה וכ־8,500 יחידות דיור.
פרויקט נוסף, ההוג'יטק, מאפשר שיתוף פעולה הדוק בין האוניברסיטה העברית לתעשייה ולהייטק. "פרויקט ההוג'יטק ממחיש את החזון האסטרטגי שלנו בחיבור בין אינטלקט ובין יזמות", מתלהב לארי. "כשמוסד אקדמי מצטיין כמו האוניברסיטה העברית משלב ידיים עם חברות טכנולוגיה מובילות, נוצרת סינרגיה שיכולה להניע פריצות דרך גלובליות. אנחנו יוצרים כאן סביבה שתדע להפוך רעיונות למוצרים, מחקר למציאות, ותמצב את ירושלים כמרכז חדשנות לאומי ועולמי עם יתרון תחרותי ייחודי".
בירושלים פועלות כיום יותר מ־660 חברות הייטק, המעסיקות יותר מ־20 אלף עובדים. העיר נבחרה בשנים האחרונות מספר פעמים לרשימת האקו־סיסטמים המובילים בעולם, ומדורגת בין 10 הערים המובילות בתחום מדעי החיים.
התחדשות עירונית ובנייה חדשה
ירושלים הפכה לבירת ההתחדשות העירונית בישראל, עם אישורן של כ־8,000 יחידות דיור במסגרת תוכניות פינוי־בינוי בשנת 2024. "ההתחדשות העירונית היא הרבה יותר מסיפור של בינוי - זה סיפור של התחדשות כלכלית, קהילתית וחברתית", מדגיש לארי. "אנחנו לא רק מחדשים מבנים, אלא מחדשים את הקשר בין התושבים למרחב שלהם, מספקים תשתית לחיים קהילתיים משגשגים, ומאפשרים לשכונות ותיקות להתחדש ולצמוח מבלי לאבד את אופיין הייחודי. זוהי אסטרטגיה המבטיחה המשכיות היסטורית לצד התחדשות".
במהלך 2024, העירייה הביאה לאישורן ולכניסתן לתוקף של תוכניות בנייה רבות, הכוללות כ־16 אלף יחידות דיור, כ־512 אלף מ"ר לטובת מבני ציבור, כ־303 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, וכ־59 אלף מ"ר עבור מלונאות. כך, מהיקפים שנתיים של כ־2,300 יחידות דיור בממוצע עד שנת 2019, הגדילה העירייה את היקפי הדירות לכדי כ־8,000 יחידות דיור בין השנים
2024-2021, וכך צפוי גם בשנת 2025. בשנים שצוינו, כ־30 אלף יחידות דיור סך הכול קיבלו היתר.
"מהפכת הדיור שאנחנו מובילים, מבוססת על אסטרטגיה של גיוון וגמישות", מסביר לארי. "בעולם שמשתנה במהירות, אנחנו מבינים שהצעירים של היום צריכים מודלים שונים של דיור. יזמויות ההשכרה לטווח ארוך בירושלים מאפשרות לצעירים לתכנן את חייהם בביטחון, מבלי שכל חסכונותיהם יוקדשו לרכישת דירה. זו אסטרטגיה שתסייע לעיר לצמוח, להתחדש ולשמור על המרקם הצעיר והדינמי שלה".
המרחב הציבורי כמחולל שינוי חברתי ותרבותי
ירושלים משקיעה בפיתוח מרחב ציבורי איכותי המשלב טבע עירוני, פנאי ותרבות. בשנה האחרונה נפתחו מספר פארקים בשלבים שונים, ביניהם פארק פתחת קדרון בוואדי ג'וז, המתפרש על פני שטח של כ־25 דונם - מהגדולים במזרח העיר, ופארק בשכונת הר חומה בשטח של כ־80 דונם הכולל מגרשי ספורט, סקייטפארק מקורה ומוצלל, מתקנים רב־גילאיים, מדשאות וגינות כלבים. עוד שודרג גן השושנים, עם תאורה חדשה, מצלמות אבטחה, שבילים נגישים, מתקני משחקים ובריכה אקולוגית.
"המרחב הציבורי הוא המקום שבו קהילות נפגשות וזהות עירונית מתעצבת", מתאר לארי בחזונו. "אנחנו יוצרים בירושלים פסיפס של מרחבים ציבוריים שמגלמים את רוח העיר - מרחבים שמשלבים היסטוריה ועתיד, טבע ותרבות, מסורת וחדשנות. הפארקים שלנו אינם רק ריאות ירוקות, אלא מחוללי שינוי חברתי ותרבותי, המפגישים קהילות שונות ומאפשרים דיאלוג רב־תרבותי. בתוך עשור ירושלים תהיה למופת עולמי של עיר שהצליחה להתחדש ולהתפתח, תוך שימור הנכסים ההיסטוריים והתרבותיים שהופכים אותה למיוחדת כל כך בעיני העולם כולו".
ירושלים כבירת תרבות
ירושלים ממשיכה להציג עוצמה תרבותית וקהילתית גם בתקופות מאתגרות. העיר מקיימת מגוון פעילויות תרבות וספורט לכל הגילאים, עם דגש על נגישות לכל המגזרים והקהילות.
מעבר לאירועי שלושת הרגלים, אירועי הדגל העירוניים, כמו "מרתון וינר" ירושלים, "חוצות היוצר", "פסטיבל אאוטליין" ותהלוכת "פורים מאוחדים", מושכים אליהם אלפי משתתפים מדי שנה ומחזקים את מעמדה של ירושלים כבירת התרבות של ישראל.
"יצירת מרקם תרבותי עשיר אינה רק עניין של אירועים ומופעים, אלא האופן שבו אנחנו רואים את תפקידה של העיר בחיי התושבים", אומר לארי. "תרבות בירושלים היא גשר בין עולמות שונים - בין מסורת לחדשנות, בין קודש לחול, בין מזרח ומערב. פסטיבלים, כמו "חוצות היוצר" ו"שאון חורף" אינם רק אירועים, אלא הזדמנויות למפגש בין כל שכבות האוכלוסייה והתרבויות המרכיבות את הפסיפס הירושלמי. זהו הבסיס לחוסן העירוני שלנו ולמעמדה של ירושלים כמקום שבו תרבות אינה מוצר צריכה, אלא דרך חיים".
מיקוד מיוחד ניתן השנה לפעילויות ספורט, עם אירועים כמו תחרויות בינלאומיות, אליפויות ארציות, טורנירים עירוניים ופעילויות ספורט עממי. כל אלה מחברים בין קהילות ומחזקים את החוסן העירוני. לצד האירועים הגדולים, העיר מציעה שפע של פעילויות יומיומיות - מהצגות ילדים ועד פעילויות לגיל השלישי.
בשנת 2024 ירושלים ביססה את מעמדה כמרכז תרבותי שוקק עם מאות אלפי משתתפים באירועים מגוונים. פסטיבל "שאון חורף", שחגג את שנתו ה־13, משך אליו כ־100,000 משתתפים, ופסטיבל "חוצות היוצר" אירח כ־200,000 מבקרים. אירועי הקיץ, כולל "פסטיבל אאוטליין" ו"פעימות", זכו להצלחה גדולה עם למעלה מ־150,000 משתתפים. ואלה רק חלק מהפעילויות.
גם חיי הלילה בבירה מציעים שלל אפשרויות בילוי במתחמים ותיקים ומתחדשים כאחד, בהם שוק מחנה יהודה, שהפך בשנים האחרונות למוקד בילויים תוסס, מרכז העיר שמשחזר את ימיו הגדולים, וכן עין כרם ומתחם התחנה, המשלבים בין אתרים היסטוריים למוקדי בילוי עכשוויים.
"ירושלים של 2030 תהיה עיר שתחבר בין עברה המפואר לעתיד חדשני ומתקדם", מסכם לארי. "בכל תחומי החיים – מדיור ותחבורה ועד תעסוקה ותרבות – אנחנו יוצרים מציאות חדשה שמשלבת מורשת עם קידמה. זו איננה רק התחדשות פיזית, אלא מהפכה רוחנית ותרבותית שמגדירה מחדש את מקומה של ירושלים כעיר עולם מובילה, נגישה ופתוחה, המציעה איכות חיים ייחודית לכל תושביה. זוהי ירושלים שבונה את עתידה תוך כבוד לעברה ולכלל הקהילות החיות בה".
